ארכיון הרשומות עם התג "לקוחות בעייתיים"

אז הטיפ שלי מגיע באיחור של יום, והסיבה לאיחור קשורה גם לטיפ. והרי סיפור קטן:

בשבוע האחרון עשיתי הפיכה בחדר העבודה שלי. זרקתי הררי נייר, סידרתי מחדש, ועל הדרך מיינתי גם את כל המילונים הישנים שלי, אלה שרכשתי במיטב כספי בתקופה שהאינטרנט היה בעיקר אימייל וכאשר תוכן בעברית היה מצרך נדיר. עשיתי ערימה גדולה של מילונים למסירה (רגע, תפסיקו להזיל ריר. יש פואנטה), ולמר מדור הסברתי שאם האינטרנט בעולם ייפול, יהיו לי צרות גדולות יותר מאשר חוסר במילון הזוחלים בארץ ישראל, מהדורת תרפפ"ו.

אלא שאז קמתי אתמול בבוקר וגיליתי שאין אינטרנט. לא, לא בעולם. סתם, רק אצלי. ניתק איזה כבל של בזק. עד עכשיו אין. אני מנשנשת בינתיים מהאינטרנט הסלולארי כדי לכתוב לכם את זה. אבל עבודה היתה – לקוח שהוא גם חבר שלח בתשע בערב מסמך דחוף בנושאים עסקיים לתרגם תוך שעתיים. ואני הלכתי בבושת פנים לערימת המילונים למסירה, ואף על פי שמילון הזוחלים המשיך לרבוץ בחיבוק דַפָּייִם, כן שלפתי את כל המילונים העסקיים שלי ותרגמתי The good old way – דפדפתי, הצלבתי, קיבלתי paper cut, התעטשתי מהאבק [אמרתי שסידרתי. לא אמרתי שניקיתי. 🙂 ]

אז הטיפ שלי, הוא כמובן – יופי אינטרנט, אבל תשאירו לכם את המילונים המודפסים. על כל צרה שלא תבוא.

ובתחתית הפוסט, תמצאו גם הקטע המופתי (אחד מיני רבים) שבו איניגו מסביר לפזיק מה עושים כשהכול משתבש.

והנה גם הטיפ של אלה בשן, מתרגמת מעולה ותותחית שיווק עצמי:

כולנו רוצים כמה שיותר לקוחות וכמה שיותר עבודה. אבל מה קורה אם יש לכם לקוח שמעכיר את הרוח, שהדרישות שלו בלתי אפשריות ושאתם חוששים מהרגע שהוא יבקש מכם עוד משהו (או יביע שוב את חוסר שביעות הרצון שלו)?
יש לקוחות שצריך לפטר. אם לקוח גובה מכם מחיר נפשי כבד, לפעמים עדיף לוותר עליו (בשקלול כל השיקולים שלכם). לפעמים כשסוגרים דלת אחת נפתחות כמה דלתות חדשות.

והנה גם דעתי הפרטית על פיטורי לקוח, ושני פוסטים מלפני כמה שנים – תוכנית שיקום למתרגמים בעל הרס עצמי וגם 10 טיפים למתרגמים

שאר המשתתפים בפרויקט:

שנטל וילפורד היא מתרגמת מהולנדית ומצרפתית לאנגלית, ויש לה אתר ששמו Linguabase, והיא אף חיברה ספר אלקטרוני – Tips for Translators , ובו עשרות טיפים, נוסחים לחוזים, עצות איך למצוא עבודה וכדומה. לפני כמה שנים המלצתי על האתר, ועכשיו גם קיבלתי רשות לתרגם מאמר מעניין מתוכו – 10 הטיפים הכי חשובים למתרגמים. (התרגום להלן הוא חלק מהמאמר, ועם הזמן אתרגם את השאר):

