ארכיון רשומות מהקטגוריה "6. שגיאות נפיצות"‏

"צנזורה היא להגיד לאדם בוגר שאסור לו לאכול סטייק רק מפני שתינוק לא יכול ללעוס אותו" – מרק טוויין

לא מזמן מר מדור גילה לי שאפשר לדבר אל הטלפון והוא כותב מה שאתה אומר. כלומר, לא בצורה מושלמת ויש התבלבלויות מצחיקות נורא – כמו "סבא בא" במקום "סבבה" – אבל בגדול זה פיצ'ר די מגניב שחוסך זמן וחוסך הקלדות מסוכנות תוך כדי נהיגה.

אלא שהיום ניסיתי להגיד לסמסונג שלי "מתחת לשולחן". זה היה במסגרת המשפט "מדורצ'יק, אני אצטרך לאכול לך את שתי האוזניים אם תמשיך להפוך לי את ההדום מתחת לשולחן". אלא שאז התברר לי שהסמסונג כותב, על דעת עצמו:

"…. את ההדום מ*** לשולחן".

כן, כן, הכוכביות במקור. בחיי. הסמסונג או הפיצ'ר של הזיהוי הקולי הזה, שנדמה לי שהוא של גוגל (תקנו אותי אם אני טועה), פשוט מצנזר מלים בלתי הולמות כמו – שומו שמיים ורחמנא לצלן – "תחת"! 🙂

בדקתי אותו בעוד כמה גסויות. אז "זין" הוא גם מצנזר בכוכביות, אבל "להזדיין" הוא כן מרשה, רק משרבב לתוכו י' מיותרת. גם "חרא" הוא מוכן לקבל, אבל הופך אותו ל"חרה", אולי מתרץ לעצמו שהכוונה היא בוודאי ל"חורה" בלשון עבר. "בן זונה" גם מצונזר ל"בן ז***".

טוב, מיציתי את התקף הטורֶט שלי להיום. אתם מוזמנים לבדוק גסויות אחרות ולעדכן את קהל הקוראים.

בברכת תי***** בסבלנות

שלכם, המדור.

ולקינוח, הקטע הנפלא הזה על זיהוי קולי אמריקאי במעלית סקוטית:

בחודש האחרון פנו אלי פעמיים, משתי תוכניות לילה, להתראיין באותו נושא: המותר המתרגם האנושי מן הגוגל טרנסלייט? בתוכנית "גאדג'טים" בערוץ 10 עשו מניפולציה ארבע-שפתית לשיר ישראלי מעפן ואותי מיקמו בכס המשפט. כשתעלה התוכנית תדעו מה פסקתי ומה השיר המעפן.

לא עברו שבועיים, וערוץ 2 התקשרו, מהתוכנית חי בלילה. בתור מחוסרת פייסבוק מושבעת, נעלם מעיני המיני-טרנד של שני בחורים שמתרגמים שירים לעברית בגוגל טרנסלייט ומבצעים אותם ביוטיוב לקול מצהלות ההמון המלַייקֵק. שוב הועלה שיר על מזבח הגוגל טרנסלייט, (יצירה שלקרוא לה שיר זה עלבון לשירים), ושוב התבקשתי לשפוט עד כמה טוב עושה זאת המחשב (רמז – ככל שהשיר יותר מטומטם, גוגל טרנסלייט מתמודד עם המשימה בהצלחה רבה יותר). אתם יכולים לראות בעצמכם את דעתי המלומדת על העניין בלינק למאקו, מדקה 21:16. אם אין לכם חשק לראות את כל השתי דקות שהקדישו לכתבה כולה, את שבריר השניה וחצי שלי קיבלתי, בשלושה חלקים, החל מהדקה ה-23 בערך.

