ארכיון רשומות מהקטגוריה "1. עובדים בתרגום"‏

בכנס הקרוב של אגודת המתרגמים (16-18 בפברואר 2015, מלון קראון פלאזה, ירושלים) יתקיים פאנל מיוחד על לוקליזציה ותרגום מסחרי, בהשתתפות נציגים מחברות התרגום הגדולות בישראל.

למה זה כדאי דווקא למתרגמי כתוביות ולמתרגמי ספרות?

כי מתרגמים בשני התחומים האלה סובלים בשנים האחרונות משחיקה קשה בתעריפי התרגום ומהיצע נמוך יותר של עבודה. תחום הלוקליזציה, לעומת זאת, גדל ומתפתח, ומשווע למתרגמים כמוכם בדיוק!

אז למה כדאי לכם להתרחב ללוקליזציה?

  1. 1. יותר כסף

  • תעריפים גבוהים יותר
  • תשלום מהיר יותר
  • תחום מוסדר יותר, לא כל דיכפין ייטה ויתרגם

 2. עבודה רבה ומסודרת

    • רוב המילים המתורגמות בעולם כיום הן בלוקליזציה ותרגום מסחרי, וחברות התרגום מחפשות מתרגמים מוכשרים ובעלי ניסיון.
  • 3. כי אתם מתאימים לזה בול

מנוסים בחקר נושאים חדשים בשביל עבודות חדשות

בעלי ניסיון בתרגום טקסטים מגוונים, קולות שונים, פרפראזות

בעלי ניסיון בהתאמת מסר לתרבות יעד שונה, בזיהוי פערים וחוסרים וגישור עליהם

רגילים לעבוד בלוחות זמנים לחוצים (טוב, חלקכם…)

  • 4. כי זה הרבה פחות קשה ממה שאתם חושבים

לוקליזציה היא לא רק תרגום טכני. יש טקסטים שיווקיים, הדרכות בכל התחומים, ועוד. בהחלט דברים שכבר יש לכם ניסיון איתם.

סביבות תרגום כמו Trados, MemoQ, Wordfast וכדומה – שהן כלים חיוניים ללוקליזציה – מצוידות במערכי הדרכה מקיפים וברורים, במיוחד בשבילכם. סביבת תרגום היא כמו Word, רק שהיא חוסכת לכם זמן וכאב ראש, ומאפשר לכם לעבוד מהר ואפקטיבי יותר ולהרוויח יותר.

לא צריך לדעת תכנות או HTML כדי לתרגם לוקליזציה. רק ללמוד כמה דברים בסיסיים על איך מתמודדים עם placeholders, תגים וכדומה. כבר למדתם דברים מסובכים מזה בחיים. להפעיל מכונת כביסה למשל…

אז בואו להשקיע בעתיד שלכם, לפתוח לעצמכם אפיקי תעסוקה חדשים ורווחיים יותר. הירשמו עכשיו כדי לפתוח לעצמכם עולם חדש ומופלא 🙂

פסססטטט… לא לדאוג, אפשר לשלב. גם כתוביות / ספרות, וגם לוקליזציה.

כדאי להיות מתרגם? אפשר להתפרנס מזה? איך אני מוצאת לקוחות חדשים? איך אני מוצא לקוחות בכלל?!

על כל השאלות האלה ועל כל השאלות האחרות שהתביישתם לשאול או שסתם לא מצאתם את מי, נענה לכם במרוכז ביום עיון אחד (חצי יום, בעצם). כל המרצים הם מתרגמים ותיקים ומנוסים, שישמחו לתרום מהידע שלהם כדי לעזור לכם לקבל את ההחלטה אם להיות מתרגם בכלל (בטח, זה מקצוע נפלא!), ואיך להתפרנס ממנו (יוזמה והתקפיות, כמו בצבא).

יום העיון הוא יוזמה מבורכת של אגודת המתרגמים בישראל, ובסופו מתקיים מפגש עם נציגי הסוכנויות, ולכן מומלץ שתצטיידו גם בקורות חיים מעודכנים ומשופצרים ובכרטיסי ביקור (בדיוק נשאר לכם זמן להכין).

