להלן התוכנית לסדרת הרצאות על שפה ומוח שתתקיים במסגרת החוג לבלשנות של אוניברסיטת תל אביב.     

פירוט תכני ההרצאות 

 

הסדרה תתקיים בימי א', בשעות 16:15 – 17:45 באולם 001 בניין ווב  

24.10.10 – פרופ' טל סילוני: מה זה "בלשנות"?   

אם דבורת דבש מגלה מקור צוף עשיר, זמן קצר אחר כך מצטרפות אליה דבורים רבות מן הכוורת. יש בין הדבורים תקשורת. מה עולה מן ההשוואה בין שפת דבורים לשפה אנושית? איך למדו השימפנזות Washoe ו- Nim Chimpsky שפה? האם השפה שלמדו ותהליך למידתה דומים לשפה אנושית ותהליך רכישתה? איך התפתחה שפה טבעית בקהילת החרשים בניקרגואה? דיון בשאלות אלה ואחרות יאפשר לנו להבין מהו תחום הבלשנות המודרנית.  

31.10.10 – פרופ' אותי בת-אל: למה תחתוּלים? היצירתיות ביצירת הֶלחמים  

כשרצו להמציא שם למוצר שהוא גם תחתונים וגם חיתולים "הלחימו" את המילה תחתוּלים. המחקר הבלשני, העוסק בחוקיוּת מערכת הידע הלשוני, נוטה להתעלם מהֶלחמים בטענה שיצירתם אינה מצייתת לחוקים. ההרצאה לא רק תפריך טענה זו, אלא גם תראה שמערכת יצירת ההֶלחמים מבוססת על עקרונות קוגניטיביים כמו מִקסום הדמיון (similarity maximization), ועל כן היא פעילה בשפות שונות.  

7.11.10 – ליאור לקס: עוברים בניין: על פעלים המשנים את צורתם [את ליאור אני מכירה והוא מרצה נהדר!] 

ההרצאה תעסוק במקרים של קיום פועל אחד בשני בניינים שונים ללא הבדל משמעות, למשל, נרטב- התרטב, נזקק-הזדקק, גבר- התגבר, תקף-התקיף ועוד. מדוע קיימת כפילות זו? חילופי בניינים שכאלה משקפים תהליכים שחלו ועדיין חלים בעברית ומעידים על אילוצים דקדוקיים המהווים חלק חשוב מהידע הלשוני לגבי יצירת מילים. נבחן מהם הגורמים המשפיעים על 'מעבר' של פועל מבניין לבניין, הן מהבחינה הצורנית הנוגעת למבנה ההברות בבניין, והן מהבחינה התחבירית-סמנטית הקשורה למשמעויותיהם הבולטות של בניינים מסוימים.  

14.11.10 – דר' אירנה בוטויניק: רכישת שפה שנייה (זרה): למה לא ללמוד עברית כשלהיות קטן?!  

תהליך רכישת שפה שנייה (רכישה בגיל שבו שפת האם כבר נרכשה) נראה שונה מאוד מרכישת שפת אם. רכישת שפת אם היא תהליך מהיר ויעיל, ונטול מאמץ מודע. רכישת שפה שנייה נמשכת זמן רב, כרוכה בקשיים מודעים מצד הלומד, ועושה רושם שהתוצאה הסופית לא זהה לשפת היעד. בהרצאה זו נתוודע לתופעות המאפיינות רכישת שפה שנייה, לעומת רכישת שפת אם, ודרכן נבחן את ההיפותזות המרכזיות לגבי תהליך רכישת שפה שנייה.  

21.11.10 – דר' גלית אדם: התפתחות שפה א-טיפוסית: בין תיאוריה למעשה   

רכישת שפה היא תהליך טבעי המתרחש בשנות החיים הראשונות, אך כ-10% מן הילדים מתקשים במשימה זו. בהרצאה זו נציג כמה מהתופעות הלשוניות המצביעות על התפתחות בלתי-טיפוסית (א-טיפוסית) של שפה. על בסיס תופעות אלו נראה כיצד המחקר הבלשני מסייע בזיהוי והגדרה של התפתחות א-טיפוסית (ובכך תורם לאבחון מוקדם והתערבות יעילה), וכיצד חקר התפתחות א-טיפוסית תורם לזהוי מדויק יותר של שלבי התפתחות טיפוסית.  

28.11.10 – דר' רוני קציר: מה אפשר ללמוד?  

האם אפשר ללמוד משהו חדש על העולם? אפלטון טען שאי אפשר ושהכל טבוע בנו מלידה. פילוסופים ובלשנים רבים מצדדים מאז בעמדתו. לעומת זאת, פסיכולוגים טוענים שתינוקות יכולים ללמוד על סמך נתונים גולמיים. בהרצאה נדון בטיעונים לכאן ולכאן ונבדוק כיצד יכולות גישות אלה לעלות בקנה אחד.  

12.12.10 – דר' נירית קדמון: מה זה סמנטיקה? על 'לא אמרתי', 'לא התכוונתי' ו'דברי הוצאו מהקשרם'   

הענף בבלשנות הנקרא סמנטיקה עוסק בתיאור המשמעות המילולית של ביטויים בשפה, והידע הלשוני השיטתי (אך הבלתי מודע) שיש לדוברי השפה אשר מאפשר להם לפענח משמעות זו.  אבל איך מזהים מהי המשמעות המילולית?  מתי 'ממש אמרתי'? מתי 'רק רמזתי'?  נדבר בהקשר זה על הוראה (reference), על אמת ושקר, על גרירה לוגית וסתירה לוגית, על 'משתמע אך לא נגרר', ועל הדרכים המגוונות בהן דוברים מסתמכים על הֵקשר המבע כשהם מפענחים את המשמעות המילולית והלא-מילולית של ביטויים בשפה.  

