ארכיון רשומות מהקטגוריה "מה קורא בענף*"‏

A few years ago, following some exquisitely delicious – as well as some exquisitely atrocious – instances of communication with my editors, I concocted this presentation to demonstrate what I consider a streamlined and effective way to treat your editor / translator: It all boils down to taking a few very simple steps and remembering the voice on the other side of the email or phone belongs to a human being.

A few days ago, because someone who doesn't speak Hebrew inquired about this presentation, I took the time to translate it into English.

Pssssst… if any of you good people out there find any mistake or typo, please let me know.

ופה מתרגמים ועורכים – הלנצח-תאכל חרב? בגרסה העברית

לחצו על המיקרופון לשמוע את הראיון

בליץ יח"צ של אגודת המתרגמים כבר אמרנו, נכון? הנה חלק ג', והפעם למעדיפי האזנה על קריאה: ראיון הקצר על תרגום עם חיה דגן ברדיו הגליל העליון.

בראיון, בניגוד לכתבה של חיים ביאור בדה-מארקר "כל אדם שביקר אי פעם בחו"ל יכול לקום בבוקר ולהחליט שהוא מתרגם" בגרסתה העברית או האנגלית, נידונים גם יתרונותיו של מקצוע התרגום, ולמה הוא כזה מקצוע נפלא ומרתק, שסכנה בצידו.

ואפשר לקרוא גם את "עשר עובדות על הזילות הבלתי נסבלת של התרגום".

*ותודה לענבל שגיב-נקדימון על אחסון הקובץ 🙂

העיתון מגפון, עיתון עצמאי ברשת, פרסם היום מאמר שלי על התרגום וזילותו, ובעיקר – על איך הורדת התעריפים המתמשכת שנאלצים המתרגמים לספוג בשנים האחרונות פוגעת קודם כל בכם – הקוראים של ספרים מתורגמים וצרכי התרגום ביודעין ושלא ביודעין בטקסטים מסחריים.

  1. לתרגם ספרות זה מקצוע נהדר, מספק ומרחיב אופקים: אנחנו, מתרגמי הספרות, לקחנו את התחביב שלנו – לקרוא ספרים – והפכנו אותו למקצוע. אשרינו.
  2. לתרגם עמוד בספר פרוזה לוקח כמעט שעה: אותו עמוד שאתם קוראים בדקה או שתיים, לנו לוקח חצי שעה עד שעה לתרגם כמו שצריך. אנחנו צריכים למצוא את כל המונחים, להמציא פתרונות יצירתיים לכל משחקי המלים והמצלולים, לייצג נכון את המשלבים הלשוניים השונים, לייצר בשבילכם את אותה החוויה שיצר הסופר עבור קוראיו בשפת המקור.
  3. התשלום למתרגמי ספרות הולך ופוחת משנה לשנה: רבות מהוצאות הספרים נמצאות על סף פשיטת רגל בגלל הדואופול הדורסני צומת-סטימצקי הממוטט את שוק הספרות בישראל; לכן הן מקצצות בהוצאות, כולל בהוצאות התרגום והעריכה. בשלוש השנים האחרונות לבדן "התבקשו" המתרגמים לספוג ירידה של כ-20% בתעריפיהם, שהיו לא גבוהים מלכתחילה.
  4. מתרגמי הספרות מרוויחים כיום כ-40 ₪ לשעה: חלקנו בעלי תארים מתקדמים ועשרות שנות ניסיון, אבל אנחנו משתכרים כמו העוזרת שלכם. בניגוד לעוזרת שלכם, אנחנו עצמאים המשלמים מסים כחוק. מהכנסה של כ-10,000 ₪ בחודש, נותרים לנו אפוא 6,000 ₪ במקרה הטוב.