הקטע הוא שיש לי קצת ניגוד אינטרסים בעניין הזה. ראשית, כמה מידידי עבדו בפרויקט שעשתה גוגל לשיפור גוגל טרנסלייט לעברית (ועשו עבודה נהדרת, לדעתי). שנית, אני אולי מיזנתרופית כלפי בני אדם, אבל דווקא טכנופילית מאד כלפי טכנולוגיות, ברמה המעשית כמו גם ברמה העקרונית. אם היה קטע אחד שממש הזדהיתי איתו בכל 1,000 עמודיו הארוכים של מרד הנפילים, הרי היה זה הקטע שבו דאגני טגרט מתפעלת ממראן של טכנולוגיות והמצאות חדשות. המוח היהודי והלא יהודי ממציאים דברים מופלאים, ואפליקציה קטנה ושימושית יכולה לרגש אותי לא פחות משיר או ספר טוב. למה? כי כשאנשים יצירתיים עושים משהו שמהנה אותי, זה כיף, וזהו. ואם תציגו לי שילוב של שני דברים שאני אוהבת – נגיד, אפליקציה טכנולוגית כמו קינדל שמכניסה את כל הספרים בעולם לכיס שלי! – זה בכלל, כמו שאומרים, חצי אורְגַזְ….

ובכל זאת, המסקנה?

  1. בטקסטים פשוטים מבחינה לשונית, כלומר טקסטים שבהם אין דְרש אלא רק פְּשט, נראה שהמקצוע שלנו ייכחד או לפחות ישנה פניו. כבר היום אפשר להכניס לגוגל טרנסלייט טקסטים טכניים ומסחריים מסוימים, ואפילו משפטיים, ולקבל תרגום סביר למדי. בתחום הזה המתרגמים יהפכו כנראה לעורכים. יזינו את הטקסט שקיבלו למכונה, יקבלו חומר גלם סביר, ויעבדו אותו לכדי תרגום חלק ורהוט. זה בסדר, גם כך אפשר להתפרנס, ונראה שהשינוי הוא בלתי נמנע ואפילו לטובה. איזה כיף שדברים שהיו לוקחים פעם שבועות ייקחו עכשיו ימים בודדים.
  2. בטקסטים מורכבים יותר, ובראשם שיווק, פרוזה ושירה, טקסטים עתירים משחקי מילים, אסוציאציות נסתרות למחצה, מטאפורות ודימויים, עוד יש מקום למתרגם האנושי מתחילת התהליך ועד סופו. פשוט מאד, התוצר של תוכנת תרגום לטקסט שכזה בעייתי עד כדי כך שכבר עדיף לתרגם מההתחלה ולא לערוך. יחד עם זאת, אפשר להיעזר בתוכנות תומכות תרגום (כגון טראדוס הידועה או MemoQ חביבתי הידידותית), כדי לפשט ולהאיץ את עבודתנו.
  3. מתברר שבימינו, אפילו אֶת 15 דקות התהילה שלך את יכולה לפרוש לתשלומים של 10 שניות. 🙂
תרגום גרוע בשלט בריכה בנס הרים

חובות המתרחץ - היישר לגביה?

תראו, האמת, יכול להיות שאני חושדת בכשרים. אולי לא גוגל טרנסלייט אחראי לתרגום המחפיר הזה של שלט הוראות בטיחות (!) בבריכת נס הרים, ששלחה לי תמר ירוסקי. אבל בואו נאשים את גוגל פשוט כי הם סוג של מונופול זחוח. [וכי הם לא מתחנפים אלי מספיק]

להלן הטקסט בעברית ובאנגלית, לשיפוטכם (למטה הפרשנות שלי…):

חובות המתרחץ

  1. הישמע להוראות בעלי התפקידים בבריכה ולשלטים.
  2. היזהר מהחלקה בבריכות ובסביבתן – אסור לרוץ ולדחוף.
  3. הורים ומלווים – עליכם להשגיח על רחצת ילדים שגילם עד 6 שנים בבריכת פעוטות (אין בה מציל!)
    לתשומת ליבכם – "השגחה" היא קשר עין או קרבה פיזית רציפים עם המתרחץ המאפשריים [כך במקור] השטה [כן, גם כך במקור] מיידית של עזרה.

