ארכיון רשומות מהקטגוריה "4. עזרים טקטיים"‏

אז הטיפ שלי מגיע באיחור של יום, והסיבה לאיחור קשורה גם לטיפ. והרי סיפור קטן:

בשבוע האחרון עשיתי הפיכה בחדר העבודה שלי. זרקתי הררי נייר, סידרתי מחדש, ועל הדרך מיינתי גם את כל המילונים הישנים שלי, אלה שרכשתי במיטב כספי בתקופה שהאינטרנט היה בעיקר אימייל וכאשר תוכן בעברית היה מצרך נדיר. עשיתי ערימה גדולה של מילונים למסירה (רגע, תפסיקו להזיל ריר. יש פואנטה), ולמר מדור הסברתי שאם האינטרנט בעולם ייפול, יהיו לי צרות גדולות יותר מאשר חוסר במילון הזוחלים בארץ ישראל, מהדורת תרפפ"ו.

אלא שאז קמתי אתמול בבוקר וגיליתי שאין אינטרנט. לא, לא בעולם. סתם, רק אצלי. ניתק איזה כבל של בזק. עד עכשיו אין. אני מנשנשת בינתיים מהאינטרנט הסלולארי כדי לכתוב לכם את זה. אבל עבודה היתה – לקוח שהוא גם חבר שלח בתשע בערב מסמך דחוף בנושאים עסקיים לתרגם תוך שעתיים. ואני הלכתי בבושת פנים לערימת המילונים למסירה, ואף על פי שמילון הזוחלים המשיך לרבוץ בחיבוק דַפָּייִם, כן שלפתי את כל המילונים העסקיים שלי ותרגמתי The good old way – דפדפתי, הצלבתי, קיבלתי paper cut, התעטשתי מהאבק [אמרתי שסידרתי. לא אמרתי שניקיתי. 🙂 ]

אז הטיפ שלי, הוא כמובן – יופי אינטרנט, אבל תשאירו לכם את המילונים המודפסים. על כל צרה שלא תבוא.

ובתחתית הפוסט, תמצאו גם הקטע המופתי (אחד מיני רבים) שבו איניגו מסביר לפזיק מה עושים כשהכול משתבש.

והנה גם הטיפ של אלה בשן, מתרגמת מעולה ותותחית שיווק עצמי:

כולנו רוצים כמה שיותר לקוחות וכמה שיותר עבודה. אבל מה קורה אם יש לכם לקוח שמעכיר את הרוח, שהדרישות שלו בלתי אפשריות ושאתם חוששים מהרגע שהוא יבקש מכם עוד משהו (או יביע שוב את חוסר שביעות הרצון שלו)?
יש לקוחות שצריך לפטר. אם לקוח גובה מכם מחיר נפשי כבד, לפעמים עדיף לוותר עליו (בשקלול כל השיקולים שלכם). לפעמים כשסוגרים דלת אחת נפתחות כמה דלתות חדשות.

והנה גם דעתי הפרטית על פיטורי לקוח, ושני פוסטים מלפני כמה שנים – תוכנית שיקום למתרגמים בעל הרס עצמי וגם 10 טיפים למתרגמים

שאר המשתתפים בפרויקט:

A few years ago, following some exquisitely delicious – as well as some exquisitely atrocious – instances of communication with my editors, I concocted this presentation to demonstrate what I consider a streamlined and effective way to treat your editor / translator: It all boils down to taking a few very simple steps and remembering the voice on the other side of the email or phone belongs to a human being.

A few days ago, because someone who doesn't speak Hebrew inquired about this presentation, I took the time to translate it into English.

Pssssst… if any of you good people out there find any mistake or typo, please let me know.

