ארכיון רשומות מהקטגוריה "כנסים, הרצאות, סדנאות"‏

ענבל ואני הכרנו בתוכנית לתלמידים הבינתחומית לתלמידים מצטיינים באוניברסיטת תל אביב לפני כמעט עשרים שנה. ומאז אנחנו חברות וקולגות. היא זו שפתחה לי את הדלת לעולם התרגום, והיא זו שנתנה לי השראה לכתוב בלוג. והיא גם היתה המורה הראשונה שלי לתרגום, בסדנת תרגום במסגרת האוניברסיטה, "לפני המון שנים" (כפי שמדורצ'יק היה אומר בגיל 3 על דברים שקרו שלשום).

ועכשיו ענבל פותחת סדנת תרגום ספרות באזור הצפון, ובתור תלמידה שלה לשעבר, אני ממליצה בחום! 🙂

אין צורך בניסיון קודם בתרגום, רק באהבה לספרות, רגישות לשונית ושליטה טובה באנגלית ובעברית.

הנה התקציר:

בואו לחוות את הקסם שבמילים

כיצד מעבירים מושגים, מילים ורעיונות משפה לשפה, מתרבות לתרבות?

אתם מוזמנים להתנסות באמנות ההעברה הזאת בסדנת תרגום ספרותי. נחקור טקסטים לעומק כדי להבין איך הם בנויים ואז נכיר שיטות וכלים שמאפשרים לשחזר אותם בעברית. נתנסה בסוגי טקסטים מגוונים, נשחק במילים, נערבב ונלוש מרכיבים עד שנגיע לתוצאה הרצויה.

סדנת מתחילים בספריית משגב:

שישה מפגשים בני שעתיים וחצי בקבוצה קטנה.

מספר המקומות מוגבל.

נדרשת ידיעת עברית ואנגלית ברמה טובה.

[נ.ב. ענבל היא גם הסיבה העיקרית שיש לי מעיל אדום יפיפה! אבל זה, כמו שסבתא שלי היתה אומרת, זה חוּצֶה-מַייסֶה]

מתרגמים מאנגלית לעברית יש כמו זבל. מתרגמים מעברית לאנגלית יש כמו… טוב, גם כמו זבל בעצם. אולי זבל קצת יותר איכותי. ולכן, על פי חוקי ההיצע והביקוש, התעריפים של צמד השפות הזה הם הכי נמוכים.

וזה מעניין שבארץ הזו, הארץ שחלק כל כך גדול מתושביה הוא לא צבר, כל שפה שהיא לא אנגלית נחשבת שפה "נדירה" לענייני תרגום, וזה כולל שפות שבישראל לבדה יש להן מיליון דוברים, כגון רוסית וערבית. ואפשר כמובן לכתוב תילי תילים של פרשנות על למה דווקא הערבית, שפתם של עשרה אחוזים לערך מאזרחי המדינה, היא אחת השפות שהכי קשה למצוא מתרגמים טובים ממנה ואליה. אבל זה דיון ליום אחר, שבו אהיה פחות רדודה ופופוליסטית. או אם מישהו אחר רוצה להרים את הכפפה ולכתוב על כך, אשמח לפרסם.

ומשום כך! (כי הרי לא הייתי מקיצה מחרגון בדיקת העבודות של הסטודנטים אלמלא היה לי משהו שימושי להגיד) כדאי מאד לשואפים לפתח קריירה בתחום התרגום להצטייד בשפות נוספות שהם יכולים לתרגם מהן או אליהן. והצעד הקטן לאדם הוא אולי להתחיל ללמוד 100 סימניות ראשונות בסינית, בקורס ללימוד סינית שייפתח במכון קונפוציוס בתחילת מרץ, בימי ראשון ורביעי בערב.

סינית לקהל הרחב_מכון קונפוציוס

התכתבתי הבוקר עם חברה, והיא טענה שהמחיר של כנס אגודת המתרגמים "מזעזע".

אז במונחים אבסולוטיים – נכון, 980 ש"ח זו לא הוצאה טריוויאלית, בעיקר לאור ההכנסה הממוצעת של מתרגמים בישראל.

