ארכיון הרשומות עם התג "תרגום"

אז הטיפ שלי מגיע באיחור של יום, והסיבה לאיחור קשורה גם לטיפ. והרי סיפור קטן:

בשבוע האחרון עשיתי הפיכה בחדר העבודה שלי. זרקתי הררי נייר, סידרתי מחדש, ועל הדרך מיינתי גם את כל המילונים הישנים שלי, אלה שרכשתי במיטב כספי בתקופה שהאינטרנט היה בעיקר אימייל וכאשר תוכן בעברית היה מצרך נדיר. עשיתי ערימה גדולה של מילונים למסירה (רגע, תפסיקו להזיל ריר. יש פואנטה), ולמר מדור הסברתי שאם האינטרנט בעולם ייפול, יהיו לי צרות גדולות יותר מאשר חוסר במילון הזוחלים בארץ ישראל, מהדורת תרפפ"ו.

אלא שאז קמתי אתמול בבוקר וגיליתי שאין אינטרנט. לא, לא בעולם. סתם, רק אצלי. ניתק איזה כבל של בזק. עד עכשיו אין. אני מנשנשת בינתיים מהאינטרנט הסלולארי כדי לכתוב לכם את זה. אבל עבודה היתה – לקוח שהוא גם חבר שלח בתשע בערב מסמך דחוף בנושאים עסקיים לתרגם תוך שעתיים. ואני הלכתי בבושת פנים לערימת המילונים למסירה, ואף על פי שמילון הזוחלים המשיך לרבוץ בחיבוק דַפָּייִם, כן שלפתי את כל המילונים העסקיים שלי ותרגמתי The good old way – דפדפתי, הצלבתי, קיבלתי paper cut, התעטשתי מהאבק [אמרתי שסידרתי. לא אמרתי שניקיתי. 🙂 ]

אז הטיפ שלי, הוא כמובן – יופי אינטרנט, אבל תשאירו לכם את המילונים המודפסים. על כל צרה שלא תבוא.

ובתחתית הפוסט, תמצאו גם הקטע המופתי (אחד מיני רבים) שבו איניגו מסביר לפזיק מה עושים כשהכול משתבש.

והנה גם הטיפ של אלה בשן, מתרגמת מעולה ותותחית שיווק עצמי:

כולנו רוצים כמה שיותר לקוחות וכמה שיותר עבודה. אבל מה קורה אם יש לכם לקוח שמעכיר את הרוח, שהדרישות שלו בלתי אפשריות ושאתם חוששים מהרגע שהוא יבקש מכם עוד משהו (או יביע שוב את חוסר שביעות הרצון שלו)?
יש לקוחות שצריך לפטר. אם לקוח גובה מכם מחיר נפשי כבד, לפעמים עדיף לוותר עליו (בשקלול כל השיקולים שלכם). לפעמים כשסוגרים דלת אחת נפתחות כמה דלתות חדשות.

והנה גם דעתי הפרטית על פיטורי לקוח, ושני פוסטים מלפני כמה שנים – תוכנית שיקום למתרגמים בעל הרס עצמי וגם 10 טיפים למתרגמים

שאר המשתתפים בפרויקט:

ביום שהתפרסמה הכתבה על התרגום בדה-מארקר ויום אחרי הראיון ברדיו הגליל העליון שהתקיימו במסגרת הבליץ היחצ"ני של אגודת המתרגמים, קיבלתי טלפון מתחקירן בתוכנית "עושים סדר" של בן כספית וגל גבאי, וגם – הפלא ופלא – הזמנה להתראיין אצלם בתוכנית. מרוב שהתעייפתי מלשמוע את עצמי (אפילו לי זה קורה), הפניתי אותו לנרי סבניה, המתרגמת והמתורגמנית והמרצה המצוינת, ומחברת רב המכר השימושי "ספר הביטויים המקיף", ושתינו הוזמנו לאחר כבוד לדבר עם בן כספית על התרגום בישראל.

