ארכיון הרשומות עם התג "לקוחות"

אז הטיפ שלי מגיע באיחור של יום, והסיבה לאיחור קשורה גם לטיפ. והרי סיפור קטן:

בשבוע האחרון עשיתי הפיכה בחדר העבודה שלי. זרקתי הררי נייר, סידרתי מחדש, ועל הדרך מיינתי גם את כל המילונים הישנים שלי, אלה שרכשתי במיטב כספי בתקופה שהאינטרנט היה בעיקר אימייל וכאשר תוכן בעברית היה מצרך נדיר. עשיתי ערימה גדולה של מילונים למסירה (רגע, תפסיקו להזיל ריר. יש פואנטה), ולמר מדור הסברתי שאם האינטרנט בעולם ייפול, יהיו לי צרות גדולות יותר מאשר חוסר במילון הזוחלים בארץ ישראל, מהדורת תרפפ"ו.

אלא שאז קמתי אתמול בבוקר וגיליתי שאין אינטרנט. לא, לא בעולם. סתם, רק אצלי. ניתק איזה כבל של בזק. עד עכשיו אין. אני מנשנשת בינתיים מהאינטרנט הסלולארי כדי לכתוב לכם את זה. אבל עבודה היתה – לקוח שהוא גם חבר שלח בתשע בערב מסמך דחוף בנושאים עסקיים לתרגם תוך שעתיים. ואני הלכתי בבושת פנים לערימת המילונים למסירה, ואף על פי שמילון הזוחלים המשיך לרבוץ בחיבוק דַפָּייִם, כן שלפתי את כל המילונים העסקיים שלי ותרגמתי The good old way – דפדפתי, הצלבתי, קיבלתי paper cut, התעטשתי מהאבק [אמרתי שסידרתי. לא אמרתי שניקיתי. 🙂 ]

אז הטיפ שלי, הוא כמובן – יופי אינטרנט, אבל תשאירו לכם את המילונים המודפסים. על כל צרה שלא תבוא.

ובתחתית הפוסט, תמצאו גם הקטע המופתי (אחד מיני רבים) שבו איניגו מסביר לפזיק מה עושים כשהכול משתבש.

והנה גם הטיפ של אלה בשן, מתרגמת מעולה ותותחית שיווק עצמי:

כולנו רוצים כמה שיותר לקוחות וכמה שיותר עבודה. אבל מה קורה אם יש לכם לקוח שמעכיר את הרוח, שהדרישות שלו בלתי אפשריות ושאתם חוששים מהרגע שהוא יבקש מכם עוד משהו (או יביע שוב את חוסר שביעות הרצון שלו)?
יש לקוחות שצריך לפטר. אם לקוח גובה מכם מחיר נפשי כבד, לפעמים עדיף לוותר עליו (בשקלול כל השיקולים שלכם). לפעמים כשסוגרים דלת אחת נפתחות כמה דלתות חדשות.

והנה גם דעתי הפרטית על פיטורי לקוח, ושני פוסטים מלפני כמה שנים – תוכנית שיקום למתרגמים בעל הרס עצמי וגם 10 טיפים למתרגמים

שאר המשתתפים בפרויקט:

סליחות על ההודעה המאוחרת, אני שקועה בתרגום מותחן פוליטי לא רע בכלל. 🙂

אבל לכל אלה מכם שמחפשים קורס בזק לשיפור מיומנויות התרגום והתנהלות מול לקוחות, ליצ'י תרגומים עושים מחר (חמישי) סדנה שכזו בתל אביב.

הרי לשון ההודעה:

מה בסדנה?

* הבנת תפקיד המתרגם מול תפקיד הלקוח

* נקודות חשובות לבדיקה לפני שמוסרים תרגום ללקוח

* שגיאות נפוצות של מתרגמים שכדאי להימנע מהן

* תרגום בקונטקסט

* שימוש יעיל באמצעי עזר מקוונים

* התנסות חווייתית

הסדנה תתקיים בשפה העברית ויוצגו בה דוגמאות תרגום באנגלית ובעברית.

