ארכיון רשומות מהקטגוריה "5. תרגמתי / ערכתי / הרציתי"‏

זה נחמד שספר שתרגמת נעשה רב מכר. זה עוד יותר נחמד כשהספר הזה הוא ספר שגם אהבת.

אז לשמחתי, את "סיפורי חייו של א' ג' פיקרי" (קטע מהפרק הראשון) גם המבקרים אהבו (כגון יותם שווימר ועלית קרפ), וזה בטח העלה קצת את מכירותיו. וחוץ מזה, הוא מצליח בצדק. הוא באמת לא יצירת מופת חדשנית או מהפכת קרביים, אבל גבריאל זווין הצליחה לעשות בו משהו שמעט סופרים מצליחים לעשות: לבטא את המקום המיוחד מאוד שיש לספרים בחייהם של אנשים מסוימים.

 זווין מצליחה להביע, בפעולות קטנות ומדויקות, את הקשר הרגשי שלנו לספרים. לדוגמה, בסצינה שבה מאיה הפעוטה מריחה ספרים, טועמת אותם, מעיינת בהם. או כשאיימי חורצת את דינו של דייט כלשהו כשהיא שואלת אותו "מה הספר שהכי השפיע עליך?", והוא משיב לה "עקרונות החשבונאות ב'". 🙂

אני התבדרתי במיוחד, אגב, מהקטע שבו השוטר אוכל דונאט ומנסה להסתיר אותה כי הוא מתפדח מהקלישאתיות הקולינרית. ארס-פואטיקה במיטבה.

שווה לקרוא!

וביום ראשון הקרוב (4 בינואר), אפשר לבוא לשמוע איך שירי לב ארי ואני משוחחות על הספר הזה, במסגרת "ספר-קפה", מחיר כרטיס: 40 ₪ , חניה בדיזינגוף סנטר. הרשמה: בית הקפה – טל' 035281153, חיה ארמי – 0523439373 , haya.army@gmail.com

A few years ago, following some exquisitely delicious – as well as some exquisitely atrocious – instances of communication with my editors, I concocted this presentation to demonstrate what I consider a streamlined and effective way to treat your editor / translator: It all boils down to taking a few very simple steps and remembering the voice on the other side of the email or phone belongs to a human being.

A few days ago, because someone who doesn't speak Hebrew inquired about this presentation, I took the time to translate it into English.

Pssssst… if any of you good people out there find any mistake or typo, please let me know.

ופה מתרגמים ועורכים – הלנצח-תאכל חרב? בגרסה העברית

ביום שהתפרסמה הכתבה על התרגום בדה-מארקר ויום אחרי הראיון ברדיו הגליל העליון שהתקיימו במסגרת הבליץ היחצ"ני של אגודת המתרגמים, קיבלתי טלפון מתחקירן בתוכנית "עושים סדר" של בן כספית וגל גבאי, וגם – הפלא ופלא – הזמנה להתראיין אצלם בתוכנית. מרוב שהתעייפתי מלשמוע את עצמי (אפילו לי זה קורה), הפניתי אותו לנרי סבניה, המתרגמת והמתורגמנית והמרצה המצוינת, ומחברת רב המכר השימושי "ספר הביטויים המקיף", ושתינו הוזמנו לאחר כבוד לדבר עם בן כספית על התרגום בישראל.

החלטנו שננצל את העובדה שזה צילום ולא כתבה, ונציג את הצד השני של המטבע – לא את העוול שנעשה למתרגמים כשתעריפיהם נשחקים, אלא את העוול שהלקוחות עושים לעצמם כשהם בוחרים מתרגם לפי המחיר בלבד. בן כספית קצת ניסה להתסיס אותנו, אבל נרי היא צוק של קור רוח מתורגמני ואני השתדלתי להיות כמותה. 🙂

אז הנה, הראיון של נסיכות הקרח. 🙂

ובהערת אגב – אם מישהו מכיר את המתורגמנית לשפת סימנים, אנא העבירו לה את התנצלויותי על קצב הדיבור המהיר.

לחצו על המיקרופון לשמוע את הראיון

בליץ יח"צ של אגודת המתרגמים כבר אמרנו, נכון? הנה חלק ג', והפעם למעדיפי האזנה על קריאה: ראיון הקצר על תרגום עם חיה דגן ברדיו הגליל העליון.