ופה מתרגמים ועורכים – הלנצח-תאכל חרב? בגרסה העברית

בפרפראזה על אמירה של אודטה דנין שוורץ, המחיר האמיתי של מילון טוב הוא המחיר בפועל חלקי מספר הפעמים שמשתמשים בו. ורב-מלים, מילון שאני משתמשת בו עשרות פעמים בשבוע, הוא דיל מעולה. יתר על כן, בברנז'ה שלנו, כששולחים אותך לשאול את הרב, זה הרב שמתכונים אליו, לא הרב עובדיה 🙂

לרגל החג, קוראי המדור יכולים לרכוש את רב מילים במחיר מיוחד ואטרקטיבי:  17% הנחה ברכישת מינוי שנתי – במקום 360 ₪ 299 ₪.

ובפרפראזה על ההגדה, הנה "דיינו" לרב מלים:

  • אילו היה הוא רק מילון עברי-עברי משובח, ולא האכילנו בשלל מלים נרדפות – דיינו.
    [כי אסור שהעורכת תחשוב שאנחנו לא יודעים איזה 17 מלים נרדפות לכל שמיצ'יק]
  • אילו האכילנו במלים נרדפות ולא סיפק את צרכנו באמצעות ניתוח דקדוקי מלא לכל מילה בכל צורת נטייה ובכל צורת כתיב – דיינו.
    [למען ניקוד מסייע]
  • אילו סיפק את צרכנו בניתוח דקדוקי מלא לכל מילה בכל צורת נטייה ובכל צורת כתיב ולא נתן לנו את כל הצירופים הלשוניים  – דיינו.
    [למען רגעי בלאקאאוט, כשפורח מזכרונכם הביטוי ההוא – העם נקעה… נפשו? רגלו?]
  • אילו נתן לנו את כל הצירופים הלשוניים ולא הצילנו באמצעות חריזה אוטומטית לכל מילה – דיינו.
    [ולא נתחיל אפילו לגולל את תלאות המתרגם בבואו לתרגם שירה]
  • אילו הצילנו באמצעות חריזה אוטומטית ולא הֶעֱבִירָנוּ בשדה המוקשים של מספרים במילים – דיינו.
    [שבע אלף? שבעת אלפים? מה זה חשוב, אדוני הלקוח! תשלם וזהו!]
  • אילו העבירנו בשדה המוקשים של מספרים במלים והוא לא היה מתעדכן באופן שוטף – דיינו.

על אחת כמה וכמה טובה כפולה מכופלת לרב-מלים עלינו, שהוא רק מילון עברי-עברי משובח, שהאכילנו בשלל מלים נרדפות, שסיפק את צרכינו באמצעות ניתוח דקדוקי מלא, שנתן לנו את כל הצירופים הלשוניים, שהצילנו באמצעות חריזה אוטומטית, שהעברינו בשדה המוקשים של המספרים במלים, שמתעדכן באופן שוטף.

בקיצור, מומלץ!

[אם לא הספיק לכם ה"דיינו", הנה פירוט מסודר של יתרונות רב מילים . ולא, אני לא מקבלת אחוזים. זה הכול לשם שמיים 🙂 ]

מקצוע התרגום נתון במחצית העשור האחרון במתקפה קשה מתמיד (כן, אומרים "קשה מתמיד". לא "קשה מאי פעם". מספיק עם ההיבלישים הצורמים האלה.). גוגל טרנסלייט ודומיו הולכים ומשתפרים, בעיקר בין השפות הגדולות והדומות

מתרגם מאנגלית לפיראטית. שימושי למעריצות ג'וני דפ (האלילי…)

(איטלקית-אנגלית-צרפתית-גרמנית לדוגמה), וככל שעולים לאינטרנט יותר ויותר טקסטים דו לשוניים, הם עוד ילכו וישתפרו.

אם פעם נאלצנו להגן רק על הזמן והתעריף שלנו (למה זה לוקח כל כך הרבה זמן? למה זה כל כך יקר?) היום אנחנו נאלצים להגן על עצם נחיצותו של המקצוע. מה בֶּצע לי במתרגם יקר ואיטי, שואל את עצמו האדם הממוצע, אם גוגל טרנסלייט נותן לי אותן תוצאות תוך 4 ננו-שניות, ועוד חינם? ואתם יודעים מה, יש משהו בטענה הזו. אבל מצד שני, התוצאות אינן "אותן" תוצאות. רק שזה משהו שקצת קשה להסביר לאדם מן הישוב (אם כי אפשר בהחלט להיעזר בדוגמאות שכאלה).

