ארכיון רשומות מהקטגוריה "איך מוצאים עבודה בתרגום?"‏

סליחות על ההודעה המאוחרת, אני שקועה בתרגום מותחן פוליטי לא רע בכלל. 🙂

אבל לכל אלה מכם שמחפשים קורס בזק לשיפור מיומנויות התרגום והתנהלות מול לקוחות, ליצ'י תרגומים עושים מחר (חמישי) סדנה שכזו בתל אביב.

הרי לשון ההודעה:

מה בסדנה?

* הבנת תפקיד המתרגם מול תפקיד הלקוח

* נקודות חשובות לבדיקה לפני שמוסרים תרגום ללקוח

* שגיאות נפוצות של מתרגמים שכדאי להימנע מהן

* תרגום בקונטקסט

* שימוש יעיל באמצעי עזר מקוונים

* התנסות חווייתית

הסדנה תתקיים בשפה העברית ויוצגו בה דוגמאות תרגום באנגלית ובעברית.

על המרצה:

הילה בן אשר עורכת ומתרגמת בתחומים עסקיים, מדעיים וטכניים מזה 24 שנים. היא מתמחה בהצגת מסרים מורכבים בדרכים פשוטות. הילה נותנת תמיכה, ייעוץ והכוונה לאנשי הטקסטים למיניהם כולל מתרגמים, עורכים, גרפיקאים וכתבים טכניים.

מתי זה קורה?

הסדנה תתקיים ביום חמישי ה-25 ביולי 2013, בין השעות 10:30-12:30 בבקר, בבית קמרה אובסקורה, רח' ריב"ל 5, תל-אביב

לפרטים והרשמה:

לילי צרויה, טל. 052-3255778 lilly@lichi.co.il

מספר המקומות מוגבל. יש להירשם מראש (40 ₪)

אחד הדברים שאנחנו תמיד אומרים לסטודנטים שלנו הוא שחלק הארי של המתרגמים הם פרילאנסרים ורק מתי-מעט הם שכירים.

אני אישית אוהבת מאד להיות פרילאנסרית, עצמאית, הבוסית של עצמי וכן הלאה, אבל אם אתם לא בקטע, אז הרי לכם הצעה להיות שכירים בחברת תרגום:

חברת Texel Localization מגייסת מתרגמים למשרה מלאה במשרדנו בכפר נטר (באזור פולג).

אנו מחפשים מתרגמים מאנגלית לעברית ומאנגלית לערבית.

אם אתם מחפשים עבודה בתרגום חומרים מגוונים בתחום הלוקליזציה, בחברה דינאמית, שלחו אלינו קו"ח לכתובת info@txl.co.il או לפקס: 09-8662971.

הפניה מיועדת גם למתרגמים שאין להם ניסיון תעסוקתי – אנחנו כבר נדאג להכשרה.

בהצלחה! 🙂

רק צריך לדעת איפה לחפש.

בתחתית הפוסט יש הצעה אחת מעניינת, לעבוד בתרגום רפואי בתור מתרגם in-house ולא סתם איזה פרילאנסר. וחוץ מזה, ממליצה לכם להירשם באתרי AllJobs ו-JobMaster, שממש מתפקעים מרוב הצעות עבודה למתרגמים ועורכים :-),

שימו לב שבאתרים הללו אתם יכולים להגדיר לעצמכם שם "סוכן חכם", שישלח הצעות עבודה לאימייל שלכם על פי הגדרות שאתם קובעים. אבל לפני שתירשמו, רעננו את קורות החיים שלכם – ודאי עשיתם דבר או שניים (או שישים) מאז הפעם האחרונה שעדכנתם אותם. ואני מזכירה שקורות חיים זה כמו בגדים: לכל אירוע מתאימים בגדים שונים, והאנלוגיה היא שצריך להתאים את קורות החיים למשרה.

והנה המשרה הנחשקת, בחברת QT. משרדי החברה ממוקמים בפתח תקווה, ואני יכולה להעיד מנסיוני האישי שמדובר בחבורת אנשים סימפטית והוגנת ביותר.

מתרגם ומנהל פרויקט, תרגומים רפואיים

חברת QT, המספקת שירותי תרגום לחברות מובילות בעולם, מחפשת מתרגם-מנהל פרויקט לניהול ולתרגום של מסמכים רפואיים שונים, מאנגלית לעברית, לעבודה במשרדי החברה.

