ארכיון רשומות מהקטגוריה "9. מדע בדיוני ופנטסיה"‏

תראו, אתם יודעים שאני לא בפייסבוק, ואולי התמונה הזאת למטה כבר יותר ויראלית מנגיף אבולה, ואולי היא כבר מסתובבת פה חמש שנים כמו הדואר זבל הכי נצחי, אבל היא בכל זאת משעשעת אותי.

אחד מספרי היסוד של חנון המד"ב המתחיל הוא סדרת "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" מאת דגלס אדמס, שלצערנו הרב עד מאד הלך לעולמו בגיל צעיר מדי. ובספר הזה יש שתי חוכמות מגניבות שהפכו לממים תרבותיים מהמעלה הראשונה. הראשונה היא Don't Panic, שתי מלים חשובות הכתובות בפונט ענק על כריכתו של אותו מדריך טיולים גלקטי, והשניה היא מחשב על עצום שמחשב מיליוני שנים את התשובה לחיים, ליקום ולכל השאר.

והתשובה, גבירותי ורבותי, היא… 42.

וראו מה הלכו חכמינו ומצאו לגבי מנוע החיפוש שאכל את כל מנועי החיפוש האחרים:

התשובה לחיים, ליקום ולכל השאר היא גוגל.

התשובה לחיים, ליקום ולכל השאר היא גוגל.

ותודה רבה מאד לחברתי לימור כהן על השעשוע הזה. כן ירבו 🙂

כבר שנה חמישית מתקיים בראשון לציון כנס "לשון ראשון", על השפה העברית, מוצאותיה, גלגוליה, חידושיה ושות'. השנה יש בו הרצאות לצד מופעים, רב-שיח לצד מסיבות ריקודים.

הכנס יתקיים בימי ג-ו' בשבוע הבא, 7-10 בפברואר, ברובו בהיכל התרבות של ראשל"צ. בתוכניה יש כמה פנינים מעניינות. להלן:

  • "באלפית זה נשמע יותר טוב – על שפתו של טולקין": יאיר קוצר, עמרי אסקרלי וד"ר ראובן נווה, בהנחיית יוליה קוטניק, ישוחחו על השפות שטולקין יצר עבור העולם שהמציא ומדוע בכלל המציא שפה? (יום ו', 10:00-11:30)
  • "עברית בסנדלים – אירוע מחווה במלאת שנה למותה של נתיבה בן יהודה" – בהשתתפות תומר שרון, רוביק רוזנטל, שרית סרי, גיל קופטש ועוד. (יום ג', 17:30-19:00)
  • "שמים וארץ – מסע גיאוגרפי מוסיקלי בגלגולי השפה העברית בשירת היהודים-מצפון אפריקה ועד למזרח אירופה": בהשתתפות ברי סחרוף, מיכה שטרית, מוש בן ארי ועוד (יום ד', 21:00)
  • מושב האקדמיה ללשון עברית, ובו ההרצאות הבאות: ד"ר יואל אליצור- האם שמות המקומות בארץ מצייתים לחוקי הדקדוק העברי; תמר כץ- מילים בתקופת הזמן; קרן דובנוב- לשון מקרא חוזרת לשגרה. (יום ה' 14:30-16:00)
  • מאיר אריאל והמוזיקה העברית במלֹאת 70 שנה להולדתו – בהנחיית יואב קוטנר, בניהול שלומי שבן, ובהשתתפות איתי טיראן, דורון תבורי, דיוויד ברוזה, יהודה עדר, יוני רכטר, מקהלת העפרונים, מרינה מקסימיליאן בלומין, קרולינה, קרן מור, שירה גפן, שלום חנוך ועוד (יום ה', 20:30)

ויש עוד אירועים והרצאות – מחידושיו של רטוש, מסיבת ריקודים עברית, משוררות עבריות וכהנה וכהנה.