  1. אל תיקחו פרויקט שמצריך כישורים שאין לכם. זאת התנהגות מקצועית לגמרי לסרב לעבודה שתחייב אתכם לתרגם מפרטים טכניים מאד או מסמכים ארוכים בז'רגון משפטי, אם אין לכם ניסיון בתחומים האלה. העובדה שסירבתם לקבל את הפרויקט הזה לא פוסלת אתכם אוטומטית מביצוע עבודות אחרות בצמדי השפות שלכם – נהפוך הוא. היא מראה שאתם מודעים למגבלות שלכם וזה טוב. אם החלטתם לפתח תחום התמחות חדש, פנו לעורך טוב ושלמו לו כדי שיערוך את תרגומכם. הדברים שעורך טוב יכול ללמד אתכם שווים, בטווח הארוך, הרבה יותר מהסכום הראשוני שתשלמו לו. [עורכים ומתרגמים – הלנצח נאכל חרב? מצגת על יחסי עורכים ומתרגמים]
  2. אל תיקחו עבודות עם תאריכים סיום בלתי אפשריים. להפך, העזו להתמקח! אתם יכולים לנקוט שלל צעדים (לקבוע תעריפים גבוהים יותר, לדוגמה) כדי להניא לקוחות מלדרוש זאת או כדי לפצות אתכם על תאריכי סיום מלחיצים במיוחד. לא פעם יתברר לכם שבסופו של דבר, העבודה לא כל כך דחופה. חוץ מזה, הלחץ שיפעיל עליכם תאריך סיום בלתי סביר ישפיע לרעה על איכות עבודתכם, ועבודה באיכות נמוכה תפגע במוניטין שלכם. המשך…

זוכרים את פרשת קרן אור? זוהי חברה שהזמינה עבודות ממתרגמים רבים מאד לא שילמה את שכרם. נכון להיום, מספר מתרגמים הגישו נגדם תביעות ואנחנו מחזיקים להם אצבעות.

בכל מקרה, בעקבות הדיונים בפורומים השונים (בעיקר תפוז) בנושא זה, הרים אדם מסוים את הכפפה והוא מעוניין לערוך תחקיר יסודי ומקיף על פרשת קרן אור ועל אי תשלום שכרם של מתרגמים בכלל, ואף לנסות להביא לשידורה באחת מתוכניות התחקירים בטלוויזיה.

כל המעוניין להתראיין, גם באופן אנונימי, מתבקש לפנות אלי דרך הקישור "כתבו אלי" (מתחת לתמונה בראש המסך) ואני אעביר את פרטיו לעורך התחקיר.

ירון ברודרסון, הרמאי הסדרתי, התחיל לאחרונה לפנות למתרגמים בשם "הוצאת חותם" שאינה קיימת, לבקש תרגום ולא לשלם כרגיל. פרטים נוספים על ההונאות של ברודרסון בתחקיר של אורי ברייטמן.

עדכון נכון לתחילת יולי – ברודרסון נעצר בגין בעילה במרמה ומעצרו הוארך. פרטים בתחקיר שלעיל.

חשוב לציין: להוצאת חותם הפיקטיבית אין שום קשר לחנות הספרים "חותם" בתל אביב

.

כמה וכמה מתרגמים כבר התלוננו בפורומים שונים על כך שתרגמו עבור חברה שנקראת "קרן אור", ולא קיבלו את כספם.  כמו כן, הם מתקשים מאד להשיג את משרדי החברה ומצליחים לעשות זאת רק ממספרי טלפון לא מזוהים. כשהם מצליחים להשיג סוף סוף מישהו, מנתקים להם בפרצוף.

האנשים מאחורי החברה הם כנראה טום קרן ומשה קובלרו.

להלן כמה שרשורים על הנושא:

שרשור 1 בפורום תרגום ועריכה בתפוז
שרשור 2 באותו פורום
ושרשור באתר הפורומים המשפטיים www.lawforums.co.il

לקריאה נוספת

ירון ברודי /ברודרסון – נוכל המרמה מתרגמים
איך מתמודדים עם לקוחות שלא משלמים
בית המשפט לתביעות קטנות – אם הלקוח לא משלם
לקוח לא משלם – סיפור אמיתי
Collecting Past Due Accounting
Dealing with clients not paying your invoice

מתוך ההודעה של ארנב בלי שעון בפורום התרגום של תפוז :

