"התרגום [שלי] סובל מאמריקניזמים רבים"

פורסם: 04/07/2010 ב-עיון
תגים: , , ,

לפני כמה שבועות ראה אור "וייטנאם: המלחמה (האחרונה) שאמריקה הפסידה בה", ספר מאת ההיסטוריון ג'ו אלן (שבארץ היו קוראים לו "היסטוריון חדש") שתרגמתי עבור הוצאת רסלינג.   

בדרך כלל, העורכים נוזפים בי שאני "מתרחקת" מדי מהניסוח המילולי המקורי. לדוגמה, אם במקור כתוב "he chose not to go to bed yet", אני לא אכתוב "הוא בחר לא ללכת למיטה עדיין" אלא "הוא העדיף / החליט [על פי ההקשר] לא ללכת לישון עדיין". למה? כי מה שחשוב זה המסר, לא המילים, וכשאומרים באנגלית "go to bed" מתכוונים בדרך כלל ל"ללכת לישון", ולא לפעולה הפיזית של ללכת למיטה (למעט מקרים מסוימים מאד..).   

המלחמה האחרונה שאמריקה הפסידה בה

המלחמה האחרונה - אמריקניזמים בתרגום

 

אבל זה באמת עניין של אסכולות ונורמות וסגנון אישי ועוד כמה שיקולים. לפני כמה שנים אפילו נאלצתי לערוך מחדש ספר שלם, כי העורכת בהוצאה לא היתה מוכנה לסבול התרחקויות מהמקור במידה שנראתה לי סבירה, אבל לה נראתה מוגזמת. ובגלל זה, הופתעתי מאד מהביקורת של נועם שיזף (בידיעות אחרונות, סריקה בתחתית הפוסט) על הספר, שבפסקה האחרונה שלה כתוב כך:   

הספר היה נשכר גם מיד תקיפה יותר של עורך, שהיתה חוסכת כמה מהחזרות המיותרות; ומהשקעה גדולה יותר בעריכה לשונית של התרגום (שסובל מאמריקניזמים רבים); וכן מקירובו לעולם המושגים ולידע של הקורא הישראלי המצוי.   

טוב, אז עם ההערה הראשונה אני מסכימה, אם כי החזרות שם די ספורות. עם ההערה האחרונה אני לא כל כך מסכימה, כי הקורא הממוצע של ספר של היסטוריון "חדש" על מלחמת וייטנאם הוא ממש לא "הקורא הישראלי המצוי" ויש להניח שהידע הכללי שלו דווקא גדול מהממוצע.   

ההערה האמצעית, על האמריקניזמים בתרגום, היא הערה מעניינת. זה ספר עיון עכשווי, על מאורעות שרובם הגדול מוכרים, וזה שיקול שחייבים להתחשב בו כשמתרגמים. בספר כזה, בניגוד לספר פנטסיה או מד"ב לדוגמה, אי אפשר לתרגם או לתעתק ככל העולה על רוחנו ומשרת את הטקסט והמסר, כי יש פה אילוץ מכריע – הדברים האלה קיימים במציאות. מצד שני, זה ספר היסטוריה, והכלל מספר 1 בעיני בספרות עיון הוא שהמסר חשוב יותר מהצורה, ולכן יש דברים מסוימים שחייבים לתרגם אחרת הקורא פשוט לא יבין על מה מדברים.
לפיכך, היו כמה מונחים שהחלטנו [אני, העורך המדעי ועורכת הטקסט] לתרגם לעברית ולא לתעתק, כמו sit-ins ל"ישיבות מחאה" (אנשים היו מוחים בכך שהיו יושבים על הארץ במשך זמן רב, במאותיהם ואפילו באלפיהם); protectorate תרגמתי ל"שטח חסות", NAACP הפך ל"האגודה האמריקנית לקידום השחורים" עם ראשי התיבות בסוגריים, כי בספר היו כל כך הרבה ראשי תיבות שהקורא הישראלי, אפילו הלא-מצוי, היה מאבד בהן את הידיים והרגליים צ'יק צ'ק. Gold-Star mothers (אימהות שכולות שבניהם נפלו במסגרת שירותם הצבאי) תורגם ל"אימהות כוכב הזהב", כי אם הייתי מתרגמת "ארגון האימהות השכולות" זה היה נשמע הרבה יותר מדי ישראלי. אבל אולי זה באמת נורא "אמריקניזמי"…   

בקיצור, העורכת שלחה מכתב למבקר לבקש דוגמאות, ונראה אם יהיה לו כוח לענות לנו. אעדכן אם כן.   

עדכון – תגובה ראשונה מאת המבקר:

נועם שיזף ענה בזריזות לאימייל מהעורכת, שלומית עוזיאל, ואפילו נתן כמה דוגמאות שבהחלט ראויות לדיון מעמיק. כשהוא יתפנה, אני מקווה שנוכל לנהל פה דיון פורה על הדבר.    