19.12.10 – פרופ' מירה אריאל: כשאתה אומר כן או לא, למה אתה מתכוון?  

כשמציעים למישהו נישואין, עליו להשיב כן או לא, כלומר עליו לבחר רק אחת מן האפשרויות. אך כשבית המשפט מורה לעדה להשיב בכן או לא הכוונה היא גם לכן וגם ללא (בתשובה לשאלות שונות). מה, אם כן, המשמעות של או? החוקרים מציעים שלמרות שייתכן שהכוונה היא 'גם כן וגם לא', בדרך כלל אין זה כך. אני אטען שבמרבית המקרים, אין הכוונה כלל לאלטרנטיבות שנזכרות במשפט עצמו (כן, לא), אלא לקטגורית-על שעל הנמען לבנות על בסיסן (למשל, על העדה להשיב על השאלות באמירה מפורשת ולא בהנהון ראש).    

26.12.10 – ג'ולי פדלון: שפה ותפישה  

מושא המחקר של הבלשנות המודרנית הוא הידע הלשוני האנושי  ולת קוגניטיבית עצמאית. עם זאת, חקר ממשק הידע הלשוני עם יכולות קוגניטיביות אחרות (הבנה, ראיה, זכרון, ידע עולם ועוד) זורה אור הן על המערכות העומדות בבסיסו של הידע הלשוני והן על האופן בו הרכיבים השונים של הידע האנושי נמצאים באינטראקציה. בהרצאה זו נתוודע לתיאוריות, לשיטות מחקר, ולממצאים של מחקרים המתרכזים בקו התפר שבין שפה לתפישה בקרב דוברים בריאים ובקרב פגועי שפה.   

2.1.11 – דר' אוון כהן: ניסויים בבני אדם: דרכים לבדיקת היכולת הלשונית האנושית    

חקר היכולת הלשונית האנושית הוא תיאורטי, אך אינו אפשרי ללא בסיס אמפירי המושתת על אוסף של נתונים מסוגים שונים. הרצאה זו תוקדש לסקירת שיטות איסוף נתונים. נתחיל במעבר על השיטות לחקר השפה הטבעית, החל בניתוח קורפוסים ומאגרי מידע, וכלה בניסויים הנערכים באמצעים הטכנולוגים המתקדמים ביותר. נצדיק את הצורך בביצוע ניסויים, נבחן את שיטות העבודה, ונסכם כמה ניסויים שבוצעו, מטרתם, שיטת העבודה, ומסקנותיהם.  

9.1.11 – פרופ' פול ווקסלר: מדוע עברית ויידיש הן שפות סלביות?  

בהרצאה נבחן את טענתי שעברית מודרנית ויידיש הן שפות סלביות. ראשית, עברית מודרנית פותחה במאה ה-19 בידי אשכנזים יהודיים דוברי יידיש: על דקדוק היידיש שלהם ומערכת הצלילים שלה, הם "הושיבו" אוצר מלים מעברית עתיקה וימי-בינימית. יידיש, מצידה, היא שפה סלבית שהתפתחה מסורבית (בגרמניה) ומשפה סלבית מזרחית של צאצאי הכוזרים, לפני כאלף שנה.  

16.1.11 – פרופ' רחל גיורא: "מזבלה אירונית"  

רובנו מתקשים בהבנת אירוניה, לפחות ברגע הראשון. האם הידיעה שאנחנו עומדים לשמוע מבע אירוני מקילה על הבנת האירוניה? נדבר על 10 ניסויים שבהם נבדק האם הציפייה לאמירה אירונית (למשל, מדובר הידוע כסרקסטי) מזרזת את הבנתה. 

תעריפים והסדרי רישום

הסדרה תתקיים בימי א', בשעות 16:15 – 17:45 באולם 001 בניין ווב       

מחיר הסדרה (12 הרצאות): 550 ₪ (על פי 50 שקל להרצאה והרצאה אחרונה בכניסה חופשית). לרישום לכל הסדרה תנתן הנחה בסך 10% לעובדי האוניברסיטה, לגמלאיה  ולידידיה. 
מחיר הרצאה בודדת: 55 ₪.    

 הרישום הטלפוני (בכרטיס אשראי) יתקיים  מיום ד'  1.9.10  ועד תחילת הסדרה,  בימים א'-ה' בין השעות 13:00-09:00 בטלפון 03-6409685.     

 ניתן גם לשלם במזומן במשרדי תכנית "לומדים בגילמן" (חדר 152, בניין גילמן), או באמצעות המחאה (לפקודת אוניברסיטת ת"א). כתובתנו: הפקולטה למדעי הרוח, תכנית לומדים בגילמן, אוניברסיטת ת"א 69978, או באמצעות משלוח פרטים לפקס מס' 03-6407237.

תגובות
  1. דניאל הגיב:

    היי יעל!

    לא מצאתי איפה להגיב בנושא הזה, אבל איפה אפשר לקרוא על הזוכים בתחום 'איך להפחיד בעברית' וההצעות שנבחרו לשמות?

    נ.ב
    קרה משהו לאתר אגודת המתרגמים?
    לא הצלחתי למצוא שם את שמך…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s