לחברת "יפעת" המתמחה באיסוף מידע תקשורתי 

דרוש/ה מתרגם/ת אנגלית- עברית-אנגלית לתרגום כתבות מכלי התקשורת.

העבודה במשרדי החברה בתל אביב בין הימים א'-ה'. היקף משרה גמיש. שעת התחלה 07:30.

דרישות:

  • אנגלית ועברית-שפת אם.
  • ניסיון בתרגום מעברית לאנגלית שנה לפחות – חובה!!
  • ניסיון בתרגומים מעולמות תוכן פיננסי ורפואי- יתרון
  • היכרות טובה עם יישומי הOffice.

המשרה מיועדת לנשים וגברים כאחד.

קו"ח למייל : Nissim_k@ifat.com

דרושים מתורגמנים לתרגום עוקב אנגלית- עברית והפוך ל-4 חברי וועדה דוברי אנגלית המגיעים מחו"ל להערכת תארים למשפטים בקריית אונו בתאריכים הבאים:

08.06 בין השעות 11-14 וב-12.06 בין השעות 9-17.

כל המעוניינים אנא פנו ל"קול הסימנים":

sami@kol-hasimanim.co.il

077-5007679

בפרפראזה על אמירה של אודטה דנין שוורץ, המחיר האמיתי של מילון טוב הוא המחיר בפועל חלקי מספר הפעמים שמשתמשים בו. ורב-מלים, מילון שאני משתמשת בו עשרות פעמים בשבוע, הוא דיל מעולה. יתר על כן, בברנז'ה שלנו, כששולחים אותך לשאול את הרב, זה הרב שמתכונים אליו, לא הרב עובדיה 🙂

לרגל החג, קוראי המדור יכולים לרכוש את רב מילים במחיר מיוחד ואטרקטיבי:  17% הנחה ברכישת מינוי שנתי – במקום 360 ₪ 299 ₪.

ובפרפראזה על ההגדה, הנה "דיינו" לרב מלים:

  • אילו היה הוא רק מילון עברי-עברי משובח, ולא האכילנו בשלל מלים נרדפות – דיינו.
    [כי אסור שהעורכת תחשוב שאנחנו לא יודעים איזה 17 מלים נרדפות לכל שמיצ'יק]
  • אילו האכילנו במלים נרדפות ולא סיפק את צרכנו באמצעות ניתוח דקדוקי מלא לכל מילה בכל צורת נטייה ובכל צורת כתיב – דיינו.
    [למען ניקוד מסייע]
  • אילו סיפק את צרכנו בניתוח דקדוקי מלא לכל מילה בכל צורת נטייה ובכל צורת כתיב ולא נתן לנו את כל הצירופים הלשוניים  – דיינו.
    [למען רגעי בלאקאאוט, כשפורח מזכרונכם הביטוי ההוא – העם נקעה… נפשו? רגלו?]
  • אילו נתן לנו את כל הצירופים הלשוניים ולא הצילנו באמצעות חריזה אוטומטית לכל מילה – דיינו.
    [ולא נתחיל אפילו לגולל את תלאות המתרגם בבואו לתרגם שירה]
  • אילו הצילנו באמצעות חריזה אוטומטית ולא הֶעֱבִירָנוּ בשדה המוקשים של מספרים במילים – דיינו.
    [שבע אלף? שבעת אלפים? מה זה חשוב, אדוני הלקוח! תשלם וזהו!]
  • אילו העבירנו בשדה המוקשים של מספרים במלים והוא לא היה מתעדכן באופן שוטף – דיינו.

על אחת כמה וכמה טובה כפולה מכופלת לרב-מלים עלינו, שהוא רק מילון עברי-עברי משובח, שהאכילנו בשלל מלים נרדפות, שסיפק את צרכינו באמצעות ניתוח דקדוקי מלא, שנתן לנו את כל הצירופים הלשוניים, שהצילנו באמצעות חריזה אוטומטית, שהעברינו בשדה המוקשים של המספרים במלים, שמתעדכן באופן שוטף.

בקיצור, מומלץ!