החלטנו שננצל את העובדה שזה צילום ולא כתבה, ונציג את הצד השני של המטבע – לא את העוול שנעשה למתרגמים כשתעריפיהם נשחקים, אלא את העוול שהלקוחות עושים לעצמם כשהם בוחרים מתרגם לפי המחיר בלבד. בן כספית קצת ניסה להתסיס אותנו, אבל נרי היא צוק של קור רוח מתורגמני ואני השתדלתי להיות כמותה. 🙂

אז הנה, הראיון של נסיכות הקרח. 🙂

ובהערת אגב – אם מישהו מכיר את המתורגמנית לשפת סימנים, אנא העבירו לה את התנצלויותי על קצב הדיבור המהיר.

העיתון מגפון, עיתון עצמאי ברשת, פרסם היום מאמר שלי על התרגום וזילותו, ובעיקר – על איך הורדת התעריפים המתמשכת שנאלצים המתרגמים לספוג בשנים האחרונות פוגעת קודם כל בכם – הקוראים של ספרים מתורגמים וצרכי התרגום ביודעין ושלא ביודעין בטקסטים מסחריים.

  1. לתרגם ספרות זה מקצוע נהדר, מספק ומרחיב אופקים: אנחנו, מתרגמי הספרות, לקחנו את התחביב שלנו – לקרוא ספרים – והפכנו אותו למקצוע. אשרינו.
  2. לתרגם עמוד בספר פרוזה לוקח כמעט שעה: אותו עמוד שאתם קוראים בדקה או שתיים, לנו לוקח חצי שעה עד שעה לתרגם כמו שצריך. אנחנו צריכים למצוא את כל המונחים, להמציא פתרונות יצירתיים לכל משחקי המלים והמצלולים, לייצג נכון את המשלבים הלשוניים השונים, לייצר בשבילכם את אותה החוויה שיצר הסופר עבור קוראיו בשפת המקור.
  3. התשלום למתרגמי ספרות הולך ופוחת משנה לשנה: רבות מהוצאות הספרים נמצאות על סף פשיטת רגל בגלל הדואופול הדורסני צומת-סטימצקי הממוטט את שוק הספרות בישראל; לכן הן מקצצות בהוצאות, כולל בהוצאות התרגום והעריכה. בשלוש השנים האחרונות לבדן "התבקשו" המתרגמים לספוג ירידה של כ-20% בתעריפיהם, שהיו לא גבוהים מלכתחילה.
  4. מתרגמי הספרות מרוויחים כיום כ-40 ₪ לשעה: חלקנו בעלי תארים מתקדמים ועשרות שנות ניסיון, אבל אנחנו משתכרים כמו העוזרת שלכם. בניגוד לעוזרת שלכם, אנחנו עצמאים המשלמים מסים כחוק. מהכנסה של כ-10,000 ₪ בחודש, נותרים לנו אפוא 6,000 ₪ במקרה הטוב.

6 העובדות הבאות – באתר מגפון

לאחרונה הבנתי סוף סוף למה הזכרון שלי, שפעם היה מכונה משומנת היטב, מכזיב אותי שוב ושוב בשנים האחרונות. פשוט מאד: המוח שלי פשוט התמלא עד אפס מקום בפרטים של עשרות מתרגמים ועורכים – תחומי ההתמחות, התחביבים, מקום המגורים, ניסיון תעסוקתי, שפות, וכן הלאה. ובגלל זה אני אנציקלופדיה מהלכת של ברנז'ת התרגום בישראל, אבל בבקשה רק אל תבקשו ממני להסתדר  אפילו דקה בלי התזכורות המצייצות והמפצירות בסמרטפון שלי, שרק בזכותן אני נזכרת לקחת את המדורצ'יקון מהגן ולצחצח שיניים.

