א' מערוץ 2 מאשים אותי (ואחרים) בבורות

פורסם: 28/11/2012 ב-לקוחות עם בעיות ובעיות עם לקוחות, פרוזה
תגים: , , ,

לפני כשנה ראה אור תרגומי החדש לספרה המכונן של איין ראנד, "מרד הנפילים". שנה שלמה הייתי בתוך הראש של ראנד, ואני לא אגיד שלא מצאתי שם גם כמה רעיונות ראויים לטיפוח, בנוסף להררי מלים שהיו יוצאים נשכרים מעריכה מחמירה יותר. אבל זה עניין אחר, ועליו אכתוב יום אחד. השורה התחתונה מבחינתי, עם זאת, הוא שהספר הזה פתח לי כמה דלתות, נתן לי הזדמנות להשתתף בפאנל עם המרצה החביב עלי, וגם חשף אותי להרבה אנשים שלא קוראים את הדברים הנידחים שאני מתרגמת בדרך כלל כמו מד"ב או רומנים פואטיים.

בובה, איך אמרת שקוראים לך?

היום נזכרתי בספר הזה כי קיבלתי אימייל תוקפני מעט, מאיש תקשורת די בכיר, העובד בערוץ 2. האימייל הגיע דרך בועז ארד, ראש מכון איין ראנד בארץ.

וכך כותב האיש:

הייתי מצפה מתלמידי הפילוסופיה של אן ראנד לדעת לפחות איך לבטא את שמה. הכתיב Ayn הוא פשוט התחכמות (הנפוצה אצל סויפרים אמריקאים) לכתיב שונה של שם מוכר, למען הייחודיות. אבל הוא מבוטא (במבטא אמריקאי) בדיוק כמו Ann. והתעתיק לעברית הוא – אן. ולא "איין".

זה מזכיר לי את התרגומים הראשונים לעברית של סטיבן קינג, כשעל העטיפה היה כתוב "סטיפן קינג"… ומה לעשות ש-Stephen מבוטא בדיוק כמו Steven. כלומר סטיבן. לא סטפן ולא "סטיפן", שזה בכלל שם שאינו קיים.

אז נכון שעל התרגומים של אן ראנד לעברית מופיע שיבוש שמה, בגלל בורות המתרגם. זה לא אומר שמי שמצהירים על עצמם כתלמידיה צריכים להנציח את הטעות.

תחילה נחרדתי – אוי ואבוי! איך ייתכן שעשיתי טעות גסה כזו? גרועה לאין ערוך יותר מאשר הטעות שנפלה בתרגום של לאכול להתפלל לאהוב בשל בורותי המזעזעת באסטרולוגיה. בועז ארד אמנם ענה לאדון א' בנימוס וטען להגנתנו כך: "מהכרות עם חוג מכריה של ראנד אוכל לספר לך כי שמה בוטא עם דגש על ה-'י' ואיש מהם לא היה קורא לה אן באנגלית," אבל אני לא נרגעתי.

למזלי נזכרתי בטריק שלימדה אותי פעם ידידתי המתרגמת הנהדרת חגית רוזנס – איך מבררים מה הדרך הנכונה לבטא שם כלשהו. הטריק הוא לכתוב בגוגל את השם + המילה pronunciation. גוגל יניב לכם המון תוצאות חיפוש המסבירות בדיוק איך לבטא כל שם, ובכללן תוצאות שימושיות מאתר Forvo, שתפקידו עלי אדמות הוא לתת לאנשים להקליט את עצמם אומרים כל מיני מלים כדי שגם תוכלו לשמוע ממש במו אוזניכם את ההגיה הנכונה.

וכשעשיתי זאת, גוגל אמנם מצא לי הפניה לאתר של מכון ראנד בארה"ב, ובו הסבר – ציטוט ישיר מאחד ממכתביה שבו היא מסבירה לאחד מחסידיה כיצד מבטאים את שמה: "I pronounce it as the letter ‘I’ with an ‘n’ added to it".

בקיצור, כבודי המקצועי ניצל, ואני רק מקווה שאיש התקשורת היקר יגגל קצת בפעם הבאה שמתחשק לו להשתלח במתרגמים על בורותם-לכאורה.