על המרצה:

הילה בן אשר עורכת ומתרגמת בתחומים עסקיים, מדעיים וטכניים מזה 24 שנים. היא מתמחה בהצגת מסרים מורכבים בדרכים פשוטות. הילה נותנת תמיכה, ייעוץ והכוונה לאנשי הטקסטים למיניהם כולל מתרגמים, עורכים, גרפיקאים וכתבים טכניים.

מתי זה קורה?

הסדנה תתקיים ביום חמישי ה-25 ביולי 2013, בין השעות 10:30-12:30 בבקר, בבית קמרה אובסקורה, רח' ריב"ל 5, תל-אביב

לפרטים והרשמה:

לילי צרויה, טל. 052-3255778 lilly@lichi.co.il

מספר המקומות מוגבל. יש להירשם מראש (40 ₪)

[אוקי, איך מתרגמים לעברית Audio-conference?]

בכל מקרה, חברת התרגומים הבינלאומית ForeignExchange Translations עורכת מין אודיו-קונפרנס שכזה פעמיים השבוע, והנושא העיקרי שיידון בהם הוא דווקא איך למצוא שירות תרגום טוב.

אבל אל תחשבו שאנחנו, בתור מתרגמים, לא יכולים להרוויח מהרצאה המיועדת ללקוחות. הרצאה שכזו היא בבחינת "דע את האויב". כדי לספק ללקוח את השירות שהוא צריך כמו שהוא צריך אותו, אנחנו צריכים להבין מה הבעיות שלו, מה הצרכים שלו, מה הדרישות שלו. רק כך נוכל להציע שירות אטרקטיבי, ובעיקר – אטרקטיבי יותר מהמתחרים.

להלן הנושאים שיידנו:

  • איך לשלוט בעלויות התרגום
  • מבוא למדידת איכות התרגום
  • איך לשפר את התקשורת בין בעלי תפקידים שונים
  • איך לנסח בקשה להצעת מחיר לתרגום ואיך לחפש ולברור נותני שירותי תרגום
  • שיטות מיטביות לניהול פרויקט התרגום

שני מועדים לשידור:

יום שני, 21/11/2011, בשעה 20:00-21:00 זמן ישראל (13:00-14:00 חוף מזרחי)

יום שלישי, 22/11/2011, בשעה 20:00-21:00 זמן ישראל (13:00-14:00 חוף מזרחי)

ההרשמה בלינק הזה: http://www.fxconferences.com/Product2.aspx?ProductId=755&CategoryId=1

הקוץ: 49 דולר ל"קו" שנרשם. מצד שני, תמורת הסכום הזה אפשר גם לקבל הקלטה ולטחון אותה עד שתדעו אותה בעל פה… 😉

בהרצאה "לבלוג או לא לבלוג" אני טוענת, כרבים לפני, כי בלוג הוא אמצעי שיווק מצוין למתרגמים ולעורכים.

נאה דורש – נאה מקיים. במקום לחלק "תמסירים" (התרגום העברי המשעשע ל-handouts) להרצאה הזו, שאני מרצה ממש ברגעים אלה בכנס אגודת המתרגמים, אני מעלה את המצגת לבלוג שלי. ומי שרוצה לקרוא – שיבוא! 🙂

שנטל וילפורד היא מתרגמת מהולנדית ומצרפתית לאנגלית, ויש לה אתר ששמו Linguabase, והיא אף חיברה ספר אלקטרוני – Tips for Translators , ובו עשרות טיפים, נוסחים לחוזים, עצות איך למצוא עבודה וכדומה. לפני כמה שנים המלצתי על האתר, ועכשיו גם קיבלתי רשות לתרגם מאמר מעניין מתוכו – 10 הטיפים הכי חשובים למתרגמים. (התרגום להלן הוא חלק מהמאמר, ועם הזמן אתרגם את השאר):

