האמריקניזמים בתרגום שלי – גרסת המבקר

פורסם: 22/08/2010 ב-עיון
תגים: , , , ,

לפני כמה שבועות קיבלתי ביקורת שהפתיעה אותי על תרגומו של הספר "וייטנאם: המלחמה (האחרונה) שאמריקה הפסידה בה". המבקר, נועם שיזף, אמנם לא התייחס לתרגום באריכות, אך העיר ש"[התרגום] סובל מאמריקניזמים רבים".

בעקבות הביקורת התנהלה בינינו התכתבות קצרה וידידותית, ואני ושלומית עוזיאל, העורכת שלי לספר זה, ביקשנו משיזף לפרט קצת יותר על הפגמים בתרגום, למען נלמד ונשכיל ונשתפר. ואכן, שיזף פינה זמן וכתב מסמך מנומק היטב על הבעיות בתרגום. הריהו לפניכם (עם כמה הערות שלי. ההדגשות ב-bold הן שלי):

יעל ושלומית,

הגבלתי את התגובה שלי (שיצאה מעט ארוכה גם ככה) לנושא התרגום, ולא לביקורת הרחבה שלי יותר על הספר, אלא במקרים בהם הדברים נוגעים לתרגום ולעריכת התרגום.

בניגוד לנאמר בתגובות לבלוג, בהחלט לא ביקשתי להוציא עליכן את הכעס שלי על רוח הספר. את מה שיש לי לומר על הספר עצמו אמרתי במפורש, ואם היתה לי אכזבה מחלקים מסוימים ממנו, הרי זה דווקא מפני שבדעותי אני דווקא לא רחוק כל כך מגישתו של המחבר – ובהחלט לא בגלל התרגום או עריכת התרגום.

כפי שציינתי במייל ששלחתי לעורכת, אני מבין שההיצמדות במקרים מסוימים לטקסט היתה מתוך החלטה מודעת, אולם לעתים נוצרה אצלי תחושה של זרות מהשפה, שהפריעה לי לחוויית הקריאה. מצאתי לנכון להעיר על כך בקצרה בסיום הביקורת, אולם זהו בפירוש אינו לבה של הביקורת שלי על הספר, ואני חושב שהדבר ניכר ברשימה שהתפרסמה.

אני מודע היטב לקשייו של המתרגם או המתרגמת, ללחץ הזמן והתקציב, ולכך שאחרי כל אלו, הם נאלצים להסתפק בשורת שבח או ביקורת אחת הנזרקת לחלל האוויר, לעתים קרובות בסיום המאמר, וללא כל נימוק. אין ספק שיש איזה ממד כפוי טובה בעבודה הזו.

ההתייחסות היחידה בביקורת שלי לנושאי העריכה והתרגום היתה בפיסקה הבאה (אגב, דוגמה כן ניתנה, אולם היא קוצצה בעריכה מחוסר מקום. כמובן שזה אינו תירוץ):

הספר היה נשכר גם מיד תקיפה יותר של עורך, שהיתה חוסכת כמה מהחזרות המיותרות; ומהשקעה גדולה יותר בעריכה לשונית של התרגום (שסובל מאמריקניזמים רבים); וכן מקירובו לעולם המושגים ולידע של הקורא הישראלי המצוי.  

ההערה הראשונה, הנוגעת לחזרות, מכוונת כמובן לעריכת המקור. ההערה האחרונה, בדבר קירוב הספר לעולם המושגים של הקורא הישראלי, קשורה לטעמי יותר לשיקוליהם של העומדים בראש ההוצאה או של עורכי הסדרה. אינני מצפה מהמתרגם או מהעורך הלשוני להוסיף רקע היסטורי, הערות שוליים או מפות על דעת עצמו.

נותרנו עם האמריקניזמים. אני מאמין לעדותה של המתרגמת, כי בחירתה היא בדרך כלל דווקא להתרחק מהמקור, ולכן היא הופתעה מהביקורת שלי. ייתכן שהבדלי התפיסה בינינו באשר למשמעותם של "ריחוק" ו"קירוב" נובעת מהרקע המקצועי שלי (בעולם העיתונות), המרגיל לתרגום ולעריכה חופשיים מאוד. ייתכן שהעורכת והמתרגמת כבר נטלו לעצמן חירות ניכרת בעבודה על הספר, ותחושתן היתה שאין להתרחק עוד יותר מהמקור. כך או כך, אני התבקשתי לשפוט את התוצאה הסופית, ואם הדברים היו תלויים בי, הייתי מעדיף שזו תהיה קרובה עוד יותר לעולם של הקורא הישראלי, הן בסגנון והן בתוכן.