אבל תזכרו מה שאמרה אודטה שוורץ: המחיר האמיתי של דבר הוא המחיר ששילמתם תמורתו חלקי מספר הפעמים שהשתמשתם בו. בתובנות ובמידע וברעיונות שלומדים בכנסים כאלה אנחנו משתמשים על בסיס יומיומי, לאורך שנים. כמה זה 980 ש"ח לחלק לקריירה שלמה? המממ… כמה אגורות ליום…? פתאום זה לא נשמע כל כך יקר, נכון?

כי מנסיוני האישי, התשלום על הכנס הוא לא בזבוז אלא השקעה משתלמת. אין כנס שלא יצאתי ממנו עם תובנה כלשהי שהביאה לי לקוחות או עזרה לי לשפר את התעריפים שלי. אז בטווח הקצר אמנם שילמתי סכום לא מבוטל בכלל, אבל בטווח הבינוני והארוך – הכנס הוא ההשקעה הכי משתלמת לדעתי. הבלוג הזה שאתם קוראים עכשיו נפתח בעקבות הרצאה בכנס, תוכנת MemoQ שהאיצה מאד את התרגום שלי נקנתה בעקבות הרצאה בכנס, אנשים שמפנים אלי עבודה הכרתי בכנס.

בקיצור, תירשמו. ישתלם לכם.

השנה, בשעה טובה ומוצלחה, יתקיים הכנס השנתי של אגודת המתרגמים! 🙂

אני אישית מאושרת עד הגג. אני אוהבת מאד את הכנסים האלה, כי תמיד יש כל כך הרבה דברים מעניינים לשמוע וללמוד, ואחרי כל כנס הראש שלי תמיד מוצף ברעיונות מרתקים לעיבוד. אלה הלקחים המעניינים שזמזמו לי בראש אחרי הכנס ב-2010, לדוגמה. הבלוג הזה ב-wordpress, לדוגמה, הוקם בזכות הרצאתה של קלי בראון. על תוכנת ממוקיו המוצלחת התחלתי לעבוד בזכות הרצאה בכנס 2012. וזה רק בפן הטכנולוגי. אני כבר לא מדברת על הקולגות שמזדמן לנו לראות בעצם רק פעם-פעמיים בשנה באירועים שכאלה, ושמצליחים לחלץ אפילו ממיזנתרופים רגעים של חיבת-בריות כמעט מגונה 😉

הפעם יתקיים הכנס בהרצליה, כדי שלא תצטרכו לנסוע ממש רחוק, בתאריכים 10-12 בפברואר.

כבר יש תוכניה ושמתי עין על כמה דברים שמוצאים חן בעיני:

ביום ב', 10/2

1. סדנת ממוקיו למתחילים ולמתקדמים: תוכנות CAT כלומר Computer Aided Translation הן כמעט הסטנדרט היום בתרגומים מסחריים, טכניים, שיווקיים וכן הלאה. ותאמינו או לא – אפילו ספרות אפשר לתרגם באמצעותן, אם כי יש לנקוט משנה זהירות לא להתקבע על ההצעה שהתוכנה שולפת למעננו מזכרונה העשיר, כי לפעמים, בספרות, זה פשוט לא מתאים.
אני אישית חסידה של ממוקיו, הן בגלל התמיכה המצוינת של התוכנה עצמה בשפה העברית, והן בגלל התמיכה המצוינת של הצוות של ממוקיו בחברת Kilgray ההונגרית, שמגיבים בשיא המהירות ועושים מאמצים עילאיים למצוא פתרון לכל בעיה.

2.  Expert marketing: how to position yourself as a specialist – מי שנתפס כמומחה יכול לגבות תעריף יקר יותר, והמומחיות מקנה יתרון בתחרות מול מתרגמים אחרים. אז הנה, סיבה טובה מאד ללמוד איך למצב את עצמכם כמומחים.

