ארכיון רשומות מהקטגוריה "מילונים, לקסיקונים ועוד"‏

אינדקס מקוון לשירה מתורגמת / פוסט אורח מאת עפרה הוד

אֶת המייל הבא קיבלתי מיעל לפני קצת יותר משנה:

"הי לאקס-תלמידותיי-היקרות, זה עתה סיימתי לתרגם ספר אירי מדכא להחריד, וכדרכם של ספרים איריים, שזור ציטוטים משירה. ואחרי שנברתי שעות באינטרנט ובספרייה כדי למצוא את השירים הנחוצים, החלטתי שאולי אפשר גם אחרת. בקיצור, הרעיון הוא להקים מסד נתונים פשוט למדי, שלתוכו נקליד (אנוכי ומתנדבים) נתונים בסיסיים לגבי כל שיר ומקום הימצאו (וגם מתרגם, שנה וכדומה). את השירים עצמם אסור להקליד בגלל זכויות יוצרים, אבל את שמותיהם ומיקומם בהחלט אפשר. כך יוכל כל מי שמתעניין לדעת אם שיר מסוים תורגם ואם כן – איפה למצוא אותו בקלות…"

אני לא מתרגמת ספרים איריים מדכאים ולא ספרים בכלל, ואני אפילו לא כל כך אוהבת שירה [גם אני לא – י.ס], אבל, אוי, אינדקסים. כמה שאני אוהבת אינדקסים.

ואז בא המשפט הבא, והוא כבר ממש הקפיץ לי את הפיוזים:

"ולעזרתכן אני זקוקה כי אקסל לא נראה לי מספיק יציב או נוח לעניינים כאלה. האם מישהי מכן מתמצאת במסדי נתונים מספיק כדי לתכנת משהו שכזה? אולי משהו באקסס כדי שיהיה נגיש לרוב המתנדבים?"

שירה זה מאמץ משותף

והסיבה שהוא הקפיץ לי את הפיוזים היא שהעולם מלא באקסלים ואקססים ועוד קבצים מקבצים שונים שאנשים טובים רוצים לחלוק עם העולם, אבל רוב הפרויקטים האלה גוועים אחרי זמן מה ומאבדים רלבנטיות בגלל חלקיות הנתונים או בגלל שגיאות שאף אחד לא טורח לתקן. ועוד דבר מעצבן קורה לפעמים: שהם לא נגישים למנועי חיפוש, ומה שגוגל לא רואה, אף אחד כבר לא רואה.

עד כמה שידוע לי, רק ויקי (כלומר פרויקט המבוסס על התשתית של ויקיפדיה, אבל עצמאי) נותן מענה לשתי הבעיות האלה. אז פתחתי ויקי, קראתי לו poetrans, והתחלתי להכניס בו חומר. אתם מוזמנים להציץ.

מי שרוצה להשתתף, כלומר להתנדב, מוזמן להציץ ב"שער הקהילה", שכתוב בו בערך כך:

מי שעורך בוויקיפדיה מוזמן לערוך גם כאן. לא צריך הרשאות אבל רצוי להירשם.

מי שלא יודע לערוך ולא רוצה ללמוד, יכול להקליד תכנים (כלומר עמודי שער ותוכן עניינים) בטכנולוגיות ידידותיות כמו Word,‏ Excel או Notepad  או לסרוק/לצלם אותם. אם תשלחו אותם ל-poetrans.editor@gmail.com, אנחנו כבר נכניס אותם לוויקי.

אחד הקורסים שאני מלמדת באוניברסיטה הוא "ארגז כלים למתרגם" – כל הדברים הטכניים-עסקיים שמתרגם מתחיל צריך לדעת, החל בסוגי לקוחות ואיך מגישים דוגמת תרגום דרך חוזים ועזרים וכלה בהנהלת חשבונות. בדרך אני מציגה לסטודנטים גם שלל מקורות מקוונים ולא מקוונים שיסייעו להם במלאכת התרגום. ומבין כל המקורות המקוונים, השניים המומלצים ביותר בעיני הם רב-מלים ובבילון.

יש השואלים למה צריך את שניהם – הרי בשניהם יש מילון אנגלי-עברית-אנגלי, בשניהם יש מלים נרדפות וכן הלאה. אבל מהניסיון שלי, לשניהם יש שימוש. בעוד שבבילון מתרגם מצוין משפה לשפה, רב-מלים נותן למתרגמים ועורכים כלי-עזר לא יסולאו בפז מבחינת עושר לשוני, צירופים לשוניים, ניתוח דקדוקי וכן הלאה. לא פעם אני שואלת את עצמי איך הייתי מסתדרת בלעדיו כשאני נתקלת בכל מיני אתגרי תרגום פסיכיים כמו האקרוסטיכונים שמיררו את חיי בספר "גרגויל" או משחקי המלים המתוחכמים ב"עד סגירת הגיליון"; ואין שום סיכוי שהייתי מצליחה לנקד ניקוד מסייע בלעדי רב-מלים, פשוט כי את המבחן הקשה בדקדוק שהיה חובה בלימודי התרגום שלי עברתי ממש בקושי, ואת המעט שידעתי על ניקוד כבר הספקתי לשכוח.