הנה חמש דוגמאות להחלטות עריכתיות ותרגומיות שעליהן אני חולק:

  •  הספר נפתח בהקדשה הבאה: "הספר הזה מוקדש לכל תושבי וייטנאם, קמבודיה, לאוס וארצות הברית החיים עם שכול ונכות בגלל כלי נשק להשמדה המונית שבהם השתמשה אמריקה בדרום מזרח אסיה". במייל שכתבתי לעורכת ולמתרגמת ציינתי כי הביטוי "חיים עם שכול ונכות" נשמע לי זר מעט לעברית. אינני יודע מה היה הביטוי המקורי (לא הצלחתי לאתר את הספר ברשת או בחנויות ספרים, ולא היה לי די זמן להזמין עותק באנגלית של הספר. ייתכן שהיה עלי לפנות להוצאה), ואינני יודע אם אני הייתי מוצא פתרון תרגומי טוב יותר. אולם תפקידו של המבקר אינו למצוא פיתרון אלא להצביע על בעיה, ממש כמו שלא היינו מצפים לקרוא בביקורת הצעה לסיום הולם יותר לרומן או לפיתוח שונה של דמותו של הגיבור הראשי. [שלומית אכן הציעה מאוחר יותר את הפתרון "חיים בצל שכול ונכות", העולה על התרגום המקורי. י.ס.ש]
  • בעמ' 78 מופיע המשפט הבא: "דיילי (Daley), ראש עיריית שיקגו, שלח את שוטריו להתקפה ברוטלית על מפגינים…". בארצות הברית מקובל להתייחס לריצ'ארד דיילי, הבוס מהמפלגה הדמוקרטית וראש עיריית שיקגו, פשוט בתור Mayor Daley, ואני מנחש שכך זה גם הופיע במקור. אולם גם אם אני טועה, עבור הקורא העברי היה לטעמי מקום להוסיף את שמו הפרטי של דיילי (לעובדה שבנו, הנקרא גם הוא ריצ'ארד דיילי, הוא ראש העיר הנוכחי, נניח כעת).
    זו בעיני דוגמה אחת להתייחסות לבעיה המרכזית של המהדורה העברית: ההנחה שהקורא מצוי היטב בשיח הנוגע לאירועי התקופה. לטעמי, המומחים לתקופה ממילא קוראים את רוב הספרות שלהם באנגלית, וההדיוטות זקוקים לפרשנות ולנטיעת המושגים והשמות בהקשרם. אחרת אפילו גידוף כמו "הנשיא הליברלי ה'דגול' פרנקלין רוזוולט" (עמ' 87', המרכאות במקור), נראה תלוש ומשונה. [דיון בנושא הזה אכן התנהל בינינו (העורכת ואני) לבין העורכים הראשיים של רסלינג – כמה להנהיר אם בכלל. לבסוף החליטו העורכים הראשיים כי אין טעם להאכיל את הקורא בכפית. י.ס.ש]
  • עוד דוגמה: "בנובמבר 1966 התקיימו בארצות הברית בחירות כלליות רחבות" (עמ' 97'). מה משמעות ה"רחבות"? שוב, אינני יודע מה היה הביטוי המקורי, אולם אין ספק שניתן היה להתייחס לבחירות אמצע הקדנציה של 66' פשוט כ"בחירות כלליות". [אין לי מה לומר להגנתי. צודק]
  • בעמ' 91, מתחיל הציטוט במילה "שכן". האם זהו תרגום למילה "for"? אם כן, אני מרגיש שהוא זר מעט לעברית.
  • "באותה שנה התקיימו כמדי שנה מצעדי השלום של חג הפסחא, לאות הזדהות עם מצעד 'אסרו את הפצצה' שקיימה המערכה לפירוק הנשק הגרעיני באלדרמסטון". (עמ' 131). לא נתקלתי בעבר בשימוש במילה "מערכה" לתיאור מה שהיה מתואר בעברית כתנועה, או תנועת מחאה, או אולי במילה אחרת לחלוטין. [גם לי זה נראה מוזר. אבל בכל מקום אחר בספר כתוב movement על תנועות מחאה, ורק שם היה כתוב campaign. הנחתי שיש הבדל בין שניים, לפחות בעיניו של הסופר. ובסופו של דבר, מתרגם צריך לבטא את הסופר, ולתקן מעט ככל האפשר.]

 כאמור, ייתכן שהטקסט סבל מפגמים רבים כבר בגירסת המקור [קצת…], שנוספו על קשיי התרגום הרגילים. אינני מתיימר לחשוב שאני הייתי עושה עבודה טובה יותר ממי שלקחו חלק בעבודה על הגירסה העברית, אולם כאמור, תפקיד המבקר אינו להעלות השערות מסוג זה או לעשות הנחות, אלא פשוט לומר את דעתו – וזה מה שניסיתי לעשות.

לבסוף, אני רוצה להודות ליעל שהזמינה אותי להגיב בבלוג שלה, למרות שייתכן שהיא חשה פגיעה מסוימת מהדברים שלי (אני בטח הייתי מרגיש ככה). גם הדיאלוג איתה באי-מייל בעקבות הביקורת שלי היה ענייני ונעים, וזה לא דבר מובן מאליו בסיטואציות כאלו. אז שוב תודה.

נועם שיזף

 

תגובות
  1. מאוד יפה בעיניי, הבחינה העצמית הזאת והחשיפה שלה. ובהשראת העניין חזרתי לעבודת התרגום שלי ושיניתי כמה דברים. תודה, יעל.