ביום ג', 11/2

  1. הרצאה של יעל כהנא-שדמי, מהפעילות המרכזיות באגודה כיום ובלוגרית רצינית מאד, על עצות למתרגמים מתחילים.
  2. הרצאה משותפת שלי ושל אינגה מיכאלי איך להרחיב את היריעה ולהפוך ממומחים לכלבויניקים. אז אם מומחה יכול לגבות תעריף גבוה יותר, כלבויניק יכול להשיג יותר עבודה כי הוא לא שם את כל הביצים בסל אחד.
  3. הרצאה של ליאת נוי על מבוא ללוקליזציה: ככל שיש יותר תוכנות ומכשירים קטנים ואלקטרוניים שמשעבדים אותנו, תחום הלוקליזציה תופס יותר מקום בעולם התרגום. אז אם אתם לא רוצים לפגר אחרי המחנה, כדאי שתלכו לרכוש את יסודות הדיסציפלינה.
  4. הרצאה של ענבל שגיב-נקדימון על איתור ציטוטים ומקורם: אם אי פעם משהו בטקסט נשמע מוזר, איכשהו חריג, והחושחש הבלשי שלכם הוביל אתכם היישר לגוגל, ודאי גיליתם כמה קשה לפעמים לאתר את הציטוט המקורי ולפעמים קשה עוד יותר למצוא את תרגומו. אז ענבל תספק לכם כלים לזהות ציטוטים נסתרים ולאתר את תרגומיהם.

ביום ד', 12/2

  1. הרצאת הבוקר תהיה הרצאתה של פרופ' ניצה בן ארי, מתרגמת נפלאה ומורה נהדרת וראש התוכנית לתרגום באוניברסיטת תל אביב, שתעסוק בנושא Voice or No Voice: Fictional Interpreters vs. Professional Interpreters. כי מתברר, קוראים יקרים, שלפעמים כותבים על מתורגמנים בדויים, לאו דווקא קטילות על מופעי אימים בהלוויה של מנדלה.
  2. Post-editing: a turning point for the translator – התהליך הזה, שבו מתרגם משכתב / מלטש תרגום גולמי שהופק באמצעות תוכנת תרגום אוטומטי כמו גוגל טרנסלייט, הולך וכובש לו מקום בעולם התרגום. פסקל אמוזיג-בוקשפן, טכנופילית נמרצת ומרצה בסורבון, תסביר איך זה עובד ולאן הולך העולם.
  3. שירלי פינצי-לב תרצה לנו על הספר האלקטרוני והשפעתו על מתרגמים, בעקבות ספר איטלקי שהיא עצמה תרגמה ומוציאה בפורמט אלקטרוני.
  4. אליעזר נובודבורסקי יבדר את כל מי שלא הספיק לראות את הסיבוב הראשון של הרצאתו על שלטים ואותות בעולם. מצחיק ומעורר מחשבה על תרגום כגישור על פערי תרבות ולא רק על הבדלי שפות.

והנה גם לינקים לעמוד של הכנס באתר האגודה, למחירון ולהרשמה. שימו לב שב-16 בינואר מסתיימת הנחת הרישום המוקדם לכנס. שימו לב גם שיש הנחות לסטודנטים לתרגום. 

זה לא תכסיס פרסומי עבש. צריך רק יד אחת כדי לספור את המקומות שנותרו בסדנת תרגום הספרות שאני אנחה החל מאמצע פברואר. אז אם אתם מהדחיינים שמחכים לרגע האחרון, אז דעו לכם שאוטוטו אתם מפספסים 🙂

קצת שו"ת למתלבטים (אבל כדאי קודם לקרוא את הרציונאל בעמוד המקורי של הסדנה):

1. האם אפשר / צריך בכלל ללמוד תרגום?

תרגום, כמו כתיבה, מצריך כישרון טבעי, ויותר מכתיבה מצריך גם שליטה מעולה בשתי שפות. עם זאת, כשרון וידע הם תנאי הכרחי אבל לא מספיק. אני אישית התחלתי ללמוד תרגום בתוכנית לתרגום של אוניברסיטת תל אביב אחרי שעבדתי 8 שנים בתור מתרגמת, וקיבלתי ביקורות לא רעות בכלל. ובכל זאת, כל קורס וכל סדנה וכל מאמר שאני קוראת עוזרים ללטש עוד פינה, לנכש מהתרגום עוד איזה היבליש או חוסר דיוק. ולכן כדאי ללמוד תרגום, כמו כל מקצוע אחר, למשל כתיבה.

2. למי מיועדת הסדנה?