אי לכך ובהתאם לזאת, כשהתקשרה היום יעל ריינהולד, מנכ"לית חבר לוקזליציה, לקבל בנוהל חירום שמות של מתרגמי לוקליזציה מאנגלית לעברית לפרויקט בהול, הצלחתי לשלוף לה 8 שמות מהראש, והייתי גאה מאד. אבל היא צריכה הרבה יותר, ודחוף.

אז אם אתם מתרגמי לוקליזציה מנוסים, ומוטב בעלי תוכנת תרגום כלשהי, עדיפות למנוסים ב-idiom, ואתם יכולים לפנות זמן בימים הקרובים, אז פנו אל יעל בהקדם האפשרי:

yaelr@heverlocal.com, 052-3681368

המקצוע המקורי שלי היה מתרגמת ספרות. זה מה שעשיתי שמונה שעות ביום, חמישה ימים בשבוע לפני שהתחלתי בטעות לעשות את כל הדברים האחרים האלה שאני עושה עכשיו – כמו לכתוב פה ולהרצות וללמד תרגום ספרות ועיון ולנכש עשבים שוטים בגינה  – שגוזלים ממני זמן יקר שהיה יכול להיות מוקדש להגדלה מהירה יותר של "מדף הדאווין" שלי, כפי שמר מדור קורא למדף העותקים של הספרים שתרגמתי בספרייה שלנו. דידי חנוך הוא שנתן לי את ההזדמנות הראשונה, לתרגם ספרי מד"ב ופנטזיה בהוצאת אופוס, ואני אסירת תודה לו עד עצם היום הזה.

תרגום ספרות, בתוך העולם של התרגום, הוא אולי ה"נחשב" ביותר מבחינת מה שקוראים-אותו "הון תרבותי". קרוב לוודאי שהמתרגמים היחידים שאת שמותיהם אתם מכירים הם מתרגמי ספרות. מעולם לא עלה בדעתכם לתהות למה אין כל אזכור לשמו של המתרגם בדו"ח הכספי של חברה כלשהי או בהוראות השימוש של המכונה לקיצוץ זיפים באף שרכשתם בסתר . זה פשוט לא ממש חשוב, לכאורה. מצד שני, ההון התרבותי של תרגום ספרות הוא נחמה פורתא על היעדר ההון הכספי שמאפיין את תת-הענף הזה, ומתרגמי ספרות העובדים משרה מלאה עשויים להתפרנס בקושי שכר ממוצע במשק ואף פחות.

אבל מה לנו כי נלין? בואו נתמקד רגע בהון התרבותי העשיר שלנו, ואולי פעם נוכל לתרגם אותו לאיזה תואם ביטקוין ולרכוש באמצעותו מכונה חדשה לקיצוץ זיפים באף, אחרי שקודמתה קרסה מעודף שימוש.

אז במסגרת ההתמקדות, זה הרגע להמליץ על מיני-כנס על תרגום ספרות שעורכת המחלקה לבלשנות ולספרות אנגלית באוניברסיטת בר אילן, ביום שלישי ה-14 בינואר, בשעות 15:30-21:00. את הכנס ארגן דוקטור אוון פולנברג המקסים באדם.

ב-16:00 יתחיל פאנל על פניו הרבות של מקצוע התרגום, בהשתתפות פרופ' רחל וייסברוד מבר אילן, ד"ר הדר מקוב-חסון מסוכנות דברה האריס ועוד. אני משתתפת בפאנל על מתרגמי ספרות מדברים על עבודתם, בשעות 18:00-19:30 בחברת אסף גברון ומיטש גינצבורג, ולאחריו ייערך Translation Slam, שהוא אולי תרגום על המקום, לא לגמרי ברור לי 🙂

ההשתתפות היא חינם (נדמה לי, לא סגורה על זה), רק תירשמו בכתובת הזאת: littransbarilan@gmail.com.

נתראה שם!

וזה פה כי אמא מדור כל הזמן מפצירה בכלב שלנו לדבר במקום להתחנן באלם.