  2. הילה הגיב:

    אהבתי מאוד את הדיון וההערכה ההדדית שביטאו משתתפיו. לא מובן מאליו בכלל.

  3. חוה הגיב:

    אבקש להגיב לעניין
    נכון שבהערה מס' 1 'חיים בצל השכול ' נשמע הרבה יותר טוב מאשר 'חיים עם השכול'
    בהערה מס' 2 זה ממש לא מעניין אותי מה היה שמו הפרטי של ראש העיר דיילי. אין צורך בהנהרות במבה.
    הערה מס' 3: האם בחירות אמצע הקדנציה הן בחירות כלליות? בחירות כלליות רחבות? לדעתי לא, שאם כן איך תכני את הבחירות שבהן בוחרים את הנשיא? למה לא סתם בחירות אמצע הקדנציה?
    בהערה מס' 4 אני לא מבינה מה הוא מבלבל את המוח.
    בהערה מס 5 אני מבינה אותך אבל גם אותו.
    לשם גילוי נאות, לא קראתי את הספר. נו טוב אז הההערות שלו לגבי התרגום הן ממש לא big deal, אלא אם כן את פרפקציוניסטית.
    שבוע טוב

  4. […] האמריקניזמים בתרגום שלי – גרסת המבקר […]

  5. גיל הגיב:

    זה נחשב אצלכם סכסוך? בקושי סערה בכוס תה. האמת היא שחוץ מההערה השלישית הכל נראה לי זניח. בחירות כלליות רחבות באמת נשמע מוזר כי זה נשמע כמו בחירות לנשיאות למי שלא בקיא.

  6. יואב הגיב:

    קשים חייו של המתרגם.

    בעיני מה שחשוב הוא שברוב המקרים חשבת על הדברים והחלטת על פתרון המבוסס על שיקול דעת. כלומר היית שם, והחלטת על פתרונות מסוימים בנסיבות הספציפיות שהיית בהן – ואלה היו פתרונות הגיוניים.

    בקיצור – לדעתי את זכאית.

    • I beg to differ.
      יכול להיות שהאידיאולוגיה הפרפקציוניסטית של מרד הנפילים הצליחה לשכנע אותי אחרי 790 עמוד, אבל נדמה לי שגם קודם חשבתי שלהתאמץ זה לא מספיק. אז נכון שתרגום זה לא מתמטיקה – כלומר יש יותר מפתרון אפשרי אחד לכל משפט שצריך לתרגם, ונכון שמעט אנשים מבינים בתיאוריה של תרגום, אבל גם הדיוטות מסוגלים להבחין בין הפתרון המוצלח לבין הפתרון המתאמץ. כלומר שעצם המאמץ לא מוציא אותנו זכאים. הוא רק מוציא אותנו זכאים מסעיף הזלזול.

  7. יונתן הגיב:

    יפה; ממעמקי עבודה על ספר פרוזה תוך שקילת חלופות בחומרת-סבר של רוקח, אני שמח לראות דיונים כאלה משני צידיהם. כן ירבו.

    באשר (AS FOR) להערות עצמן, על פי מספרן הן בטלות בשישים ועל פי תוכנן עוד יותר. לא קראתי את הספר אבל כן את הביקורת, והייתי בטוח שהכוונה היא למושגים שלמים והרבה סיומות 'איזם' ו'זציה'.

  8. גלילה הגיב:

    בעניין ה ההבדל בין תנועה ל"מערכה" … יש סיבה: מן הסתם מדוברבתנועה הבריטית לפירוק נשק גרעיני
    CND
    Campain for Nuclear Disarmament

    שקיימת עד היום למיטב ידיעתי אבל שנותיה הטובות היו בשנות החמישים והשישים במצעדים מאולדרמסטון (כך ולא כפי שכתוב לעיל) – כפר קטן שממוקם לא רחוק מהמוסד לחקר גרעיני (לא בטוחה בכלל שזה שמו) – המצעדים נערכו בחג הפסחא והתחילו באולדרמסטון ונגמרו בכיכר טרפלגר

    ביומנים של סילביה פלאת היא מתארת איך הלכה עם בתה התינוקת לכיכר טרפלגר להצטרף לצועדים…

    • אהה, Assumption is the mother of all fuckups, כמו שמר מדור אוהב להגיד.
      לגבי המצעדים: במקור כתוב "…with the CND’s Aldermaston “Ban the Bomb” march…", ואני מודה בבושת פנים שאחרי שגמרתי לבדוק שלושה תרגומים אפשריים לשמה של התנועה ושתי עובדות היסטוריות ולהוסיף הנהרה (כי במקור לא היה כתב שבפאתיו של אלדרמסטון היה מכון לחקר נשק אטומי – זאת הנהרה שאני הוספתי), לא בדקתי אם המצעדים התקיימו באלדרמסטון עצמה או יצאו ממנה באזימוט כלשהו… 😦
      מִיה קוּלְפָּה – או כמו שאומר ידידי אלן קליימן: "מה מאה? מאתיים קולפה!"

  9. גלילה הגיב:

    אז זו דוגמה לכך שכל כך חשוב להכיר את השפה גם בהקשריה התרבותיים…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s