בראיון, בניגוד לכתבה של חיים ביאור בדה-מארקר "כל אדם שביקר אי פעם בחו"ל יכול לקום בבוקר ולהחליט שהוא מתרגם" בגרסתה העברית או האנגלית, נידונים גם יתרונותיו של מקצוע התרגום, ולמה הוא כזה מקצוע נפלא ומרתק, שסכנה בצידו.

ואפשר לקרוא גם את "עשר עובדות על הזילות הבלתי נסבלת של התרגום".

*ותודה לענבל שגיב-נקדימון על אחסון הקובץ 🙂

אני מתעבת סרטי אימה. מר מדור יושב ומתפוצץ מצחוק כשאיברים מתעופפים וראשים מנותצים (הוא לא פסיכופת, בחיי. להפך דווקא), אבל אני – אחרי שראיתי את "מותחן" של מייקל ג'קסון, עם המפלצות כיתה-ב' שלו, לא הצלחתי לישון כל הלילה… 😦

כשקיבלתי את אל הפינה האפלה ביותר לתרגום, הוא לא נשמע כלל וכלל מהז'אנר המבעית הזה. ספר מתח על בחורה שמסתבכת עם בחור קצת אלים. נו, ז'אנר האלימות במשפחה והישועה הקיטשית. לא טיפחתי ציפיות. אבל אליזבת היינס, למרות שזה ספרה הראשון, הצליחה לגולל את סיפורה של קתרין והתאהבותה בטום האלים בהדרגתיות מציאותית ואמינה. עד כדי כך אמינה התפתחותה של מערכת היחסים בין השניים, שבשום שלב לא צקצקתי בלשוני בצדקנות ושאלתי את עצמי, "נו, מה, היא מטומטמת? למה היא לא עוזבת אותו?". 

כי זהו, זו החוכמה שבסיפור הזה, היתרון שלו על פני סיפורים אחרים מסוגו: אפשר להזדהות עם קתרין. אפשר להזדהות עם תחושת הבדידות שלה, עם הרצון באהבה, וגם עם התמריץ להעלים עין מהתנהגויותיו התמוהות של בן זוגה, לשאת את האלימות הקלה הראשונית, למצוא צידוקים ותירוצים, לשכנע את עצמה שזה חולף וזמני ואוטוטו הוא ישתנה. אפשר להזדהות איתה עד כדי כך שחלמתי עליה בלילה, עליה ועל האימה המהלכת עליה.

זה לא ספר על התעללות. זה לא ספר על אלימות כלפי נשים. זה ספר על כמה קל גם לאדם נורמטיבי לגמרי לטמון את הראש בחול, עד שכמעט מאוחר מדי. כל הקוראים המבקרים (ראו להלן) המליצו עליו בחום.

הערת מתרגמת: השם המקורי של טום היה לי – Lee. אבל "לי" יוצר כזו כמות של בעיות בעברית, עד שהתכתבתי עם היינס וביקשתי רשות להחליף את שמו. היא הבינה את הבעיה מיד ובלי גינוני אגו מיותרים הציעה "טום". יש סופרים שכיף לעבוד איתם 🙂

הפינה האפלה ביותר מאת אליזבת היינס, 40 עמודים ראשונים

ביקורותסימניה, סאלונה – איזמרלדה, אביגיל פולק כהןנוריתה

בחודש האחרון פנו אלי פעמיים, משתי תוכניות לילה, להתראיין באותו נושא: המותר המתרגם האנושי מן הגוגל טרנסלייט? בתוכנית "גאדג'טים" בערוץ 10 עשו מניפולציה ארבע-שפתית לשיר ישראלי מעפן ואותי מיקמו בכס המשפט. כשתעלה התוכנית תדעו מה פסקתי ומה השיר המעפן.

לא עברו שבועיים, וערוץ 2 התקשרו, מהתוכנית חי בלילה. בתור מחוסרת פייסבוק מושבעת, נעלם מעיני המיני-טרנד של שני בחורים שמתרגמים שירים לעברית בגוגל טרנסלייט ומבצעים אותם ביוטיוב לקול מצהלות ההמון המלַייקֵק. שוב הועלה שיר על מזבח הגוגל טרנסלייט, (יצירה שלקרוא לה שיר זה עלבון לשירים), ושוב התבקשתי לשפוט עד כמה טוב עושה זאת המחשב (רמז – ככל שהשיר יותר מטומטם, גוגל טרנסלייט מתמודד עם המשימה בהצלחה רבה יותר). אתם יכולים לראות בעצמכם את דעתי המלומדת על העניין בלינק למאקו, מדקה 21:16. אם אין לכם חשק לראות את כל השתי דקות שהקדישו לכתבה כולה, את שבריר השניה וחצי שלי קיבלתי, בשלושה חלקים, החל מהדקה ה-23 בערך.