לכל מי שמתעניין בתרגום, שאוהב שפה וספרות. גם אם אין לכם ניסיון וגם אם יש, תמצאו בסדנה ידע והתנסויות רלוונטיים. אל תחששו מההטרוגניות – היא דווקא מחדדת דברים מעניינים. תלמידים חסרי ניסיון יכולים לשאול פתאום שאלה, טריוויאלית לכאורה, שגם המתרגם המנוסה בעצם לא חשב עליה לעומק אף פעם.

3. איך יתנהלו הלימודים בסדנה?

בפגישה הראשונה  נעבור בקצרה על כלים שימושיים למתרגם – מילונים ממוחשבים, כלי חיפוש, הבחנה בין מקורות מידע אמינים לבלתי אמינים. כמו כן, נתוודע לשאלות שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו לגבי הטקסט: סגנון הכתיבה, העמדה הרגשית / פוליטית / חברתית של הטקסט, נימת הטקסט – אירונית, דמגוגית, עניינית, מרגשת, אמצעים ספרותיים כגון משחקי מלים ומצלולים וכן הלאה.

מהפגישה השניה ואילך נתרגם טקסטים. בסוף כל פגישה נעבור על הטקסט הבא, ונאפיין אותו על פי המדדים שלעיל. בין הפגישות נתרגם אותו, ונגיע לפגישה עם מקור ותרגום; בפגישה עצמה נעבור על התרגום, משפט-משפט כמעט, ננתח את התרגומים השונים ונכליל עקרונות שיסייעו לנו בתרגומים הבאים.

4. אילו טקסטים יתורגמו בסדנה?

בעיקר ספרות מודרנית, חלקה לירית ונוגעת ללב, כבדת ראש ומלאת הגות, חלקה קלילה, מתמרדת, מתחכמת, וחלקה משהו באמצע. הגיוון יאפשר לנו לחדד את "האבחנה המבדלת" בין צרכי התרגום השונים של הטקסטים השונים והדוברים השונים בכל טקסט.

5. איפה, מתי, ואיך נרשמים?

הסדנה נפתחת ב-17 בפברואר. אורך הסדנה  12 פגישות, בימי שני 19:00-21:30, בדרך השלום 22, תל אביב, 650 מטר ממרכז עזריאלי. לפרטים והרשמה 0558862515 או במייל ktivakinneret@gmail.com

6. אוי ואבוי! נגמרו המקומות לפני שנרשמתי! 😦

בלי פאניקה. גם אם לא הספקתם הפעם, כיתבו אלי דרך עמוד "צור קשר" באתר הזה או היישר לבית הספר לכתיבה "המגרה" בטלפון ובאימייל בסעיף 5, ונשמור לכם מקום בסדנה הבאה. מבטיחים!

יש המתקוממים נגד תיוג "ספרות נשית" ו"ושירה נשית", בטענה שאף אחד לא מדבר על "ספרות גברית", מה שהופך את האחרונה לברירת המחדל ואת הראשונה למעין חריג, אולי קוריוז.

אבל אם אתם פחות נוקדנים, אולי תתעניינו בבוקר מיוחד שנערך בתיאטרון הבימה ביום שישי 24 בינואר, בשעה 11 בבוקר, ושדמי הכניסה אליו הם 40 ש"ח בלבד.

מתוך הקומוניקט המצורף למטה: הפעם המפגש מוקדש לראשיתה של ספרות הנשים בישראל. למן ימות התנ”ך ועד למלחמת העולם הראשונה לא היו בישראל סופרות של ממש, להבדיל מנשים שאחזו פה ושם בקולמוס, אך לא התכוונו להיות סופרות. רחל הייתה המשוררת העברית הראשונה, והיא הגיעה לארץ-ישראל העות’מאנית של ימי העלייה השנייה שקויה ורוויה בתרבות הרוסית אך עם ידיעות דרדקיות בשפה העברית ובספרותה. עשר שנים אחריה כבר הצטרפה לספרות העברית משוררת כדוגמת לאה גולדברג שהייתה סופרת לפי מקצועה והתפרנסה היטב מן הספרות. את הנס שאירע  בתרבות העברית יאירו חוקרת הספרות פרופ’ זיוה שמיר, הפסיכולוגית פרופ’ עמיה ליבליך, במאית הקולנוע איטה גליקסברג, שהפיקה את הסרט על אשתו של עגנון, שחקנית “הבימה”  יבגניה דודינה, שחקנים וזמרים שיציגו וישירו משירי רחל ולאה גולדברג, ועוד. תנחה: הסופרת מיקי בן-כנען.  המשך…