לאחרונה היו מקרים של הונאה על-ידי התחזות לחברות תרגום מוכרות.
מתרגמים קיבלו הצעות עבודה כאילו מחברת תרגום מוכרת, רק שכתובת הדואר האלקטרוני של הפונה הייתה שם החברה בוריאציות כאלה ואחרות (למשל תוספת של קו תחתון או מקף), בשירות דואר חינם כלשהו (גוגל, יאהו, הוטמייל וכדומה).
לדוגמה, אם שם החברה המוכרת הוא Meshehu Translations, אז הפנייה מגיעה מ- MeshehuTranslations_@gmail.ocm, כאשר בחתימה של הודעות הדואר מופיעים פרטים אמיתיים של Meshehu Translations
אחרי קבלת עבודות בסכומים לא מבוטלים, מזמין העבודות נעלם לבלי שוב (או עם שוב, רק בשם אחר). ברור שכשהמתרגמים פנו לחברות עצמן, לא ידעו שם על מה הם מדברים.

פקחו עין…

קבוצת SBC, המוציאה לאור מגזינים רבים וידועים כגון הורים וילדים, גלילאו, סטטוס וכדומה, היא מהלקוחות בעלי מוסר התשלומים הגרוע ביותר בענף שלנו. (ראו לדוגמה שרשור של נפגעי SBC וידיעה על מתרגמת התובעת אותם): תנאי התשלום שלה היו "שוטף + כאורך הגלות אחרי הוצאת הגיליון", וגם בהגיע מועד התשלום תמיד היו עיכובים "בירוקרטיים" לרעת המתרגמים ושאר הפרילאנסרים.

לפני כמעט שנה התפרסמה כתבה מעניינת במעריב על התנהלותה של החברה בשם:  "עיתונאים? פלצנים שאוהבים לרכל", ששמה הוא ציטוט מדבריו של מנכ"ל החברה, מאיר דוד, המרצה מאז ינואר 2009 עונש מאסר בפועל על עבירות פליליות שונות.
ואם לא די במאסרו של המנכ"ל, חובותיה של החברה הלכו ותפחו, עד שבית המשפט המחוזי מינה היום נאמן לנהל את SBC בתקווה להשיב את חובותיה.

בקיצור, אם SBC חייבת לכם כסף, אני מאד מקווה שתקבלו אותו, אבל לא הייתי בונה על זה.
הנאמן אמנם אמור להמשיך להפעיל את החברה כדי לחלץ אותה מצרותיה ומחובותיה, אבל על פי החוק, סדר התשלום לנושים הוא כדלהלן:
הראשונים שיקבלו את כספם הם הנושים המובטחים – הבנקים; אחריהם יקבלו את כספם העובדים; והספקים, וביניהם אנחנו, המתרגמים, נקבל את כספנו אחרונים, אם בכלל.

לקריאה נוספת

נכון שזה לא קורה כל יום, אבל מדי פעם לקוחות לא משלמים לנו את המגיע לנו על תרגום שעשינו למענם. בחלק מהמקרים אפשר להסתפק במכתבי תזכורת והתראה, אבל מפעם לפעם נופלים על לקוח עקשן או סתם רמאי, ואין ברירה אלא לפנות לאפיקים משפטיים כמו מכתבים מעורך דין או בית משפט לתביעות קטנות.

אלא ששירותיו של עורך דין הם בדרך כלל עסק יקר מאד, בעיקר ביחס לחוב הממוצע של לקוח כלפי מתרגם (מאות או אלפי שקלים בודדים).

לכן טרחה אגודת המתרגמים והתקשרה עם משרד עורכי דין שרון כהן ושות' כדי לספק לחברי האגודה שירות משפטי מוזל.

דוגמאות לתעריפים:

מכתב התראה: 420 ש"ח + מע"מ
הכנת כתב תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות, לתביעה עד 10,000 ש"ח: 1,350 ש"ח + מע"מ.
(שימו לב – אין חובה להיעזר בעורך דין כדי להגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות. ראשית, הטפסים פשוטים יחסית ויש באתר בית המשפט הסברים מפורטים. שנית, עדכנו אותי שבבית המשפט עצמו יש יועצים מתנדבים העוזרים לתובעים לנסח את כתב התביעה).

אולי זה נראה לכם הרבה כסף, אבל זיכרו – מוטב לשלם דמי טיפול ולקבל את רוב הכסף מאשר לא לקבל אפילו אגורה. כמו כן, הוצאות משפטיות שכאלה הן הוצאה מוכרת לצורכי מס.