אם אתם מתרגמים מספרדית או אליה, או אם יש לכם משהו להגיד על הנושא "קולו של המתרגם" גם בלי אשכרה לעסוק בעבודת הנמלים המענגת הזאת במו מקלדתכם, הזדרזו והגישו הצעות להרצאות עד 23 בנובמבר לכתובת institut@post.tau.ac.il.

להלן פרטים נוספים על הכנס והנושאים שיידונו בו:

מכון סברדלין להיסטוריה ותרבות של אמריקה הלטינית, אוניברסיטת תל-אביב | מכון סרוונטס תל-אביב | התכנית ללימודי תעודה בתרגום ובעריכת תרגום, אוניברסיטת תל-אביב

קול קורא: קול ואתיקה: קולו של המתרגם

ימים א-ב, 15- 16 בדצמבר, 2013

אוניברסיטת תל-אביב, מכון סרוונטס תל-אביב

translator voiceקולות מהדהדים בתרגום: קולו של המחבר, של המספר, קולן של הדמויות, קולם של המתרגם, העורך, המוציא לאור, הקול המשתמע, קול המקור, הקול הבלתי-נשמע, הקול הזועק. וכמובן, קולו של הקורא. מחקר שנערך לאחרונה בחקר התרגום מבקש לבדוק את מושג ה"קול", ואת האופנים שבהם ניתן ליישמו בפרקטיקה ובאתיקה של תרגום. כיצד מתרגמים קול  מלשון ומתרבות אחת לאחרת? האם אנחנו תמיד יכולים (או צריכים) לשמוע את קולו של המתרגם? של המתורגמן?

הכנס יתמקד, ברובו, באתגרים הכרוכים בתרגום קולות בספרדית ובעברית, אך גם יהיה פתוח לדיון בשפות אחרות. נתבונן בשאלות ובמכשולים העומדים בפני המתרגמים מטקסטים בספרדית ובעברית, במעבר בין קולות מהקשרים חברתיים, פסיכולוגיים, פוליטיים ותרבותיים שונים. אילו פירוקים, חידושים ושינויים מבניים נוצרים כתוצאה מהמעבר הלשוני, מהמפגש התרבותי שבין שפות שונות? בנוסף, מאחר וקיימת זיקה הדוקה בין אתיקה לקול-  לדוגמא קול המצפון , קול ההיגיון- מהם, אם כן, אותם אתגרים אתיים ייחודיים הקיימים בתרגום חוצה גבולות תרבותיים?

יתקבלו תקצירים בנושאים כדלהלן:

– האילוצים הלשוניים המתקיימים בתרגום קול המשך…

חברת תרגום גדולה מגרמניה, מחפשת מתרגמים טכניים מגרמנית לעברית, לתחום כלי העבודה (מברגות וכדומה).

למה אישה עם מברגה? כי תמונות של נשים מוכרות יותר. קניתם?

דרישות:

  1. עברית שפת אם
  2. תואר/הסמכה או מספר שנות ניסיון בתחום
  3. רצוי: הכרת התוכנה Transit

נא לפנות לגלנדה, בכתובת: Glenda.Olfens@star-group.net

כרגיל, חובת הזהירות עליכם: אני לא מכירה את החברה ובאחריותכם לוודא בצינורות המקובלים איך הם בתור לקוחות. הצינורות המקובלים הם לדוגמה פורומים של מתרגמים, Paying parctices או אתר ProZ.

בשקט בשקט התארגן לו  הכנס השנתי לשנת תשע"ד של האגודה לבלשנות שימושית עם שלל הרצאות מרתקות לחובבי שפה, כולל מושב על תרגום לזכר מרים שלזינגר. הכנס ייערך בבית ברל ביום א' 29 בספטמבר 2013, בשעות 9:15-18:30. 