תחומי האחריות:

  • ניהול פרויקטים בתחום התרגום הרפואי מול מספר לקוחות.
  • תרגום ועריכה בהשוואה למקור תוך הקפדה על כללי הדקדוק והתחביר בעברית
  • בדיקת שלמות התרגום והתאמתו לדרישות הלקוח
  • בדיקת התאמה טרמינולוגית וסגנונית

 דרישות התפקיד:

  • ניסיון בתרגום או בעריכת תרגום בתחום הרפואי
  • תואר/תעודה בתחום התרגום/בלשנות – יתרון
  • היכרות עם עולם המחשוב
  • היכרות עם תוכנות תרגום – יתרון
  • ניסיון בניהול פרויקטים- יתרון
  • יכולת למידה מהירה

 קו"ח ל-  Inbal_ac@qt.co.il

בכיתה שלי בתיכון למד בחור אחד, שקראו לו יובל בֶּרֶס, ושחילק את האנשים בעולם לשני סוגים: אלה שהוא הרביץ להם ואלה שהוא עוד ירביץ להם.

לפי אותו עקרון, כל כיתת תרגום שאני מכירה נחלקת לשני סוגי אנשים: אלה שמוכנים לתרגם אך ורק סיפורת, ואלה שהיו מוכנים לתרגם אך ורק סיפורת עד שהתפכחו מהאשליות. [אוקי, נכון, פה ושם יש איזה מתרגם שמאוהב בתרגום טכני. אבל זה היוצא מן הכלל המעיד על הכלל]

אלא מאי? שמתרגמים יש כַּחול אשר על שפת הים, וספרים יש מעט, ובעיקר סיפורת. דווקא תחום ספרות העיון סובל מחוסר משווע במתרגמים טובים ובקיאים, אולי מפני שמתרגמים רבים עד מאד גדלו בפקולטות למדעי הרוח, ומיעוטם בפקולטות מעשיות / מדעיות יותר.

אבל אם בכל זאת אתם רוצים לתרגם סיפורת? אני לא יכולה להבטיח כלום, אבל אתם בהחלט מוזמנים להציץ במצגת בנושא שאני מעבירה עכשיו בכנס של אגודת המתרגמים, שאולי תשפר קצת את סיכוייכם להתברג לענף. היא מבוססת על שאלון שהעברתי לכמה וכמה עורכים ובעלים בהוצאות בישראל.  המצגת באנגלית לא כי התחשק לי להיות פלצנית, אלא כי התוכנה המגניבה שבאמצעותה הכנתי אותה – Prezi.com – לא תומכת טוב בעברית.

כן, אני יודעת שלא רואים כלום. אבל תתחילו להריץ עם החץ והכול כבר יתקרב למענכם. ואם תלחצו על more ובוחרים fullscreen  תוכלו גם לראות אותה על כל המסך. תיהנו! 🙂

לקריאה נוספת

הקשיבו הקשיבו!

הנחת הציפור המקדימה (הנחת הקופץ בראש?) ברישום לכנס אגודת המתרגמים עומדת להיגמר בעוד יומיים (20 בינואר). הכנס מתקיים גם השנה במלון קראון פלאזה בירושלים, בתאריכים 13-15 בפברואר.

אז רבותי, ובעיקר גבירותי, אני מזכירה שכנס הוא הזדמנות מצוינת להכיר קולגות, ושחלק מאד משמעותי מהעבודה שלנו מגיע דרך קולגות, ולכן המשוואה פשוטה (תפתרו אותה לבד כי אין בה אפילו נעלם אחד, מלבד אולי איך לעזאזל מגיעים לירושלים מהשרון בלי אוטו ובלי לבזבז שעתיים וחצי ברכבת…)

כמה הרצאות מעניינות שכבר שמתי עליהן עין (פה התוכניה במלואה):

יום ב', 13 בפברואר (יום סדנאות)

  • ניהול זמן – הייזל בריף תנסה לעזור לכם להתמודד עם הגורם שהכי שוחק את הרווחיות שלנו: הנטיה שלנו למרוח זמן או להעמיס את עצמנו יותר מדי.
  • בלוגים – בבוקר שחר פלד ילמד אתכם את כל הצד הטכני של בניית בלוגים, ואחה"צ ענבל שגיב ואני גם נעזור לכם למלא את הבלוג בתוכן שימושי.
  • ייעול העבודה בוורד ופאואר פוינט – שתי תוכנות שאנחנו צריכים כל הזמן. ושתדעו שכמה טריקים פשוטים מאד יכולים להאיץ את העבודה שלכם ולפשט אותה לאין ערוך.

