עורכים-מתרגמים – הלנצח נאכל חרב? (המצגת אונליין)

פורסם: 02/08/2010 ב-1. עובדים בתרגום, כלים , תוכנות ושות'
תגים: , , , , ,

אם אתם רוצים להעלות מצגת שלכם לאינטרנט, www.slideshare.com הוא אפשרות לא רעה בכלל. (המלצה שקיבלתי מקלי בראון, במסגרת הרצאה מעולה על יסודות השימוש במדיה חברתית למתרגמים, שגם היא נמצאת ב-slideshare)

אז הנה לכם, המצגת שלי על המאבק המתמיד בין עורכים ומתרגמים והצעה לתהליך עבודה שאולי ינטרל חלק גדול מהמוקשים.

לקריאה נוספת:

תגובות
  1. דליה צחור הגיב:

    תבורכי תבורכי תבורכי!

    על המצגת הזאת, ובכלל… 🙂

  2. עדנה הגיב:

    עבודה עם הערות על הטקסט משפרת את תהליך העריכה בצורה דרמטית. מתרגם שמסביר בהערות את הבחירות שלו או את ההקשרים הספציפיים תורם לתקשורת בין הצדדים ומביא לתוצר מוצלח הרבה הרבה יותר.

  3. גיורא לשם הגיב:

    לדעתי, על המתרגם להשתכלל עד כדי כך שלא יזדקק לעורך. מתרגם שאינו זקוק לעורך ידאג לכלול בתוך חוזהו סייג נגד עורך. למעשה, מתרגם טוב זקוק רק למגיה.
    נא לקחת בחשבון שהמו"לים מנצלים את כפיית העורך כדי לשלם פחות שכר תרגום, וזה חלק ממדיניות ניפוח רווחיהם.
    על המתרגם לכלול בחוזה תביעה מוחלטת לבדיקת ההגהה האחרונה לפני ההדפסה.

    • גיורא, אני חולקת עליך לגמרי.
      אין, לא היה ולא יהיה מתרגם שלא צריך עורך. זה כמו להגיד שסופר טוב לא צריך עורך. לכל יוצר שהוא יש סוג של עיוורון, כמו שיש להורים כלפי ילדיהם. אנחנו רואים את המעלות, לא רואים את החסרונות.
      מתרגמים, בהגדרה, שקועים בטקסט המקור ולפעמים זה בא לידי ביטוי בצרימות בתרגום. למתרגמים טובים יש מודעות וכשרון והם מצליחים להמעיט את הצרימות למינימום, אך עוד לא נולד המתרגם שלא נשארו בטקסט הסופי שלו צרימה או שתיים, שלא השמיט בטעות מילה או משפט או פסקה, שלא טעה בפרשנותו, שלא החמיץ ציטוט פנימי או חיצוני.
      העורכים מצילים אותנו מהפאשלות שלנו, והם חלק בלתי נפרד מתהליך הוצאתו של הספר לאור.
      ולהגיד שמנצלים את העורכים כדי להוריד את שכרם של המתרגמים זה כמו להגיד שמנצלים את הסייעות כדי להוריד את שכרן של הגננות. (אפרופו נעמת). זה לא קשור. אלה שתי פונקציות הכרחיות שמפרות ומשפרות זו את זו.

      אבל כן – כדאי מאד לדרוש לראות את ההגהה האחרונה. כי לפעמים מישהו משתיל טעויות זוועתיות בטקסט שלך…

      • גיורא לשם הגיב:

        ליעל,
        ובכן, אני ממשיך לחלוק עליך, הן בעניין היוצרים והן בעניין המתרגמים. היו וישנם סופרים שאינם צריכים עורך אלא מתקין בלבד, והיו וישנם מתרגמים כאלה.
        המחלוקת אתך אף חמורה יותר בתחום תרגום השירה.

  4. מניסיוני כעורכת של ספר שתרגמה יעל, "הפרסום ברדיו עובד" – כלומר השיטה, מההערות ועד האינטראקציה האישית, נוחה ומועילה ותורמת מאוד לתוצאה טובה.