ראיתם מה צריך לעשות כדי לחלץ את הבלוג הזה מתרדמת החורף שלו? רק הושמצתי קלות וכבר אני מתעוררת 🙂

תגובות
  1. aisa1234 הגיב:

    הי יעל, יופי! אני מנהל מרכז איין איין ראנד (ולא אנוכי) אשמח לתיקון (אנכי הוא מגזין אינטרנטי שאני עורך). אם אפשר שימי לינק ואשמח אם תצייני שאנו עורכים תחרות חיבורים ארצית בנושאים מספריה של איין ראנד. http://www.aynrand.org.il

    בועז

  2. Inbal Saggiv הגיב:

    טריק נוסף – פועל טוב על אקדמאים ודומיהם – לחפש את השם ביוטיוב, ולקוות שיש סרטון שבו מציגים את האיש לפני נאום או ראיון איתו.

    • מוטי הינוך הגיב:

      במקרה הזה זה היה עובד מצוין – ראנד כיכבה במערכת הבחירות האחרונה בארה"ב הודות לרון פול ולפול ריאן, המועמד הרפובליקני לסגנות הנשיאות שסיפר לכולם שהיא המודל לחיקוי שלו, אבל לא תמיד ידע להסביר למה. בקיצור, דיברו עליה בהרבה לייט נייטס.

  3. aisa1234 הגיב:

    עדיף הלינק למרכז ולא לפוליציסטיקה – זה כבר היסטוריה – המרכז הוא עתיד

    2012/11/28 Boaz Arad

    > > הי יעל, > יופי! > אני מנהל מרכז איין איין ראנד (ולא אנוכי) אשמח לתיקון (אנכי הוא מגזין > אינטרנטי שאני עורך). > אם אפשר שימי לינק ואשמח אם תצייני שאנו עורכים תחרות חיבורים ארצית בנושאים > מספריה של איין ראנד. > http://www.aynrand.org.il > > בועז > >

  4. aisa1234 הגיב:

    ודבר אחרון בתשובה לאדון א' כתבתי בטעות "קוראה" במקום "קורא" אני סובל שזה משוכפל גם אצלך…

    אנא עיזרי

    בועז

    2012/11/28 Boaz Arad

    > > הי יעל, > יופי! > אני מנהל מרכז איין איין ראנד (ולא אנוכי) אשמח לתיקון (אנכי הוא מגזין > אינטרנטי שאני עורך). > אם אפשר שימי לינק ואשמח אם תצייני שאנו עורכים תחרות חיבורים ארצית בנושאים > מספריה של איין ראנד. > http://www.aynrand.org.il > > בועז > >

  5. עדנה הגיב:

    אני שמחה שהעניין הובהר, למרות הטון הנחרץ של א', יהיה אשר יהיה.

    אני חייבת לדווח שהשבוע זרקתי בחמת זעם תרגום לקלאסיקה שקראתי, חדש יחסית ובהוצאה גדולה, ושאלתי אתמול בספרייה את התרגום הישן כדי שאוכל לקרוא את הספר כמו שצריך – ללא עשרות טעויות הגהה ובחירות הזויות של המתרגם. עדיין לא החלטתי מה לעשות בעניין, אף שהדחף לכתוב להוצאה עצום.

  6. יואב הגיב:

    למה אין שם כזה Stephen? חבר טוב שלי בילדות קראו לו סטפן ולא סטיבן והשם שלו אוית בדיוק כך.

    ואגב, אם את באמת רוצה להעיר את הבלוג, אז תחשפי את שמו של איש התקשרת הזה שיורה כדורים בלי לבדוק את המטרה…

    • אסנת הגיב:

      זה מזכיר לי תגובית בבלוג של יאיר רווה. המגיב הסתלבט על תרגום כתובית, למה קראו ל-oval office"המשרד הסגלגל" כשהוא לא סגול?? טרחתי וכתבתי לו שיש גם אפשרות תרגום שנייה…

    • עזוב. זה יהפוך מנושא עקרוני לרכילות.
      אנחנו נגד רכילות…
      (עלק…)

      • בועז הגיב:

        בחדשות 2 ערכו לאילן לוקאץ' בירור משמעתי בעקבות התבטאותו בשבוע שעבר, לפיה ריבוי אנשי השמאל בחברה (ערוץ 2) נובע מכך שמנת המשכל שלהם גבוהה יותר. http://e.walla.co.il/?w=%2F3050%2F2717213
        מעניין אם הוא היה חוסך את הפרשה הזאת מעצמו ונזהר בלשונו אם הייתי מפרסם את שמו אז ופחות נזהר בכבודו.