[אם לא הספיק לכם ה"דיינו", הנה פירוט מסודר של יתרונות רב מילים . ולא, אני לא מקבלת אחוזים. זה הכול לשם שמיים 🙂 ]

ענבל ואני הכרנו בתוכנית לתלמידים הבינתחומית לתלמידים מצטיינים באוניברסיטת תל אביב לפני כמעט עשרים שנה. ומאז אנחנו חברות וקולגות. היא זו שפתחה לי את הדלת לעולם התרגום, והיא זו שנתנה לי השראה לכתוב בלוג. והיא גם היתה המורה הראשונה שלי לתרגום, בסדנת תרגום במסגרת האוניברסיטה, "לפני המון שנים" (כפי שמדורצ'יק היה אומר בגיל 3 על דברים שקרו שלשום).

ועכשיו ענבל פותחת סדנת תרגום ספרות באזור הצפון, ובתור תלמידה שלה לשעבר, אני ממליצה בחום! 🙂

אין צורך בניסיון קודם בתרגום, רק באהבה לספרות, רגישות לשונית ושליטה טובה באנגלית ובעברית.

הנה התקציר:

בואו לחוות את הקסם שבמילים

כיצד מעבירים מושגים, מילים ורעיונות משפה לשפה, מתרבות לתרבות?

אתם מוזמנים להתנסות באמנות ההעברה הזאת בסדנת תרגום ספרותי. נחקור טקסטים לעומק כדי להבין איך הם בנויים ואז נכיר שיטות וכלים שמאפשרים לשחזר אותם בעברית. נתנסה בסוגי טקסטים מגוונים, נשחק במילים, נערבב ונלוש מרכיבים עד שנגיע לתוצאה הרצויה.

סדנת מתחילים בספריית משגב:

שישה מפגשים בני שעתיים וחצי בקבוצה קטנה.

מספר המקומות מוגבל.

נדרשת ידיעת עברית ואנגלית ברמה טובה.

[נ.ב. ענבל היא גם הסיבה העיקרית שיש לי מעיל אדום יפיפה! אבל זה, כמו שסבתא שלי היתה אומרת, זה חוּצֶה-מַייסֶה]

בוקר טוב, והיום פוסט אורח של המתרגמת הנהדרת (והפלפלית) עפרה הוד, על סמך כנס אגודת המתרגמים 2014

טיפ ראשון מאת לינדה יחיאל: לספור שעות עבודה עם Paymo.

מאוד נהניתי מההרצאה של לינדה יחיאל. היומרות לא היו גדולות: רק לחלוק עם הקהל כמה תוכנות שמקילות את החיים. התוכנה Paymo, למשל, עוזרת לתעד ולסכם את שעות העבודה.

אני בדרך כלל מחייבת לפי מילה, ולא לפי שעה, אבל לפני כמה שנים כשהתחלתי לעבוד, ספרתי שעות כדי ללמוד מה הקצב שלי. עכשיו אני פחות או יותר יודעת ובכל זאת ממשיכה לרשום ולעקוב כי חשוב לי לדעת כמה אני מרוויחה לשעה בפרויקטים השונים.

בקיצור, כמו לינדה, גם אני נהגתי לתעד ולסכם את שעות העבודה שלי באקסל, וזה היה בסדר. עכשיו אני עובדת עם Paymo וזה יותר טוב. לא מושלם, אבל חינמי ונחמד.

טיפ שני מאת רות מוזס: אפשר לפתוח שני אקסלים

בגלל ביטול הרצאה ברגע האחרון, התארגן סשן מאולתר אחרי ההרצאה של לינדה: כל אחד קיבל כמה דקות לחלוק עם הקהל טיפ כרצונו. זה היה סשן חמוד. פשוט חמוד.

כאן למדתי שאפשר להציג שני מסמכי אקסל זה לצד זה כמו ב-Word, ולא באמצעות ה-tiling המסורבל של אקסל. כל מה שצריך זה לפתוח עוד אקסל. זה הכול.

טיפ שלישי, שוב מאת רות מוזס: עברית ואנגלית מעורבבות ב-Word.

כשיש טקסט שמשלב עברית ואנגלית באותה שורה, לפעמים התצוגה משתבשת. בשביל לשלוט בכיווניות, Word מציע שתי פקודות: RTL Run ו-LTR Run. רות העידה ששתי הפקודות האלה מצילות חיים או משנות תודעה או משהו כזה, אבל מוסתרות טוב טוב. הן לא מופיעות בשום תפריט ואין להן קיצורים.

בשלושה וחצי משפטים ברורים רות הסבירה איך להוסיף את פקודות הפלא לסרגל הכלים, והבטחתי לעצמי לנסות בבית. זה אכן קל ומועיל, ותיעדתי את התהליך בסרטון אילם קצר.

