ויצטום ואני מזילים ריר יחד על "עד סגירת הגיליון"

פורסם: 02/04/2012 ב-הרצאות, פרוזה
תגים: , , , , ,

עד סגירת הגיליון, טום רקמן

מי שאין לו כוח לקרוא את כל המגילה, להלן התקציר:

לפני כמה שבועות ראה אור הספר המצוין "עד סגירת הגיליון" מאת הסופר המוכשר טום רקמן על עיתון בינלאומי גווע, דרך 10 סיפורים קצרים. לרגל כך, הוזמנתי , על תקן המתרגמת של הספר, לשוחח עם דוד ויצטום בתוכניתו "מהיום למחר" על הספר. בהנאה בלתי מוסתרת החלפנו חוויות מהקריאה והדמויות, הזכרנו קטעים שהיו מוצלחים בינינו במיוחד, והבענו תקווה משותפת שהספר יצליח בארץ כפי שהצליח בעולם (רב-מכר של הניו יורק טיימס!)

והרי לפניכם, בלינק הזה, ההתלהבות המשותפת של דוד ויצטום ושלי מ"עד סגירת הגיליון" [להריץ לדקה ה-19, ונדמה לי שזה לא עובד טוב בכרום]

ומפה והלאה – מאחורי הקלעים:

אז אתמול בבוקר, בעודי טרודה עד האוזניים בניסיון נואש לחלץ מסמך דחוף ממלתעותיה של תוכנת זכרון תרגום אחת (mea culpa – מי שמכניס מסמך מחורבש מקבל חירבוש בחזרה), פתאום מצלצל הטלפון. ולא, לא מיץ פטל מעבר לקו, אלא יולי סימפטית אחת, מהתוכנית של דוד ויצטום "מהיום למחר" בערוץ 1. וגם אם אתם נהנים לנגח את הערוץ הזה, אי אפשר להתכחש לעובדה שעדיין יושבים שם אנשי תרבות מהמעלה הראשונה, כפי שמוכיחה חד משמעית ההחלטה הנבונה להפליא לשדר אייטם בן שש דקות תמימות (נצח במונחי טלוויזיה, מספרים לי מקורותי) על עד סגירת הגיליון (שערכה ביד אמן תרזה בירון-פריד).

רוצה לבוא להתראיין  אצל דוּדוּ, אמרה לי יולי בלשון קִרבה.

שלפתי בזריזות ממעמקי גרוני את הלשון שבלעתי מרוב הפתעה, ועניתי בנונשלנטיות מעושה, כמורגלת בדבר (עלק…), כן, למה לא?

אה-מה-מה, אני אין לי טלוויזיה כבר עשר שנים. אז אין לי מושג שוויצטום משדר תוכנית יומית, ועוד ברבע לחצות. אבל יולי יידעה אותי שעוד באותו לילה אני מתבקשת להתייצב באולפניהם התל אביבים, ולהתראיין על הספר הנהדר הזה. דודו קרא אותו, היא אמרה, ומאד התלהב, ובניגוד למנהגו לסקר ספרי עיון, החליט לסקר גם ספר פרוזה.

לא בחורה רבת-תושיה (ותאבת פרסום) שכמותי תגיד "לא" להזדמנות פז שכזו, גם אם חצות זה לא בדיוק פְּריים-טיים עסיסי, ולכן הסכמתי, וטסתי למספרה להסתיר את ה"זרקה-שיבה".  ומכיוון שאת המסמך הסורר הייתי חייבת להגיש עוד באותו יום, חילצתי אותו מהתוכנה בעור שיניו המפוקסלות, תרגמתי תוך כדי צבע והסתפרות, ותוך כדי החוג של מדורצ'יק ומדורצ'יקון, ישובה על שרפרף עם המחשב על כסא בית ספר, עד שנפטרתי מאחרוני הכבלים המוארקים שמילאו אותו לעייפה. בין גנרטור דיזל לארוחת ערב עוד התקשרתי ל"כתבנו-לעניינֵי", ידיד שהכרתי בעודנו מדשדשים יחד על הקרח באוניברסיטה, לקבל תדרוך מי ומה ואיך בכלל ואם התקף החרדה הזה יעבור לי לפני השידור. (הוא אמר שכן, וצדק. הוא רק לא אמר לי שמרוב אדרנלין, אני לא אצליח להירדם עד ארבע לפנות בוקר…)

בשעה הבלתי-פרברית בעליל 23:00 התייצבתי בסניף התל אביב של רשות השידור, ליעד המאפרת איפרה אותי (לא ידעתי שלעפעפיים יש כושר נשיאה של 15 קילו), ולבסוף נכנסתי לאולפן (שנגדיר אותו בעדינות כווינטאג'י), חשבתי על דברים מרגיעים (שהם לא עניינכם בכלל), ועליתי לשידור.