    • ליאת הגיב:

      אני מכירה מישהו שקוראים לו סטפן, וגם מישהו שקוראים לו סטיבן – הכל תלוי מאיפה הם באים. האחד הוא מגרמניה, והשני מארה"ב…

  7. איך זה שקצפו של א' יצא רק עלייך ולא עליי? לא שאני ששה לקבל הערות בלתי-מבוססות מאנשי תקשורת אנונימיים.
    ואפרופו השם של הסופר/ת ושל הספר, פעמים רבות כשמתרגמים תרגום חדש של ספר קלאס/מוכר, ההוצאה תרצה לשמר את שם הספר ואת שם הסופר כמות שהם מוכרים לציבור הקוראים. לו היינו מתרגמות את איין ראנד בפעם הראשונה, לא בטוח שהיינו כותבות כך את שמה וגם לא בטוח שהיינו קוראות לספרים "כמעיין המתגבר" ו"מרד הנפילים"… אבל כך הם מוכרים וכך הם יצאו גם בגרסתם החדשה.

    • לדעתי מרד הנפילים הוא שם מבריק. לא פעם אני מתקנאת בעושר הידיעות והשפה שאפיין רבים מהמתרגמים, העורכים והכותבים של פעם, ושאיפשר להם ליצור שמות ותרגומים ויצירות עם שורשים עמוקים הן בתרבות המקור והן בתרבות העברית – והשמות של שני הספרים האלה הם דוגמה טובה לכך. אני לא חושבת שרבים מבני הדור שלנו ניחנים בעושר הזה (גם לא החתומה מטה), וזה חבל.
      ואת – שבי בשקט! מה זו השאלת-קיטבג הזאת?

      • סורי על שאלת הקיטבג 🙂
        מסכימה איתך שהשמות מבריקים, ושמשהו מהעושר הזה אבד, אבל זה לא לגמרי מדויק. המתרגמים של פעם אמנם היו בקיאים פי כמה מאיתנו ברבדים השונים והעמוקים של העברית, אבל לא תמיד היו להם עושר ידיעות ושפה. אולי באמת הגיע הזמן שאכתוב את הפוסט שלי על ההשוואה בין התרגומים ב"מעיין המתגבר".

  8. דפנה לוי הגיב:

    הו כמה שמות משובשים מצאתי לאחרונה… רומנים נחשבים מאוד, האחד של זוכה פרס בוקר האנגלי והשני של סופר עטור פוליצר אמריקאי – והגיבורים האומללים זכו לשמות משונים רחוקים מאוד מהמקור.
    זה מוזר לי, כי מדובר בשני מקרים של ספרים שקיבלו כל כך הרבה תשומת לב בכל העולם, שקל היה מאוד למצוא גרסת אודיאו של השמות (גם בספר המקוריין וגם במיני קטעים מראיונות ומביקורות ספרים ביו טיוב), וגם משום שכשהסופרים חיים, בדרך כלל אפשר לשאול אותם. עשיתי את זה לא אחת, במבחר נושאים ותהיות, וגיליתי שלרוב הם נורא שמחים שמתרגמים אותם ובאופן טבעי חשוב להם שהגרסה העברית תהיה טובה….

  9. ורד דיין הגיב:

    יעל, נו באמת, לא יצא קצפך בכלל על העורכת, שלכאורה לא בדקה את שמה של ראנד? או, אז ככה. מכיוון שהיא מאוד בעד רכילות, גם כי באמת אפשר ללמוד מרכילות דברים חשובים וגם כי לפעמים היא סתם שטחית, מאוד עניין אותה למה איין ראנד בחרה לעצמה דווקא את השם המוזר הזה. תשובה נחרצת היא לא מצאה, אבל כן מצאה את הסברה שזוהי בעצם האות העברית "ע" או המילה "עין" בעברית – סברה המבוססת על התעקשותה של ראנד לבטא את השם כשמה של האות העברית הזו. אז אולי הסברה שזו "ע" או "עין" לא נכונה, אבל ההתעקשות על צורת הביטוי, מתברר שכן. טוב, אחרי שכבר ראינו שרכילות זה דבר מועיל, אני (אופס, הסגרתי את עצמי) בהחלט בעד שתגלי לנו מי האיש, ואם לא, לפחות שתגלי לו שלא כל עין של איש תקשורת בכיר תמיד רואה 6-6.

    • כיוון שעד היום אני מכה על חטא שמתוך אגואיסטיות צרופה פיתיתי אותך לערוך את הספר הזה, פשוט כי אני אוהבת לעבוד איתך, הקצף היחיד שאני מוכנה להוציא עלייך הוא, נניח, קצף בקפה אספרסו שנשתה יחד.
      ואולי יום אחד אעשה איזו הרצאה מהקטעים שהרצנו בהערות בבלונים תוך כדי עריכה 🙂
      ובכל מקרה, וברצינות עכשיו, בלינק הזה ראנד טוענת שזה איזה rip-off משובש של איזשהו שם סקנדינבי בכלל. אז לא נראה שהקשר היהודי היה לנגד עיניה.