Debt Bather

  1. Siren pool officials instructions signs.
  2. Beware slip and ponds in their vicinity – not allowed to run and push.
  3. parents lender – you watch the kids wash up to 6 years of agetoddlers knees (there are no saves)
    please note – "Providence is eye contact or physical proximity Contagious  contiguous with Bather allow immediate territory of help

אז ככה – אין ספק שאם באתם לברכה כשאתם כבר שקועים ב"חובות", עליכם להיזהר משלוליות, מפני שבהן מסתתרים המַלווים. אבל למלווים אסור לדחוף אתכם, אז כדי לאיים עליכם הם עוקבים אחרי הילדים שלכם עד שש שנים שלמות, כנראה כדי לשבור להם את הברכיים. ובניגוד למשחקי מחשב – אין "הצלות". כי פה זה החיים האמיתיים. רק ההשגחה העליונה תעזור לכם, וזאת בהנחה שלא תתפסו איזו באג מדבק בעמודי העזרה של האתר… [נו, בטעות קראתי contagious (מדבק) במקום contiguous (רציף), אבל זה הרבה יותר מצחיק עם מדבק אז תסלחו לי…]

זוכרים איך Google Translate הפך את יוליוס קיסר לכבשה: "באתי, ראיתי, אני כבשה"? אז ורד עדכנה אותי שבפייסבוק מישהו הגיב שהתרגום הנכון צריך להיות "באיתי, רעיתי, כבשתי".

מתחכם, מה? 🙂

הנה, תראו.

התרגום המקובל לעברית הוא "באתי, ראיתי, ניצחתי". אבל vici אומר למעשה "כבשתי", מתברר. אז מצאנו את השלב הראשון בטעות – לא לנצח אלא לכבוש. אבל בשאלה איך יוליוס קיסר הפסיק לדבר לטינית והתחיל לדבר כמו עולה חדש – "אני כָּבשָׁה" – טרם ניתנה הכרעה.

שלחה לי את זה (באימייל!) ורד טוכטרמן, כי היא יודעת שאני מתנגדת עקרונית לפייסבוק, האמצעי המשוקץ שדרכו היא קיבלה את ההבל משובב הנפש הזה.

הלינק המקורי היה פה, אבל אולי כבר הספיקו לתקן את זה.

ידידתי המתרגמת ורד טוכטרמן, אישה בעלת טעם אנין בכל הנוגע לעברית סביבה, שלחה לי את יצירת המופת הבאה:

מה שמביך פה במיוחד, הוא שזו פרסומת לחברה שמציעה קורס פסיכומטרי. אהמ…

מכירים את התכונה המגניבה הזו שאתם מקלידים בנייד והוא כבר מנחש לבד לאיזו מילה אתם מתכוונים? קוראים לזה T9 או predictive mode.

אז מתברר שזה מגניב כל עוד זה עובד, אבל לפעמים זה יכול לעשות לכם פאדיחות מביכות, בלשון המעטה, ולהוציא אתכם גזענים, גסי רוח ושוביסטים ושוביניסטים.*

אז הנה כתבה מצחיקה מ-Ynet על פאדיחות כאלה, וגם הפניה לאתר Damn You Auto Correct, שמרכז פאדיחות מוצלחות במיוחד.

ואתם יודעים מה המסקנה? האם היא "לא להתפתות לעסקאות ברחוב"?

טוב, גם. אבל לא לזו התכוונתי. התכוונתי למסקנה חשובה הרבה יותר: "עורך לשון טוב שווה את משקלו בזהב".

תודה לאבישי בידני על הלינק.