6 העובדות הבאות – באתר מגפון

מקצוע התרגום נתון במחצית העשור האחרון במתקפה קשה מתמיד (כן, אומרים "קשה מתמיד". לא "קשה מאי פעם". מספיק עם ההיבלישים הצורמים האלה.). גוגל טרנסלייט ודומיו הולכים ומשתפרים, בעיקר בין השפות הגדולות והדומות

מתרגם מאנגלית לפיראטית. שימושי למעריצות ג'וני דפ (האלילי…)

(איטלקית-אנגלית-צרפתית-גרמנית לדוגמה), וככל שעולים לאינטרנט יותר ויותר טקסטים דו לשוניים, הם עוד ילכו וישתפרו.

אם פעם נאלצנו להגן רק על הזמן והתעריף שלנו (למה זה לוקח כל כך הרבה זמן? למה זה כל כך יקר?) היום אנחנו נאלצים להגן על עצם נחיצותו של המקצוע. מה בֶּצע לי במתרגם יקר ואיטי, שואל את עצמו האדם הממוצע, אם גוגל טרנסלייט נותן לי אותן תוצאות תוך 4 ננו-שניות, ועוד חינם? ואתם יודעים מה, יש משהו בטענה הזו. אבל מצד שני, התוצאות אינן "אותן" תוצאות. רק שזה משהו שקצת קשה להסביר לאדם מן הישוב (אם כי אפשר בהחלט להיעזר בדוגמאות שכאלה).

קמה אגודת מתרגמי הספרות הנורווגית ועשתה מעשה: העלתה ליוטיוב סרטון אפולוגטיקה בשם הקולע translators are a waste of space. אבל מהי אפולוגטיקה בעצם?

אוקי, שיעור קצרצר בתורת התרגום: בתרגום יש מושג נאה- ידידי כזב, false friends, או בצרפתית faux amis. מדובר במילה או ביטוי שנשמעים דומים, תרגום ישיר או שאובים מאותו שורש, אבל משמעותם שונה לגמרי. ראו לדוגמה את הביטוי Good Luck. באנגלית. אם נתרגם אותו מילולית, נקבל "מזל טוב". אלא שהביטויים משמשים לשני שימושים שונים לגמרי: באנגלית, מטרתו לאחל לאדם שהמזל יאיר לו פנים במעשה כלשהו שההצלחה בו איננה מובטחת, ואילו בעברית לעומת זאת, להשתתף בשמחתו על אירוע משמח שכבר קרה לו.

כך הדבר גם עם המונח היווני אפולוגטיקה. על אף שאפולוגטיקה ו-apologize האנגלית שאובות מאותו שורש, משמעותן אינה זהה. בעוד ש-apologize משמעו להתנצל, להביע צער וחרטה על מעשה שפגע באדם אחר, אפולוגטיקה היא הגנה על עמדה, הן עמדה צבאית והן עמדה עקרונית, דתית, אידיאולוגית.

וזה מה שעשתה אגודת מתרגמי הספרות הנורווגית – יצרה כתב אפולוגטיקה המגן על נחיצותנו, על שכרנו, על הוצאות ספרים שמשקיעות בנו. אבל בהתחלה זה לא נראה ככה, כי הנורווגים הגויים גם כבר תפסו את העקרון היהודי הכשר "הבה נתחכמה", אז אתם ממש חייבים לראות את זה עד הסוף. זה רק 3 דקות, ולקריין הנורווגי הזה יש מבטא בריטי משובב אוזן לגמרי 🙂

פה ושם מזדמן לעולם הזה בן אדם יוצא דופן, בן אדם משכמו ומעלה.

פרופ' מרים שלזינגר ז"ל. מאושיות עולם התרגום

כזו היתה פרופ' מרים שלזינגר, שנפטרה אתמול ממחלת הסרטן. היא לא היתה סֶלֶבּ, היא היתה אושיה. וזה לא רק מפני שהיא היתה מתרגמת, ומתרגמים מעדיפים לדבר עברית ולא לומר סלב, אלא מפני שסלב זה משהו חולף, שטחי, רדוד. ואילו מרים היתה במשך עשורים רבים מתרגמת נפלאה, מורה נערצת, מרצה מרתקת, רעיה ואם מסורה, ואישה שֶידה בכול, דווקא במובן הטוב של המילה. היא תרגמה, ערכה, לימדה, הרצתה, הנחתה, דיברה, נאבקה, ובעיקר חייכה ועודדה.

