ארכיון רשומות מהקטגוריה "הרצאות"‏

A few years ago, following some exquisitely delicious – as well as some exquisitely atrocious – instances of communication with my editors, I concocted this presentation to demonstrate what I consider a streamlined and effective way to treat your editor / translator: It all boils down to taking a few very simple steps and remembering the voice on the other side of the email or phone belongs to a human being.

A few days ago, because someone who doesn't speak Hebrew inquired about this presentation, I took the time to translate it into English.

Pssssst… if any of you good people out there find any mistake or typo, please let me know.

ופה מתרגמים ועורכים – הלנצח-תאכל חרב? בגרסה העברית

אז הנה המצגת שהצגתי ביום חמישי 4/4/2013 במסגרת "חמישי בקמפוס". להנאתכם 🙂

אגב, גררתי למצגת גם את מר מדור ואת מדורצ'יק ומדורצ'יקון. באמצע ההרצאה הזדקף מדורצ'יקון, שעד אותו רגע ישב בשקט מופתי ממש, נעץ מבט חשדני באיזשהו שקף וצעק, "אמא, יש פה אות מהשם שלי!" [רק בן ארבע, הגמד. איזו נחת… 🙂 ]

לפני כמה שבועות ראיתי את ארגו, המועמד החדש לקטוף שלושת אלפים ותשע מאות אוסקרים. שתי מסקנות עיקריות – האחת, בן אפלק נראה הרבה יותר טוב עם זקן ופוני של שנות השבעים. חבל שהוריד אותם בסוף הסרט. מסקנה שניה – קנדים הם אנשים טובים. נשמות בסדר גודל של חסידי אומות עולם. השגריר הקנדי ואחד ועובד אחר בשגרירות ובנות זוגם סיכנו את חייהם כדי לשכן בבתיהם, במשך חודשים ארוכים, דיפלומטים אמריקאיים שנמלטו מהשגרירות כשהשתלט עליה האספסוף האירני.

אז בואו נניח לרגע שהאיום האיראני על ישראל הוא סכנה יותר ברורה ומיידית מאשר בספּינים של ביבי, ושגם לכם בא לפוש קמעה מהמתח הלבנטיני בשגרירות הקנדית הקרובה למקום מגוריכם. ביום שלישי הקרוב תהיה לכם הזדמנות: השגרירות מארגנת בוקר ספרותי לכבוד הסופר הקנדי טים וין-ג'ונס (לא קשור לדיאנה וין-ג'ונס), שעידית שורר ואני תרגמנו שניים מספריו לעברית: המאסטרו (עידית) וגנב בבית הזיכרון (אני) לסדרת "מפרש" של הקיבוץ המאוחד – ספרית הפועלים, בעריכת יחיעם פדן ואיילין מוסקוביץ'.

אני לא יודעת כמה עידית עשתה שמיניות באוויר כדי לתרגם את המאסטרו, אבל אני יכולה להגיד לכם שאני בהחלט עשיתי. בבוקר בשגרירות אספר קצת יותר באריכות על משחקי המלים שהטקסט היה רצוף בהם (האחות הקטנה מתבלבלת למשל בין Plato לבין Play doe, חולצות עם פרפראזות על Green Eggs and Ham של דוקטור סוס וכדומה), ועל האתגר הכי אתגרי, שהוא לתרגם ליפוגרמה – כלומר קטע שנעדר לחלוטין אות מסוימת. במקור זו היתה E, ואני בניתי שתי וריאציות – האחת בלי י' והאחת בלי ו'. אוף, כמה שברתי על זה את הראש…

אחת מהליפוגרמות המקוריות היתה לקוחה מתוך ספר אמיתי לגמרי שנקרא Gadsby, מאת ארנסט רייט, והרי הוא לפניכם עם שני התרגומים – האחד נטול ו' והאחד נטול י'.

המקור:

Upon this basis I am going to show you how a bunch of bright young folks did find a champion; a man with boys and girls of his own; a man of so dominating and happy individuality…

בלי י'

על סמך זאת אגולל לכבוד הקורא מה קשה עמל כל עלם ועלם מוכשר עד שמצאו לעצמם אלוף; אב, ולו בן ובת שבגרו, ועוד בן פעוט ובת פעוטה; אדם בעל טבע כה עז, כה עולץ …

בלי ו'

על בסיס זאת יתאר המחבר כיצד עמל כל צעיר מהצעירים המבריקים עד שנמצא האיש להעמיד בראשם; אב לבנים, גם לבת; היה זה איש בעל טבע כה עז, כה עליז –'

בקיצור, יום שלישי 26/2/2013, השגרירות הקנדית ברחוב נירים 3 בתל אביב, בשעה 11:00 בבוקר. וכאן לינק להזמנה המלאה Invitation to CND Lit event.

אנא אשרו את הגעתכם באימייל ל-signe.katz@international.gc.ca, ומוטב עוד היום 🙂

אה, טוב, לפני שאשתו שולפת גט, קצת עובדות פחות עסיסיות:

[תקציר לחסרי הסבלנות: יום ראשון 21/10/2012, בשעה 20:00, פאנל על מרד הנפילים ב"קפה ברנש" בתל אביב. שאר הפרטים בסוף].