הקטע הוא שיש לי קצת ניגוד אינטרסים בעניין הזה. ראשית, כמה מידידי עבדו בפרויקט שעשתה גוגל לשיפור גוגל טרנסלייט לעברית (ועשו עבודה נהדרת, לדעתי). שנית, אני אולי מיזנתרופית כלפי בני אדם, אבל דווקא טכנופילית מאד כלפי טכנולוגיות, ברמה המעשית כמו גם ברמה העקרונית. אם היה קטע אחד שממש הזדהיתי איתו בכל 1,000 עמודיו הארוכים של מרד הנפילים, הרי היה זה הקטע שבו דאגני טגרט מתפעלת ממראן של טכנולוגיות והמצאות חדשות. המוח היהודי והלא יהודי ממציאים דברים מופלאים, ואפליקציה קטנה ושימושית יכולה לרגש אותי לא פחות משיר או ספר טוב. למה? כי כשאנשים יצירתיים עושים משהו שמהנה אותי, זה כיף, וזהו. ואם תציגו לי שילוב של שני דברים שאני אוהבת – נגיד, אפליקציה טכנולוגית כמו קינדל שמכניסה את כל הספרים בעולם לכיס שלי! – זה בכלל, כמו שאומרים, חצי אורְגַזְ….

ובכל זאת, המסקנה?

  1. בטקסטים פשוטים מבחינה לשונית, כלומר טקסטים שבהם אין דְרש אלא רק פְּשט, נראה שהמקצוע שלנו ייכחד או לפחות ישנה פניו. כבר היום אפשר להכניס לגוגל טרנסלייט טקסטים טכניים ומסחריים מסוימים, ואפילו משפטיים, ולקבל תרגום סביר למדי. בתחום הזה המתרגמים יהפכו כנראה לעורכים. יזינו את הטקסט שקיבלו למכונה, יקבלו חומר גלם סביר, ויעבדו אותו לכדי תרגום חלק ורהוט. זה בסדר, גם כך אפשר להתפרנס, ונראה שהשינוי הוא בלתי נמנע ואפילו לטובה. איזה כיף שדברים שהיו לוקחים פעם שבועות ייקחו עכשיו ימים בודדים.
  2. בטקסטים מורכבים יותר, ובראשם שיווק, פרוזה ושירה, טקסטים עתירים משחקי מילים, אסוציאציות נסתרות למחצה, מטאפורות ודימויים, עוד יש מקום למתרגם האנושי מתחילת התהליך ועד סופו. פשוט מאד, התוצר של תוכנת תרגום לטקסט שכזה בעייתי עד כדי כך שכבר עדיף לתרגם מההתחלה ולא לערוך. יחד עם זאת, אפשר להיעזר בתוכנות תומכות תרגום (כגון טראדוס הידועה או MemoQ חביבתי הידידותית), כדי לפשט ולהאיץ את עבודתנו.
  3. מתברר שבימינו, אפילו אֶת 15 דקות התהילה שלך את יכולה לפרוש לתשלומים של 10 שניות. 🙂

לפני שנה-שנתיים תרגמתי את ספרו של דניאל כהנמן "לחשוב לאט, לחשוב מהר" להוצאת כנרת ומטר. היה זה ספר כרסתני למדי, משופע תיאורי מחקרים ומאמרים, שמספק לכל אדם רציונאלי הזדמנות להבין כמה הוא לא רציונאלי.* כאשר תרגמתי את הספר גם נתקלתי במונח "זרימה": מצב של ריכוז נטול-מאמץ ועמוק עד כדי כך שהם מאבדים את תחושת הזמן שלהם, ומפסיקים לחשוב על עצמם או על בעיותיהם. בפוסט "בשבחי הוורקוהוליקיות" טענתי להגנתי שלא כל הוורקוהולוקים חולי נפש. חלקם פשוט נכנסים למצב של זרימה כשהם עובדים ולכן רוצים לעבוד כמה שיותר.