יש להירשם בכתובת ofraflint@gmail.com ולשלוח קורות חיים. וכן, זה עולה כסף. אבל במקום ללמוד שנה שלמה ולהחליט אם זה כן או לא בשבילכם, בואו לאחה"צ אחד כדי לקבל המון מידע בבת אחת ולקבל החלטה מושכלת במחיר מצחיק.

נתראה שם!

לחברת MGS LS  [לשעבר תרגומי איכות], המספקת שירותי תרגום לחברות מובילות בעולם, דרוש מתרגם תוכנה מאנגלית לעברית. העבודה במשרה מלאה במשרדי החברה בפתח תקווה.

יודגש: העבודה חייבת להתבצע במשרדי החברה בלבד (ולא מהבית או ממקום אחר).

דרישות התפקיד

– עברית ואנגלית ברמת שפת אם: חובה

– נכונות לעבודה מאומצת של תרגום מונחי תוכנה וקטעי תוכנה בכמויות גדולות: חובה

– ניסיון קודם בתרגום מסיבי של תוכנות ניהול: עדיפות

– ניסיון קודם בתרגום תוכנות מכל סוג: יתרון

– ניסיון קודם בתרגום חומר פיננסי וניהולי: יתרון

 קו"ח ל-inbal_ac@mgsl.co.il

A few years ago, following some exquisitely delicious – as well as some exquisitely atrocious – instances of communication with my editors, I concocted this presentation to demonstrate what I consider a streamlined and effective way to treat your editor / translator: It all boils down to taking a few very simple steps and remembering the voice on the other side of the email or phone belongs to a human being.

A few days ago, because someone who doesn't speak Hebrew inquired about this presentation, I took the time to translate it into English.

Pssssst… if any of you good people out there find any mistake or typo, please let me know.

ופה מתרגמים ועורכים – הלנצח-תאכל חרב? בגרסה העברית

ענבל ואני הכרנו בתוכנית לתלמידים הבינתחומית לתלמידים מצטיינים באוניברסיטת תל אביב לפני כמעט עשרים שנה. ומאז אנחנו חברות וקולגות. היא זו שפתחה לי את הדלת לעולם התרגום, והיא זו שנתנה לי השראה לכתוב בלוג. והיא גם היתה המורה הראשונה שלי לתרגום, בסדנת תרגום במסגרת האוניברסיטה, "לפני המון שנים" (כפי שמדורצ'יק היה אומר בגיל 3 על דברים שקרו שלשום).

ועכשיו ענבל פותחת סדנת תרגום ספרות באזור הצפון, ובתור תלמידה שלה לשעבר, אני ממליצה בחום! 🙂

אין צורך בניסיון קודם בתרגום, רק באהבה לספרות, רגישות לשונית ושליטה טובה באנגלית ובעברית.

הנה התקציר:

בואו לחוות את הקסם שבמילים

כיצד מעבירים מושגים, מילים ורעיונות משפה לשפה, מתרבות לתרבות?

אתם מוזמנים להתנסות באמנות ההעברה הזאת בסדנת תרגום ספרותי. נחקור טקסטים לעומק כדי להבין איך הם בנויים ואז נכיר שיטות וכלים שמאפשרים לשחזר אותם בעברית. נתנסה בסוגי טקסטים מגוונים, נשחק במילים, נערבב ונלוש מרכיבים עד שנגיע לתוצאה הרצויה.

סדנת מתחילים בספריית משגב:

שישה מפגשים בני שעתיים וחצי בקבוצה קטנה.

מספר המקומות מוגבל.

נדרשת ידיעת עברית ואנגלית ברמה טובה.