לפני איזה שלוש שנים תרגמתי, במשך שנה שלמה, את "מרד הנפילים" מאת איין ראנד. למה שנה שלמה? כי זה ספר שמכיל בערך 500,000 מילה במקור (בעברית "רק" 400,000).

מרד הנפילים הוא אפוס במלוא מובן המילה, שחיברה איין ראנד, האישה שערקה מרוסיה בתחילת המאה העשרים, היהודיה שהקומוניסטים החרימו את בית המרקחת המצליח של אביה ודרדרו את המשפחה לפת לחם, האישה שנעשתה לאחת החסידות הקנאיות ביותר של הליברליזם האמריקני (בגרסתו דאז, שהיא שונה מאד מגרסתו היום), והפכה את הערצתה לתורת האובייקטיביזם, משנה סדורה למדי שנמכרה במיליוני עותקים ונחשבת עד היום, בארה"ב, לספר השני הכי משפיע אחרי התנ"ך לבדו.

כשתרגמתי, מצאתי על כל צעד ושעל (טוב, חוץ מאשר בסצינות הסקס.. 🙂 ) ביטויים לתהליכים ההיסטוריים, החברתיים והפוליטיים שהתחוללו בארה"ב מאז הקמת המושבות האנגליות ועד תקופת כתיבת הספר. ואל כל ההיסטוריה הזו התוודעתי כמה שנים קודם לכן בזכות המרצה החביב עלי, פרופ' אייל נווה.

ולמה אנחנו יוצאים לקפה, אייל ואני?

כי יש גברת נמרצת וחובבת ספר אחת בשם חיה ארמי, והיא מארגנת פעם בחודש ערבים ספרותיים בבית קפה קטן שנקרא "קפה ברנש". והיא הזמינה את שנינו, לשמחתי הרבה, למיני-פאנל על הספר בהנחיית העיתונאית שירי לב ארי. האירוע יתקיים ביום ראשון הקרוב, 21/10/2012, בשעה 20:00, בבית הקפה ברחוב בוגרשוב 87, ת"א. דמי כניסה 35 שקלים, ומפאת מימדיו הצרים של המקום, מומלץ להקדים ולהירשם מראש בטלפון 03-6203747, ובנייד: 052-3439373.

נתראה שם!

בהרצאה "לבלוג או לא לבלוג" אני טוענת, כרבים לפני, כי בלוג הוא אמצעי שיווק מצוין למתרגמים ולעורכים.

נאה דורש – נאה מקיים. במקום לחלק "תמסירים" (התרגום העברי המשעשע ל-handouts) להרצאה הזו, שאני מרצה ממש ברגעים אלה בכנס אגודת המתרגמים, אני מעלה את המצגת לבלוג שלי. ומי שרוצה לקרוא – שיבוא! 🙂

בגלל (בזכות?) היעדרותה הבלתי צפויה של מרצה מסוימת מכנס אגודת המתרגמים 2011, נפתח פתח לשידור חוזר של ההרצאה: "לבלוג או לא לבלוג: הבלוג כאמצעי השיווק המושלם למתרגמים ועורכים (או: "שיווק לביישנים")" – יום שלישי, 8/2/2011, בשעה 14:00 בצהריים. השידור הראשון היה בטבעון לפני כמה חודשים, ובזמנו היו שהתרעמו על כך שהאגודה העבירה את ערבי ההרצאות שלה לחו"ל (אם כי חלק מהנוכחים בהחלט הרגישו שהיה שווה לגמוא את המרחק הבלתי נתפס). אז כדי לא שלא נמצא עצמנו מטילים שוב גזרה שהציבור מתעצל לעמוד בה, הפעם אני ארצה על הנושא המלבב הזה בבירת ישראל הנצחית!

ובכלל, השנה האחרונה בחיים שלי עומדת בסימן "שידור חוזר".

  • חברים מהתיכון, שלא דיברתי איתם אולי 20 שנה, חידשו את הקשר איתי בזכות הבלוג הזה. אחד הוא אקס מיתולוגי שנון ומשעשע, השני היה חבר טוב ומעניין. [וזה אפרופו ההרצאה – שלא תגידו שבלוג זה לא דבר משתלם]
  • תרגמתי מחדש את "מרד הנפילים" הגרגנטואי, וחזרתי, לרגעים מסוימים, להרגיש כמו בת 16 תמימה.
  • וחוץ מזה, גם ראיינו אותי לכתבה "מלחמת גרסאות" שעסקה בתרגומים מחדש והתפרסמה בידיעות אחרונות לפני שבוע, וגם תרגומים מחדש הם סוג של שידור חוזר. הדברים שאמרתי עוררו סערה זוטא בבלוג של אינגה חברתי, ואני בהחלט מתכוונת לפרוש את משנתי על הנושא, אבל לא עכשיו. כרגע אין לי מספיק CPU בשביל דיונים כל כך מורכבים.
  • חזרתי למידות שלבשתי בגיל 20, ומשום כך שדדתי מהארון של אמא שלי, שלא זורקת כמעט כלום אף פעם, כמה בגדי וינטאג' מגניבים. שני שידורים חוזרים במחיר אחד!