גיבורי על – עדיף להיות איירון מן ולא דמות מסתורין

לפני כמה ימים, בגלל פגישה עם אדם העוסק בדבר, גנבתי למר מדור את "לא רציונאלי אבל לא נורא" מאת דן אריאלי, ושם נתקלתי בעוד מושג רלוונטי: "עבודה בעלת משמעות". על רגל אחת, לא די בכך שהממונים או הלקוחות יעריכו את העבודה שלכם כדי שתרגישו שהיא בעלת משמעות. תחושתכם הטובה – והמוטיבציה שלכם – תתעצם עשרות מונים אם 1. תקבלו קרדיט ברור על העבודה ו-2. תראו אותה כשהיא מוגמרת.

צירוף הגורמים האלה – הערכה, קרדיט, לחזות במוצר המוגמר – חזק עד כדי כך שאנשים שפעלו בתנאים האלה עבדו פי שלושה יותר מאשר אנשים שפעלו בתנאי התעלמות, אי מתן קרדיט והרס המוצר המוגמר לנגד עיניהם.

אז כמה מסקנות לענף המו"לות והתרגום:

  1. כל עורכי התרגום צריכים לקבל קרדיט, ואולי הגיעה השעה לתת קרדיט גם למגיהים ולעורכי הסדרות.
  2. כמו כן, המתרגמים צריכים לתת קרדיט למי שסייע להם בעבודה המורכבת של תרגום הספר (כמו גדוד העוזרים שגייסתי בתרגום גרגוילשאכן קיבלו קרדיט בסוף הספר, באדיבות ההוצאה).
  3. כפי שמתרגמים מקבלים עותקים מהספר שתרגמו (כלומר – המוצר המוגמר), גם יתר העושים במלאכה צריכים לקבל (אם ירצו. פה כבר נכנס גורם נוסף שצריך לשקול והוא שטחי הספריה).
  4. מי יודע, הוצאות יקרות, אולי בתנאים האלה נסכים להמשיך לעבוד למרות הורדת התעריפים הניכרת בחודשים האחרונים, ולא נחפש לנו משרות מכניסות יותר… 😦
  5. גם בתרגומים טכניים-מסחריים, אפשר להעלות את המוטיבציה פלאים אם המתרגם יקבל קרדיט ועותק.

אתם מוזמנים להוסיף מסקנות רלוונטיות.

* בגלל השתלשלות אירועים שתישאר חסויה עד מותם של חלק מהמעורבים בדבר, שוכתב התרגום עמוקות. כשהתקשרו אלי מההוצאה להגיד שהעורכת ששכתבה תקבל קרדיט, התרגזתי בתחילה, אבל אחרי עוד כמה שניות של מחשבה, אמרתי: "תפדל. עבדה קשה, מגיע לה." ושמה אכן מופיע לצד שמי בעמודים הראשונים של הספר.

אז הנה המצגת שהצגתי ביום חמישי 4/4/2013 במסגרת "חמישי בקמפוס". להנאתכם 🙂

אגב, גררתי למצגת גם את מר מדור ואת מדורצ'יק ומדורצ'יקון. באמצע ההרצאה הזדקף מדורצ'יקון, שעד אותו רגע ישב בשקט מופתי ממש, נעץ מבט חשדני באיזשהו שקף וצעק, "אמא, יש פה אות מהשם שלי!" [רק בן ארבע, הגמד. איזו נחת… 🙂 ]

כבר כמה וכמה חודשים שאוניברסיטת תל אביב פותחת את שעריה מדי חמישי בערב לקהל הרחב במסגרת התוכנית חמישי בקמפוס, ומציעה לו שלל הרצאות, תערוכות, סרטים והדגמות מדעיות וכדומה.

ביום חמישי הקרוב מגיע תורי להרצות, ובניגוד להרצאותי הקודמות שהתקיימו בערי סְפר נידחות כגון חיפה או ירושלים, ועוד עלו כסף, שומו שמיים, הפעם אתם מוזמנים לבוא לשמוע על תרגום חינם-אין-כסף, בעיר האורות תל אביב. ואפילו ביקשתי במיוחד שישבצו אותי בשעה מאוחרת, כדי שגם אנשים עובדים יוכלו להגיע. 

