הבחנה בין מקורות אמינים ולא אמינים באינטרנט

פורסם: 29/07/2010 ב-מילונים, לקסיקונים ועוד
תגים: , ,

במאמר המשעשע Toxic Translation (והתרגום לעברית: תוכנית שיקום למתרגמים עם יצר הרס עצמי) מופיעה הפסקה הבאה:

תפסיקו להשתמש באינטרנט עד שתלמדו איך עושים את זה כמו שצריך. ה"freedictionary" הוא לא מקור מידע מקצועי ו-wordreference.com כמו גם Yahoo Answers הם לא פורומים מקצועיים שאפשר להתייעץ בהם עם עמיתים אמינים ויודעי-ח"ן. כחצי מהתשובות בלוחות של ProZ.com ושל KudoZ. הן שגויות. ויקי, במקרים רבים, לא שווה את הנייר שהיא מודפסת עליו. גוגל לא חבר שלכם. לכו תגגלו את המשפט "אבד עליו הקלח" (26,100 מופעים, אחד מהם ב-ProZ…). אחר כך נדבר על כמה האינטרנט הוא מקור מהימן לשימוש נכון בשפה. (אלוהים! תרגום זה עסק הרבה יותר קשה מכפי שחשבתם, מה?)

הקוראת שירלי זרקה את הכדור חזרה למגרש שלי וביקשה הסברים – איך עושים את זה? איך יודעים אם אפשר לסמוך על מקור המידע שבו מצאנו תרגום למונח כלשהו? טוב, אילו הייתי הלל הזקן, הייתי אומרת שעל רגל אחת, הרעיון הוא לחפש הוכחות לאמינותו של המקור. הנה כמה עקרונות יסוד שישרתו אתכם היטב (ופה דווקא גוגל יכול לעזור מאד):

הבחנה בין מקורות אמינים ולא-אמינים באינטרנט

  1. זהות המפרסם / מוציא לאור: בידקו מי "האבא" של האתר שבו מצאתם את התשובה. התאגדות הזויה, או ארגון רשמי העוסק בנושא? אתר משחקי תפקידים או אתר של אוניברסיטה? אחת הדרכים לעשות זאת היא פשוט לקרוא את "אודות" או About Us. באתרים "רשמיים", יש סיכוי טוב יותר למצוא תרגום מבוסס. כנ"ל באתרים של חברות גדולות העוסקות בענף זה, ארגונים ותיקים ומשמעותיים הפועלים בתחום, משרדי ממשלה וכדומה. עיתונים הם בבחינת "כבדהו וחשדהו" – אם התרגום מופיע במאמר מקורי, כלומר כזה שנכתב על ידי דובר השפה שאליה צריך לתרגם את המונח, אולי הוא נכון. אבל אם הוא מופיע במאמר מתורגם – "כבדהו" קטן ו"חשדהו" גדול. [ספרים, לעומת זאת, הם מקורות די אמינים בדרך כלל – חפשו ב-Google Books]
  2. זהות הכותבים: מי כותב את הטקסטים שמהם שלפתם את התרגום? אדם בעל תואר אקדמי רלוונטי או מומחה אוטו-דידקט, או לחליפין חובבן נלהב אבל מעוט-ידע? האם המונח המתורגם מופיע בטקסטים מאת כמה כותבים, שכולם נראים מומחים, והאם הוא אחיד בכולם?
  3. היקף המקור / האתר: שלושה עמודים או שלוש-מאות? בכמה תחומים עוסק האתר? האם הוא מתמקד או מתבזר?
  4. סוג החומר המופיע במקור (אקדמי / פרטי): על חומר אקדמי או פרסומים רשמיים עוברות בדרך כלל עוד כמה עיניים לפני שהוא רואה אור. נכון, הוא לא מושלם, אבל בדרך כלל הוא מהימן למדי. מחומר פרטי צריך להיזהר – לא תמיד כותבים אותו מומחים מוסמכים או אפילו ידענים. [Google Scholar – מחפש רק בחומרים אקדמיים]
  5. עדכניות המקור: האם מדובר באתר המתעדכן תדירות או במאובן זנוח? עזובה עלולה להצביע על חובבנות, שמצביעה בתורה על חוסר אמינות. תוכן שעלה בזמן האחרון מגדיל את הסיכוי שהאתר מתעדכן, ואיתו גם המונחים. להבדיל – אם אתם מתרגמים ספר מהמאה ה-18, היעזרו דווקא במילונים עתיקים (וובסטר, מהדורת 1828 לדוגמה), מפני שמשמעותם של מילים וביטויים משתנה עם הזמן, ויכול להיות שהמשמעות הרלוונטית לא מופיעה דווקא במילונים החדשים.