הרצאות נבחרות שדליתי מהתוכניה המעניינת:

  • ליאור לקס: בין אחידות לנאמנות – דרכי הריבוי של מילים שאולות בערבית. אני לא מבינה ערבית, לצערי הרב (וכאשר מדורצ'יק התמרמר שעכשיו הוסיפו להם גם ערבית בבית הספר ונהיה לו סלט שפות בראש מהאנגלית של אמא והעברית של אבא והרוסית של סבא והערבית של המורה, טענתי בלהט בשבחיה של השפה, בהשפעת אי-אילו מחברי שמעריצים אותה), אבל ליאור הוא אחד המרצים הטובים והכיפיים שאי פעם יצא לי לשמוע, כזה שמסוגל להפוך גם הרצאה לחגיגה מרתקת. אז ב-ר-ו-ר שזו הרצאה שאסור להחמיץ.
  • התפתחות השפה של תרנגולת הבר

    מריה אסנס: המפגש בין שפה, תרבות והעולם העסקי: התמחות בלוקליזציה לתלמידי שפה זרה. בשנים האחרונות אני מלמדת תרגום בסמינר הקיבוצים, לתלמידי תעודת הוראה באנגלית. בהתחלה הייתי סקפטית שלימודי תרגום רלוונטיים להוראת אנגלית, אבל יש משהו בלימודי תרגום – ואני מניחה שגם לוקליזציה – שמחדד לסטודנטים האלה את ההבדלים בין השפות, את ההבדלים בהתנגנות ובהתכוונות שלהן. ולכן ההרצאה הזו נראית לי רלוונטית ושימושית.

  • תרגום במבט היסטורי, תיאורטי ויישומי (מושב לזכר פרופ' מרים שלזינגר) – המושב כולל כמה הרצאות שנראות מעניינות כגון: על חשיבות התרגום באזורי גבול (והרי כל המדינה הזו היא גבול, גם אם ההרצאה היא על מחוזות ירוקים יותר כגון אלזס-לורן),  ותרגום מילולי והמבנה הפרוטוטיפי של 'תרגום' (לא יודעת מה זה הולך להיות, אבל נשמע מבטיח).
  • מושב שפה מתווכת: סגנונות ומגמות בחקר שיח התקשורת עם הרצאות כגון "מה זה אותנטי?": דיבור באינטראקציה בטלוויזיה פופולרית (רעיון להרצאה לכנס הבא – אותנטיות ותרגומיות בתרגום. איך נשמע לכם?) וגם כשהתקשורת מדברת פרוזה: השפה כאבן הבניין של המדיה.

וחוץ מאלה יש עוד בערך שלושים הרצאות אחרות, ולכן אין ספק שתמצאו משהו מעניין.

הכניסה ללא תשלום.

מקצוע התרגום נתון במחצית העשור האחרון במתקפה קשה מתמיד (כן, אומרים "קשה מתמיד". לא "קשה מאי פעם". מספיק עם ההיבלישים הצורמים האלה.). גוגל טרנסלייט ודומיו הולכים ומשתפרים, בעיקר בין השפות הגדולות והדומות

מתרגם מאנגלית לפיראטית. שימושי למעריצות ג'וני דפ (האלילי…)

(איטלקית-אנגלית-צרפתית-גרמנית לדוגמה), וככל שעולים לאינטרנט יותר ויותר טקסטים דו לשוניים, הם עוד ילכו וישתפרו.

אם פעם נאלצנו להגן רק על הזמן והתעריף שלנו (למה זה לוקח כל כך הרבה זמן? למה זה כל כך יקר?) היום אנחנו נאלצים להגן על עצם נחיצותו של המקצוע. מה בֶּצע לי במתרגם יקר ואיטי, שואל את עצמו האדם הממוצע, אם גוגל טרנסלייט נותן לי אותן תוצאות תוך 4 ננו-שניות, ועוד חינם? ואתם יודעים מה, יש משהו בטענה הזו. אבל מצד שני, התוצאות אינן "אותן" תוצאות. רק שזה משהו שקצת קשה להסביר לאדם מן הישוב (אם כי אפשר בהחלט להיעזר בדוגמאות שכאלה).