  1. אל תיקחו פרויקט שמצריך כישורים שאין לכם. זאת התנהגות מקצועית לגמרי לסרב לעבודה שתחייב אתכם לתרגם מפרטים טכניים מאד או מסמכים ארוכים בז'רגון משפטי, אם אין לכם ניסיון בתחומים האלה. העובדה שסירבתם לקבל את הפרויקט הזה לא פוסלת אתכם אוטומטית מביצוע עבודות אחרות בצמדי השפות שלכם – נהפוך הוא. היא מראה שאתם מודעים למגבלות שלכם וזה טוב. אם החלטתם לפתח תחום התמחות חדש, פנו לעורך טוב ושלמו לו כדי שיערוך את תרגומכם. הדברים שעורך טוב יכול ללמד אתכם שווים, בטווח הארוך, הרבה יותר מהסכום הראשוני שתשלמו לו. [עורכים ומתרגמים – הלנצח נאכל חרב? מצגת על יחסי עורכים ומתרגמים]
  2. אל תיקחו עבודות עם תאריכים סיום בלתי אפשריים. להפך, העזו להתמקח! אתם יכולים לנקוט שלל צעדים (לקבוע תעריפים גבוהים יותר, לדוגמה) כדי להניא לקוחות מלדרוש זאת או כדי לפצות אתכם על תאריכי סיום מלחיצים במיוחד. לא פעם יתברר לכם שבסופו של דבר, העבודה לא כל כך דחופה. חוץ מזה, הלחץ שיפעיל עליכם תאריך סיום בלתי סביר ישפיע לרעה על איכות עבודתכם, ועבודה באיכות נמוכה תפגע במוניטין שלכם. המשך…

כולנו מכירים את זה – מתקשר לקוח פוטנציאלי, שולח מסמך לתרגום, ואומר מה התקציב שלו לפרויקט. אתם אומרים לו שבתעריפים שלכם, התקציב לא יספיק לתרגום כל המסמך, ומציעים ללקוח שתתרגמו רק חלקים נבחרים שנדחסים לתקציב, אבל הוא רוצה הכול וגם דחוף, ומפריח שלל הבטחות לרומן עתידי משתלם. והוא באמת נעלב וחושב שאתם ממש כפויי טובה אם אתם לא מוכנים לתרגם את כל המסמך תמורת התקציב הדל שלו, שמיתרגם לרופיה וחצי לעמוד. הבעיה היא שבשלב הזה חלקנו נשברים, ומסכימים לעבוד בשכר רעב שפוגע בנו ופוגע גם בקולגות שלנו. אבל למה אנחנו בכלל מגיעים למצב הזה?

לפני כמה שנים, כשהייתי מתרגמת צעירה ותמימה, למרות שכבר היה לי תואר במנהל עסקים, הכרתי את עמית יריב, מתרגם מצוין, אדם יקר וסוג של מנטור, מבחינתי, לעניינֵי איך לדבר עם לקוחות. והמשפט הכי חשוב שהוא אמר לי לגבי תעריפים היה: "תגידי, איזה בעל מקצוע אחר נותן ללקוח לקבוע לו את התעריף?!"

אז הנה, מישהו עשה סרטון מושקע על סיטואציות שבהן ההתמקחות נראית מופרכת לחלוטין. חירטו אותו על לוח ליבכם והיזכרו בו בכל פעם שלקוח מנסה לסחוט מכם הרבה עבודה במעט כסף.

המשך…

לפעמים הלקוח דורש מכם להשקיע עוד זמן בעבודה שכבר סיימתם – להתאים, לערוך בשנית, לסדר. לפעמים הוא צודק. לפעמים לא, אבל השקעה קטנה מצידכם תיתן לו הרגשה טובה ותהפוך אותו ללקוח קבוע וממליץ.
אבל מה עושים כשבא לקוח מדגם "עלוקה 2.0" (זה הדגם שמוצץ זמן, לא דם)?
במאמר יש כמה הסברים למה צריך להיפטר ממנו, וכמה רעיונות איך לעשות את זה – מהעקיף ועד הישיר.

קיבלתי היום אימייל ממתרגמת. סיפור המעשה על רגל אחת:

  • לקוחה שלחה עבודה. במקרה שלנו – עבודה לתרגום. אבל זאת יכולה להיות כל עבודה שהיא.
  • אחרי שהמתרגמת (במקרה שלנו) סיימה את העבודה, הלקוח הודיעה שהן צריכות להיפגש כי העבודה לא בסדר. על זמן הפגישה הלקוחה איננה מתכוונת לשלם, כמובן, כי האשם הוא במתרגמת.
  • בפגישה התברר שהעבודה אכן לא בסדר, אבל רק מפני שהלקוחה שינתה את המקור (את הטקסט לתרגום, את המפרט לתוכנה, את הדרישות מהבית שהאדריכלית תכננה – You name it).
  • בפגישה הלקוחה ערערה כל הזמן על מומחיותה של המתרגמת, דרשה הסברים על כל צעד ושעל (מפני שהיא בורה בתחום אבל חושבת שהיא אובר-חוכמית). הפגישה נמשכה שעתיים.
  • כעת הלקוחה דורשת עוד פגישה, על חשבון זמנה של המתרגמת, שאמורה להימשך מספר שעות (!).