המקצוע המקורי שלי היה מתרגמת ספרות. זה מה שעשיתי שמונה שעות ביום, חמישה ימים בשבוע לפני שהתחלתי בטעות לעשות את כל הדברים האחרים האלה שאני עושה עכשיו – כמו לכתוב פה ולהרצות וללמד תרגום ספרות ועיון ולנכש עשבים שוטים בגינה  – שגוזלים ממני זמן יקר שהיה יכול להיות מוקדש להגדלה מהירה יותר של "מדף הדאווין" שלי, כפי שמר מדור קורא למדף העותקים של הספרים שתרגמתי בספרייה שלנו. דידי חנוך הוא שנתן לי את ההזדמנות הראשונה, לתרגם ספרי מד"ב ופנטזיה בהוצאת אופוס, ואני אסירת תודה לו עד עצם היום הזה.

תרגום ספרות, בתוך העולם של התרגום, הוא אולי ה"נחשב" ביותר מבחינת מה שקוראים-אותו "הון תרבותי". קרוב לוודאי שהמתרגמים היחידים שאת שמותיהם אתם מכירים הם מתרגמי ספרות. מעולם לא עלה בדעתכם לתהות למה אין כל אזכור לשמו של המתרגם בדו"ח הכספי של חברה כלשהי או בהוראות השימוש של המכונה לקיצוץ זיפים באף שרכשתם בסתר . זה פשוט לא ממש חשוב, לכאורה. מצד שני, ההון התרבותי של תרגום ספרות הוא נחמה פורתא על היעדר ההון הכספי שמאפיין את תת-הענף הזה, ומתרגמי ספרות העובדים משרה מלאה עשויים להתפרנס בקושי שכר ממוצע במשק ואף פחות.

אבל מה לנו כי נלין? בואו נתמקד רגע בהון התרבותי העשיר שלנו, ואולי פעם נוכל לתרגם אותו לאיזה תואם ביטקוין ולרכוש באמצעותו מכונה חדשה לקיצוץ זיפים באף, אחרי שקודמתה קרסה מעודף שימוש.

אז במסגרת ההתמקדות, זה הרגע להמליץ על מיני-כנס על תרגום ספרות שעורכת המחלקה לבלשנות ולספרות אנגלית באוניברסיטת בר אילן, ביום שלישי ה-14 בינואר, בשעות 15:30-21:00. את הכנס ארגן דוקטור אוון פולנברג המקסים באדם.

ב-16:00 יתחיל פאנל על פניו הרבות של מקצוע התרגום, בהשתתפות פרופ' רחל וייסברוד מבר אילן, ד"ר הדר מקוב-חסון מסוכנות דברה האריס ועוד. אני משתתפת בפאנל על מתרגמי ספרות מדברים על עבודתם, בשעות 18:00-19:30 בחברת אסף גברון ומיטש גינצבורג, ולאחריו ייערך Translation Slam, שהוא אולי תרגום על המקום, לא לגמרי ברור לי 🙂

ההשתתפות היא חינם (נדמה לי, לא סגורה על זה), רק תירשמו בכתובת הזאת: littransbarilan@gmail.com.

נתראה שם!

וזה פה כי אמא מדור כל הזמן מפצירה בכלב שלנו לדבר במקום להתחנן באלם.

במסגרת בית הספר לכתיבה "המגרה" של הוצאת כנרת-זב"מ-דביר, תיפתח ב-17 בפברואר סדנת תרגום פרוזה בהנחיית שפחתכם הנאמנה 🙂

הסדנה מיועדת למתרגמים עובדים וגם לאנשים מן היישוב, ששולטים היטב בעברית ובאנגלית ויש להם רגישות לשונית גבוהה.