קמה אגודת מתרגמי הספרות הנורווגית ועשתה מעשה: העלתה ליוטיוב סרטון אפולוגטיקה בשם הקולע translators are a waste of space. אבל מהי אפולוגטיקה בעצם?

אוקי, שיעור קצרצר בתורת התרגום: בתרגום יש מושג נאה- ידידי כזב, false friends, או בצרפתית faux amis. מדובר במילה או ביטוי שנשמעים דומים, תרגום ישיר או שאובים מאותו שורש, אבל משמעותם שונה לגמרי. ראו לדוגמה את הביטוי Good Luck. באנגלית. אם נתרגם אותו מילולית, נקבל "מזל טוב". אלא שהביטויים משמשים לשני שימושים שונים לגמרי: באנגלית, מטרתו לאחל לאדם שהמזל יאיר לו פנים במעשה כלשהו שההצלחה בו איננה מובטחת, ואילו בעברית לעומת זאת, להשתתף בשמחתו על אירוע משמח שכבר קרה לו.

כך הדבר גם עם המונח היווני אפולוגטיקה. על אף שאפולוגטיקה ו-apologize האנגלית שאובות מאותו שורש, משמעותן אינה זהה. בעוד ש-apologize משמעו להתנצל, להביע צער וחרטה על מעשה שפגע באדם אחר, אפולוגטיקה היא הגנה על עמדה, הן עמדה צבאית והן עמדה עקרונית, דתית, אידיאולוגית.

וזה מה שעשתה אגודת מתרגמי הספרות הנורווגית – יצרה כתב אפולוגטיקה המגן על נחיצותנו, על שכרנו, על הוצאות ספרים שמשקיעות בנו. אבל בהתחלה זה לא נראה ככה, כי הנורווגים הגויים גם כבר תפסו את העקרון היהודי הכשר "הבה נתחכמה", אז אתם ממש חייבים לראות את זה עד הסוף. זה רק 3 דקות, ולקריין הנורווגי הזה יש מבטא בריטי משובב אוזן לגמרי 🙂

לפני כמה ימים פנתה אלי בחורה נחמדה מחברת התרגום הענקית SDL ושאלה אם אואיל בטובי להקדיש כמה דקות מזמני היקר לשיחה עם המנכ"ל של הסניף שבו היא עובדת. אז תראו, למרות שאני רגילה להתרועע עם שועי עולם על בסיס יומיומי, החלטתי בכל זאת להיענות לבקשתה. 🙂

SDLעל רגל אחת, השלוחה של SDL בטורקיה התמנתה לטפל בתרגומים מעברית ואליה. כרגע הם מחפשים מתרגם מאנגלית לעברית inhouse, דהיינו כזה שאשכרה יבוא למשרדיהם באיסטנבול מדי בוקר ויעבוד שם (רוב התרגומים הם בתחום הטכנולוגיה, העסקים, הלוקליזציה וכדומה). נשמע לי כמו הרפתקה מוצלחת מאד אם הייתי מטופלת קצת פחות במדורצ'יקים. טולגה*, המנכ"ל, הסביר שאיסטנבול בטוחה מאד לזרים, שיש בה שגרירות ישראלית ובית חב"ד ואף קהילה יהודית וישראלית, ושהיא עיר קוסמופוליטית ומרתקת.

אתם מוזמנים להפיץ את הלינק גם לאנשים שיש להם ניסיון לא ענק בתרגום אבל המקום והתחום רלוונטיים להם, נניח מסיימי תואר במזרח תיכון או לימודי אסלאם וכדומה, אנשים שרוצים לעשות תואר מתקדם במדינה אחרת וכדומה.

*זה השם הפרטי שלו. סיכמנו מראש שאף אחד מאיתנו לא יביך את עצמו בנסיונות עקרים להגיד את שם המשפחה של בן שיחו. אבל אם תתקבלו לעבודה, אולי כדאי שבכל זאת תעשו את המאמץ.

להלן לשון הפניה (וכאן גם ב-PDF): המשך…