היא היתה מהאנשים שהכבוד רדף אחריהם, כי היא פשוט ברחה ממנו בשיטתיות. היא היתה נעימת הליכות באופן כמעט בלתי אנושי, וידעה להאיר פנים לכל אדם ובכל מצב.

לעד יעמדו לזכותה הקמת תוכנית התרגום בבית ברל ומאמציה הבלתי נלאים לקידום המקצועיות והמקצוענות וגם המעמד המקצועי של המתרגמים והמתורגמנים בישראל, מאבקה הבלתי נלאה בבזיון שנקרא מתורגמנות בבתי המשפט בארץ, העמדת דורות של מתרגמים ומתורגמנים שהתחנכו על ברכיה כיצד לתווך ולגשר בין תרבויות ושפות. לא סתם זכתה בפרס מפעל חיים של אגודת המתרגמים על פועלה הענף.

עולם התרגום בישראל מרכין ראש בצער אמיתי על פטירתה של מרים שלזינגר.

ההלוויה תתקיים היום, יום ראשון 11 בנובמבר, בשעה 15:30 בבית העלמין "מנוחה נכונה" בכפר סבא.

אהרן מגד הוא עוד אחד שאני מוכנה לחרוג למענו מעקרונותי לא לקרוא ספרות יפה. בעיקר אני מחבבת את הספר "הגמל המעופף ודבשת הזהב", שמגולל את סיפורו של סופר ומתרגם שיום אחד נוחת בדירה מעליו מבקר ספרות השנוא עליו במיוחד. סערה בכוס תה, אתם אומרים? כן, בהחלט. אבל מצחיק ושנון.

למגד יש אוהדים רבים, ובעוד כמה ימים גם מקיימים באוניברסיטת תל אביב ערב ספרותי לכבוד הופעת ספרה של פרופ' נורית גוברין: "אהרן מגד: חסד החיים; דיוקנו של בן-הארץ כסופר עברי. מתווה לביוגרפיה (תר"ף-תש"י / 1950-1920)".
האירוע יתקיים באוניברסיטת תל-אביב, בנין גילמן, אולם 496, ב-31 בינואר 2012, בשעה 18:00.

להלן התוכנית לערב ההצדעה. ומתחתיה, אם תגללו למטה, העתקתי כמה קטעים מצחיקים מתוך "הגמל המעופף" שבהם מגד מספר, דרך עיניו של גיבורו קלמן קרן, על מלאכת תרגומה של יצירת המופת גרגנטואה ופנטגרואל [אני מתנצלת בפני קוראים חסודים – מדובר בקטע קצת גס…].

מנחה: ד"ר עודד מנדה-לוי
ברכות: ד"ר אורלי לובין – ראש החוג לספרות

דברים:

  • פרופ' אבנר הולצמן
  • המשורר מירון ח. איזקסון
  • הסופר אהרן מגד
  • פרופ' נורית גוברין

קריאה: השחקן אילי גורליצקי

הספר יימכר בערב זה בהנחה – הופיע בהוצאת כרמל.
הזמנה זו מהווה אישור כניסה ברכב דרך שער רמנסיאנו (4) קוד כניסה: 232630

ציטוטים מתוך הפרק "עיבורו של ראבלה", מתוך "הגמל המעופף ודבשת הזהב", מאת אהרן מגד, עם עובד, 1982.