אורך הסדנה  12 פגישות, בימי שני 19:00-21:30, בדרך השלום 22, תל אביב, 650 מטר ממרכז עזריאלי. לפרטים והרשמה 0558862515 או במייל ktivakinneret@gmail.com

הרציונאל של סדנת תרגום הפרוזה ומטרותיה:

האם תרגום הוא אמנות בלתי מוסברת או אומנות, פרופסיה, כישור נרכש? יש הטוענים כך ויש הטוענים כך, אבל האמת, כמו בכל דבר בחיים, היא איפשהו באמצע. כדי לתרגם היטב צריך זיק אמנותי, תחושה לשפה, אינטואיציה בריאה ומפותחת, אבל צריך גם לרכוש כלים ועקרונות, להכיר מושגים ורעיונות, להתוודע לאפשרויות, חלופות, אידיאולוגיות.

בסדנת התרגום נתמודד יחד עם טקסטים שונים מתחום הספרות, נלמד לקרוא אותם בעין בוחנת, לאתר את המאפיינים הייחודיים לכל טקסט, את סגנונו ורוחו. אבל רוב הזמן נתרגם: נתלבט בין מלים נרדפות, נלהטט בין האילוצים של משחקי מלים תלויי שפה ושל אסוציאציות תלויות תרבות, נקים גשרים מעל הפערים שבין הקורא בשפת המקור לבין הקורא העברי, נשמיט ו/או נמציא בלית ברירה. נרכוש טכניקות להתמודדות עם האתגרים שמעלים טקסטים שונים, נלמד כלים שיסייעו לנו במלאכת התרגום (מילונים זה לא הכול), נכליל ממקרה א' עקרונות שיעזרו לנו בהתמודדותנו עם מקרה ב' בעתיד.

נושאים לסדנת התרגום

  • נורמות בתרגום: אקוויוולנטיות לעומת קבילות (נאמן לסופר או נאמן לקורא?); מתרגם "שקוף" – מה זה אומר?; המתרגם כמגשר בין תרבויות וקהלים
  • תרגום אלגנטי ולא היבליש: משפט תקין לעומת משפט אותנטי; "ידידי כזב" – מה ההבדל בין maniac  למניאק?; שומרים על הלקסיקון, מחליפים את התחביר; פעיל וסביל; ארגון נכון של המשפט כדי להדגיש ולהבהיר;
  • אתגרי התרגום לעברית: מחסרים (voids) בשפה שהיתה בתרדמת; מילונים ומונחונים מקוונים ולא מקוונים
  • מאפייני הטקסט: הומור, אירוניה וסאטירה; טקסט עשיר לעומת טקסט רזה; אובייקטיביות וסובייקטיביות, עמדת המחבר; ליריות ופרוזאיות;
  • אמצעים אמנותיים: דימויים ומטאפורות, משחקי מילים, תקבולות, מצלולים, אורכי המשפטים, דו משמעות וערפול

 

אם אתם מתרגמים מספרדית או אליה, או אם יש לכם משהו להגיד על הנושא "קולו של המתרגם" גם בלי אשכרה לעסוק בעבודת הנמלים המענגת הזאת במו מקלדתכם, הזדרזו והגישו הצעות להרצאות עד 23 בנובמבר לכתובת institut@post.tau.ac.il.

להלן פרטים נוספים על הכנס והנושאים שיידונו בו:

מכון סברדלין להיסטוריה ותרבות של אמריקה הלטינית, אוניברסיטת תל-אביב | מכון סרוונטס תל-אביב | התכנית ללימודי תעודה בתרגום ובעריכת תרגום, אוניברסיטת תל-אביב

קול קורא: קול ואתיקה: קולו של המתרגם

ימים א-ב, 15- 16 בדצמבר, 2013

אוניברסיטת תל-אביב, מכון סרוונטס תל-אביב

translator voiceקולות מהדהדים בתרגום: קולו של המחבר, של המספר, קולן של הדמויות, קולם של המתרגם, העורך, המוציא לאור, הקול המשתמע, קול המקור, הקול הבלתי-נשמע, הקול הזועק. וכמובן, קולו של הקורא. מחקר שנערך לאחרונה בחקר התרגום מבקש לבדוק את מושג ה"קול", ואת האופנים שבהם ניתן ליישמו בפרקטיקה ובאתיקה של תרגום. כיצד מתרגמים קול  מלשון ומתרבות אחת לאחרת? האם אנחנו תמיד יכולים (או צריכים) לשמוע את קולו של המתרגם? של המתורגמן?