יש גם עמוד פייסבוק (נו, כמובן), ואפשר להירשם ולקבל פרטים נוספים בטלפון 03-9488668 או באימייל ivrit@hironit.co.il

כידוע לכל קוראי, גם הלא-כל-כך-נאמנים, אחד הספרים שהכי נהניתי לתרגם היה "דווקא החלשים שורדים" (Survival of the Sickest) מאת ד"ר שרון מועלם. כתבתי עליו לא מעט.

בקיצור, המארגנים של כנס מאורות ביקשו יפה שאעשה הרצאה שתתאים לנושא שלהם השנה – שנת המגוון הביולוגי – והרצאה על הספר הזה נשמעה כמו הרצאה מתאימה למדי. ואפילו ביקשתי שישבצו אותי ב-19:00 בערב, כדי שלא תיאלצו להפסיד יום עבודה (מקסימום שעתיים בפקק לירושלים).

אז לשם שינוי אני לא ממש ארצה על תרגום אלא על המחלות שמצילות את חיינו

מי היה מאמין – סכרת, אנמיה חרמשית ולחץ דם גבוה יכולים להציל את חייכם! למעשה, אם תיקלעו לעידן קרח פתאומי, לאזור מוכה מלריה או לספינת עבדים שהמים בה אזלו, המחלות האלה יהיו כמעט הסיכוי היחיד שלכם לשרוד. בספר "דווקא החלשים שורדים" מתאר ד"ר שרון מועלם, רופא וחוקר אבולוציה, את הדרכים המוזרות שבהן מחלות גנטיות חשוכות מרפא הצילו את האנושות ממוות, וממשיכות לעשות זאת גם כיום. פתוח לרופאים, להיפוכונדרים ולכל מי שאי פעם חטף שפעת.

והנה גם מה מיד על כנס מאורות עצמו:

כנס מאורות 2010

האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה ונוער שוחר מדע שמחים להזמין אתכם להרפתקה שלא מן העולם הזה, בכנס המדע הבדיוני "מאורות 2010". השנה, לרגל שנת המגוון הביולוגי הבינלאומית, ייערכו כל האירועים בסימן הנושא "החיים, היקום וכל השאר".

הצטרפו אלינו להרצאות, לפאנלים ולסדנאות בנושאי מדע בדיוני, מדע וביולוגיה, ב-9 בדצמבר בקמפוס אדמונד י' ספרא (גבעת רם) של האוניברסיטה העברית בירושלים.

המשך…



יש בארץ מעט מו"לים שמוציאים מד"ב ופנטסיה. ומתוכם, מעטים חושבים שמלאכת התרגום של ספרים כאלה צריכה להיעשות באותה מידת הקפדה שבה מתרגמים ספרים מז'אנרים אחרים.

ולכן היה מעניין לקרוא את הראיון עם לירון ברגר על  תרגומו של הספר "יומו של הדרקון". ברגר הוא חובב פנטסיה שהקים הוצאת ספרים בשם "השראה" והוציא לאור ספרי משחקים. הראיון אמנם אינו חדש – 2005 – אבל הוא שופך מעט אור על האתגרים המיוחדים בתרגום מונחים ומושגים בספרי פנטסיה ועל תהליך העבודה עם המתרגמת, נירה ברק.

מתוך הראיון:

במהלך הבחירה בשפה המתאימה לספר פנטזיה, איך החלטת על המילים? האם חששת להשתמש במילים עתיקות מדי, שאולי הקוראים לא ידעו את משמעותן בקריאה ראשונה?

לירון: תרגום של ספר כזה נותן לך תחושה של אהבת השפה. תהליך של תרגום הוא בעיקר עניין של למידה – ישבתי עם המתרגמת וניהלנו דיונים על הבחירות במילים שונות, כי עניין אותי לשמור בתרגום על רובד הלשון. הרבה ביטויים למדתי תוך כדי התרגום, וניסינו לשמור על סגנון השפה בהתאם לדמויות: חלק מהן, כמו הגמדים, מדברים ביניהן בשפה ברובד נמוך יותר ועם דמויות אחרות בלשון יותר גבוהה; זה היה מסובך מאוד. ניסיתי במודע להגביל במהלך הספר את גובה השפה – ללא ביטויים או מילים שיפסיקו לקורא את רצף הקריאה – ואני חושב שלמרות זאת יצא ספר עם שפה מפותחת מאוד. ככלל, תרגומים כמו "שר הטבעות" היו בעיני צעד אחד יותר מדי, מבחינת גובה השפה. רציתי ליצור מצב שהקורא יוכל להיכנס לספר, בלי לקרוא את אותו משפט פעמיים.