קמה אגודת מתרגמי הספרות הנורווגית ועשתה מעשה: העלתה ליוטיוב סרטון אפולוגטיקה בשם הקולע translators are a waste of space. אבל מהי אפולוגטיקה בעצם?

אוקי, שיעור קצרצר בתורת התרגום: בתרגום יש מושג נאה- ידידי כזב, false friends, או בצרפתית faux amis. מדובר במילה או ביטוי שנשמעים דומים, תרגום ישיר או שאובים מאותו שורש, אבל משמעותם שונה לגמרי. ראו לדוגמה את הביטוי Good Luck. באנגלית. אם נתרגם אותו מילולית, נקבל "מזל טוב". אלא שהביטויים משמשים לשני שימושים שונים לגמרי: באנגלית, מטרתו לאחל לאדם שהמזל יאיר לו פנים במעשה כלשהו שההצלחה בו איננה מובטחת, ואילו בעברית לעומת זאת, להשתתף בשמחתו על אירוע משמח שכבר קרה לו.

כך הדבר גם עם המונח היווני אפולוגטיקה. על אף שאפולוגטיקה ו-apologize האנגלית שאובות מאותו שורש, משמעותן אינה זהה. בעוד ש-apologize משמעו להתנצל, להביע צער וחרטה על מעשה שפגע באדם אחר, אפולוגטיקה היא הגנה על עמדה, הן עמדה צבאית והן עמדה עקרונית, דתית, אידיאולוגית.

וזה מה שעשתה אגודת מתרגמי הספרות הנורווגית – יצרה כתב אפולוגטיקה המגן על נחיצותנו, על שכרנו, על הוצאות ספרים שמשקיעות בנו. אבל בהתחלה זה לא נראה ככה, כי הנורווגים הגויים גם כבר תפסו את העקרון היהודי הכשר "הבה נתחכמה", אז אתם ממש חייבים לראות את זה עד הסוף. זה רק 3 דקות, ולקריין הנורווגי הזה יש מבטא בריטי משובב אוזן לגמרי 🙂

סליחות על ההודעה המאוחרת, אני שקועה בתרגום מותחן פוליטי לא רע בכלל. 🙂

אבל לכל אלה מכם שמחפשים קורס בזק לשיפור מיומנויות התרגום והתנהלות מול לקוחות, ליצ'י תרגומים עושים מחר (חמישי) סדנה שכזו בתל אביב.

הרי לשון ההודעה:

מה בסדנה?

* הבנת תפקיד המתרגם מול תפקיד הלקוח

* נקודות חשובות לבדיקה לפני שמוסרים תרגום ללקוח

* שגיאות נפוצות של מתרגמים שכדאי להימנע מהן

* תרגום בקונטקסט

* שימוש יעיל באמצעי עזר מקוונים

* התנסות חווייתית

הסדנה תתקיים בשפה העברית ויוצגו בה דוגמאות תרגום באנגלית ובעברית.

על המרצה:

הילה בן אשר עורכת ומתרגמת בתחומים עסקיים, מדעיים וטכניים מזה 24 שנים. היא מתמחה בהצגת מסרים מורכבים בדרכים פשוטות. הילה נותנת תמיכה, ייעוץ והכוונה לאנשי הטקסטים למיניהם כולל מתרגמים, עורכים, גרפיקאים וכתבים טכניים.

מתי זה קורה?