הכנס יתמקד, ברובו, באתגרים הכרוכים בתרגום קולות בספרדית ובעברית, אך גם יהיה פתוח לדיון בשפות אחרות. נתבונן בשאלות ובמכשולים העומדים בפני המתרגמים מטקסטים בספרדית ובעברית, במעבר בין קולות מהקשרים חברתיים, פסיכולוגיים, פוליטיים ותרבותיים שונים. אילו פירוקים, חידושים ושינויים מבניים נוצרים כתוצאה מהמעבר הלשוני, מהמפגש התרבותי שבין שפות שונות? בנוסף, מאחר וקיימת זיקה הדוקה בין אתיקה לקול-  לדוגמא קול המצפון , קול ההיגיון- מהם, אם כן, אותם אתגרים אתיים ייחודיים הקיימים בתרגום חוצה גבולות תרבותיים?

יתקבלו תקצירים בנושאים כדלהלן:

– האילוצים הלשוניים המתקיימים בתרגום קול המשך…

בשקט בשקט התארגן לו  הכנס השנתי לשנת תשע"ד של האגודה לבלשנות שימושית עם שלל הרצאות מרתקות לחובבי שפה, כולל מושב על תרגום לזכר מרים שלזינגר. הכנס ייערך בבית ברל ביום א' 29 בספטמבר 2013, בשעות 9:15-18:30. 

הרצאות נבחרות שדליתי מהתוכניה המעניינת:

  • ליאור לקס: בין אחידות לנאמנות – דרכי הריבוי של מילים שאולות בערבית. אני לא מבינה ערבית, לצערי הרב (וכאשר מדורצ'יק התמרמר שעכשיו הוסיפו להם גם ערבית בבית הספר ונהיה לו סלט שפות בראש מהאנגלית של אמא והעברית של אבא והרוסית של סבא והערבית של המורה, טענתי בלהט בשבחיה של השפה, בהשפעת אי-אילו מחברי שמעריצים אותה), אבל ליאור הוא אחד המרצים הטובים והכיפיים שאי פעם יצא לי לשמוע, כזה שמסוגל להפוך גם הרצאה לחגיגה מרתקת. אז ב-ר-ו-ר שזו הרצאה שאסור להחמיץ.
  • התפתחות השפה של תרנגולת הבר

    מריה אסנס: המפגש בין שפה, תרבות והעולם העסקי: התמחות בלוקליזציה לתלמידי שפה זרה. בשנים האחרונות אני מלמדת תרגום בסמינר הקיבוצים, לתלמידי תעודת הוראה באנגלית. בהתחלה הייתי סקפטית שלימודי תרגום רלוונטיים להוראת אנגלית, אבל יש משהו בלימודי תרגום – ואני מניחה שגם לוקליזציה – שמחדד לסטודנטים האלה את ההבדלים בין השפות, את ההבדלים בהתנגנות ובהתכוונות שלהן. ולכן ההרצאה הזו נראית לי רלוונטית ושימושית.

  • תרגום במבט היסטורי, תיאורטי ויישומי (מושב לזכר פרופ' מרים שלזינגר) – המושב כולל כמה הרצאות שנראות מעניינות כגון: על חשיבות התרגום באזורי גבול (והרי כל המדינה הזו היא גבול, גם אם ההרצאה היא על מחוזות ירוקים יותר כגון אלזס-לורן),  ותרגום מילולי והמבנה הפרוטוטיפי של 'תרגום' (לא יודעת מה זה הולך להיות, אבל נשמע מבטיח).
  • מושב שפה מתווכת: סגנונות ומגמות בחקר שיח התקשורת עם הרצאות כגון "מה זה אותנטי?": דיבור באינטראקציה בטלוויזיה פופולרית (רעיון להרצאה לכנס הבא – אותנטיות ותרגומיות בתרגום. איך נשמע לכם?) וגם כשהתקשורת מדברת פרוזה: השפה כאבן הבניין של המדיה.

וחוץ מאלה יש עוד בערך שלושים הרצאות אחרות, ולכן אין ספק שתמצאו משהו מעניין.

הכניסה ללא תשלום.