… שברתי את ראשי על מציאת שם עברי קולע ל-braguette של גרגנטואה בפרק השמיני, המספר על המלבושים שתפרו לבן הנפילים בן עשרים ושניים החודשים; כלומר לאותו פריט בלבושו המכסה, כעלה תאנה, את "האבר הטבעי" שלו – ושאבותינו הצנועים בגטאות רומא, פרנקפורט ואמסטרדם לא נזקקו לו ולכן גם לא נתו לו שם בלשון הקודש. שש עשרה אמות ורבע של אריג – כך נאמר בפרק הזה – נדרשו כדי לכסות אותו אבר אבירי של גרגנטואה, שהיה "כקרן השפע, תמיד שוקק, עסיסי ומפיק שרף, תמיד פורח ופורה, שופע צוף, עתיר אבקנים ועליים, כלי מלא מנעמים, תאווה לעיניים!" – וכסותו, לפיכך, היתה רבת מידות, לאורך ולרוחב. "ומאובסת היטב". איך אתרגם אפוא את ה-braguette הזה, תרגום שיהיה מדויק, חינני, ונוח להיגוי? – שָׂקְאֶשֶך? – אבל שק הוא רפוי מדי; זמַמְזַיִן? – צירוף וולגרי מדי; נְדַנְאֶבֶר – קשה לביטוי; אולי כִּיסאֶבֶר, אם כן – שם קצר, קל, נשמע "טבעי"? ואיך אמצא שם עברי נוסף לאבר עצמו – הדרוש כאן כל כך – לאחר שכבר כיניתי אותו זוקפן, חדרן, קדחן, פוקקן, נקניקון, חוטר, ציץ, ניצן, ואפילו מגדל-עוז, מקל-שקד ועציון-גבר? – הלא ראבלה יש לו לא פחות מ-38 שמות חיבה לאותו אבר רעבתן שיש לו לאדם!…

אדם עושה שגיאות בחייו. תרגום זה [של "גרגנטואה"] הוא צעידה על ארץ אבנים. תעיה בגיאיות ובנקיקים. טיפוס על הרים זקופים ומחודדים. אתה הולך ומועד, הולך ונופל, בכל צעד וצעד. כל מילה שלישית – פח יקוש. רגליך נשברות, ברכיך נפצעות, חוטמך זב דם… אך העברית של התרגום, הרי חייבת היא להיות עשירה כשפת המקור – שופעת, קוצפת, גולשת על גדותיה לעתים, משתוללת ומתהוללת לעתים, פרוצה בצחוק בופוני, ועם-זה מלומדת. גדושה בקונוטציות מִרבדים עתיקים ועממיים של הלשון.

כן, תרגום זה כיף, אבל לפעמים גם יורקים דם… 🙂

התקציר לעצלנים:

למרכז הספר והספריות בישראל הוקצה תקציב לשנת 2011. חלקו הועבר כמובטח; המרכז ומפעליו השונים, שאחד מהם הוא המפעל לתרגום ספרות מופת, התחייבו התחייבויות שונות על סמך התקציב המאושר, התחייבויות שנועדו לקדם את הספרים, הקריאה והתרגום בישראל.

האוצר מסרב להעביר את יתרת התקציב המגיע למרכז על פי ספר התקציב. לפיכך, גופים רבים שהתחייבו לשלם למתרגמים, עורכים ושאר בעלי מקצועות מיותרים שכאלה, אינם מסוגלים לפרוע את התחייבויותיהם.

עדכון: פרופסור ניצה בן ארי עדכנה אותי כי הכסף הועבר. היאח הידד… באמת, המדינה נמצאת במצב מצוין אם אפילו על תקציבים שהובטחו צריך להתחנן…

להלן פנייתו של חיליק נדב מהוצאת חרגול בנושא:

שלום רב,

זוהי פנייה למתרגמות ומתרגמים, יועצות ויועצים לתרגום, שעבדו ועובדים כיום עם המפעל לתרגומי מופת, וכן אנשי תרבות ואקדמיה הקשורים לנושא.

הפנייה נעשית לאחר בירור העובדות לאשורן מול אנשי מרכז הספר והספריות בישראל, ובעצה אחת איתם. במקביל נעשתה פנייה זהה להוצאות לאור.

