הייתם מאמינים שעוף יכול להיות מעדן מלכים?

פורסם: 29/11/2011 ב-7. יומן קריאה / צפייה
תגים: , ,

אני מתנצלת מראש בפני כל הצמחונים שבין קוראי, אבל הפוסט הזה הוא פוסט קרניבורי.

להוראה באוניברסיטה יש כמה יתרונות, וביניהם שהיא מקנה הזדמנות להכיר אנשים שאין הרבה סיכוי שהייתי פוגשת ככה בחבר'ה שלי, שרובם ככולם מתרגמים, אנשי הייטק ועורכי דין. אה, ורופאים. מקבץ שאמנם ישמח לבב אמא פולניה, אבל די מוגבל מבחינות אחרות.

רלי שולמן, מתרגמת ושפית, אלגונקווין

לדוגמה: לפני שנתיים הכרתי את רלי שולמן, שהיתה סטודנטית שלי בבית ברל. רלי, בניגוד להרבה סטודנטים אחרים, הפנימה את אחד המסרים העיקריים של הקורס שלי, "ארגז כלים למתרגם" – שהכי הרבה עבודה מגיעה דרך קשרים אישיים. ובעדיפות גבוהה, קשרים אישיים עם המרצה שלך לשעבר, שבמקרה מכירה אי-אילו אנשים שמחפשים מתרגמים…

רלי היא לא רק מתרגמת מוכשרת ואחראית, אלא גם שפית של אוכל צרפתי. וכשהיא התקשרה לפני שבוע לדרוש בשלומי ולשאול אם יש לי רעיונות איפה לחפש עבודה, ניצלתי את ההזדמנות להזמין את עצמי ואת מר מדור לארוחה במסעדה הצרפתית שבניהולה – אלגונקווין.

כך יצא ביום שישי בתשע בערב, אחרי שאיפסנו את מדורצ'יק ואת מדורצ'יקון אצל סבתא מדור וגמאנו את כל הדרך הארוכה עד מושב בניה (מושב באזור יבנה שאין לידו כלום חוץ ממתקן סודי כל כך שאפילו לעצור לידו את המכונית אסור באיסור חמור), הושיבו אותנו רלי ובעלה הסימפטי צביקה ליד שולחן מרווח ומואר, הגישו לנו תפריט מבטיח והתחילו לקיים.

מסעדת אלגונקווין, בבית שצביקה שולמן בנה בעצמו

האוכל היה מוצלח להפליא, והיעדרה המוחלט של פלצנות רק תרם לו. התחלנו בלחם וטפנאד – שבבית שלנו מגדירים אותו כפסטו זיתים. אני לא מעריצה גדולה של טפנאד בדרך כלל, אבל את הטפנאד של רלי אכלתי עד הגרגר האחרון. למנה ראשונה טרפתי בעיניים עצומות (מרוב עונג) מנה של כבד ברווז עם אפרסמונים ובצל מטוגן במחבת אובלית (איך קוראים לזה?), ואחר כך קוק-או-וין נהדר. זו היתה אחת הפעמים הראשונות בחיים שלי שאכלתי עוף שהיה מוכן, באופן מושלם, לכל עומקו, ולא יבש בחוץ ונא בפנים. מר מדור התענג בינתיים על שרימפס בחמאה ואחר כך שוק אווז בברנדי  (הוא אמר שהיה מאד טעים, אבל שהמנות שלי היו מוצלחות יותר…)

בין המנות עוד קיבלנו גרניטה אפרסקים, שזו כנראה מילה נרדפת לסורבה, ושגם היתה טעימה עד מאד. הקינוח היה אמנם טעים מאד,* אבל למען האמת הוא החוויר לעומת המנה העיקרית המוצלחת ובעיקר לעומת המנה הראשונה, שהיתה באמת נפלאה.

אחר כך עוד ישבנו וקשקשנו עם רלי ועם צביקה עד שתיים לפנות בוקר, כי הם לא רק יודעים להכין אוכל טוב, אלא גם להיות בני שיח מרתקים.

בקיצור, אלגונקווין אמנם ממש לא נמצאת על אם הדרך, אבל בחיי שהיא שווה את המאמץ.

ואההמממ…. שפים ושוקולטיירים מוזמנים להצטרף לכיתת התרגום שלנו בשנה הבאה. אבל סליחה, ייננים לא. אנ'לא סובלת יין.

אלגונקווין, משק 21 מושב, בניה

דואר אלקטרוני : shulmanz@inter.net.il
טלפונים: 08-9421042, 050-7306403 (יש לתאם הגעה מראש)
*הקינוח היה משהו פחזניתי. תהרגו אותי אם אני מבדילה בין פחזנית לקרמבו. כלומר לא מבדילה בצורה. בטעם ברור שאני מבדילה!
תגובות
  1. נינה הגיב:

    נשמע נפלא מכל הכיוונים. בעיקר בשביל אנשים כמוני שגרים לא רחוק מיבנה.
    רק מומלץ לא לקרוא פוסטים כאלה על בטן ריקה. עכשיו אני אלך למקרר ואמצא שם יוגורט.

  2. דפנה לוי הגיב:

    ואני קיוויתי על פי הכותרת שמזומנת לי פה איזו מעדנייה מילולית, משהו על עופות בכל מיני שפות…:-)

  3. אביגיל הגיב:

    אשת אשכולות ואשה כלבבי – כותבת באותה תשוקה על תרגום ועל אוכל 🙂

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s