יאללה, בואו לכנס. גם אם הרצאה אחת או שתיים לא יוצאת מוצלחת בסוף, גם אם האוכל (בכל זאת – בית מלון) לא מצדיק את המחיר, האפקט המצטבר של כנס כזה פשוט שווה את המאמץ, את הנסיעה, ואפילו את המחיר. מבחינתי, אין כנס שלא החזיר את ההשקעה שלו בכסף, ובדרך כלל מהר.

עדכון: בגלל הרצאה בלתי צפויה, על תרגום שיריו של רוני סומק ושירי פרסי שלי לאלבנית, ההרצאה שלי תידחה למועד אחר. איתכם הסליחה.

נו, בסוף מרצה אחר הבריז אז כן הרציתי, רק שעה אחרי המועד המיועד. נסתרות דרכי הגורל.

איך בכלל נולדה ההרצאה הזו?

בשנה שעברה התארגנה קבוצה של הורים לילדים קטנים למדי, מקסימום 7, ונוצרה קבוצת טיולים עם מדריכה. בשיחה שנקשרה ביני לבין נוירוכירורג סימפטי אחד מתל השומר, בעודנו ממתינים שכנופיית הזאטוטים תגיח מאיזושהי מערה מעופשת, הזכרתי את "דווקא החלשים שורדים", הספר המרתק שתרגמתי על למה מחלות גנטיות מסוימות יצילו את חיינו במצבים מסוימים. הוא נדלק, ואחרי שהוא גם קרא את הספר, הוא הזמין אותי להרצות אצלו במחלקה.

אלא שביום ההרצאה בדיוק התחילו לשפץ את חדר הצוות, ויצא שההרצאה לרופאים המכובדים היתה צריכה להתקיים במסדרון. [אני ראיתי בזה סוג של צדק פואטי – למה שרק החולים ישכבו במסדרונות? – אבל הם לא הבינו את הבדיחה…]. בקיצור, בסוף העסק התמסמס, וההרצאה שכבה כאבן שאין לה הופכין עד שבאו מכנס מאורות וביקשו לחנוך אותה.

אז הנה היא. היא קצת סתומה, כדרכן של רוב ההרצאות שלי – אני כותבת מעט ומדברת הרבה. אבל אם אתם רוצים באמת לקרוא, פשוט לכו לקנות את הספר דווקא החלשים שורדים. הוא בארבעה במאה עכשיו…

לקריאה נוספת

ההרצאה תתקיים ביום שלישי, 6/10, 12:00, עירוני א' (צמוד לסינמטק בתל אביב).

בעוונותי הרבים, הייתי שותפה לפשע הקולוסאלי נגד חובבי הפנטסיה – תרגום הסדרה "שיר של אש ושל קרח". ולמה אני אומרת "פשע קולוסאלי"? מפני שזאת סדרה ממכרת להחריד, קוקאין לא מגיע לה לקרסוליים.

לכאורה – אין בעיה. התמכרתם? פשוט תקראו את כולה. הבעיה היא שג' ר' ר' מרטין, הסופר, הוא כבר איש במיטב שנותיו, לא בוער לו שום דבר, והוא מואיל להרעיף עלינו ספר פעם בכמה שנים (טובות). בינתיים פורסמו 4 מתוך שבעה, והמו"לים שלו כבר הפסיקו להתחייב ללוחות זמנים כי חבל להתבדות כל פעם מחדש. ובין ספר לספר עובר כל כך הרבה זמן, שכבר מספיקים לשכוח מה קרה בספרים הקודמים וצריך לקרוא הכול מחדש. זה לא משעמם, אבל זה לוקח חודש כי מספר העמודים המצטבר עד עכשיו הוא בערך 2,000… אחרי הספר השלישי, מר מדור התעצבן והכריז שזהו, הוא עם מרטין גמר, והוא לא נוגע בספרים שלו עד שהוא מוציא את כולם.
בקיצור, ההרצאה היא על תרגום הסדרה (אני תרגמתי שניים מתוך הארבעה, ואת השניים האחרים תרגמו עידית שורר ודידי חנוך), ואפשר לשמוע בה על אתגרים כלליים בתרגום סדרות ובתרגום פנטסיה, ואתגרים ספציפיים בתרגום הסדרה הזאת. לדוגמה – 700 דמויות (כן, 700) שצריך לאיית את שמותיהן תמיד אותו דבר ולזכור מי הוא מה ומי הוא בן ומי הוא בת וכן הלאה.
ההרצאה מתקיימת במסגרת פסטיבל אייקון למדע בדיוני ופנטסיה. ביום שלישי, 6/10, בשעה 12 בצהריים, בעירוני א' (צמוד לסינמטק תל אביב).

לקריאה נוספת

וינטרפל – אתר חובבים משובח על הסדרה "שיר של אש ושל קרח"