ועוד כמה טיפים שאני (יעל) מוסיפה:

  1. בגרסאות החדשות של אופיס, אם מצביעים עם העכבר על האייקון של התוכנה בשורת המשימות (בתחתית המסך), ולוחצים עם הכפתור הימני של העכבר, מוצגת רשימה של המסמכים האחרונים שעבדתם עליהם, ומאפשרת גישה מהירה.
  2. כמו כן, אם אתם מצביעים עם העכבר על אחד המסמכים ושוב לוחצים על הכפתור הימני, נפתח תפריט קצר ובו כמה אפשרויות שימושיות כגון Open, Print וכדומה, אבל גם אופציה אחת חשובה שהיא Pin to this list. אם תבחרו אותה, המסמך האמור יופיע תמיד בראש רשימת המסמכים האחרונים שלעיל, ותמיד תמצאו אותו בקלות.
  3. אפשרות דומה – "לנעוץ" את המסמך כדי שיהיה זמין תמיד – קיימת גם בתוכנות עצמן. בלשונית File לחצו על Recent, הצביעו עם העכבר על הקובץ שאתם צריכים ברשימת הקבצים האחרונים, ובחרו את האופציה Pin וגו'.

(בחייאת, אל תשאלו אותי איך קוראים לזה בעברית. מר מדור אוסר עלי להתקין תוכנות בעברית…)

אתם מוזמנים להוסיף טיפים חשובים משלכם בהערות 🙂

שלום לכולם

הנה תחום חדש ומעניין, אפרופו ההרצאה על גיוון מקורות ההכנסה והלקוחות שהרציתי בכנס, והיא מטעם חברת קול הסימנים, העוסקת בהנגשת אירועים, תרגום ותמלול. את סמי סירואה, מנהל החברה ואחד מבעליה, אני מכירה באופן אישי, ואני ממליצה עליו כלקוח, חבר ומתורגמן נהדר לשפת סימנים וממנה.

למאגר שלנו דרושים מתמללים/ות במגוון שפות
עברית-עברית, עברית-אנגלית, אנגלית-עברית, אנגלית-אנגלית.
מדובר על תמלול בזמן אמת בכנסים ואירועים, ניסיון מוכח נדרש.
פרטים נוספים ושליחת קורות חיים למייל:
info@kol-hasimanim.co.il

 

 

זוכרים איך בזהו זה היה שידור חוזר למחרת באחת בצהריים?

אז לי זה לוקח קצת יותר זמן, אבל בכל זאת יהיה שידור חוזר של ההרצאה על תרגום מדע וטכנולוגיה, שנתתי לפני קצת יותר משנה בחיפה. באופן מקרי לחלוטין, גם הפעם זה יקרה בחיפה. זה פשוט מפני שהפעם זה בטכניון (השתדרגנו. בפעם הקודמת זה היה באיזה מלון על סף סגירה).

ההרצאה נקראת לתרגם מדע וטכנולוגיה או: מדוע קשה לדבר על מדע בשפה שהיתה בתרדמת, והיא מתקיימת במסגרת סמינר של המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה, והיא תתקיים ביום שלישי,  11 במרץ 2014, בשעה 14:30 בצהריים. ההרצאה פתוחה לקהל הרחב חינם אין כסף. ואתם בהחלט מוזמנים!

ובתור ממתק נוסף, בשעה 12:30 באותו יום תוכלו לשמוע את הרצאתה של מיה קליר מרב, על יישום פדגוגיות מתחום הוראת המדעים בהוראת תקשורת המדע או: איך ללמד מדענים לדבר עם הציבור. תחזיקו לה אצבעות, היא מתכוונת לעשות את הבלתי-אפשרי. 🙂

 

בוקר זך בוקר צח

רוב המתרגמים עצמאים. חלקנו מתים על זה, חלקנו שונאים את זה. אז לאחרונים, הנה הזדמנות להתקבל למשרה של מתרגם שכיר בחברת מילים:

לחברת "מילים" דרוש /ה מתרגם /ת לשפה הערבית.
משרה מלאה במשרדי החברה ברמת גן.
תרגום ועריכה של מסמכים מעברית ואנגלית לערבית ולהיפך במגוון תחומים: טכני, רפואי, בטחוני, משפטי וכו’. העבודה כוללת תרגום ובדיקת QA גרפית ו/או לשונית של מסמכים לאחר DTP.
דרישות:
– ניסיון בתרגום מעברית ואנגלית לערבית ולהיפך – חובה.
– בעל /ת תואר או תעודה מקצועית בתרגום או בעריכה לשונית.
– ניסיון בעריכה לשונית – יתרון משמעותי.
– ערבית, אנגלית ועברית ברמת שפת אם – חובה.