[נ.ב. ענבל היא גם הסיבה העיקרית שיש לי מעיל אדום יפיפה! אבל זה, כמו שסבתא שלי היתה אומרת, זה חוּצֶה-מַייסֶה]

בוקר זך בוקר צח

רוב המתרגמים עצמאים. חלקנו מתים על זה, חלקנו שונאים את זה. אז לאחרונים, הנה הזדמנות להתקבל למשרה של מתרגם שכיר בחברת מילים:

לחברת "מילים" דרוש /ה מתרגם /ת לשפה הערבית.
משרה מלאה במשרדי החברה ברמת גן.
תרגום ועריכה של מסמכים מעברית ואנגלית לערבית ולהיפך במגוון תחומים: טכני, רפואי, בטחוני, משפטי וכו’. העבודה כוללת תרגום ובדיקת QA גרפית ו/או לשונית של מסמכים לאחר DTP.
דרישות:
– ניסיון בתרגום מעברית ואנגלית לערבית ולהיפך – חובה.
– בעל /ת תואר או תעודה מקצועית בתרגום או בעריכה לשונית.
– ניסיון בעריכה לשונית – יתרון משמעותי.
– ערבית, אנגלית ועברית ברמת שפת אם – חובה.

לחברת "מילים" דרוש /ה מתרגם /ת לרוסית.

משרה מלאה במשרדי החברה ברמת גן.

תרגום ועריכה של מסמכים מעברית לאנגלית ורוסית במגוון תחומים: טכני, רפואי, בטחוני, משפטי וכו’. העבודה כוללת בדיקת QA גרפית ו /או לשונית של מסמכים לאחר DTP.
דרישות:
– אנגלית, רוסית ועברית ברמת שפת אם – חובה.
– ניסיון בתרגום מעברית לאנגלית ורוסית – חובה.
– בעל /ת תואר או תעודה מקצועית בתרגום או בעריכה לשונית – יתרון.

נא לפנות אל אלה אלון-נומה מחברת מלים, באימייל ealonnuma@milim.co.il

והנה תזכורת על כתיבת קורות חיים למתרגמים.

מתרגמים מאנגלית לעברית יש כמו זבל. מתרגמים מעברית לאנגלית יש כמו… טוב, גם כמו זבל בעצם. אולי זבל קצת יותר איכותי. ולכן, על פי חוקי ההיצע והביקוש, התעריפים של צמד השפות הזה הם הכי נמוכים.

וזה מעניין שבארץ הזו, הארץ שחלק כל כך גדול מתושביה הוא לא צבר, כל שפה שהיא לא אנגלית נחשבת שפה "נדירה" לענייני תרגום, וזה כולל שפות שבישראל לבדה יש להן מיליון דוברים, כגון רוסית וערבית. ואפשר כמובן לכתוב תילי תילים של פרשנות על למה דווקא הערבית, שפתם של עשרה אחוזים לערך מאזרחי המדינה, היא אחת השפות שהכי קשה למצוא מתרגמים טובים ממנה ואליה. אבל זה דיון ליום אחר, שבו אהיה פחות רדודה ופופוליסטית. או אם מישהו אחר רוצה להרים את הכפפה ולכתוב על כך, אשמח לפרסם.

ומשום כך! (כי הרי לא הייתי מקיצה מחרגון בדיקת העבודות של הסטודנטים אלמלא היה לי משהו שימושי להגיד) כדאי מאד לשואפים לפתח קריירה בתחום התרגום להצטייד בשפות נוספות שהם יכולים לתרגם מהן או אליהן. והצעד הקטן לאדם הוא אולי להתחיל ללמוד 100 סימניות ראשונות בסינית, בקורס ללימוד סינית שייפתח במכון קונפוציוס בתחילת מרץ, בימי ראשון ורביעי בערב.

סינית לקהל הרחב_מכון קונפוציוס

ביום שהתפרסמה הכתבה על התרגום בדה-מארקר ויום אחרי הראיון ברדיו הגליל העליון שהתקיימו במסגרת הבליץ היחצ"ני של אגודת המתרגמים, קיבלתי טלפון מתחקירן בתוכנית "עושים סדר" של בן כספית וגל גבאי, וגם – הפלא ופלא – הזמנה להתראיין אצלם בתוכנית. מרוב שהתעייפתי מלשמוע את עצמי (אפילו לי זה קורה), הפניתי אותו לנרי סבניה, המתרגמת והמתורגמנית והמרצה המצוינת, ומחברת רב המכר השימושי "ספר הביטויים המקיף", ושתינו הוזמנו לאחר כבוד לדבר עם בן כספית על התרגום בישראל.