הסדנה תתקיים ביום חמישי ה-25 ביולי 2013, בין השעות 10:30-12:30 בבקר, בבית קמרה אובסקורה, רח' ריב"ל 5, תל-אביב

לפרטים והרשמה:

לילי צרויה, טל. 052-3255778 lilly@lichi.co.il

מספר המקומות מוגבל. יש להירשם מראש (40 ₪)

מזמן מזמן לא כתבתי פה. אז בתור פיצוי, לא זו בלבד שאני כותבת, אלא שאני גם אגיח מיישוב מגורי הקטנטן והנידח (והחמים והנעים כל כך לעומת תל אביב…) ואחבור עם שותפי לספסל הלימודים דוקטור גלעד צוקרמן (גלעד, אתה כבר פרופסור, נכון?), לערב הרצאות מרתק שייערך ב-16 בינואר, בשעות 17:00-20:30, במלון הר הכרמל, דרך הים 103, חיפה. גלעד ירצה על החייאה של שפות מתות (Mostly dead), ואני ארצה על תרגום מדעי פופולארי (I don't think it means what you think it means).

מולקולות! הצילו!

איך הגעתי לזה בכלל? אז ככה: פעם, מזמן, כשהייתי ממש צפל"דית, למדתי שנה אחת רפואה בעתודה.* ברחתי כל עוד נפשי בי מרוב מולקולות, אבל בכל זאת קלטתי כמה דברים בסיסיים במדעי החיים. ומאז אני מוכרת את עצמי כמתרגמת של ספרי מדע בכלל ושל ספרי רפואה בפרט. יצא לי לתרגם כמה ספרים נחמדים מאד, כגון דווקא החלשים שורדיםמיניות הגברנשים, מין ואינטימיותהאיש שידע יותר מדי על אלן טיורינג והמצאת המחשב, וגם המוח הגברי שאני מקווה שיראה אור ממש בקרוב.

האתגר הגדול בתרגום מדע, ובעיקר לקהל הרחב, הוא ללכת בין הטיפות – שיישמע מדעי אבל גם יהיה ברור לאנשים מן השורה, שיישמע עברית אבל לא ישתמש בתחדישי לשון אקדמיים שאף אחד חוץ מממציאיהם לא שמע עליהם. ואין דין תרגום לקהל הרחב כדין תרגום לקורא המומחה, שגם בו יש אתגרים בפני עצמו – איך לפשר בין המומחים השונים והז'רגון השגור בפיהם וכן הלאה.

בקיצור, אני מאד אשמח אם תבואו לשמוע את גלעד ואותי משפריצים מלים בהתלהבות. כל מה שצריך לעשות זה לשלוח אימייל לכתובת monthly@ita.org.il ולכתוב את השם שלכם בשורת הנושא. שימו לב שההרצאה בתשלום וכוללת ארוחת ערב.

כל הפרטים מופיעים באתר של אגודת המתרגמים

* שתדעו שאם אתם צריכים לנתח בית שחי של גופה באנטומיה, ואתם קושרים לה את היד לשולחן כדי להגיע לבית השחי, אבל לא קושרים אותה היטב, אז באמצע הנתיחה היא עלולה להשתחרר ולהלום היישר בישבנכם המבוהל. זה קרה לשותף שלי לנתיחה, ומאז עין אחת שלו תמיד מסתכלת הצידה.

אינדקס מקוון לשירה מתורגמת / פוסט אורח מאת עפרה הוד

אֶת המייל הבא קיבלתי מיעל לפני קצת יותר משנה:

"הי לאקס-תלמידותיי-היקרות, זה עתה סיימתי לתרגם ספר אירי מדכא להחריד, וכדרכם של ספרים איריים, שזור ציטוטים משירה. ואחרי שנברתי שעות באינטרנט ובספרייה כדי למצוא את השירים הנחוצים, החלטתי שאולי אפשר גם אחרת. בקיצור, הרעיון הוא להקים מסד נתונים פשוט למדי, שלתוכו נקליד (אנוכי ומתנדבים) נתונים בסיסיים לגבי כל שיר ומקום הימצאו (וגם מתרגם, שנה וכדומה). את השירים עצמם אסור להקליד בגלל זכויות יוצרים, אבל את שמותיהם ומיקומם בהחלט אפשר. כך יוכל כל מי שמתעניין לדעת אם שיר מסוים תורגם ואם כן – איפה למצוא אותו בקלות…"

אני לא מתרגמת ספרים איריים מדכאים ולא ספרים בכלל, ואני אפילו לא כל כך אוהבת שירה [גם אני לא – י.ס], אבל, אוי, אינדקסים. כמה שאני אוהבת אינדקסים.