לקריאה נוספת

איך מתמודדים עם לקוחות שלא משלמים
כללי זהירות ב-hostage situations – הבלוג של איתי בנר
בית המשפט לתביעות קטנות – אם הלקוח לא משלם

מתרגמת תובעת את חברת SBC

לקוח לא משלם – סיפור אמיתי

קבוצת SBC, המוציאה לאור מגזינים רבים וידועים כגון הורים וילדים, גלילאו, ססטוס וכן הלאה, נוהגת לשלם ב"שוטף פלוס 'לך-תחפש-ת'חברים שלך' ": שוטף + 90 / 120 אחרי יציאת הגיליון (!). משמע שאת הכסף מקבלים המתרגמים בערך 4-6 חודשים אחרי ביצוע העבודה.
וכדי להוסיף חטא על פשע, החברה מסרבת לשלוח צ'קים למתרגמים ומאלצת אותם לבוא למשרדיה לקחת את הצ'ק באופן אישי, שהרי העברה בנקאית עדיין לא הומצאה וגם לא דואר רשום או צ'ק למוטב בלבד.
ולקינוח, במין טוויסט "הרצחת וגם ירשת", גם בהגיע מועד התשלום, תודה לאל, הם לא תמיד משלמים ומתרגמים רבים מצאו את עצמם מנהלים מלחמת חורמה על כסף שמגיע להם בדין.
מתרגם אחד מבין מיודעי עשה להם hostage situtaion, דהיינו החזיק את התרגומים של הגיליון הבא אצלו בהגיע מועד הורדתם לדפוס כמעט וסירב להגישם עד שיקבל את המגיע לו על הגיליון הקודם, בצ'ק מזומן שיגיע לביתו באמצעות שליח, תוך שעתיים.
ויש מי שנקטה בשיטות ברוטאליות פחות אך אפקטיביות לא פחות, והן הגשת תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות. קיראו את הודעתה של פיפקה ותגובותיהם של נפגעים אחרים בשרשור מעניין בפורום התרגום של נענע.

לקריאה נוספת

איך מתמודדים עם לקוחות שלא משלמים
כללי זהירות ב-hostage situations – הבלוג של איתי בנר
בית המשפט לתביעות קטנות – אם הלקוח לא משלם
לקוח לא משלם – סיפור אמיתי
הלקוח לא משלם הטענה שהתרגום לקוי

סיפור אמיתי של מתרגמת שביקשה להישאר בעילום שם, על התעקשותה לתבוע לקוח שלא שילם בבית משפט לתביעות קטנות. המכתב פורסם ללא שינויים (למעט התוספת מטעם עורך הדין בסוף) 

זה סיפור עם התחלה שגרתית, אמצע טרגי, סוף הירואי ומוסר השכל לא-אכזרי. הגיבורים: הלקוח, המתרגמת, בעלה הבקיא בהוויות משפט.

הסיפור התחיל באופן שגרתי באוגוסט 2006 כאשר לקוח שהופנה בהמלצת חברתה הטובה של המתרגמת הזמין עבודת תרגום בפקס חתומה על ידו. לדאבון לבה של המתרגמת, הלקוח לא בא לקחת את העבודה וכמובן, גם לא בא לשלם במשך שנה למרות טלפונים רבים והצעות להגיע עד למקום מגוריו לצורך איסוף התשלום בעבור העבודה. הסוף ההירואי היה כאשר בעלה של המתרגמת הגיש תביעה לביהמ"ש לתביעות קטנות וזכה. מוסר ההשכל של הסיפור אינו בנוסח: "והם בישלו את הלקוח הרע בסיר של בית המשפט לתביעות קטנות ואכלו אותו".

איך עושים את זה?

