שני סיפורים במכה אחת

פורסם: 15/03/2011 ב-8. כללי ואישי
תגים: , ,

אם אתם קוראים את הפוסט הזה, יש סבירות גבוהה עד מאד שאתם חובבי ספר.

ואם אתם חובבי ספר, המסקנה המתבקשת היא שבטח יש לכם בבית בין עשרה לאלף ספרים שאתם כבר לא צריכים. והמסקנה המתבקשת השניה היא שחלק גדול מכם עברו את האינדוקטריניזציה האכזרית של עם הספר: "ספרים לא זורקים ", השניה בעוצמתה אך ורק ל"בספרים לא כותבים!"

אז אם לא מתחשק לכם לממן לפסיכולוג וילה רק כדי שיפטור אתכם מהעכבה הספציפית הזו, ואם ב"איתמר ספרים" כבר לא מוכנים לשמוע מכם, אתם מוזמנים להרוג שתי ציפורים (או שני סיפורים) במכה אחת – גם להיפטר מהספרים שאתם כבר לא צריכים, וגם לעשות מעשה טוב באמצעות פרוייקט "סיפור חוזר", המיועד לספק תעסוקה לנפגעי נפש. על רגל אחת, אנשי הפרוייקט אוספים ספרים, ממיינים אותם, ומוכרים אותם תמורת 20 ש"ח בלבד בנקודות מכירה כגון בתי קפה.

להלן פנייתם של אנשי הפרוייקט:

הספרים שכבר קראתם יכולים להפוך לפרנסה עבור אנשים המתמודדים עם קשיים נפשיים. "סיפור חוזר" הוא פרויקט ייחודי שמופעל כולו באמצעות אנשים המתמודדים עם קשיים נפשיים, ומאפשר להם הזדמנות תעסוקתית בסביבה נורמטיבית.

 איך אתם יכולים לעזור?

אם יש לכם ספרים שכבר קראתם ועכשיו הם רק צוברים אבק על המדפים בבית, מסרו לנו אותם.

ל"סיפור חוזר" כ-160 בתי קפה ברחבי הארץ, המשמשים כנקודות מכירה לספרים משומשים, אותם מנהלים סוכנים המתמודדים עם קשיים נפשיים.

הספרים שלכם ימכרו בבתי הקפה ב-20 ש"ח, והסוכנים יהנו גם מתעסוקה וגם מפרנסה.

מה זה בכלל תעסוקה שיקומית?

סוכני "סיפור חוזר" מתמודדים עם מחלות נפש ועוברים תהליך של שיקום תעסוקתי בפרויקט.

יש להם הזדמנות לקום בבוקר ולצאת לעבוד, ללמוד לנהל את הזמן שלהם, לבוא במגע עם סביבה נורמטיבית ולהתמודד עם כל הקשיים האישיים בהצלחה. במסגרת העבודה, הם צוברים כלים ומיומנויות שמטרתן לאפשר להם להשתלב בהמשך בצורה קלה יותר בחברה ובתעסוקה בשוק הפתוח.

אז אם יש לכם ספרים למסור לנו, נשמח אם תמסרו את הספרים בנקודות האיסוף שלנו: http://rebooks.org.il/donate_books.php או תתקשרו לטלפון: 050-9020367 ונתאם את איסוף הספרים.

תודה לכם!

צוות סיפור חוזר, rebooks.org.il

תגובות
  1. רוניבק הגיב:

    אוי, חבל. דווקא שאלתי בבית הקפה הסמוך לביתי שבו יש נקודת מכירה, אבל הם אמרו שהם לא מקבלים ספרים ולא ידעו לומר לי איך אפשר בכל זאת למסור אותם. בסוף השארתי את הספרים למטה ברחוב, ואחרי שעה לא נותר אף דף.

  2. אביגיל הגיב:

    פרוייקט מקסים. רואים אותם ביותר ויותר בתי קפה.

    לטובת המתרגמים ש'נתקעים' עם ספרים בשפות זרות: שלחתי מייל כדי לברר אם ישמחו לקבל ספרים גם בשפות אחרות. אעדכן כשאקבל תשובה.

  3. דפנה לוי הגיב:

    פרויקט נהדר ואני מכה על חטא בגלל שפיזרתי מאות ספרים ככה: http://tinyurl.com/26tu2p2

    ואפרופו לא כותבים בספר: חברה לימדה אותי לקרוא עם עיפרון כדי לרשום לעצמי הערות ולסמן דברים (גדלנו בעידן של טרום קינדל וספרים דיגיטליים), וחוצמזה – הכי כיף לקרוא בספרים ישנים את ההערות או ההקדשות שזו מין תקשורת מעבר לזמן עם קוראיהם הקודמים.

    • דפנה — מאד מאד מסכימה!!!
      אני קוראת כמעט כל ספר עם עפרון ביד, מסמנת דברים חשובים או מצחיקים ומלים שאני צריכה לחפש.
      בדיוק היום יצא לי "להיפגש" עם ספר של סארטר שמעלה אבק אצלי על המדף מאז יולי 1978. בזמנט הגעתי עד עמוד 70, ואכן עד שם יש סימונים בעפרון והערות בשוליים ובדף הפנימי… אלה בטח יהיו לי לעזר יום אחד, אם אחזור לקרוא את הספר…

  4. רוני הגיב:

    או, שמעתי עליהם ואיכשהו שכחתי, ובזכות הרשימה הזאת הערימה שכמעט עפה הרחובה תמצא לה בית.