יום ג', 14 בפברואר

  • דן אלמגור על תרגום לבמה – אני מתה על מחזות זמר והתרגומים של דן אלמגור ממש נהדרים. מקווה שהוא ידבר גם עליהם.
  • מכשלות בתרגוםאינגה מיכאלי, אחת שחוטפת כל מיני ספרים קשים נורא לפעמים כי היא מתרגמת ממש טובה (טובה עד כדי כך שמר מדור שם פעם את נפשו בכפו ואמר שלדעתו היא מתרגמת טובה ממני…) תתרום לכם מנסיונה העשיר בהתגברות על מכשלות תרגומיות מעיקות.
  • תמחור תרגומים למתחיליםצביה לוין וסטיבן ריפקינד, צמד מתרגמים ותיקים, יסבירו איך לתמחר את התרגום כך שאשכרה תרוויחו ממנו בסוף.

יום ד', 15 בפברואר

  • תרגום בהתנדבות: האם זה משתלם? – טוב, אם החמצתם את ההרצאה על התמחור ולא תמחרתם נכון, ויצא שתרגמתם כמעט בהתנדבות, אז לאה אהרוני תלמד אתכם איך לעשות מלימון לימונדה.
  • קורפוסים ממוחשבים בשירות המתרגם וחוקר התרגום – איי, גורסי המספרים הנהדרים. נעם אורדן, שהוא דוקטור לתרגום (זה כמו דוקטור למחול, לא?), יספר לנו איך אפשר לקחת מיליוני מילים ולהסיק מהן מסקנות מעניינות ושימושיות
  • איך לקדם את העסק ולהשיג לקוחות באמצעות לינקדאין – בתור שונאת פייסבוק מושבעת, הנה הרצאה (של בני הילמן) שנראית לי בעלת ערך יותר.
  • איך למצוא עבודה בתרגום ספרותי – הגביע הקדוש של (רוב) המתרגמים, מטרה כמעט בלתי מושגת לכאורה. זו ההרצאה שלי. שאולי כדאי, במחשבה שנייה, שאני אשב לכתוב אותה במקום להמשיך לכתוב את הפוסט הזה. טוב, אז יאללה ביי.
  • קישורים:

  • עמוד הכנס 
  • התוכניה 
  • רישום
  • שאלות נפוצות

בהרצאה "לבלוג או לא לבלוג" אני טוענת, כרבים לפני, כי בלוג הוא אמצעי שיווק מצוין למתרגמים ולעורכים.

נאה דורש – נאה מקיים. במקום לחלק "תמסירים" (התרגום העברי המשעשע ל-handouts) להרצאה הזו, שאני מרצה ממש ברגעים אלה בכנס אגודת המתרגמים, אני מעלה את המצגת לבלוג שלי. ומי שרוצה לקרוא – שיבוא! 🙂

בעוונותי, יש לי תואר שני במנהל עסקים. בעוונותי הרבים עוד יותר, לפחות בעיני מר מדור, ששאיפת חייו היא להיות "אשת קפולסקי" נהנתנית ולא איש הייטק טרוט-עיניים, התואר הזה לא עשה ממני מנכ"לית או לפחות סמנ"כלית בכירה עם משכורת מפוצצת. מצד שני, התואר כן הקנה לי הרבה ניסיון בהאזנה למרצים לשיווק. ואת אחת ההרצאות הכי טובות על שיווק שמעתי בערב של אגודת המתרגמים שהתקיים בינואר 2011, במקום מפתיע ומפי מרצה מפתיע.

בבית הארחה "בית וגן" בירושלים נעמד מולנו איש צעיר עם כל האקססוריז של רב חרדי, כולל הבגדים והפאות והזקן הצמרירי ובמשך שעה שטף אותנו בתובנות שיווקיות מעשיות, שימושיות ואפילו לא קשות ליישום. קוראים לו איתמר גינצברג, והמומחיות שלו היא עסקים קטנים. תאמינו לי, זה הזוי לראות רב חרדי מרסס חדר שלם, בקצב של מכונת יריה, בתובנות לגבי המדרג ההיררכי בין טוויטר, לינקדאין ופייסבוק, ואיך לשדרג את עצמכם מאחד לשני בקשרים עם אנשים שעשויים להועיל לכם עסקית. אבל אולי נעצור את הדעות הקדומות פה ונתחיל לכתוב מה הוא אמר + המלצות ספציפיות שלי לעולם התרגום (והעריכה). אז ככה:

