ארכיון הרשומות עם התג "מילונים"

אז הטיפ שלי מגיע באיחור של יום, והסיבה לאיחור קשורה גם לטיפ. והרי סיפור קטן:

בשבוע האחרון עשיתי הפיכה בחדר העבודה שלי. זרקתי הררי נייר, סידרתי מחדש, ועל הדרך מיינתי גם את כל המילונים הישנים שלי, אלה שרכשתי במיטב כספי בתקופה שהאינטרנט היה בעיקר אימייל וכאשר תוכן בעברית היה מצרך נדיר. עשיתי ערימה גדולה של מילונים למסירה (רגע, תפסיקו להזיל ריר. יש פואנטה), ולמר מדור הסברתי שאם האינטרנט בעולם ייפול, יהיו לי צרות גדולות יותר מאשר חוסר במילון הזוחלים בארץ ישראל, מהדורת תרפפ"ו.

אלא שאז קמתי אתמול בבוקר וגיליתי שאין אינטרנט. לא, לא בעולם. סתם, רק אצלי. ניתק איזה כבל של בזק. עד עכשיו אין. אני מנשנשת בינתיים מהאינטרנט הסלולארי כדי לכתוב לכם את זה. אבל עבודה היתה – לקוח שהוא גם חבר שלח בתשע בערב מסמך דחוף בנושאים עסקיים לתרגם תוך שעתיים. ואני הלכתי בבושת פנים לערימת המילונים למסירה, ואף על פי שמילון הזוחלים המשיך לרבוץ בחיבוק דַפָּייִם, כן שלפתי את כל המילונים העסקיים שלי ותרגמתי The good old way – דפדפתי, הצלבתי, קיבלתי paper cut, התעטשתי מהאבק [אמרתי שסידרתי. לא אמרתי שניקיתי. 🙂 ]

אז הטיפ שלי, הוא כמובן – יופי אינטרנט, אבל תשאירו לכם את המילונים המודפסים. על כל צרה שלא תבוא.

ובתחתית הפוסט, תמצאו גם הקטע המופתי (אחד מיני רבים) שבו איניגו מסביר לפזיק מה עושים כשהכול משתבש.

והנה גם הטיפ של אלה בשן, מתרגמת מעולה ותותחית שיווק עצמי:

כולנו רוצים כמה שיותר לקוחות וכמה שיותר עבודה. אבל מה קורה אם יש לכם לקוח שמעכיר את הרוח, שהדרישות שלו בלתי אפשריות ושאתם חוששים מהרגע שהוא יבקש מכם עוד משהו (או יביע שוב את חוסר שביעות הרצון שלו)?
יש לקוחות שצריך לפטר. אם לקוח גובה מכם מחיר נפשי כבד, לפעמים עדיף לוותר עליו (בשקלול כל השיקולים שלכם). לפעמים כשסוגרים דלת אחת נפתחות כמה דלתות חדשות.

והנה גם דעתי הפרטית על פיטורי לקוח, ושני פוסטים מלפני כמה שנים – תוכנית שיקום למתרגמים בעל הרס עצמי וגם 10 טיפים למתרגמים

שאר המשתתפים בפרויקט:

בפרפראזה על אמירה של אודטה דנין שוורץ, המחיר האמיתי של מילון טוב הוא המחיר בפועל חלקי מספר הפעמים שמשתמשים בו. ורב-מלים, מילון שאני משתמשת בו עשרות פעמים בשבוע, הוא דיל מעולה. יתר על כן, בברנז'ה שלנו, כששולחים אותך לשאול את הרב, זה הרב שמתכונים אליו, לא הרב עובדיה 🙂

לרגל החג, קוראי המדור יכולים לרכוש את רב מילים במחיר מיוחד ואטרקטיבי:  17% הנחה ברכישת מינוי שנתי – במקום 360 ₪ 299 ₪.