הצלבת מקורות

גם אחרי שמצאתם מונח, אפילו באתר רשמי, מכובד ועדכני, מומלץ מאד:

  1. להריץ חיפוש בגוגל ולראות כמה פעמים המונח מופיע באינטרנט. אם הוא מופיע מעט מאד פעמים, שיקלו את האפשרות שהוא אמנם מונח "רשמי", אבל אף אחד לא משתמש בו בפועל, מה שאומר שאם תשתמשו בו, אף אחד לא יבין אתכם.
  2. לסקור את האתרים שבהם מופיע המונח ולוודא שיש ביניהם נציגות מספקת לאתרים אמינים נוספים. אם המונח מופיע רק באתרים שתורגמו לעברית באמצעות גוגל-טרנסלייט, לא הלך לכם. תמשיכו לחפש.

אתם מוזמנים לתרום עצות נוספות.

תגובות
  1. שירלי הגיב:

    רוב תודות וכל הכבוד על הזריזות! (את עושה גם משלוחי פיצה? :-))
    מה שהקפיץ אותי במאמר המקורי הן ההשמצות על פורומי המתרגמים למינהם (WordReference Proz וכו'). אני משתמשת בהם כדי לקבל "הצעת תרגום" ואז סורקת את גוגול לאימות כמו שאת ממליצה כאן.
    יש פורומים מהימנים או שזו "השיטה"?
    שוב, תודה!

    • מומלץ להיעזר בפורומים "מקצועיים". כלומר, פורומים שבהם מסתובבים חובבנים יותר מקצוענים, ולפעמים אפילו מקצוענים אמיתיים. בכל אתר פורומים שמכבד את עצמו יש פורומים רבים מאד בתחומים מקצועיים – מאסטרונומיה ועד בולאות, מסריגה ועד קולנוע. כדאי לשאול שם, אבל חשוב מאד לעשות הצלבת מקורות גם על התשובות משם.
      כשתרגמתי את "גרגויל" ונתקלתי במונחים רבים מתחום הטיפול בכוויות, הצלחתי למצוא איזשהו פורום שעוסק בניתוחים פלסטיים שיקומיים. גם החברים בו ידעו קצת, ובעיקר – מנהל הפורום שהיה מנהל יחידת הכוויות בבית חולים.

      משלוחי פיצה?! שכחת שהפאן הגדול של מתרגמים הוא שהם לא חייבים לצאת מהבית?

  2. ענבל שגיב הגיב:

    כתבת מצוין.
    ואני מוסיפה את ההתייחסות שלי לשאלת האמינות של מקורות:
    http://www.metargemet.com/new/archives/163

  3. מרב הגיב:

    יפה אמרת, ואני ממליצה גם להיעזר בפורום שלנו, תרגום ועריכה באג'נדה, במקום לשבור את הראש לבד אפשר לשבור אותו ביחד (-:

    • Boojie הגיב:

      בעיניי, העצה החשובה ביותר נוגעת להצלבה של מקורות.
      אני לא סומכת בעיניים עצומות על אתרי אוניברסיטאות, למשל – אם יש דבר שלימדה אותי התקופה הארוכה שלי באוניברסיטה, בחברת שלל חוקרים בעלי שם, זה שאנשי מקצוע בתחום מסוים עשויים להיות מבריקים בתחומם, אבל זה לא עושה אותם סמכות בכל הנוגע לתרגום. מאחר שחוקרים בהרבה תחומים אקדמיים רגילים לנהל את כל חיי המחקר שלהם באנגלית, תרגומי המונחים לעברית שהם משתמשים בהם נוטים להיות תערובת בת-כלאיים ושטנית למדי של מונחים רשמיים, מונחים מקובלים בתחום, מונחים שהם המציאו בחוסר כישרון ובעלגות, מונחים שהם שיבשו, ומונחים שהם למדו על ברכי האנשים שהם למדו מהם, שגם הם בתורם עונים בדיוק על אותה רשימת הגדרות. בתחומים רבים משתמשים בכל אוניברסיטה במינוח שונה, על פי מה שעבר מפה לאוזן בין המרצים והחוקרים באותה אוניברסיטה, ובאמת אי אפשר לסמוך על זה.
      כל זה נכון גם לגבי אתרים "מקצועיים" אחרים – די אם נזכור שרופאים ואנשי מקצוע הרפואה באופן כללי הם אלה שהכניסו לשימוש את המונח הנתעב (והשגוי) "הריונית" כתחליף ל"אישה הרה", והמונח התפשט כאש בשדה קוצים כי כמובן, ההדיוטות סומכים על אנשי המקצוע שהם מכירים את השפה הנכונה. אין לי ספק שמדובר באנשים מקצועיים לעילא ולעילא – אבל המקצוע הזה שהם מקצועיים בו *אינו* תרגום.