ואז בא המשפט הבא, והוא כבר ממש הקפיץ לי את הפיוזים:

"ולעזרתכן אני זקוקה כי אקסל לא נראה לי מספיק יציב או נוח לעניינים כאלה. האם מישהי מכן מתמצאת במסדי נתונים מספיק כדי לתכנת משהו שכזה? אולי משהו באקסס כדי שיהיה נגיש לרוב המתנדבים?"

שירה זה מאמץ משותף

והסיבה שהוא הקפיץ לי את הפיוזים היא שהעולם מלא באקסלים ואקססים ועוד קבצים מקבצים שונים שאנשים טובים רוצים לחלוק עם העולם, אבל רוב הפרויקטים האלה גוועים אחרי זמן מה ומאבדים רלבנטיות בגלל חלקיות הנתונים או בגלל שגיאות שאף אחד לא טורח לתקן. ועוד דבר מעצבן קורה לפעמים: שהם לא נגישים למנועי חיפוש, ומה שגוגל לא רואה, אף אחד כבר לא רואה.

עד כמה שידוע לי, רק ויקי (כלומר פרויקט המבוסס על התשתית של ויקיפדיה, אבל עצמאי) נותן מענה לשתי הבעיות האלה. אז פתחתי ויקי, קראתי לו poetrans, והתחלתי להכניס בו חומר. אתם מוזמנים להציץ.

מי שרוצה להשתתף, כלומר להתנדב, מוזמן להציץ ב"שער הקהילה", שכתוב בו בערך כך:

מי שעורך בוויקיפדיה מוזמן לערוך גם כאן. לא צריך הרשאות אבל רצוי להירשם.

מי שלא יודע לערוך ולא רוצה ללמוד, יכול להקליד תכנים (כלומר עמודי שער ותוכן עניינים) בטכנולוגיות ידידותיות כמו Word,‏ Excel או Notepad  או לסרוק/לצלם אותם. אם תשלחו אותם ל-poetrans.editor@gmail.com, אנחנו כבר נכניס אותם לוויקי.

אחד הקורסים שאני מלמדת באוניברסיטה הוא "ארגז כלים למתרגם" – כל הדברים הטכניים-עסקיים שמתרגם מתחיל צריך לדעת, החל בסוגי לקוחות ואיך מגישים דוגמת תרגום דרך חוזים ועזרים וכלה בהנהלת חשבונות. בדרך אני מציגה לסטודנטים גם שלל מקורות מקוונים ולא מקוונים שיסייעו להם במלאכת התרגום. ומבין כל המקורות המקוונים, השניים המומלצים ביותר בעיני הם רב-מלים ובבילון.

יש השואלים למה צריך את שניהם – הרי בשניהם יש מילון אנגלי-עברית-אנגלי, בשניהם יש מלים נרדפות וכן הלאה. אבל מהניסיון שלי, לשניהם יש שימוש. בעוד שבבילון מתרגם מצוין משפה לשפה, רב-מלים נותן למתרגמים ועורכים כלי-עזר לא יסולאו בפז מבחינת עושר לשוני, צירופים לשוניים, ניתוח דקדוקי וכן הלאה. לא פעם אני שואלת את עצמי איך הייתי מסתדרת בלעדיו כשאני נתקלת בכל מיני אתגרי תרגום פסיכיים כמו האקרוסטיכונים שמיררו את חיי בספר "גרגויל" או משחקי המלים המתוחכמים ב"עד סגירת הגיליון"; ואין שום סיכוי שהייתי מצליחה לנקד ניקוד מסייע בלעדי רב-מלים, פשוט כי את המבחן הקשה בדקדוק שהיה חובה בלימודי התרגום שלי עברתי ממש בקושי, ואת המעט שידעתי על ניקוד כבר הספקתי לשכוח.