ובפרפראזה על ההגדה, הנה "דיינו" לרב מלים:

  • אילו היה הוא רק מילון עברי-עברי משובח, ולא האכילנו בשלל מלים נרדפות – דיינו.
    [כי אסור שהעורכת תחשוב שאנחנו לא יודעים איזה 17 מלים נרדפות לכל שמיצ'יק]
  • אילו האכילנו במלים נרדפות ולא סיפק את צרכנו באמצעות ניתוח דקדוקי מלא לכל מילה בכל צורת נטייה ובכל צורת כתיב – דיינו.
    [למען ניקוד מסייע]
  • אילו סיפק את צרכנו בניתוח דקדוקי מלא לכל מילה בכל צורת נטייה ובכל צורת כתיב ולא נתן לנו את כל הצירופים הלשוניים  – דיינו.
    [למען רגעי בלאקאאוט, כשפורח מזכרונכם הביטוי ההוא – העם נקעה… נפשו? רגלו?]
  • אילו נתן לנו את כל הצירופים הלשוניים ולא הצילנו באמצעות חריזה אוטומטית לכל מילה – דיינו.
    [ולא נתחיל אפילו לגולל את תלאות המתרגם בבואו לתרגם שירה]
  • אילו הצילנו באמצעות חריזה אוטומטית ולא הֶעֱבִירָנוּ בשדה המוקשים של מספרים במילים – דיינו.
    [שבע אלף? שבעת אלפים? מה זה חשוב, אדוני הלקוח! תשלם וזהו!]
  • אילו העבירנו בשדה המוקשים של מספרים במלים והוא לא היה מתעדכן באופן שוטף – דיינו.

על אחת כמה וכמה טובה כפולה מכופלת לרב-מלים עלינו, שהוא רק מילון עברי-עברי משובח, שהאכילנו בשלל מלים נרדפות, שסיפק את צרכינו באמצעות ניתוח דקדוקי מלא, שנתן לנו את כל הצירופים הלשוניים, שהצילנו באמצעות חריזה אוטומטית, שהעברינו בשדה המוקשים של המספרים במלים, שמתעדכן באופן שוטף.

בקיצור, מומלץ!

[אם לא הספיק לכם ה"דיינו", הנה פירוט מסודר של יתרונות רב מילים . ולא, אני לא מקבלת אחוזים. זה הכול לשם שמיים 🙂 ]

אחד הקורסים שאני מלמדת באוניברסיטה הוא "ארגז כלים למתרגם" – כל הדברים הטכניים-עסקיים שמתרגם מתחיל צריך לדעת, החל בסוגי לקוחות ואיך מגישים דוגמת תרגום דרך חוזים ועזרים וכלה בהנהלת חשבונות. בדרך אני מציגה לסטודנטים גם שלל מקורות מקוונים ולא מקוונים שיסייעו להם במלאכת התרגום. ומבין כל המקורות המקוונים, השניים המומלצים ביותר בעיני הם רב-מלים ובבילון.

יש השואלים למה צריך את שניהם – הרי בשניהם יש מילון אנגלי-עברית-אנגלי, בשניהם יש מלים נרדפות וכן הלאה. אבל מהניסיון שלי, לשניהם יש שימוש. בעוד שבבילון מתרגם מצוין משפה לשפה, רב-מלים נותן למתרגמים ועורכים כלי-עזר לא יסולאו בפז מבחינת עושר לשוני, צירופים לשוניים, ניתוח דקדוקי וכן הלאה. לא פעם אני שואלת את עצמי איך הייתי מסתדרת בלעדיו כשאני נתקלת בכל מיני אתגרי תרגום פסיכיים כמו האקרוסטיכונים שמיררו את חיי בספר "גרגויל" או משחקי המלים המתוחכמים ב"עד סגירת הגיליון"; ואין שום סיכוי שהייתי מצליחה לנקד ניקוד מסייע בלעדי רב-מלים, פשוט כי את המבחן הקשה בדקדוק שהיה חובה בלימודי התרגום שלי עברתי ממש בקושי, ואת המעט שידעתי על ניקוד כבר הספקתי לשכוח.

בכנס האחרון של אגודת המתרגמים נפגשתי עם אודליה כהן מרב-מלים, כמו בכל הכנסים הקודמים, והיא הואילה בטובה לבנות הצעה מיוחדת לקוראי הבלוג: כל הרוכש מנוי לרב-מלים דרך "עבד בתרגום", יקבל הנחה של 15%. המבצע מיועד למנויים חדשים בלבד.

