פוסט אחרון – וקצר – על הדורות הבאים. [את הקודמים מומלץ לקרוא על פי הסדר. הראשון: מכורה, לא בשיקום. השני: To love and to hold till a BOOK STORE do us part. השלישי: ספרות יפה? פויה]

השבוע נעשתה היסטוריה בביתנו: מדורצ'יק בן השש וחצי הקריא למדורצ'יקון בן השנתיים את טרמפ על מטאטא המשעשע, שכתבה ג'וליה דונלדסון, אייר אקסל שפלר ותרגמה בכשרון רב ביותר רימונה די-נור, שתרגמה עוד כמה מיצירותיהם המשעשעות של הצמד דונלדסון-שפלר.

ואם יש תחום אחד שבו אני מרגישה ודאות שהצלחנו כהורים (ואין הרבה כאלה), זו האהבה של הילדים לספרים. מדורצ'יק כבר הולך מחדר לחדר עם האף תקוע בספר, מדורצ'יקון כבר תובע את ליטרת הסיפור שלו גם צהריים וגם ערב ולוקח את הספר למיטה. ושניהם כבר הבינו שאם הם רוצים את אבא או אמא (או סבא או סבתא…) לכמה דקות של זמן-איכות באמצע המולת החיים, המתכון הבדוק הוא להביא ספר. לא ציור, לא כדור, לא לחם, לא אורז ולא ביצה. רק ספר.

לא, אין צורך שתגידו. אני יודעת שגם אצלכם זה ככה.
[אבל אם מתחשק לכם, תגידו בכל זאת. בשביל מה עשינו ילדים אם לא בשביל להשוויץ בהם?]

תגובות
  1. […] מותק, הילדים התמכרו […]

  2. רוני הגיב:

    בזמן האחרון הגדולים אוהבים שאני מקריאה להם, למרות שהם כבר קראו את הספרים האלה לבד. אני מתעצלת, דוחה דוחה דוחה, ובסוף נהנית כמו ילדה. הם מביאים ספרים כיפיים להפליא – נסי את ניקולס פלמל בן האלמוות.
    מדורונצ'יק האמיץ שורד אותך וקורא. הוא יהיה אחלה גבר.

  3. sharon eshet הגיב:

    הספר הזה להיט גם אצלנו…ועלמה {עוד מעט בת 7} לא מזמן הקריאה את זה לשחר {עוד מעט בן 4}…אכן מרגש לעמוד מהצד ולראות את זה! 🙂 תשויצי all u want זה מצויין

  4. אורלי הגיב:

    הילדים שלי כבר גדולים והם גדלו על סיפורים לפני השינה בכל לילה. כעת הגיע תורם של הנכדים ובתנו עושה בדיוק אותו דבר, סיפור לפני השינה. אני אוספת כיום סדרות שונות של ספרים, חוברות לילדים של נשיונל ג'יאוגרפיק, ואנציקלופדיות לילדים. אני חושבת שזה כיף לבוא לסבא וסבתא ולגלות אצלם מצבור בלתי נדלה של ספרים. אבל על פי התחזית כיום, כשהם יגיעו לגיל שבו יקראו ספרים לבדם אז כבר יהיה לכל אחד מהם ספר דיגיטלי, כך לפחות זה נראה על פני השטח.

  5. גם אצלנו זה ככה! 😛

  6. שלומית הגיב:

    הגדול שלנו התגלה כחובב נלהב של ספרי עיון, בייחוד על מפות ודינוזאורים.

    כשאני מקריאה לו ספרים שהיו אהובים עליי בילדותי, אני מגלה כמה העברית שבהם גבוהה אפילו בשביל אפרוחי המחונן – למשל אוסף הסיפורים הנהדרים שערך וכתב אוריאל אופק בחסות מועצת הירקות והפירות (!) – אין שום קשר בין העברית שם לעברית שמדוברת היום. אני ממש מתרגמת – זה קצת מרפה ידיים…

  7. שלומית, זה בסדר, שיקרא ספרי עיון. גם הבן שלי התחיל ממפות ודינוזאורים. היום הוא קורא את צ'רצ'יל להנאתו. וגם לא נורא אם את צריכה לתרגם להם את העברית הגבוהה… זה רק יעשיר את שפתם. מלים קשות מסיפורים ושירים שאמי הקריאה לי בילדותי (באנגלית) הופיעו אחר כך בספרים שלמדתי באוניברסיטה (בחוג לספרות אנגלית) ונראו לי מוכרות וחביבות…

    אמי הקריאה לי לפני השינה… אני הקראתי לילדי… ועכשיו בכורתי תקריא לבנה (שזה עתה נולד) בעברית ואני אקריא לו באנגלית, ומי יודע, אולי אביו יסכים להקריא לו בצרפתית 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s