נ.ב אם יש ביניכם איזה אשף הורדות שמסוגל לקחת רק את הקטע הרלוונטי  מהקובץ ולשמור אותו בתור קובץ עצמאי, תבוא עליו הברכה.

תגובות
  1. סנדי הגיב:

    ראינו אותך. היית נעימה מאוד (:

  2. חנה הגיב:

    צפיתי בשידור החי, היית נהדרת כרגיל.

  3. צביה הגיב:

    חוץ ממי שמכיר אותך אף אחד לא שם לב שהתרגשת…

    יפה מאוד שחשבו והזמינו את המתרגמת (כלומר את כבודה) ולא הסתפקו בסרטון עם הריאיון של הסופר ובדברים שנאמרו על הספר.

  4. ההיא מהאי הגיב:

    וואו! את נראית ונשמעת נהדר (טוב, גם הספר נשמע לא רע…).

    נראה לנו שקודם נחפש פה את המקור, ואז נזמין מהארץ. עשית לנו חשק.

    בלי קשר, דיברנו עלייך השבוע כשחברה משותפת הייתה פה. זהו. הבוקר נסעה.

  5. orlyat הגיב:

    אהבתי, ואני מאתגרת אותך בזאת, נא להביא את טום רקמן לכינוס המתרגמים בשנה הבאה. את והוא יחד על הבמה.

  6. Aviad Oren הגיב:

    אני לא מאמין שלא התקשרת אליי להתייעצות גם כן!

  7. Aviad Oren הגיב:

    אה וזה יצא ממש מקסים… 🙂

  8. שירלי הגיב:

    הראיון יופי, את נראית חיכנית רגועה וממוקדת, את הספר אני צריכה לקרוא, ותרזה היא קטגוריה בפני עצמה.
    אבל אצלי נתקעו בראש בעיקר שיניים מפוקסלות ומלתעות של תוכנת זיכרון… נפלא!

  9. את מאוד פוטוגנית, יעלתי 🙂

  10. רון הגיב:

    "AFAIK the Latin is "mea culpa
    (with an e)

  11. יעל כהנא הגיב:

    היית נהדרת ועשית לי חשק לקרוא את הספר 🙂

  12. danaleto הגיב:

    יעל איזה פוסט מקסים וריאיון מרתק, תענוג.
    גם אני התכתבתי עם מחבר (מצאתי אותו בפייסבוק לא פחות), חוויה מופלאה, לקבל מכלי ראשון הסבר למה הוא התכוון ולא להתחבט ולהתלבט כדרכנו. 🙂

  13. רוני הגיב:

    כל הכבוד! את נראית ונשמעת כאילו את עושה את זה כל יום 🙂
    (ומזדהה עם תיאור העבודה תוך כדי החוג של הילד ובשלל מקומות מוזרים אחרים)

  14. מרים שטיין-גרוסמן הגיב:

    אכן שיחקת אותה באולפן וברכות על העבודה שבוודאי הייתה מפרכת עם כי נעימה ומעניינת. יישר כח! ואכן, הביאי את המחבר לכנס הבא!
    חג שמח! מרים

  15. Olgy הגיב:

    כיף, עושה חשק לקרוא את הספר.
    מאוד מעניין גם הקטע עם הסופר המספר על תהליך הכתיבה.
    הפוסט מקסים!

  16. אביגיל הגיב:

    נפלאה, מגיעה לך פינה קבועה בתוכנית תרבות (יש עדיין כאלה?).
    הספר נהדר, אני מקווה שבימים אלה הוא שוקד על ספרו הבא וכל הכבוד לך ולתרזה על התרגום.

  17. ninatrackschanges הגיב:

    פוסט נפלא, יעל, וראיון מרתק ומעורר תאבון, פיצוי הולם על כמה מהביקורות הלא-טובות באמזון. נראה לי שהקוראים שלא אהבו את הספר פשוט ציפו למשהו אחר.
    גם התספורת והאיפור מוצלחים — את לא נראית עם 15 ק"ג צבע על העפעפיים, את פשוט נראית טוב. ככה זה צריך להיות.

    נינה

  18. […] הספר "עד סגירת הגיליון" שכתב טום רקמן  (מאנגלית: יעל סלע שפירו, הוצאת עם עובד 2012) מספר על עיתון בין לאומי ברומא שהוקם […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s