לקריאה נוספת

את דרכי המקצועית התחלתי כמתרגמת מדע בדיוני ופנטסיה, כי זה ז'אנר שאני אוהבת מאד, עד עצם היום הזה, וכי זו נישה שיותר קל להיכנס אליה (שכר נמוך, מעט מועמדים, קשרים בברנז'ה).

במשך כמה שנים טובות, תרגמתי רק מד"ב ופנטסיה. תרגמתי איזה 30 ספרי ז'אנר, שהבולטים מביניהם הם המצפן הזהוב והמשכיו מאת פיליפ פולמן, שני ספרים מסדרת שיר של אש וקרח מאת ג' ר' ר' מרטין, וסדרת היפריון / אנדימיון מאת דן סימונס.

כשהתחלתי לתרגם גם ספרים אחרים, הבנתי שתרגום מד"ב זה לא חזות הכול, ושבעצם זה משהו ממש יוצא דופן. הכנתי אז הרצאה על הנושא, שקראתי לה "חייזר! דבר עברית!" והרי היא לפניכם [כן, אני יודעת שהניקוד קצת מחרבש את המילים. אבל פשוט אין לי כוח להפוך את כל המלים המנוקדות לתמונות. ככה זה כשיש מדורצ'יקים]

 

עריצה היא הלבנה

במסגרת לימודי באוניברסיטה, לפני שנות דור, למדתי את הקורס המעניין "מכור היתוך לרב תרבותיות" – על היבטים ספרותיים והיסטוריים של הזהות האמריקנית. המרצים היו הדה בן בסט מהחוג לספרות אנגלית ואייל נווה מהחוג להיסטוריה, שהוא כנראה המרצה החביב עלי בעולם (ולא רק עלי) והמרצה היחיד ששמרתי איתו על קשר גם בעשור שחלף מאז שסיימתי את הלימודים בתוכנית הבינתחומית.

בתור חובבת מד"ב, התעלמתי במופגן מכל היצירות גִבהוֹת-המצח שבחרו סטודנטים לספרות אנגלית (טוני מוריסון, נתנאל הות'ורן וכדו'), ושלפתי ממדף המד"ב ספר שאני אוהבת מאד – עריצה היא הלבנה, מאת רוברט היינליין. הספר מגולל את עלילותיה של לונה – מושבת העונשין בירח, שקולטת מזה כמה עשורים פושעים וגולים פוליטיים, וכעת קם בה טריומוורט שמחליט שהגיע הזמן להשתחרר מעולה של טרה, כדור הארץ.

ומכיוון שבספרות אני לא מבינה כמעט כלום (למדתי עשרות קורסים, ורק 3 מהם היו בספרות), אבל היה לי קילומטראז' ארוך בהיסטוריה אמריקנית בזכות נווה, ישבתי ושקדתי וכתבתי עבודה מקיפה (מדי, 44 עמודים…) על עריצה היא הלבנה כאלגוריה למלחמת העצמאות האמריקנית וכראי לתקופת כתיבתו.


המשך…

באנשי

באנשי - ילילית

בכנס אייקון האחרון (לא זה של האגודה, השני), התקיימה תחרות משעשעת – מתן שמות עבריים למפלצות מהמיתולוגיה והפנטזיה. ואכן, רבים מהמציעים שאבו את השראתם ממקורות יהודיים כגון התנ"ך והתלמוד.