להלן פרטים נוספים על רב-מלים ותכונותיו התרומיות. המשך…

והבוקר, פוסט בקטנה:

הנה אתר מפיק, לאירועים, תערוכות וקידום מכירות. והנה הלקסיקון האנגלי-עברי שלהם למונחים אירועים, תערוכות וקידום מכירות. למעלה מסודר לפי העברית, למטה לפי האנגלית.

במאמר המשעשע Toxic Translation (והתרגום לעברית: תוכנית שיקום למתרגמים עם יצר הרס עצמי) מופיעה הפסקה הבאה:

תפסיקו להשתמש באינטרנט עד שתלמדו איך עושים את זה כמו שצריך. ה"freedictionary" הוא לא מקור מידע מקצועי ו-wordreference.com כמו גם Yahoo Answers הם לא פורומים מקצועיים שאפשר להתייעץ בהם עם עמיתים אמינים ויודעי-ח"ן. כחצי מהתשובות בלוחות של ProZ.com ושל KudoZ. הן שגויות. ויקי, במקרים רבים, לא שווה את הנייר שהיא מודפסת עליו. גוגל לא חבר שלכם. לכו תגגלו את המשפט "אבד עליו הקלח" (26,100 מופעים, אחד מהם ב-ProZ…). אחר כך נדבר על כמה האינטרנט הוא מקור מהימן לשימוש נכון בשפה. (אלוהים! תרגום זה עסק הרבה יותר קשה מכפי שחשבתם, מה?)

הקוראת שירלי זרקה את הכדור חזרה למגרש שלי וביקשה הסברים – איך עושים את זה? איך יודעים אם אפשר לסמוך על מקור המידע שבו מצאנו תרגום למונח כלשהו? טוב, אילו הייתי הלל הזקן, הייתי אומרת שעל רגל אחת, הרעיון הוא לחפש הוכחות לאמינותו של המקור. הנה כמה עקרונות יסוד שישרתו אתכם היטב (ופה דווקא גוגל יכול לעזור מאד):

הבחנה בין מקורות אמינים ולא-אמינים באינטרנט

  1. זהות המפרסם / מוציא לאור: בידקו מי "האבא" של האתר שבו מצאתם את התשובה. התאגדות הזויה, או ארגון רשמי העוסק בנושא? אתר משחקי תפקידים או אתר של אוניברסיטה? אחת הדרכים לעשות זאת היא פשוט לקרוא את "אודות" או About Us. באתרים "רשמיים", יש סיכוי טוב יותר למצוא תרגום מבוסס. כנ"ל באתרים של חברות גדולות העוסקות בענף זה, ארגונים ותיקים ומשמעותיים הפועלים בתחום, משרדי ממשלה וכדומה. עיתונים הם בבחינת "כבדהו וחשדהו" – אם התרגום מופיע במאמר מקורי, כלומר כזה שנכתב על ידי דובר השפה שאליה צריך לתרגם את המונח, אולי הוא נכון. אבל אם הוא מופיע במאמר מתורגם – "כבדהו" קטן ו"חשדהו" גדול. [ספרים, לעומת זאת, הם מקורות די אמינים בדרך כלל – חפשו ב-Google Books] המשך…

באתר קיצור יש מאות קיצורים וראשי תיבות בעברית בשלל תחומים, ממחשבים דרך ברכות וסלנג וכלה במחשבים ומדעים ועוד ועוד. השבוע נחרדו משתמשיו כשהאקרים טורקיים פרצו אליו, אך מתברר שהוא ניצל וחזר לתפקד כסדרו.

אתרים נוספים לראשי תיבות

להלן רשימה של מילונים וספרי עזר מומלצים אחרים, מעודכנת ליולי 2010.

  1. המספרים בעמודת "מיקום" הם מספרי דיואי שיאפשרו למצוא את הספר בקלות בספריות.
  2. הספרים המודגשים הם ספרים מומלצים במיוחד.