    • ולגבי החשיפה המיוחלת… נראה לי שבכל זאת לא נחשוף את ערוותו ברבים. תקראי לזה "שלח לחמך על פני המים" 🙂

  10. Yehuda lavi הגיב:

    הי יעל,

    נהניתי לקרוא את הבלוג. יש לי שאלה שלא קשורה. כיצד יצרת את פורטרט האנימציה שלך? האם זו עבודה של מעצב, או תוכנה אוטומטית שממירה תמונה לאנימציה?

    בברכה, יהודה

    • את הדיוקן יצרתי באתר הזה: MyWebFace.com
      יש אפשרות להמיר תמונה, אם אני לא טועה, אבל אני פשוט לקחתי את "החלקים" שהם מציעים ובניתי מהם דיוקן שנראה לי כמוני 🙂

  11. יותם בנשלום הגיב:

    היי דפנה, האם יש סיכוי שקבילתך מתייחסת לתרגום השמות בספר זוכה פרס הבוקר, "מה זה פינקלר"? במקרה זה, אשמח להסביר את בחירותיי.

    והדיון בכללותו מרתק.

    • דפנה לוי הגיב:

      אכן, אבל שיערתי שזו טעות ולא בחירה מכוונת, ולכן העדפתי לא לציין את זה פה בפומבי. אבל אם כבר שאלת… כן, התכוונתי לטרסלוב, שקיבל שם עם ניחוח צרפתי בעברית . הטעות בלטה לי משום שהאזנתי לגרסת האודיאו של הספר, ושמעתי את השם . שאלתי את על זה האוורד ג'ייקובסון שאותו ראיינתי וזה הצחיק אותו…:-)

      • יותם בנשלום הגיב:

        הברירה שעמדה מול עיניי הייתה אם לבחור בטרסלוב או טרסלאב, בעלי הניחוח המזרח אירופאי (מאחר שבעברית האיות לא מסייע ליצור אבחנה), ובין טרלאב, שעל הדרך מקבל משמעות נאה של "אוהב מאוד". בעיניי זוהי בחירה, לא טעות.

        • דפנה לוי הגיב:

          אתה בוחר לתת לגיבור שם אחר מזה שהסופר נתן לו? למה?

          • יותם בנשלום הגיב:

            לשאלה הישירה שלך כבר עניתי, בעצם. השם שהסופר נתן לגיבורו מתפקד בתרבות המקור אחרת מאשר בתרבות היעד, והתפקוד הזה חשוב בעיניי מן המצלול המקורי של השם. הגיבור המערב-אירופי מוצג כאנטיתזה לליבור, המזרח-אירופי, ושם בעל מצלול מזרח-אירופי יחבל בכך.
            השאלה החבויה בדברייך היא: איך מתרגם מהין בכלל לשנות שם? מי שמך? וכאן אוכל רק לומר, שאיני הראשון ולא האחרון המשנה שם דמות בתרגום, משיקולים שונים ומשונים (חלקם, כמובן, לא תואמים את הסטים הדומיננטיים הנוכחיים של נורמות). בלשוננו שלנו הייתה תקופת העברותים, של יותם הקסם ושל איתיאל הכושי; היו שמות ששונו משום שהיוו מילה בפני עצמה, כמו Bottom ב־'חלום ליל קיץ' ששונה ל־'שתי', 'ערב' ואף 'תחת' בתרגומים שונים; היו שמות ששונו מטעמי נוחות ההגייה (נדמה לי שבסדרת "ארץ ים" של אורסולה לה־גוין יש כמה כאלה, ואני לא זוכר אותם בדיוק); ומן הסתם יש טעמים נוספים רבים.

  12. חוטהשני הגיב:

    נושא שמות מחברים הוא בכלל בעייתי בעיני בתחום הספרנות…
    עולים להם כל מיני שמות מוזרים כמו למשל סנט-אכזפרי (מי שחיבר את הנסיך הקטן) בהרבה ספריות ובמרכז ההדרכה נקרא סנט-אגזפרי – פשוט תמוה ביותר…

    • דפנה לוי הגיב:

      נדמה לי שזו כבר בעייה של תעתיק, שכלליו לא תמיד ברורים גם לדוברי עברית רהוטה, או גם כשהם ברורים הם לא מסתדרים עם השפה המדוברת המקובלת או נראים מוזר… עם שמות צרפתיים זו חצי צרה. תארי לך מה קורה עם שמות סיניים, קוריאניים, פינים, שמות בשפות שיש להן מיני תנועות שאין לנו שום דרך להגות…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s