לחברת "מילים" דרוש /ה מתרגם /ת לרוסית.

משרה מלאה במשרדי החברה ברמת גן.

תרגום ועריכה של מסמכים מעברית לאנגלית ורוסית במגוון תחומים: טכני, רפואי, בטחוני, משפטי וכו’. העבודה כוללת בדיקת QA גרפית ו /או לשונית של מסמכים לאחר DTP.
דרישות:
– אנגלית, רוסית ועברית ברמת שפת אם – חובה.
– ניסיון בתרגום מעברית לאנגלית ורוסית – חובה.
– בעל /ת תואר או תעודה מקצועית בתרגום או בעריכה לשונית – יתרון.

נא לפנות אל אלה אלון-נומה מחברת מלים, באימייל ealonnuma@milim.co.il

והנה תזכורת על כתיבת קורות חיים למתרגמים.

מתרגמים מאנגלית לעברית יש כמו זבל. מתרגמים מעברית לאנגלית יש כמו… טוב, גם כמו זבל בעצם. אולי זבל קצת יותר איכותי. ולכן, על פי חוקי ההיצע והביקוש, התעריפים של צמד השפות הזה הם הכי נמוכים.

וזה מעניין שבארץ הזו, הארץ שחלק כל כך גדול מתושביה הוא לא צבר, כל שפה שהיא לא אנגלית נחשבת שפה "נדירה" לענייני תרגום, וזה כולל שפות שבישראל לבדה יש להן מיליון דוברים, כגון רוסית וערבית. ואפשר כמובן לכתוב תילי תילים של פרשנות על למה דווקא הערבית, שפתם של עשרה אחוזים לערך מאזרחי המדינה, היא אחת השפות שהכי קשה למצוא מתרגמים טובים ממנה ואליה. אבל זה דיון ליום אחר, שבו אהיה פחות רדודה ופופוליסטית. או אם מישהו אחר רוצה להרים את הכפפה ולכתוב על כך, אשמח לפרסם.

ומשום כך! (כי הרי לא הייתי מקיצה מחרגון בדיקת העבודות של הסטודנטים אלמלא היה לי משהו שימושי להגיד) כדאי מאד לשואפים לפתח קריירה בתחום התרגום להצטייד בשפות נוספות שהם יכולים לתרגם מהן או אליהן. והצעד הקטן לאדם הוא אולי להתחיל ללמוד 100 סימניות ראשונות בסינית, בקורס ללימוד סינית שייפתח במכון קונפוציוס בתחילת מרץ, בימי ראשון ורביעי בערב.

סינית לקהל הרחב_מכון קונפוציוס

ביום שהתפרסמה הכתבה על התרגום בדה-מארקר ויום אחרי הראיון ברדיו הגליל העליון שהתקיימו במסגרת הבליץ היחצ"ני של אגודת המתרגמים, קיבלתי טלפון מתחקירן בתוכנית "עושים סדר" של בן כספית וגל גבאי, וגם – הפלא ופלא – הזמנה להתראיין אצלם בתוכנית. מרוב שהתעייפתי מלשמוע את עצמי (אפילו לי זה קורה), הפניתי אותו לנרי סבניה, המתרגמת והמתורגמנית והמרצה המצוינת, ומחברת רב המכר השימושי "ספר הביטויים המקיף", ושתינו הוזמנו לאחר כבוד לדבר עם בן כספית על התרגום בישראל.

החלטנו שננצל את העובדה שזה צילום ולא כתבה, ונציג את הצד השני של המטבע – לא את העוול שנעשה למתרגמים כשתעריפיהם נשחקים, אלא את העוול שהלקוחות עושים לעצמם כשהם בוחרים מתרגם לפי המחיר בלבד. בן כספית קצת ניסה להתסיס אותנו, אבל נרי היא צוק של קור רוח מתורגמני ואני השתדלתי להיות כמותה. 🙂

אז הנה, הראיון של נסיכות הקרח. 🙂

ובהערת אגב – אם מישהו מכיר את המתורגמנית לשפת סימנים, אנא העבירו לה את התנצלויותי על קצב הדיבור המהיר.