אינדקס

  • אינדקס א-ע הספר מכיל אינדקס אנגלי-עברי מרוכז בסוף הספר
  • ע-א  הספר מכיל אינדקס עברי-אנגלי או אינדקס עברי עם מונחים אנגליים בסוגריים
  • א' – הספר מכיל אינדקס אנגלי המפנה למונחים העבריים בספר עצמו
  • עברי בלבד – הספר מכיל אינדקס עברי בלבד
  • מילון דו"צ – הספר הוא לקסיקון /מילון עברי-אנגלי-עברי, ללא אינדקס
  • אין אינדקס

מילונים כלליים

ספר

אינדקס

מחבר

הוצאה

הערות ומיקום

לקסיקון כרטא

 

 

כרטא

030  סופ

מילון אבן שושן

 

 

המילון החדש

 

מילון אלקלעי המרוכז

 

אלקלעי

סטימצקי

מילון אנגלי עברי

מילון חזותי

א, ע

 

כרטא

423.924  קור

קורא בשם :מילון עברי-עברי נושאי וחזותי

 

איתאב

 

492.43  אבנ

מילון מקצועי צרפתי כפול

מילון דו"צ

קולט אלוש

פרולוג

 

מילון ספיר אנציקלופדי

 

 

איתאב

 

המשך…

אוף, כל כך חם שהמזגן בקושי מחזיק מעמד.

אז הנה לכם, המקום עם הרוחות הכי לוהטות בישראל, לקסיקון אנגלי-עברי-אנגלי של מונחי הכנסת. ובאותה הזדמנות נצטנן לנו מעדנות עם  לקסיקון עברי-אנגלי למונחי האיחוד האירופי

ותודה למרים דויטשר על הראשון

אותה דוגמת תרגום מאתמול מובילה אותי למקומות משונים. הנה, מצאתי גם את האתר www.legal-rights.co.il, האתר של משרד עורכי הדין ר' א' גמליאל, ובו כמה וכמה מילונים ושאר פרטים שימושיים:

אתם מוזמנים להוסיף לינקים למילונים משפטיים נוספים

    

הלקסיקון של החיים - גם בגוגל בוקס

 רוביק רוזנטל חיבר כמה וכמה ספרים. השימושיים ביותר למתרגמים, לעניות דעתי, הם מילון הסלנג המקיף והלקסיקון של החיים". מילון הסלנג המקיף יותר שימושי למתרגמים מעברית לשפות זרות המבקשים להבין על בוריו ביטוי סלנגי כלשהו. לי, כמתרגמת לעברית, השימוש בו קצת מסורבל. כשתרגמתי את לנצח את מלאך המוות ואת גרגויל, הייתי צריכה לתרגם המון מונחי סמים ופשע. היתרון של מילון הסלנג המקיף הוא שיש בסופו נספח של שדות סמנטיים, ושם, תחת "סמים", יכולתי למצוא כמה עשרות מלים רלוונטיות. החסרון – בשדות הסמנטיים כתובות רק המלים, בלי הסברים ופירושים. ואם אין לכם מושג מה הן אומרות, אתם צריכים לדפדף הלוך ושוב, הלוך ושוב, ולבדוק כל מונח בעמוד המתאים.   

מהבחינה הזו, הלקסיקון של החיים יותר נוח למתרגמים לעברית; הוא אמנם הרבה פחות מקיף, אבל הוא מחולק על פי נושאים ובכל נושא יש הקדמה, מונחים ופירושים לכל מונח.   

הבוקר חיפשתי בכלל משהו אחר, ומצאתי במקרה שגם הלקסיקון של החיים וגם מילון הסלנג המקיף נמצאים בגוגל בוקס. נכון, חלק מהעמודים חסרים, אבל בכל זאת יש סיכוי כלשהו שהמונח שאתם צריכים יימצא דווקא בעמוד קיים. ובטח יותר קל לחפש בגרסה האינטרנטית מאשר בגרסת הנייר, מה גם שגרסת הנייר הפרטית שלי עדיין נמקה בתחתית ארגז כלשהו…