משרד האוצר אינו מעביר את יתרת תקציב 2011 למרכז, בניגוד לעמדת משרד התרבות.

התוצאה היא שמפעלים שונים של המרכז, ובכללם המפעל לתרגום ספרות מופת, אינם יכולים לעמוד בהתחייבויות קיימות שלהם. מעבר לכך עתידם מעורפל.

להלן מכתב [ר' למטה] המפרט מעט יותר את המצב.

הוא ממוען למנכ"לית משרד התרבות, אורלי פרומן, כמכתב עידוד והמרצה לקראת פגישתה ביום שני הקרוב עם החשב הכללי במשרד האוצר.[אופס, עד שהתפניתי לפרסם את המכתב הפגישה כבר התקיימה. אבל בכל מקרה כדאי שתדעו זה המצב.]

ברור שאם הבעיה, שנראית היום בירוקרטית-טכנית, תהפוך לאיום ממשי, יהיה צורך בצעדים נוספים כגון מתן פומבי לעניין בכלי התקשורת וכיו"ב. המשך…

כן, כן, אין פה הונאה בפרסום.

סוכנות פיקרסקי, מהסוכנויות הספרותיות הגדולות והמובילות בארץ, מעתיקה את משכנה, כך מתברר.

וזו ההזדמנות שלכם לפשוט על הררי הספרים שממלאים את משרדיה הנוכחיים. רובם באנגלית, כולם חינם.

הכתובת היא הירקון 200, קומת הקרקע (מול הילטון), והמשרדים יהיו פתוחים ללקיחת שלל ביום שישי 20/5 (מחר!) בשעות 10:00-14:00.

ביזה נעימה!

הערב, אם יש לכם קצת זמן וסקרנות ספרותית, אולי תפקדו את סניף הספרייה של צומת ספרים בדיזינגוף סנטר. להלן המידע שקיבלתי על הנושא:

מכריזים על הדור הבא של הסופרים:

אמנון דנקנר, אתגר קרת, יהודית קציר ועוד ישתתפו בערב תגליות שעורכת צומת ספרים ביום ה' 3/2/2011

צומת ספרים תקיים אירוע "סופרי ביכורים" שבו יכריזו סופרים וותיקים ומוכרים בישראל על מי שראוי לדעתם להיחשב ל"דור הבא" של הסופרים בישראל.

במהלך הערב, שינחה אמנון דנקנר, יציגו הסופרים הוותיקים את בחירתם ויאפשרו לסופרים הצעירים להקריא קטע מספר הביכורים שלהם.

באי האירוע יוכלו לשמוע מהסופרים הוותיקים על סיפור הגילוי האישי שלהם, מדוע בחרו דווקא בסופר הצעיר שאותו הם מציגים וגם – יתנו עצות לסופרים צעירים על הדרך להתבלט ולהגיע, גם בעידן הנוכחי לחשיפה ציבורית.

הסופרים שביקשו להמליץ הינם:

  • אתגר קרת שימליץ על זאב זילבר
  • אמנון דנקנר שימליץ על יאיר אסולין
  • אפרת שטיגליץ' שתמליץ על טל דוידוביץ'
  • יהודית קציר שתמליץ על אילן עמית
  • אמנון ז'קונט שימליץ על אורי לברון
  • גיל הראבן שתמליץ על יעל נאמן

האירוע יתקיים ביום חמישי ה-3.2.2011 בשעה 19:30 בסניף הספרייה של צומת ספרים בדיזינגוף סנטר ת"א

האירוע פתוח לקהל הרחב!

אז מתברר שעשו תחרות כדי למצוא שם עברי למחלת ריאות חסימתית, הידועה יותר בשם COPD, שחונקת את חוליה לאט אבל בטוח, ויש זוכה. ד"ר צביה ולדן מספרת על כך, וגם על השכול האישי של אליעזר בן יהודה, בטור "איך בוחרים שם עברי למחלה".

שיהיה לכם שבוע טוב ואוורירי.