מה שעולה יותר, שווה יותר

  • אל תנסו להיות הכי זולים, ובטח אל תהפכו את זה ליתרון התחרותי המוצהר שלכם. כי ברגע שיבוא מישהו זול יותר, גם איבדתם את היתרון היחסי שלכם, וגם נתקעתם עם התעריף הזול שהלקוחות שלכם רגילים אליו.
  • אנשים לא מתגאים בקנייה זולה אלא בקנייה משתלמת. קניה משתלמת היא תרגום מעולה במחיר סביר, אבל תרגום גרוע במחיר זול היא לא. אז אם אתם גובים תעריף דומה לזה של עוסקים אחרים בתחום, אתם צריכים להבהיר ללקוח למה הוא מקבל מכם יותר תמורת אותו מחיר. למשל – יש לכם יותר ניסיון, או יותר ידע בתחום הרלוונטי, או שאתם מציעים שירות נלווה בלי תוספת תשלום (עריכה על ידי עורך מקצועי), או שאתם זריזים יותר.
  • המחיר הוא אלמנט מיצובי (לא, לא עיצובי. מיצובי). אם התעריף שלכם גבוה, ובעיקר אם אתם נוקבים בתעריף השערורייתי הזה בלי להניד עפעף, הלקוח עשוי להשתכנע שאם אתם מעזים לגבות תעריף כזה אתם בטח מבוקשים מאד, ואם אתם מבוקשים מאד, סימן שאתם טובים מאד ושווים את המחיר.
  • היעזרו בשירותיו של מר דיסוננס קוגנטיבי. על רגל אחת, זה אומר (בין השאר) שאנשים מתאימים את העמדות שלהם להתנהגות שלהם, אפילו בדיעבד. ועל כן, אם לקוח משלם טבין ותקילין תמורת תרגום, הוא יעריך אותו יותר, ינסה למצוא בו מעלות וימעיט בחשיבות חסרונותיו, פשוט כדי לא להרגיש שהוא יצא פראייר. מה זה אומר? שככל שהלקוח משלם לכם יותר, יש סיכוי יותר גדול שהתרגום שלכם ישביע את רצונו (ושהוא יסכים לכתוב לכם המלצה).

על ניהול הציפיות של הלקוח המשך…

ביום שלישי הקרוב (21/12/2010), בשעה 19:00, תתקיים ההרצאה "לבלוג או לא לבלוג", שבה אנסה לשכנע מתרגמים ועורכים שבלוג הוא בכלל לא בזבוז זמן טכנולוגי מעיק. להלן התקציר:

לבלוגים אמנם יש תדמית של אמצעי שטחי להגשמת היצרים הנרקיסיסטיים של פקאצות בנות 16, אבל בלוג יכול להיות חיה מסוג אחר לגמרי. והכי חשוב – הוא יכול להיות אמצעי השיווק האידיאלי למתרגמים ולעורכים, שכאילו נוצר בהתאמה אישית לאנשים המצטיינים בהבעה בכתב, שפרי עבודתם הוא טקסטואלי, ושיש ביניהם חלק לא מבוטל הסובל מביישנות או מתסמונת "יהללך זר ולא פיך".

 ב-17:30 תרצה זהבית אהרה, מתרגמת ותיקה ומוכשרת, את ההרצאה "גלגוליה של כתובית – על האילוצים המיוחדים של מתרגמי כתוביות".

האירוע יתחיל ב-17:00 (השאירו לנו זמן למינגלינג ושמוזינג), ויסתיים ב-20:00, בספריה ומרכז ההנצחה של קרית טבעון. יש תחבורה ציבורית נוחה לתל אביב וחניה חינם. יאללה, תבואו, זה לא כל כך רחוק. אל תשכחו דרכון.

פרטים נוספים באתר אגודת המתרגמים

לכל מי שקורא בשפות זרות זה קורה כמה פעמים בחיים. אנחנו קוראים ספר פשוט נפלא ומרגישים שחייבים, פשוט חייבים לתרגם אותו לעברית! ברוב המקרים אנחנו נותנים לזה להתמסמס – אומרים לכמה חברים שזה פשוט בושה שהספר לא יצא בעברית, ושוכחים מזה אחרי שבועיים. פעם בשנה נתקלים בספר על המדף ונזכרים שחשבנו שחייבים לתרגם אותו לעברית לתועלת הציבור.

אבל אם קמתם והחלטתם לעשות מעשה, הרי כמה עקרונות חשובים וכמה עצות שעיקרם – איך להציג את הספר בצורה הנכונה לאנשים הנכונים

המשך…

"אחת המתרגמות" מפורום התרגום של תפוז אמרה היום: "הנחתי שגם מי שעובד עם הוצאה לאור נתקע בין ספר לספר עם כמה שבועות או חודשים מתים". 