התבקשתי להיות אחת השופטות בתחרות הזו, בחברתם המכובדת עד מאד של גיל הראבן, עירית לינור, גילי בר-הלל מתרגמת הארי פוטר, הסופר, העורך והמתרגם אסף אשרי, המתרגמת ויו"ר אגודת המתרגמים לשעבר אינגה מיכאלי, ורונית גדיש מהאקדמיה ללשון עברית. היו הצעות קצת מופרכות, והיו הצעות גאוניות, והיו הצעות מצחיקות לאללה, למשל כמו "בת עלמין" או "שכולרע" כתרגום ל"באנשי".

הזוכים הם כדלהלן:

מקום ראשון: קראקן – תהומות [שהגו, כל אחד בנפרד, גל איינהורן ומיכאל גורודין (יחדיו), יותם בנשלום, עפרה הוד וארז שמעיה]. תרגומים נוספים שמצאו חן בעינינו: שמרדגוע, דווינון, דגרע.

מקום שני: באנשי – ילילית [שהגו, כל אחד בנפרד, חגי גומפרט ורואי מאירמן]. תרגומים נוספים שמצאו חן בעינינו: בת עלמין, בת נשייה, ספדינה, שכולרע, פקצה

ועל המקום השלישי ועוד שמות שחיבבנו תוכלו לקרוא באתר של אייקון TLV

א', מצטערת על ההיעדרות הממושכת. עומס בעבודה, חופשות, ואי אילו פרויקטים אחרים שלא אייגע בהם אתכם גזלו ממני את מעט שעות הפנאי שיש לי. אשתדל מאד לחזור לכתוב בקרוב.

ב', הוספתי חטא על פשע וביטלתי הרצאה שהייתי אמורה להרצות בכנס עולמות על מקורות מידע מקוונים ולא מקוונים למתרגמים. אבל לפחות על ספרי היען המומלצים למתרגמים אתם יכולים לקרוא כאן, ברשימה "כל בית צריך מילון – אבל איזה?"

ג', כל עוונותי לא משנים את העובדה שעולמות 2010 (31.3-1.4, חול המועד פסח) הולך להיות כנס מגניב במיוחד בנושא "מדעי הקסם", עם הרצאות בנושאים כמו מעמד האישה באגדות מודרניות, הגברים של ג'וס וידון (הגאון שיצר את באפי אהובתי), שירה בציבור, סדנאות, סרטים ועוד ועוד. מהרו והירשמו!

חג שמח לכולם!

לקריאה נוספת

כתבה על כנס עולמות באתר "המסך המפוצל"

ערוץ עולמות ב-YouTube

המגזין בלי פאניקה מקיים תחרות תרגום נושאת פרסים לחובבנים בלבד (תרגמו לכל היותר ספר אחד שהופיע בדפוס). הטקסט לתרגום לקוח מתוך הספר "ישוע המלך" מאת רוברט גרייבס, ויש אפילו פרסים באדיבות  הוצאת אודיסיאה.

בהצלחה!

אני מתנצלת שקצת נעדרתי מהזירה המקוונת בחודשים האחרונים. גם עומס בעבודה ובחיים וגם בעיות טכניות עם "רשימות".

הבעיות עם רשימות ייפתרו בקרוב, כנראה (תקציר – נעבור לוורדפרס תחת חסות משותפת של רשימות). יתר העומס – רק השד יודע מתי הוא ייגמר. אבל אני מבטיחה להשתדל.

עם זאת, אתם מוזמנים לראות וגם לשמוע אותי בהרצאה על האתגרים המיוחדים בתרגום מד"ב ופנטסיה. ההרצאה תתקיים בכנס מאורות בירושלים, ואחריה אערוך סדנה לתרגום מד"ב, ובה נתרגם יחד את העמודים הראשונים מתוך ספר המד"ב איליום. שימו לב – לסדנה יש להירשם מראש ולתרגם את הקטע לפניה.

מאוֹרוֹת ייערך בקמפוס אדמונד י' ספרא (גבעת רם), האוניברסיטה העברית בירושלים, ביום חמישי, 17 בדצמבר 2009, נר שישי של חנוכה.

אתם מוזמנים לעיין בתוכניה של כנס מאורות ולהודיע לכל מכריכם חובבי המד"ב על קיומו.