אולי תצטרפו לחסידי הערבית?

פורסם: 26/05/2011 ב-כנסים, הרצאות, סדנאות
תגים: , , ,

לפני שבוע יצאתי לשׂוח בתל אביב. אחרי שלימדתי שיעור אחד בתרגום, שמעתי הרצאה אחת בהיסטוריה אמריקנית, ואחר כך הלכתי להרחיב אופקים בערב של אגודת המתרגמים שהתקיים בבית ציוני אמריקה.

אחרי שגמרתי לרדת על הבראוניס המעולים, שמעתי את חנה עמית-כוכבי מספרת על מצב התרגום מערבית בארץ – תרגום של ספרות יפה. על רגל אחת (כי שוב לא סיכמתי), מתברר שמספר התרגומים מערבית לעברית ממש זעום, בעיקר בהתחשב במספר יוצאי מדינות ערב התגוררים בישראל, בקרבתן הפיזית של התרבויות ובצורך האמיתי להבין את התרבויות הסובבות אותנו. מתברר שתור הזהב של התרגום מערבית היה דווקא בתקופה שכמה משוגעים לדבר, וביניהם יואל משה סלומון (נדמה לי) [יודעי דבר תיקנוני:] יוסף יואל ריבלין. הם ייסדו כתב עת ירושלמי, ותרגמו בו המון המון סיפורים ושירים מערבית.

אך מאז ועד היום, הדפוס לא השתנה – תרגום מערבית הוא תחביב או מפעל חיים של משוגעים לדבר. הם המתרגמים, הם הדוחפים. הם הבאים להיתדפק על שעריהן של הוצאות ספרים ומערכות כתבי עת, לשדל, לפתות ולהדיח אותן להגיש לקורא הישראלי ממכמני הספרות הערבית. הוצאת אנדלוס, שהיתה מוקדשת לתרגום מערבית, נסגרה, ומעט התרגומים מערבית שרואים אור אינם של ההוצאות המרכזיות כמו פעם, אלא של הוצאות קטנות או אפילו הוצאות פרטיות.

לקהל היו שאלות רבות, והשאלה שלי היתה האם הדור הוותיק של המשוגעים לדבר הכשיר דור צעיר. חני אמרה שכן, אם כי הדור הזה קטן מקודמו, ונדמה בין השורות של דבריה שהדור הזה אמנם שמח כשנקרית לו ההזדמנות לתרגם מערבית, אך לא עושה שמיניות באוויר כדי ליצור הזדמנויות כאלה.

אז אולי תנצלו את ההזדמנות שמציעה עכשיו אוניברסיטת תל אביב, ותבואו ללמוד ערבית בקורס מקוצר בקיץ.

ערבית בסמסטר אחד

מכינת קיץ ללימוד השפה הערבית במתכונת מזורזת בסמסטר אחד, קיץ תשע"א

  • רמת מתחילים: 19.6.2011-21.7.2011 ( 125 שעות).
  • רמת מתקדמים: 24.7.2011-25.8.2011 ( 125 שעות).

המכינה מיועדת לתלמידים ולקבוצות המעוניינים ללמוד את יסודות השפה הערבית (רמת מתחילים) ולרכוש מיומנות בקריאת טקסטים בערבית הספרותית בת-זמננו (רמת מתקדמים).

תלמידים שיסיימו את המכינה בהצלחה, יתקבלו לחוג ללימודי הערבית והאסלאם ללא בחינת כניסה, ויהיו פטורים מלימודי ערבית במגמת האסלאם בחוג ללימודי הערבית והאסלאם, ובחוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה. (בכפוף לתנאי הקבלה הכלליים של הפקולטה והאוניברסיטה).

מחיר המכינה 2,500 ₪ לכל רמה, בארבעה תשלומים (ניתן להירשם לשתי הרמות או לכל אחת מהן בנפרד).

להרשמה ולפרטים:
החוג ללימודי הערבית והאסלאם, בניין ווב חדר 414 
בימים: ראשון וחמישי בין השעות 09:00 – 12:00
ביום רביעי בין השעות, 13:00-10:00 ביום שלישי בין השעות 15:00- 13:00
בטלפון: 6409723 – 03, באימייל michall@tauex.tau.ac.il או באתר החוג www.tau.ac.il/humanities/arabic.

תגובות
  1. שירלי הגיב:

    טרי טרי מאתמול, על התרגום של חנה עמית-כוכבי לאלף לילה ולילה:
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1229084.html

    • רוני ה. הגיב:

      אני משער שהיא דיברה על יוסף יואל ריבלין, אביו של יו"ר הכנסת, שתרגם את הקוראן מערבית:
      http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F

      • בהחלט יכול להיות. תודה 🙂

      • פשוט יעל הגיב:

        אכן, על אף שמעלותיו של מר יואל משה סלומון אינן מוטלות בספק, מתרגם מערבית הוא לא היה, והיא דיברה מן הסתם על י.י. ריבלין – שתרגם לא רק את הקראן (על נפתולי המתרגם-עורך שהיו לו עם ביאליק שווה לקרוא, דרך אגב; חנ"ב היה ידען גדול ואין ספק שהיה מרתק לעבוד עם אדם כזה, אבל הוא היה גם אדם קשה מאוד ועורך שתלטן ויהיר) אלא גם את 'אלף לילה ולילה' (לפני התרגום החדש – והנפלא – של עמית-כוכבי), ואת 'תולדות הספרות הערבית של ר.א. ניקולסון (שאותו אמנם תרגם מאנגלית, אבל את קטעי השירה הרבים המשובצים בו תרגם ישירות מהערבית), ועוד. אולי תתקני?

        וכהערת-נחתום קטנה, רציתי רק לציין שאני לא יודעת אם כרגע אפשר בדיוק להחשיב אותי מהמשוגעים-לדבר האלה, כי עיקר העבודה שלי בתרגום מערבית נעשתה (ונעשית) במסגרת האקדמיה, אבל אני בהחלט מקווה להחשב אחת מהם, ומסכימה מאוד עם עמית-כוכבי שחייבים יותר תרגומים מערבית לעברית – ובמיוחד מערבית קלאסית, שהייצוג שלה בעברית עד כה בהחלט לוקה בחסר.

  2. ומי שמעוניין יותר בערבית מדוברת, מוזמן להצטרף לקבוצה שנפגשת פעם בשבוע ביפו : צורו קשר עם המורה, מריאם, או במייל mariam4ta@hotmail.com או בטלפון: 054-245-1456

  3. ד"ר חנה עמית-כוכבי הגיב:

    מי שייסד את כתב העת הירושלמי היה המלומד אברהם משה לונץ. ריבלין תרגם עבורו, אך לא היה עורך כתב העת, אלא פרופסור לערבית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s