בעיקרון, היא צודקת. אם לא תתכננו נכון את הזמן שלכם, ואם לא תנקטו מידה מסוימת של תחכום, גם אתם תיתקעו בלי ספר ותצטרכו לחזר על הפתחים או לקבל עבודות בשכר רעב כדי למלא את החורים עד הספר הבא. 

אז איך מצליחים לשמור על רצף עבודה?

  • עובדים עם כמה הוצאות – גם אם אתם אוהבים מאד לעבוד עם הוצאה מסוימת, והם נותנים לכם ספר אחרי ספר בשכר שמקובל עליכם, המשיכו לחפש לכם עוד הוצאות לעבוד איתן. אל תשימו את כל הביצים בסל אחד. ידידה שלי, מתרגמת מוכשרת מאד, סיפרה פעם שבתחילת ימיה כמתרגמת היא עבדה עם עורכת אחת בהוצאה גדולה. העורכת נתנה לה ספרים בזה אחר זה וידידתי היתה מרוצה. אבל יום אחד קמה העורכת והתפטרה, וידידתי נשארה מחוסרת עבודה כמה חודשים, עד שהצליחה לקושש ספר מהוצאה אחרת.
  • כבר כשאתם מתחילים לתרגם ספר אחד, חפשו לכם ספר נוסף לתרגום – לתרגם ספר לוקח כמה חודשים, ומפתה מאד לשקוע בתרגום ולשכוח מטרדות השיווק העצמי. אבל הזמן הנכון להתחיל לחפש לכם ספר חדש לתרגום, כלומר לפנות להוצאות כדי לקבל ספר, איננו כשאתם מסיימים את העריכה על הספר הנוכחי, אלא כשאתם מתחילים לתרגם את עמודיו הראשונים. להוצאות ספרים לוקח זמן לבדוק דוגמאות תרגום, לקבל החלטות, לבחור איזה ספר לתת לאיזה מתרגם. אם הם רק יתחילו לעשות את זה כשאתם מסיימים את הספר האחרון שהיה לכם על המדף, תיתקעו בלי עבודה.
  • קחו לוחות זמנים ארוכים יותר, "וקחו" כמה ספרים במקביל – כשהוצאה פונה אליכם ומבקשת הערכת זמן, חשבו כמה זמן ייקח לכם באמת לגמור את הספר, וקחו עוד חודשיים לפחות, ואם אפשר – שלושה. כך גם לא תילחצו אם יחול עיכוב בלתי צפוי, וגם תוכלו לקחת יותר מספר אחד. לדוגמה – הוצאה א' פונה אליכם בינואר עם ספר א'. אתם אומרים שתסיימו ביוני (למרות שתסיימו כנראה באפריל). הוצאה ב' פונה בפברואר. אתם לא אומרים שאתם עסוקים! אתם מקבלים את הספר ואומרים שתסיימו באוגוסט. כך יש לכם עוד ספר "בקנה" ולוחות זמנים הגיוניים.

  

Never Say Never או "חלונות עתידיים"

 

 

התקשרה העורכת מהוצאה. אתם באמת, אבל באמת, עסוקים נורא לפחות לחצי שנה הקרובה (נניח שעשיתם מה שכתוב בסעיף הקודם, לדוגמה). מה עושים עכשיו? אתם לא רוצים להפסיד את העבודה, אבל אתם לא רוצים להילחץ עד טירוף או להציע לוחות זמנים שלא תעמדו בהם. אז הנה השיטה: 

  • אימרו שיש לכם ספרים בעבודה ושאתם יכולים לסיים את הספר שהיא מציעה לכם עכשיו בעוד X חודשים (תנו הערכה ריאלית. חבל על האולקוס שיצמח לכם אם לא).
  • אם זה מתאים להוצאה, יופי.
  • אם הספר דחוף מדי, הציעו מיוזמתכם לשמור להוצאה "חלון" לתרגום ספר כאשר תתפנו מכל מה שיש לכם על השולחן.
  • חודשיים לפני שאתם מתפנים, פנו להוצאה להזכיר לה את החלון האמור, ובקשו ספר שיוצא לתרגום כעת.

קביעת חלונות מאפשרת לכם לקיים יחסי עבודה שוטפים עם כמה הוצאות, מפני שגם אם אתם מאד עסוקים עכשיו, אתם לא נותנים להוצאה את התחושה שאף פעם אי אפשר להשיג אתכם ושאין טעם להתקשר. להפך – לעורכים נוח שהם יכולים לתכנן קדימה שיש להם "חלון" אצלכם בעוד חצי שנה או אפילו שנה.