      לעומת זאת, ראוי לזכור שהיום רווחת נורמה של אנשים שבשעות היום עובדים בתחום אחד, אבל בשעות הפנאי עוסקים בצורה נלהבת ורצינית בתחביב כלשהו עד שהם הופכים למומחים בתחומם, וככאלה לא מניחים אבן על אבן ולומדים את הנושא ברצינות רבה. הבאת בסעיף 1 את הדוגמה של "אתר של משחקי תפקידים" – היו נושאים (כמו, לדוגמה, כלי נשק ארכאיים) שבהם קיבלתי בפורומים של משחקי תפקידים תשובות שלא נפלו ממה שקיבלתי כשנועצתי במומחה מקצועי בתחום או במילונים רשמיים.

      בסופו של דבר, התכונה החשובה ביותר למתרגם בבואו לחפש עזרה ברחבי האינטרנט היא ביקורתיות בריאה, וכמובן, גם הניסיון הנצבר בהדרגה לא יסולא בפז. עם מספיק ביקורתיות ומספיק ניסיון, לומדים על מי לסמוך ועל מי לא, ואיך להצליב נתונים כדי לשפוט מידת אמינות של מקור.

      • רון ברק הגיב:

        אם יותר לי ל"גנוב" רעיון של ה-OP ולהיות הלל הזקן לרגע, סיכום ה-post שלך על רגל אחת: "אין חכם כבעל נסיון".
        אבל ברצינות, הפעלה של מה שבין האוזניים היא בדרך כלל הדרך לזהות מקורות אמינים.

      • trilliane הגיב:

        או, סוף סוף עוד מישהי שמתעבת את המילה "הריונית". כבר חשבתי שאני לבד… (אבל אנחנו באמת לבד. נראה שנשים הרות בימינו מאוהבות עד כלות במילה הזו).

        • "הריונית" נשמע כמו מצב מחלה, כמו רגל *סכרתית* או חולה *שחפתית*. באמת לא משהו…

        • Boojie הגיב:

          "הריונית" זו תועבה, בלי ספק.
          ואנחנו לא לבד, אבל אנחנו בהחלט מעטות מול רבים. נתנחם בעליונותנו הברורה.

          אגב, עלי להבהיר שאני לא מתעבת את המילה "הריונית" כשהיא במקום, הווה אומר כשם תואר. אין לי בעיה עם "הרחם ההריוני", "הבטן ההריונית" או "מאזן ההורמונים ההריוני". הבעיה שלי מתחילה כשמשתמשים בזה כשם עצם שמתאר אישה שכרסה בין שיניה.

  4. נינה רמון הגיב:

    פוסט מעולה!!! תודה (-:

  5. נרי סבניה הגיב:

    עצותייך מצוינות. הייתי מוסיפה להן את העצה הבאה: לבדוק מאילו ארצות מגיעות התוצאות. אם כולן מגיעות מאותה ארץ, רוב הסיכויים שזהו תרגום שאילה או תרגומית. הדוגמה הכי מפורסמת היא המילה "סנפלינג". חיפוש snapling בגוגל מניב תוצאות רבות, אבל… כולן מישראל. המילה הנכונה היא, כמובן, rappelling.

    אני לא מתנגדת כלל להשתמש בויקיפדיה או בפורומים או בכל דבר שהוא. פעמים רבות ניתן למצוא שם פתרונות שאינן נמצאים בשום מילון ובשום מקור אחר. צריך רק להקפיד על אימות הממצא במקורות רציניים יותר.

  6. יובל הגיב:

    מה עם הצלבת מנועי חיפוש?
    בינג? יאהו? גוגל הוא אמנם מראה של עולם האינטרנט, אך לא האופציה היחידה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s