בכנס האחרון של אגודת המתרגמים נפגשתי עם אודליה כהן מרב-מלים, כמו בכל הכנסים הקודמים, והיא הואילה בטובה לבנות הצעה מיוחדת לקוראי הבלוג: כל הרוכש מנוי לרב-מלים דרך "עבד בתרגום", יקבל הנחה של 15%. המבצע מיועד למנויים חדשים בלבד.

להלן פרטים נוספים על רב-מלים ותכונותיו התרומיות. המשך…

והבוקר, פוסט בקטנה:

הנה אתר מפיק, לאירועים, תערוכות וקידום מכירות. והנה הלקסיקון האנגלי-עברי שלהם למונחים אירועים, תערוכות וקידום מכירות. למעלה מסודר לפי העברית, למטה לפי האנגלית.

נגמר. נגמר החופש. נגמר חודש החגים הדחוס. אפילו החום מתחיל להראות סימני היגמרות. (טפו-טפו-טפו)

רק הזבובים לא לומדים מהציפורים ובמקום לנדוד מכאן דרומה כדי להציק לאנשים חדשים, הם ממשיכים להיטפל אלינו. אבל חכו-חכו, בני בליעל! תכף יבוא איזה גל קור ויקפיא לכם את כל אלף שבע מאות העיניים שלכם ואת כל יתר איבריכם המאוסים. [מוקדש לזבוב שהציק לנו במיוחד הבוקר]

טוב, יאללה, מספיק התפייטות. אז הנה כמה לינקים ומבזקונים שלא מצדיקים פוסט שלם.

ערב אגודת המתרגמים – הערב (יום ג')

אם תזדרזו, תספיקו להגיע לערב ההרצאות של אגודת המתרגמים שיתקיים הערב (05/10/2010) בבית ציוני אמריקה החל מהשעה 18:00. בתוכנית – הרצאה של דוקטור נורית דקל, שתוכיח לנו באמצעות ממצאים סטטיסטיים (תודו שזה חידוש!) שאנחנו לא דוברים עברית בעצם, והרצאה של אריה גוס, מתרגם, חוקר וכתב ברשת ב', על השילוב בין האהבות לערבית ולתרגום ועל הבדלים בין תרבויות קרובות לכאורה. אפשר עדיין להירשם בכתובת elibr אצל netvision נקודה net נקודה il או פשוט להתייצב בבית ציוני אמריקה לקראת 18:00 ולהירשם במקום. הכניסה בתשלום.

מילוני סלנג

Urban Dictionary הוא מונחון סלנג מקיף למדי (חמישה ומשהו מיליון הגדרות, אבל חלקן לאותו מונח). הוא מצטיין בסלנג מודרני ועדכני, פחות בסלנג שדובריו לא נולדו עם עכבר ביד. אבל תמיד שווה לבדוק שם. עם זאת – כבדהו וחשדהו. יש שם הגדרות מצוינות מצד אחד, ומצד שני הגדרות של אנשים שסתם מתחשק להם למלא את הסייבר-ספייס במילים גסות. אז הפעילו שיקול דעת והצליבו מקורות מידע אם משהו נראה לכם חשוד. המשך…

במאמר המשעשע Toxic Translation (והתרגום לעברית: תוכנית שיקום למתרגמים עם יצר הרס עצמי) מופיעה הפסקה הבאה:

תפסיקו להשתמש באינטרנט עד שתלמדו איך עושים את זה כמו שצריך. ה"freedictionary" הוא לא מקור מידע מקצועי ו-wordreference.com כמו גם Yahoo Answers הם לא פורומים מקצועיים שאפשר להתייעץ בהם עם עמיתים אמינים ויודעי-ח"ן. כחצי מהתשובות בלוחות של ProZ.com ושל KudoZ. הן שגויות. ויקי, במקרים רבים, לא שווה את הנייר שהיא מודפסת עליו. גוגל לא חבר שלכם. לכו תגגלו את המשפט "אבד עליו הקלח" (26,100 מופעים, אחד מהם ב-ProZ…). אחר כך נדבר על כמה האינטרנט הוא מקור מהימן לשימוש נכון בשפה. (אלוהים! תרגום זה עסק הרבה יותר קשה מכפי שחשבתם, מה?)