  5. שרה הגיב:

    פרוייקט ורעיון נפלא.

  6. ניקי הגיב:

    למי שמגיע לרמת אביב, בספרייה במרכז השחמט ברחוב טאגור (ליד הסופרפארם) מקבלים תרומות ספרים ומוכרים אותם במחיר סמלי וההכנסות מועברות לספרייה. ככה למשל הם קנו פסנתר. זו ספרייה קהילתית נהדרת ולדעתי הם יקבלו ספרים ש"סיפור חוזר" לא יקבלו. ראיתי כמה וכמה דוכנים של "סיפור חוזר" ובכולם היו רק רבי מכר מהשנים האחרונות…

  7. כבר מסרתי ערימת ספרים בכנס המתרגמים האחרון.
    בטח יש לי עוד. (בעיקר אם הם מקבלים גם ספרים באנגלית.)
    אמנם יהיה כאב לב להיפרד מהם, אבל המדפים לא יישארו בדיוק עירומים.

    • אפרופו מדפים עירומים: אחד הוויכוחים הכי ארוכים שהיו לנו עם האדריכלית שלנו היה האם הספרייה הראשית של הבית צריכה להיות בסלון או לא. היא תכננה נישה דקורטיבית שיש בה מקום לטלוויזיה בלבד. אנחנו פסלנו את ההצעה והוספנו עשרים מדפי ספרים.
      היא שאלה אם הספריה זה בשביל ה"שופוני", ואנחנו שאלנו, בהפתעה, איפה עוד אפשר לשים ספרים?
      היא הזדעזעה וטענה שיש מספיק חדרים בבית כדי להקים שלוש ספריות נפרדות, אם רוצים, ואנחנו טענו שספריה זה בסלון, ולא יעזור בית דין, ושאם כבר מדברים, מה הטעם לשים טלוויזיה בסלון אם ממילא אין לנו כבלים, בתור עיקרון.
      בסוף הבנו שיש בעולם אנשים מסוג אחר, אנשים שהדבר הראשון שהם מסתכלים עליו בבית של מישהו אחר הוא *לא* הספרים, כמונו, אלא המטבח המעוצב או הגינה המטופחת. והסברנו לה שרוב החברים שלנו הם מהסוג שכן חותך ישר למדפי הספרים, שספרים אומרים על האדם הרבה יותר מהמטבח שלו, שהם נושא נפלא לשיחה, ושהם תוספת דקורטיבית מרהיבה במיוחד בבית די מונוכרומטי.
      ובאמת, רק כשהעמדנו את הספרים בספרייה, הרגשנו שהבית הזה שלנו. כי כן, בסוף הם בסלון כמובן.

      • דפנה לוי הגיב:

        מצד שני יש לי חברה שסילקה את הספרייה מהסלון כי היא שמה לב שכל מבקר אקראי מבקש ספרים בהשאלה והיא לא עמדה בזה…

      • פרי זמק הגיב:

        בצעירותי, כשהייתי בארץ לשנת הכשרה אחרי שסיימתי תיכון בחו"ל, הייתי בקיבוץ מסויים. בזמנו, לא היו טלויזיות בבתים של החברים, רק במועדון (ואגב, מה אפשר היה לראות?). אבל הספריות הפרטיות של החברים – וואו! לכל אחד היו הספרים המסורתיים – תנ"ך עם מפרשים, תלמוד, ספרי הלכה, סידורים ומחזורים, וכדו' – אבל משם זה המשיך לתחומי ההתעניינות של כל אחד – ספרי בישול אצל אחת, וספרי הסטוריה עתיקה אצל השני. פוליטיקה אצל השלישי, הסטוריה מודרנית, מוזיקה, מה שרצית! בקרתי אצל הרבה מהם, כי רציתי לשאוב רעינות לגבי ספרים להוסיף לספריה התורנית שלי, אבל לא יכולתי להתעלם מהעושר שנאסף אצל כל החברים האלה (ובאמת, גם רשמתי לעצמי כמה מהספרים בתחומים האחרים).

  8. יצא לי כמה פעמים כבר לקנות דרכם, בבתי קפה שהם מוכרים בהם, וגם ברמלה, במרכז התעסוקה, ואפשר למצוא אצלם אוצרות.
    (חברה שלי, למשל, מצאה אצלם ספר שאי אפשר למצוא שהיא שאלה ממני שנקרא "כתוב על הגוף" של ג'נט ווינטרסון, וזאת היתה הפתעה נהדרת!)
    וזה באמת רעיון נהדר להעביר להם ספרים.

  9. ניר הגיב:

    פרויקט מעניין ורעיון מקסים. תמיד יש ספרים שקשה לנו לסיים את קריאתם.

  10. יובל הגיב:

    ואפשר גם bookcrossing
    http://www.bookcrossing.com
    (פחות מועיל לקהילה, אבל עדיין נחמד).

  11. נמא הגיב:

    כשעברתי דירה התקשרתי אל "סיפור אחר", אחד הפרויקטים בעמותה המסועפת "שכולו טוב". שניים מאנשי העמותה באו לקבל את ארגזי הספרים שלצערי לא יכולתי להעביר.
    נוסיף על כך את הספרייה במתנ"ס (בית פרנקפורט, ת"א) שגם כן שמחה לקבל ארגזי ספרים ונגלה שפשוט חבל להשליך ספרים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s