ברור אפוא שמדובר בלקוחה מסוג עלוקה, שואבת זמן בלי חשבון וחושבת שאם היא משלמת לכם, אתם עבדיה הנרצעים. זיכרו, בעיקר העצמאים שביניכם – המשאב הכי יקר שלכם הוא הזמן שלכם. לקוח ש"שואב" אותו, בלי תמורה הולמת, הוא לקוח שאתם לא רק לא מרוויחים עליו אלא מפסידים:

  • בזמן שהוא מבזבז לכם, יכולתם לעבוד ולהרוויח כסף.
  • הוא אף פעם לא יהיה מרוצה, ולכן עלול להוציא דיבתכם רעה.
  • מכיוון שהוא לא יהיה מרוצה, הסיכוי שהוא יהפוך ללקוח חוזר קלוש מאד. כל זמן שהשקעתם בו עכשיו ירד לטמיון כי הוא לא יחזור אליכם עם עבודות נוספות.
  • מכיוון שרובכם תאבדו בסופו של דבר את הסבלנות אליו, הוא גם לא יהפוך ללקוח נאמן.

איך ממזערים נזקים של לקוח עלוקה?

  • העלו את התעריפים – מעלים את התעריף בעבודה הבאה. אפשר להעלות אותו אפילו לרמה מגוחכת (תגידו לו שמעכשיו כל המחירים הוכפלו בפאי, לדוגמה), ואין לכם מה להפסיד: או שהוא ילך לבלי שוב, או שהוא יסכים לשלם, ובתעריף השערורייתי החדש, זה כבר ישתלם לכם למרות הנדנודים.
  • הנהיגו קיצוב בזמנכם – הלקוח מתקשר? יופי. אחרי 5 דקות בטלפון אימרו לו שאתם חייבים לצאת לפגישה. הלקוח רוצה להיפגש איתכם? אין בעיה. תקציבו לו חצי שעה או שעה. תקבעו גבולות ותעמדו בהם. וזה יעבוד, אגב, רק אם באמת תקבעו לעצמכם פגישה שאתם חייבים להתייצב בה, כי רובנו לא שקרנים טובים במיוחד. אז תקבעו – פדיקור, סרט, גיזום שערות האף. לא חשוב. העיקר שתקומו ותלכו אחרי הזמן שקבעתם.
  • היו בטוחים בעצמכם – אתם המקצוענים. זה לא אומר שאתם לא טועים אף פעם, אבל חשוב מאד לשדר שאתם המומחים. אתם מוכנים לשמוע ולהתאים את עצמכם, אבל אתם לא מוכנים שישתילו שגיאות בטקסט שיצרתם ואתם לא מוכנים שכל דיכפין יבקר את עבודתכם.

המקרה הטוב

הפעולות שנקטתם ישכנעו את הלקוח שאתם מקצוענים ומבוקשים:

  • הוא יתעלק עליכם רק בקטנה, ורק בדחילו ורחימו
  • הוא לא יצליח לגזול מכם יותר זמן מכפי שתחליטו בעצמכם להקדיש לו.
  • הוא יסיק שאם אתם מבוקשים, משמע שאתם מקצוענים, משמע שמי שטועה זה הוא, ויפסיק להציק לכם על כל מילה.

איך נפטרים מלקוח עלוקה שלא מבין רמזים?

אם הלקוח לא יבין את הרמזים ששידרתם לו למעלה, וימשיך לנדנד, שיקלו להיפטר ממנו.