החלטנו שננצל את העובדה שזה צילום ולא כתבה, ונציג את הצד השני של המטבע – לא את העוול שנעשה למתרגמים כשתעריפיהם נשחקים, אלא את העוול שהלקוחות עושים לעצמם כשהם בוחרים מתרגם לפי המחיר בלבד. בן כספית קצת ניסה להתסיס אותנו, אבל נרי היא צוק של קור רוח מתורגמני ואני השתדלתי להיות כמותה. 🙂

אז הנה, הראיון של נסיכות הקרח. 🙂

ובהערת אגב – אם מישהו מכיר את המתורגמנית לשפת סימנים, אנא העבירו לה את התנצלויותי על קצב הדיבור המהיר.

לחצו על המיקרופון לשמוע את הראיון

בליץ יח"צ של אגודת המתרגמים כבר אמרנו, נכון? הנה חלק ג', והפעם למעדיפי האזנה על קריאה: ראיון הקצר על תרגום עם חיה דגן ברדיו הגליל העליון.

בראיון, בניגוד לכתבה של חיים ביאור בדה-מארקר "כל אדם שביקר אי פעם בחו"ל יכול לקום בבוקר ולהחליט שהוא מתרגם" בגרסתה העברית או האנגלית, נידונים גם יתרונותיו של מקצוע התרגום, ולמה הוא כזה מקצוע נפלא ומרתק, שסכנה בצידו.

ואפשר לקרוא גם את "עשר עובדות על הזילות הבלתי נסבלת של התרגום".

*ותודה לענבל שגיב-נקדימון על אחסון הקובץ 🙂

העיתון מגפון, עיתון עצמאי ברשת, פרסם היום מאמר שלי על התרגום וזילותו, ובעיקר – על איך הורדת התעריפים המתמשכת שנאלצים המתרגמים לספוג בשנים האחרונות פוגעת קודם כל בכם – הקוראים של ספרים מתורגמים וצרכי התרגום ביודעין ושלא ביודעין בטקסטים מסחריים.

  1. לתרגם ספרות זה מקצוע נהדר, מספק ומרחיב אופקים: אנחנו, מתרגמי הספרות, לקחנו את התחביב שלנו – לקרוא ספרים – והפכנו אותו למקצוע. אשרינו.
  2. לתרגם עמוד בספר פרוזה לוקח כמעט שעה: אותו עמוד שאתם קוראים בדקה או שתיים, לנו לוקח חצי שעה עד שעה לתרגם כמו שצריך. אנחנו צריכים למצוא את כל המונחים, להמציא פתרונות יצירתיים לכל משחקי המלים והמצלולים, לייצג נכון את המשלבים הלשוניים השונים, לייצר בשבילכם את אותה החוויה שיצר הסופר עבור קוראיו בשפת המקור.
  3. התשלום למתרגמי ספרות הולך ופוחת משנה לשנה: רבות מהוצאות הספרים נמצאות על סף פשיטת רגל בגלל הדואופול הדורסני צומת-סטימצקי הממוטט את שוק הספרות בישראל; לכן הן מקצצות בהוצאות, כולל בהוצאות התרגום והעריכה. בשלוש השנים האחרונות לבדן "התבקשו" המתרגמים לספוג ירידה של כ-20% בתעריפיהם, שהיו לא גבוהים מלכתחילה.
  4. מתרגמי הספרות מרוויחים כיום כ-40 ₪ לשעה: חלקנו בעלי תארים מתקדמים ועשרות שנות ניסיון, אבל אנחנו משתכרים כמו העוזרת שלכם. בניגוד לעוזרת שלכם, אנחנו עצמאים המשלמים מסים כחוק. מהכנסה של כ-10,000 ₪ בחודש, נותרים לנו אפוא 6,000 ₪ במקרה הטוב.

6 העובדות הבאות – באתר מגפון