  1. מגישים 2 עותקים של כתב תביעה עם הוכחות משפטיות (תכתובת אימייל, פקס, חוזה, חוות דעת מומחה, זימון עדים למשפט וכתובת הנתבע), כדי שבית המשפט יוכל לשלוח עותק של כתב התביעה לנתבע. משלמים עמלה, ומקבלים זימון לתאריך המשפט. ביהמ"ש לתביעות קטנות: רח' וייצמן 1 בת"א. אפשרות אחרת: מורידים טופס כתב תביעה מהאינטרנט: http://elyon1.court.gov.il/heb/forms/tvia1.htm . שולחים את טופס כתב התביעה דרך הדואר לביהמ"ש עם בולים בסך 1% מסך סכום התביעה:

  2. ביהמ"ש שולח את כתב התביעה לנתבע ועד מועד הדיון יכול הנתבע להגיש כתב הגנה ו/או כתב תביעה שכנגד.
  3. בודקים באמצעות מודיעין בתי המשפט ואתר האינטרנט של רשות הדואר אם בוצעה מסירת כתב התביעה לנתבע דהיינו, הנתבע קיבל את טופס התביעה במכתב הרשום שנשלח אליו מטעם ביהמ"ש. אתר ביהמ"ש לתביעות קטנות מעקב אחרי תיקים: http://info1.court.gov.il/public ; אתר רשות הדואר, מעקב אחרי דואר רשום: http://web01.postil.com/itemtrace.nsf/mainsearch?openform ; מדריך מקוצר של שי"ל שמסביר את ההליכים: http://work-gsob.haifa.ac.il/shil2/jsp/general/Article.jsp?aid=238&cid=15
  4. בשלב המשפט, בגמר השימוע של שני הצדדים, השופט מכתיב במקום את פסק הדין.

 

ההירואיות היא שיש שופטים המוקפים בשלוש פקידות שופעות חזה ובלונדיניות שמקשות להתרכז בדמותו של השופט. בגמר הדיון (הנאשם לא טרח להגיע לבית המשפט) השופט שאל אם כדאי היה להגיש תביעה משפטית על סכום כזה, ונציג התובעת ובעלה השיב: "כבוד השופט, מדובר כאן במאה שיחות טלפון ובכבוד של אשתי". השופט הביט לכאן ולכאן כלומר בנציגות המין היפה שמסביבו והכתיב פיצוי על נזקים בסך של כפליים ויותר מסכום התביעה.

מוסר ההשכל הוא שהשבת הצדק לכנו במדינתנו תלויה גם באזרח הקטן; מדובר בלקוח בעמדה בכירה ביותר במקצועו. טוב יהיה גם אם השותפים הזוטרים לשררה ירגישו שהצדק נושף בעורפם.

הערות: אסור להגיש יותר מחמש תביעות בשנה; אסור להביא עו"ד לביהמ"ש לתביעות קטנות אלא אם כן התובע או הנתבע הם עו"ד בהשכלתם. התובע והנתבע יכולים להסדיר את ענייניהם באולם בית המשפט לפני שייקראו למשפט ואז המשפט מתבטל.

לקריאה נוספת

איך מתמודדים עם לקוחות שלא משלמים
כללי זהירות ב-hostage situations – הבלוג של איתי בנר
בית המשפט לתביעות קטנות – אם הלקוח לא משלם
מתרגמת תובעת את חברת SBC
לקוח לא משלם – סיפור אמיתי

 

עו"ד עמית יריב ביקש לתקן כמה פרטים קטנים:

  • במשפט אזרחי, אין "נאשם". יש נתבע.
  • לבית המשפט משלמים "אגרה" ולא "עמלה".
  • בית המשפט לתביעות קטנות בת"א רלוונטי רק למי שלבתי המשפט במחוז ת"א יש סמכות שיפוט עליו. מתרגם שעובד בפתח תקווה ועשה עסקה עם לקוח מנתניה, רוב הסיכויים שהתביעה שלו בת"א תידחה מחוסר סמכות מקומית. הנכון הוא שליד רוב בתי משפט השלום פועל בית משפט לתביעות קטנות (חריג לזה הוא, נדמה לי, השלום בהרצליה), וצריך לפנות לפי כללי הסמכות המקומית של בית המשפט לתביעות קטנות – לפי מקום יצירת ההתחייבות, לפי המקום שבו נחתם החוזה או לפי המקום שבו היה צריך השירות להינתן.
  • אם המתרגם פועל במסגרת חברה בע"מ, אי אפשר לתבוע אותו בתביעות קטנות.