  • להיות לא זמינים – הגרסה המנומסת היא לענות ללקוח ולהבטיח שתחזירו טלפון ולא להחזיר הרבה זמן, או כשהוא מנסה לתת לכם עוד עבודה, להגיד שאתם עסוקים עד אחרי פסח. פסח 2020.
  • להעלות תעריפים – ראו סעיף קודם.
  • למצוא פראייר אחר – להסכים, בנעימות, שהבחורצ'יק הזה שעובד אצל הלקוח הנודניק, ובילה שנתיים בשליחות עם ההורים שלו כשהוא היה בן 8 (והכניס לטקסט שלכם תיקונים שגרמו לכם למרוט את שערות ראשכם) כנראה מדבר אנגלית נהדרת, ולהציע, בשם החיסכון, שהלקוח יתן לו לתרגם בפעם הבאה. הרי ממילא הוא כבר משלם לו משכורת. לא חבל לשלם גם לכם?
  • לשים את הדברים על השולחן – להגיד, דוגרי, שיש ביניכם לבין הלקוח פערים בלתי ניתנים לגישור, ושאולי מוטב שימצא מתרגם אחר. הזדוניים מביניכם יכולים להפנות אותו לקולגה שאתם ממש לא סובלים, ואז הם יוכלו למרר זה לזה את החיים ואתם תשמחו לאידם. (ואם במקרה הם ימצאו חן זה בעיני זה, אמנם לא תיהנו מהשמחה לאיד, אבל שניהם יהיו חייבים לכם תודה. גם זה משהו).

אשמח לקרוא סיפורים שלכם על לקוחות נודניקים ועל איך נפטרתם מהם (או איך גרמתם להם להפוך את עורם)

איזה יופי. עשיתם עבודה טובה, קיבלתם שבחים מהלקוח, הצ'ק בדרך. אפשר לנוח על זרי הדפנה.

נכון?

לא נכון, כמובן.

תמצית מנהלים

  • שימור לקוחות הרבה יותר זול מהשגת לקוחות חדשים.
  • לקוחות נאמנים עוזבים פחות, קונים יותר, מוכנים לשלם יותר ולסלוח יותר.
  • טיפוח נאמנות אצל לקוח: מוצר מוקפד, שירות אישי, התיידדות עם הלקוח, אכפתיות ואמפתיה 

יש אמנם סיכוי גדול שלקוח מרוצה ימשיך להיות הלקוח שלכם. אבל אם הוא יקבל הצעה זולה יותר לקבל אותו שירות שהוא מקבל מכם, או אולי טיפה פחות טוב אבל בכל זאת סביר, הוא יערוק לסַפָּק אחר, בלי לחשוב פעמיים.לקוח נאמן, לעומת זאת, הוא לקוח שיש לו איזשהו סוג של קשר רגשי איתכם. יחסי אמון, ידידות, היסטוריה משותפת, תחושה שאפשר לסמוך עליכם בכל מצב. הוא הלקוח שיישאר איתכם כמעט באש ובמים, ומלקוחות כמוהו מגיעה עיקר הכנסתכם.

 

כמה עובדות מעניינות על לקוחות נאמנים

  • חברות עם אחוז גבוה של לקוחות נאמנים צומחות בקצב כפול מאשר מתחרותיהן.
  • אין שום ערך לכך שהלקוח מרוצה, אם אין לו קשר רגשי לחברה.
  • שיפור של 5% בשימור הלקוחות מכפיל את שולי הרווח.
  • לקוחות נאמנים תמיד חוזרים וממשיכים לרכוש את מוצרי החברה לאורך זמן.
  • לקוחות נאמנים משוויצים במוצר או בשירות שהם קיבלו מכם, וכך עושים למענכם שיווק מפה לאוזן, שהוא השיווק האפקטיבי ביותר.
  • לקוחות נאמנים מוכנים לשלם מחיר גבוה יותר.
  • לקוחות נאמנים סלחניים יותר כשאתם טועים.