לקריאה נוספת

שגיאות נפיצות לסוגיהן

* שתדעו, שעל הבלוג הזה מנויים לפחות שלושה עורכי לשון, ועוד לא מעט אנשים שאצלם ה-nitpicking הוא תחביב ולא מקצוע. ובכל זאת – אף אחד לא מצא לנכון לתקן לי את השגיאה הזו. הולך ופוחת הדור…

אני מלמדת באוניברסיטת תל אביב, ולכן מדי פעם נוחתים בתיבת האימייל שלי כל מיני דברים מטעם האוניברסיטה. לפעמים זה משהו לא כל כך רלוונטי על שעות פתיחת השערים בחופשת הקיץ (הסטודנטים לא באים בקיץ, אז שהמרצים יבואו?!), ולפעמים זה משהו ממש רלוונטי.

המאמר הרלוונטי האחרון שנחת בתיבה היה מטעם המרכז למחקר ומידע. שמו "בּוּר בלי תחתית", וחיבר אותו העיתונאי עודד בן-עמי. המאמר עוסק בבורותם של עיתונאים וכתבים. בפתיחת המאמר כתב בן עמי כך:

"לעתים נדמה שעיתונאים מהדור החדש מקדשים את העצלות ואת החפיפניקיות. כך קורה שמגיש חדשות חושף את בורותו ומצטט מהשבועון "דוקטור שפיגל". איפה הבושה? אולי מתה עם האבות המייסדים".

ולמה זה רלוונטי? כי מתרגמים, כמו עיתונאים, נתקלים חדשות חדשים לבקרים* בתחומים לא מוכרים, בז'רגון לא מוכר, בשמות לא מוכרים. מדגם מייצג מהשנתיים האחרונות : ציוד לחדרי מחשב, מערכות סולריות לחימום מים, רכבות בשנות הארבעים ותעשיית הפלדה, אבולוציה, יהדות רפורמית בבריטניה, מלחמת וייטנאם, צליינות אמריקנית לפלסטינה במאה התשע עשרה, בשמים ותמרוקים.

אנחנו, כמו העיתונאים, לא יודעים הכול. אי אפשר לדעת כל פרט מידע שקיים בעולם כיום. אבל מוטלת עלינו האחריות לגלות חשדנות בריאה ולברר. לברר, לברר, ולקינוח, לברר עוד קצת, אפילו משהו שחשבנו שאנחנו יודעים. זיכרו – מוטב לגלות שביררתם לשווא כי בעצם ידעתם לבד, מאשר לעשות טעות שהיא גם פאדיחה וגם נזק ללקוח.

*[לגבי חדשים לבקרים – ראו אימייל מקורא:

שלום, יעל.
ברשותך, הערה אישית קטנה, לתיקון שגיאה נפוצה:
הביטוי הוא "חדשים לבקרים" ולא כפי שכתבת ("חדשות").
ראי ספר איכה פרק ג' פסוק כ"ג.
ערב טוב,
צביקה אגמון.]

טוב, נו, הן לא בדיוק מפלות על בסיס מוצא. אבל להלן סרטון קורע על מערכת זיהוי קולי במעלית שעושה חיים קשים לשני סקוטים.

ותודה לנתן גינסבורי מהפורום

זה לא באמת מאמר על המאבק של המטפלות בנעמת להעלות את שכרן. כי כשתקראו את הכתבה במלואה, באמת יסתתמו כל טענותיכם בדבר שכרם הזעום של מתרגמים.

אבל גל-גפן ראשל"צ סובל כנראה ממחסור בידיים עורכות, מפני שביום 29/7/10, בעמוד 46, התפרסמה בו הידיעה שלהלן, ובה השגיאה המוקפת בטוש:

תרצה גבע מצודדת או מצדדת?

ולמי שהעברית פחות שגורה בפיו: "מצודדת" = נאה, מושכת. "מצדדת" = תומכת במשהו.

הטוקבקיסטים מתבקשים לא להביע דעה אם תרצה גבע מצודדת או לא. כי זה לא רלוונטי.

ותודה לנינה רימון-דיויס על הסריקה