    רק צריך לשכלל את השיטה לעבודה של שני עורכים באותו העיתון, נניח (באמת, סתם דוגמה – שום קשר למציאות).

  5. […] המצוינת יעל סלע-שפירו מעבירה הרצאה בנושא זה, עם הצעות מעשיות לשיתוף פעולה פורה בין מתרגם לעורך (אחת הטובות שבהן היא עצה למתרגם להוסיף הערות אל העורך, […]

  6. […] אל תיקחו פרויקט שמצריך כישורים שאין לכם. זאת התנהגות מקצועית לגמרי לסרב לעבודה שתחייב אתכם לתרגם מפרטים טכניים מאד או מסמכים ארוכים בז'רגון משפטי, אם אין לכם ניסיון בתחומים האלה. העובדה שסירבתם לקבל את הפרויקט הזה לא פוסלת אתכם אוטומטית מביצוע עבודות אחרות בצמדי השפות שלכם – נהפוך הוא. היא מראה שאתם מודעים למגבלות שלכם וזה טוב. אם החלטתם לפתח תחום התמחות חדש, פנו לעורך טוב ושלמו לו כדי שיערוך את תרגומכם. הדברים שעורך טוב יכול ללמד אתכם שווים, בטווח הארוך, הרבה יותר מהסכום הראשוני שתשלמו לו. [עורכים ומתרגמים – הלנצח נאכל חרב? מצגת על יחסי עורכים ומ…] […]

  7. […] לפני 3 שנים על תרגום מד"ב ופנטסיה, לפני שנתיים על יחסי עורכים ומתרגמים, לפני שנה על […]

  8. […] אפשריים מציעה המצגת המצוינת של יעל סלע-שפירו : "עורכים-מתרגמים – הלנצח […]

  9. […] סלע-שפירו – עורכים-מתרגמים – הלנצח נאכל חרב? […]

  10. […] סלע-שפירו – עורכים-מתרגמים – הלנצח נאכל חרב? […]

  11. […] יעל סלע-שפירו – עורכים-מתרגמים – הלנצח נאכל חרב? […]

  12. […] ללמד המון המון, ומתרגמים ועורכים השואלים את עצמם "האם לנצח נאכל חרב?" יכולים להתנחם בתשובה – "למה לאכול חרב כשאפשר לאכול […]

  13. […] מתרגמים ועורכים – הלנצח-נאכל חרב? בגרסה […]

  14. נפתלי גוטמן הגיב:

    כל אחד זקוק לעורך.
    אני הייתי עורך תוכן באתר וגם תרמתי שם תוכן, שאתה כותב אתה לא שם לב לטעויות שלך וצריך עין נוספת.
    במהלך הזמן למדתי כעורך שאני צריך לעשות מה שאני חושב לנכון, מה שנכון לטקסט. הבנתי זאת לאחר שקיבלתי מכותבת גרסה חדשה למאמר. אני ניסיתי לערוך בעדינות כדי לשמור על סגנון הכתיבה, היא תיקנה את הטעויות שלה אבל עשתה זאת ללא רחמים בסכין קצבים.
    עורך ומתרגם זקוקים לידע רב לצערי יש עורכים ותרגמים שחסרים זאת.למשל דוגמה לתיקון חסר טעם:
    פסח על שתי הסעיפים (כך במקור – אליהו ונביאי הבעל).
    היכרות עם המתרגם/כותב או לפחות הרקע שלו חשובה, שמעתי מפרופסור חיים א' כהן, חבר האקדמיה ללשון העברית שבמאמר שכתב העורך החליף ננקדה בנוקדה (זה ממש נקרא לחשוד בכשרים).
    במהלך השנים למדתי שענווה היא חשובה לא המתרגם יודע הכול ולא העורך יודע הכול.

  15. […] הסופי (אך אינו מובן מאליו, כפי שכתבה יעל סלע-שפירו כאן ואני כאן). וחוץ מזה, תמיד נחמד לזכות להערכה […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s