(מקור: http://www.processspecialist.com/customer-loyalty.htm)

כמה דרכים להפוך לקוח מרוצה ללקוח נאמן:

  • על רגל אחת – ואהבת ללקוחך כמוך: הלקוחות (ברובם) הם בני אדם. מה שנעים לכם, נעים גם להם. השתדלו לתת להם את השירות והיחס שהייתם רוצים לקבל בעצמכם. (למה לשלם הון תועפות לאלון גל כשאפשר לקבל עצות חינם מהלל הזקן?)
  • לתת את המוצר / השירות הטוב ביותר. שום תכסיסים לא יעזרו. אם המוצר שלכם לא משביע את רצונו של הלקוח או שהיחס שלכם דוחה, הוא לא יישאר איתכם מספיק זמן כדי לפתח נאמנות. (נאמנות טוטאלית למרות יחס מזוויע היא הפרעה אישיותית שמופיעה אצל הורים וכלבים בלבד.)
  • לגלות אכפתיות ואמפתיה. הלקוח לחוץ וקצת לא מתנהג אליכם יפה? אל תיעלבו, תבינו שמישהו לוחץ עליו ובמסגרת העיקרון הפיסיקלי של השוואת לחצים, הוא לוחץ עליכם. הבהירו לו מפורשות שאתם מבינים שהעבודה דחופה, שהיא חשובה לו, ושתעשו כל שביכולתכם כדי לסיים אותה במועד הנקוב. הגישה הזאת תרגיע אותו, ואז תוכלו לשקול יחד, בראש צלול, איך הכי כדאי לבצע את העבודה כך שהוא יקבל בזמן מה שהוא צריך, ואתם לא תעברו לילה לבן. לדוגמה: אולי יש חלקים דחופים יותר שכדאי להתחיל בהם? אולי בעצם הוא לא צריך את כל הטקסט? וכדומה.
  • לעשות טובות קטנות. נכון שזמננו יקר, אבל אם הלקוח מתקשר ומבקש עזרה עם מילה אחת או שתיים, איזו בעיית ניסוח, המלצה על גרפיקאי, השד יודע מה, אל תנפנפו אותו. נסו לעזור לו. אפילו אם לא תצליחו, הוא יעריך את המאמץ.
  • להתיידד עם הלקוחות. ברמה האישית, אבל לא הלוחצת. תהיו נחמדים, בואו לבקר מדי פעם, גלו עניין גם בחיים הפרטיים אם הלקוח מוכן לשתף. והנה פוסט מפורט יותר בשבחי ההתיידדות עם לקוחות

לקריאה נוספת

שמוזינג, או שלח לחמך על פני המים
רובין שארמה על טיפוח יחסי עבודה
בשבחי ההתיידדות עם לקוחות
לקוחות מתפרפרים, פרפרים נאמנים – מאמר בגלובס על הספר "הלקוח כפרפר"
חדש… חדש… חדש… המרדף אחר הלקוח החדש – מאמר מאת ענת זיו
שימור לקוחות – המפתח להצלחה עסקית בתקופה של אי יציבות כלכלית – פרופ' רון קנת ורנה פיינשטיין

הלקוחות (הישראלים וגם הזרים) אוהבים הנחות. הישראלים אולי דורשים אותן יותר במפגיע, אבל שיהיה לכם ברור שגם לקוחות זרים יכולים לדרוש הנחה, אם כי יכול להיות שהם פשוט יישמעו מנומסים יותר.

אני לא מאמינה בהנחות, ונותנת הנחות רק במקרים מיוחדים מאד (גופים התנדבותיים וכדומה). אבל גבי אסולין, יועץ אסטרטגי ובעליה של "גבריאל – פתרונות עסקיים", סבור שההנחה היא כלי שיווקי שימושי. עם זאת, במאמרו "הנחה נכונה – תודרת הדיסקאונט", הוא נותן שבע עצות שימושיות איך לנצל את ההנחה נכונה, איך למצב אותה כך שהלקוח ירגיש מרוצה ואיך לתחום אותה, כך שלא תמצאו את עצמכם נטולי רווח.

קיראו את המאמר גם בעיניים של ספק וגם בעיניים של לקוח. הוא בהחלט נותן כמה רעיונות שימושיים למו"מ הבא שלכם כלקוחות דווקא.

לקריאה נוספת

לקוחות חושבים על תרגום כל מיני דברים, רובם שגויים. למעט הידיעה שתרגום הוא העברה משפה לשפה (נכון חלקית), הם לא יודעים כמעט כלום. בערך כמו שרובנו לא יודעים כמעט כלום על ייצור חלונות אלומיניום, לדוגמה. ולכן הם לא יודעים כמה זמן תרגום לוקח וכמה מאמץ. הם לא יודעים שלא כל דובר שפה יכול לתרגם ושתרגום טוב הוא לא תרגום ישיר בדרך כלל אלא סוג של עיבוד. וכן הלאה

חברת P&L Translations, חברה מטנסי שנתקלת באותה בורות, פרסמה מאמר קצר בשם  7 Myth Busting Facts on Translations המציג 7 מיתוסים נפוצים לגבי תרגום ותשובות מקצועניות שכל אחד מכם יכול לתת.