הקוראת שירלי זרקה את הכדור חזרה למגרש שלי וביקשה הסברים – איך עושים את זה? איך יודעים אם אפשר לסמוך על מקור המידע שבו מצאנו תרגום למונח כלשהו? טוב, אילו הייתי הלל הזקן, הייתי אומרת שעל רגל אחת, הרעיון הוא לחפש הוכחות לאמינותו של המקור. הנה כמה עקרונות יסוד שישרתו אתכם היטב (ופה דווקא גוגל יכול לעזור מאד):

הבחנה בין מקורות אמינים ולא-אמינים באינטרנט

  1. זהות המפרסם / מוציא לאור: בידקו מי "האבא" של האתר שבו מצאתם את התשובה. התאגדות הזויה, או ארגון רשמי העוסק בנושא? אתר משחקי תפקידים או אתר של אוניברסיטה? אחת הדרכים לעשות זאת היא פשוט לקרוא את "אודות" או About Us. באתרים "רשמיים", יש סיכוי טוב יותר למצוא תרגום מבוסס. כנ"ל באתרים של חברות גדולות העוסקות בענף זה, ארגונים ותיקים ומשמעותיים הפועלים בתחום, משרדי ממשלה וכדומה. עיתונים הם בבחינת "כבדהו וחשדהו" – אם התרגום מופיע במאמר מקורי, כלומר כזה שנכתב על ידי דובר השפה שאליה צריך לתרגם את המונח, אולי הוא נכון. אבל אם הוא מופיע במאמר מתורגם – "כבדהו" קטן ו"חשדהו" גדול. [ספרים, לעומת זאת, הם מקורות די אמינים בדרך כלל – חפשו ב-Google Books] המשך…

באתר קיצור יש מאות קיצורים וראשי תיבות בעברית בשלל תחומים, ממחשבים דרך ברכות וסלנג וכלה במחשבים ומדעים ועוד ועוד. השבוע נחרדו משתמשיו כשהאקרים טורקיים פרצו אליו, אך מתברר שהוא ניצל וחזר לתפקד כסדרו.

אתרים נוספים לראשי תיבות

להלן רשימה של מילונים וספרי עזר מומלצים אחרים, מעודכנת ליולי 2010.

  1. המספרים בעמודת "מיקום" הם מספרי דיואי שיאפשרו למצוא את הספר בקלות בספריות.
  2. הספרים המודגשים הם ספרים מומלצים במיוחד.

אינדקס

  • אינדקס א-ע הספר מכיל אינדקס אנגלי-עברי מרוכז בסוף הספר
  • ע-א  הספר מכיל אינדקס עברי-אנגלי או אינדקס עברי עם מונחים אנגליים בסוגריים
  • א' – הספר מכיל אינדקס אנגלי המפנה למונחים העבריים בספר עצמו
  • עברי בלבד – הספר מכיל אינדקס עברי בלבד
  • מילון דו"צ – הספר הוא לקסיקון /מילון עברי-אנגלי-עברי, ללא אינדקס
  • אין אינדקס

מילונים כלליים

ספר

אינדקס

מחבר

הוצאה

הערות ומיקום

לקסיקון כרטא

 

 

כרטא

030  סופ

מילון אבן שושן

 

 

המילון החדש

 

מילון אלקלעי המרוכז

 

אלקלעי

סטימצקי

מילון אנגלי עברי

מילון חזותי

א, ע

 

כרטא

423.924  קור

קורא בשם :מילון עברי-עברי נושאי וחזותי

 

איתאב

 

492.43  אבנ

מילון מקצועי צרפתי כפול

מילון דו"צ

קולט אלוש

פרולוג

 

מילון ספיר אנציקלופדי

 

 

איתאב

 

המשך…

אוף, כל כך חם שהמזגן בקושי מחזיק מעמד.

אז הנה לכם, המקום עם הרוחות הכי לוהטות בישראל, לקסיקון אנגלי-עברי-אנגלי של מונחי הכנסת. ובאותה הזדמנות נצטנן לנו מעדנות עם  לקסיקון עברי-אנגלי למונחי האיחוד האירופי

ותודה למרים דויטשר על הראשון

אותה דוגמת תרגום מאתמול מובילה אותי למקומות משונים. הנה, מצאתי גם את האתר www.legal-rights.co.il, האתר של משרד עורכי הדין ר' א' גמליאל, ובו כמה וכמה מילונים ושאר פרטים שימושיים:

אתם מוזמנים להוסיף לינקים למילונים משפטיים נוספים

אני שוקדת כרגע על איזושהי דוגמת תרגום ומחפשת מונחי עיתונות בעברית. ונתקלתי במקרה בלקסיקון מונחי עיתונות צרפתי-עברי שחיברה קולט אלוש, שגם חיברה כמה מילונים צרפתיים-עבריים עדכניים. (אם מישהו מכיר מילון אנגלי-עברי לעיתונות – נא לציין פה).

הלקסיקון הזה נמצא בתוך אתר באנגלית ובצרפתית ללימוד עברית בשם www.hebreu.org, המוקדש כולו לשפה העברית ובכלל מצדיק שיטוט מקיף. בשיטוט מהיר, מצאתי שם גם לינקים ללקסיקונים בשלל נושאים, החל מקומיקס וכלה במוצרים שצריך לקנות במכולת*.

* אגב, משום מה בלקסיקונים העברית מוצגת אצלי משמאל לימין (למרות שניסיתי את כל הקידודים האפשריים). רעיונות להצגתה בכיוון הנכון יתקבלו בברכה.