בכנס האחרון של אגודת המתרגמים נפגשתי עם אודליה כהן מרב-מלים, כמו בכל הכנסים הקודמים, והיא הואילה בטובה לבנות הצעה מיוחדת לקוראי הבלוג: כל הרוכש מנוי לרב-מלים דרך "עבד בתרגום", יקבל הנחה של 15%. המבצע מיועד למנויים חדשים בלבד.

להלן פרטים נוספים על רב-מלים ותכונותיו התרומיות. המשך…

ד"ר נועם אורדן, שהיה לי העונג להתוודע אליו כשלמדנו יחד בתוכנית הבין תחומית באונ' תל אביב, הוא חוקר תרגום. אבל שלא תחשבו שהוא יושב ונובר בכרכים מצהיבים ועבשים בספריות אפלוליות. השתגעתם? מי עובד ככה בימינו?

לנועם יש מעבדה משוכללת.. טוב, לא מעבדה, אבל מחשב משוכלל יש לו, ולמחשב הזה הוא מזין טקסטים מקוריים ואת התרגום שלהם, והמחשב לועס אותם לעוֹס-היטב, ופולט אחר כבוד כל מיני ניתוחים סטטיסטיים שנועם מתרגם לכל מיני מסקנות מעניינות על תרגום, מתרגמים ועוד. הנה  שתי דוגמאות: Translationese and Its DialectsMarkers of translator gender: do they really matter

המחשב של נועם רעב, גבירותי ורבותי, ואם תוכלו לספק לו עוד טקסטים ללעוס, תחום חקר התרגום יודה לכם מקרב לב.

  • כל ז'אנר יתקבל בברכה – ספרות, עיון, מסחרי, טכני, רפואי, לוקליזציה, הוראות הרכבה למכונת זמן או פצצת אטום או ויברטור – העיקר שיש מקור ותרגום בקבצים אלקטרוניים.
  • בעדיפות ראשונה – קבצים דו-לשוניים, של תוכנות זכרון תרגום כגון Trados, Wordfast ואחרות (כמו MemoQ הנהדרת שהתחלתי לעבוד עליה לאחרונה. אספר לכם בהזדמנות)

שימו לב – יש לקבל את אישור הלקוח כדי להעביר טקסטים שכאלה, גם אם מדובר במטרה נעלה כמו מחקר מדעי. אתם מוזמנים ליצור קשר עם נועם באימייל noam.ordan שטרודל gmail.com, והוא כבר יצייד אתכם בהסבר שתוכלו לשלוח ללקוח כדי לשכנע אותו.

פופיק עם כוונת טלסקופית

סיפור קצר, כמטאפורה לתרגום:

מר מדור משחק כדורעף חופים בקבוצה עם מאמן. פעמיים בשבוע הוא חוזר הביתה בלילה, משולהב, מחויך ומכוסה בחול (שאותו הוא מפזר, באופן שיוויוני והוגן, בכל חדרי הבית כולל המיטה…).

באימון האחרון המאמן הדגים להם, שרוב האנשים מפנים את מרכז גופם – דהיינו, את פופיקם – לכיוון שממנו הם אמורים לקלוט את הכדור המתקרב. אולם כך קשה להם מאד לשנות את הכיוון של הכדור ולנתב אותו לעוף לכיוון אחר. הרעיון הוא, אמר המאמן, לכוון את הפופיק שלך לאן שאתה רוצה לחבוט אליו, ולא למקום שממנו בא הכדור אליך. כך הכדור יגיע לאן שאתה רוצה, במינימום מאמץ.

וכששמעתי את זה, מיד חשבתי על תרגום. כשאתם מתרגמים, לאן אתם מכוונים את הפופיק? אל שפת המקור או אל שפת היעד? ואיך זה משפיע על התרגום שלכם?