ומכיוון שאחד הלקחים הוא שלקוחות קוראים יותר חומר מתורגם, תרגמתי למען הקוראים את עיקרי הדברים (והוספתי כמה לינקים רלוונטיים, רק למקרה שעדיין לא מתחשק לכם לחזור לעבודה…):

מיתוס מספר 1: כל מי שיודע עוד שפה יכול לתרגם.

האמת: דובר שפה יכול אמנם לתרגם, אך רק מתרגם מקצוען עם השכלה רלוונטית יכול לתרגם כהלכה, ולכן רק בידיו של אדם שכזה מומלץ להפקיד תכנים מהותיים כמו חומרים שיווקיים ואתר האינטרנט. ראו לדוגמה אתר שבו אין כמעט משפט אחד בלי שגיאה כזאת או אחרת.

מיתוס מספר 2: לתרגם זה בסך הכול להחליף מילה משפה אחת במילה משפה אחרת.

האמת: מספר המלים בשפות שונות אינו זהה, ורק מתרגם מקצוען יכול לתרגם נכונה את כל הדקויות החיוניות של טקסט המקור. להלן הפניה לעמוד ובו שגיאות מביכות במיוחד שעשו אנשי שיווק שאינם מתרגמים. אילו מיצובישי רק ידעו מה משמעות המילה Pajero בספרדית…

מיתוס מספר 3: תרגומים של תוכנות תרגום חינמיות ברשת מדויקים וטובים מספיק לצרכי.

האמת: תרגום ממוחשב לא רק שאינו תופס את כל הדקויות של המקור, אלא שלפעמים אפילו מתרגם לא נכון מלים שלמות. הנה דוגמה רלוונטית מישראל,

מיתוס מספר 4: תרגום לא לוקח זמן.

האמת: אם לקח ללקוח כמה שבועות להכין מסמך, אזי התרגום, העריכה וההגהה הנחוצים לא יסתיימו תוך 48 שעות. (לחנך את הלקוחות כמה זמן תרגום באמת לוקח (אנגלית))

מיתוס מספר 5: תרגומים הם עסק יקר ולא שווים את ההשקעה.

האמת: כתיבת הטקסט המקורי שצריך לתרגם עולה ברוב המקרים יותר מהתרגום. התרגום, לעומת זאת, פותח ללקוח שווקים חדשים לגמרי בעלות נמוכה הרבה יותר, ולכן התשואה-להשקעה שלו טובה מאד בדרך כלל. להלן מאמר המתאר איך להסביר ללקוח את ההיגיון מאחורי התמחור "השערורייתי" (אנגלית)

מיתוס מספר 6: רוב הגולשים באינטרנט יודעים אנגלית ולכן אין צורך לתרגם את האתר / החומר.

האמת: פחות משליש מגולשי העולם דוברים אנגלית. הממצאים בשטח מראים כי לקוחות מבלים זמן ארוך פי שניים באתרים המתורגמים לשפתם וכי הסבירות שירכשו מאתר שכזה גדולה פי ארבעה. ולנו, דוברי העברית, זה רלוונטי במיוחד – כמה דוברי עברית כבר יש בעולם? ויש המהדרים ואומרים לא די בתרגום – צריך לוקליזציה. (אנגלית)

מיתוס מספר 7: במצב הכלכלי הנוכחי, לא כדאי לבזבז כסף על תרגום

במיתון, יש להתרחב לשווקים זרים כדי לא להיפגע מירידת הביקוש בשוק המקומי. ולגבי המתרגם הישראלי: התעריף המקובל לתרגום בחו"ל (בעיקר באירופה ובארה"ב) גבוה בחמישים עד מאה אחוז מהתעריף המקובל בישראל. (מאמר על עלויות תרגום בארה"ב ובמזרח אירופה)

ותודה לקרן נייזר על ההפניה