להרצאה קוראים תרגום כאמנות, כעבודה וכקריירה. אני מבטיחה למלא אותה באנקדוטות משעשעות על תרגום ומתרגמים ובסודות עסיסיים מהקלחת-הרותחת של עולם המו"לות הישראלי 😉

אז אנא בואו ביום חמישי הקרוב, 4 באפריל, בשעה 21:00 בערב, אל אולם 003 בבנין דן דוד באוניברסיטת תל אביב. הכניסה חינם, אבל באוניברסיטה מבקשים שתירשמו, וישמרו לכם כרטיסים עד חצי שעה לפני ההרצאה.

אגב, בחודש מאי מתישהו תתקיים באותה מסגרת גם סדנת תרגום. איידע ברגע שנסגור סופית.

לפני כמה שבועות ראיתי את ארגו, המועמד החדש לקטוף שלושת אלפים ותשע מאות אוסקרים. שתי מסקנות עיקריות – האחת, בן אפלק נראה הרבה יותר טוב עם זקן ופוני של שנות השבעים. חבל שהוריד אותם בסוף הסרט. מסקנה שניה – קנדים הם אנשים טובים. נשמות בסדר גודל של חסידי אומות עולם. השגריר הקנדי ואחד ועובד אחר בשגרירות ובנות זוגם סיכנו את חייהם כדי לשכן בבתיהם, במשך חודשים ארוכים, דיפלומטים אמריקאיים שנמלטו מהשגרירות כשהשתלט עליה האספסוף האירני.

אז בואו נניח לרגע שהאיום האיראני על ישראל הוא סכנה יותר ברורה ומיידית מאשר בספּינים של ביבי, ושגם לכם בא לפוש קמעה מהמתח הלבנטיני בשגרירות הקנדית הקרובה למקום מגוריכם. ביום שלישי הקרוב תהיה לכם הזדמנות: השגרירות מארגנת בוקר ספרותי לכבוד הסופר הקנדי טים וין-ג'ונס (לא קשור לדיאנה וין-ג'ונס), שעידית שורר ואני תרגמנו שניים מספריו לעברית: המאסטרו (עידית) וגנב בבית הזיכרון (אני) לסדרת "מפרש" של הקיבוץ המאוחד – ספרית הפועלים, בעריכת יחיעם פדן ואיילין מוסקוביץ'.

אני לא יודעת כמה עידית עשתה שמיניות באוויר כדי לתרגם את המאסטרו, אבל אני יכולה להגיד לכם שאני בהחלט עשיתי. בבוקר בשגרירות אספר קצת יותר באריכות על משחקי המלים שהטקסט היה רצוף בהם (האחות הקטנה מתבלבלת למשל בין Plato לבין Play doe, חולצות עם פרפראזות על Green Eggs and Ham של דוקטור סוס וכדומה), ועל האתגר הכי אתגרי, שהוא לתרגם ליפוגרמה – כלומר קטע שנעדר לחלוטין אות מסוימת. במקור זו היתה E, ואני בניתי שתי וריאציות – האחת בלי י' והאחת בלי ו'. אוף, כמה שברתי על זה את הראש…

אחת מהליפוגרמות המקוריות היתה לקוחה מתוך ספר אמיתי לגמרי שנקרא Gadsby, מאת ארנסט רייט, והרי הוא לפניכם עם שני התרגומים – האחד נטול ו' והאחד נטול י'.

המקור:

Upon this basis I am going to show you how a bunch of bright young folks did find a champion; a man with boys and girls of his own; a man of so dominating and happy individuality…

בלי י'

על סמך זאת אגולל לכבוד הקורא מה קשה עמל כל עלם ועלם מוכשר עד שמצאו לעצמם אלוף; אב, ולו בן ובת שבגרו, ועוד בן פעוט ובת פעוטה; אדם בעל טבע כה עז, כה עולץ …

בלי ו'

על בסיס זאת יתאר המחבר כיצד עמל כל צעיר מהצעירים המבריקים עד שנמצא האיש להעמיד בראשם; אב לבנים, גם לבת; היה זה איש בעל טבע כה עז, כה עליז –'

בקיצור, יום שלישי 26/2/2013, השגרירות הקנדית ברחוב נירים 3 בתל אביב, בשעה 11:00 בבוקר. וכאן לינק להזמנה המלאה Invitation to CND Lit event.

אנא אשרו את הגעתכם באימייל ל-signe.katz@international.gc.ca, ומוטב עוד היום 🙂