עדכון – תגובה מלאה מאת המבקר

בפוסט: "אמריקניזמים בתרגום שלי – גרסת המבקר

ואתם מוזמנים כמובן לחוות את דעתכם על נאמנות לשפת המקור לעומת קבילות בשפת היעד וכדומה – ויכוח ישן נושן שלא נס ליחו.

 

לקריאה נוספת

 – הביקורת המלאה של נועם שיזף על "וייטנאם: המלחמה (האחרונה) שאמריקה הפסידה בה". ידיעות אחרונות, יולי 2010. (קובץ סרוק)   

תגובות
  1. אורלי הגיב:

    האם את ההערות האלה שלחת לנועם שיזף? אם את כותבת כאן את דעתך רק אנחנו קוראים אותה. היא לא מגיעה למי שהיא צריכה להגיע. ולגבי אמהות כוכב זהב – אפשר לכתוב אמהות שבניהם נפלו במסגרת שירותם הצבאי, בלי להוסיף שכול שמחבר אותנו לארץ. אפילו שהביטוי נכון.

    • א', זה שאתם קוראים זה בכלל לא זניח. 🙂
      ב', העורכת שלחה אימייל לשיזף. אני מניחה שתתחיל התכתבות ביניהם ואז כל צד ישמע את עמדתו של האחר. או שלא. אולי הוא עסוק מדי או לא זוכר כבר דוגמאות ספציפיות. גם זה קורה. הוא נשמע איש מאד עסוק.

  2. חוקרת קטנה הגיב:

    דווקא בספרים של רסלינג יש מקום לאמריקניזמים ולמלים לועזיות כי הם מאוד אקדמיים ומאוד נוטים לתרגום אדקווטי, ופחות לקבילות. ספר היסטוריה הוא בדיוק לא הספר ש"נייהד" ו"נעברת" כי הוא עוסק במוצהר ובמפורש במציאות שהיא זרה לנו (במקרה הזה) ונטועה בתרבות אחרת. הביקורת קצת מוזרה, אבל כמתרגמת אני מתרשמת לפעמים שמבקרים סתם מחפשים מה לומר.

  3. שלומית עוזיאל הגיב:

    רק כדי לעשות איתנו צדק, מה שכתבנו בעניין האמהות השכולות היה כך:

    "ואימהות כוכב הזהב – זה היה כינוין של אימהות שכולות – נכנסו לבית הקברות הלאומי ארלינגטון…"

    כלומר הביטוי תורגם מילולית, ונוסף הסבר.

    שלומית עוזיאל, עורכת הטקסט של התרגום הסובל מאמריקניזמים רבים 😉

  4. galithatan הגיב:

    אני כמוך, חושבת שהמסר יותר חשוב מהיצמדות למילים, בעיקר מכיוון שמה שחשוב הוא המשמעות ולא התרגום 1 ל:1 (דוגמת המיטה והשינה שהבאת ממחישה זאת היטב).

    אבל באמת יהיה מעניין לשמוע למה התכוון המבקר…

  5. חוה הגיב:

    אם הייתי קוראת את הביטוי "אמהות כוכב הזהב" לא היה לי מושג ירוק על מה מדובר, אלא אם כן הייתי מבינה מתוך ההקשר. טוב עשית שהנהרת!
    עם זאת לדעתי את מבזבזת אנרגיה על התדיינות עם מר שואסמו שכנראה אין לו מושג איך תרגום מובן וקריא אמור להיראות, ובמה זה כרוך. מה שפורסם בעיתון כבר פורסם, ואני די משוכנעת שהוא לא יפרסם מאמר נוסף ובו יכתוב "סליחה טעיתי…התרגום הוא דווקא טוב", גם אם תצליחי לשכנע אותו שה"אמריקניזמים" אכן נחוצים. אף שלא קראתי את הספר, יש לי הרגשה עמומה שהביקורת על התרגום שלך מהווה חלק מקטילה עדינה של הספר מתוך סיבות פוליטיות או אידיאולוגיות, כך שהבעיה בהחלט לא של התרגום שלך, אלא עצם העובדה ש"העזת" לתרגם ספר של היסטוריון "חדש".

    • חוה, חס וחלילה! לנועם שיזף בהחלט יש מה להגיד והדוגמאות שהוא נתן לנו באימייל ראויות לדיון ולפחות אחת מהן מוצדקת לגמרי, בלי שום קשר להבדלי טעמים.
      אני גם לא מרגישה שהביקורת שלו על הספר שלילית – יש לו כמה הערות ענייניות על היבטים טכניים בספר (עריכת מקור לא מספיק קפדנית, לדוגמה), אבל הביקורת שלו על הספר בכללותו אוהדת למדי, בעיני. הרי המשפט הראשון בפסקה האחרונה הוא "מעלותיו של הספר היו ניכרות יותר…"
      בקיצור, אני מקווה שיזדמן לו ולי ולעורכת לנהל דיון, ואני מקווה ללמוד ממנו ולשפר לפעם הבאה. כי עורך טקסט אמור בהחלט לתפוס את הפאשלות שלנו, המתרגמים. אבל האחריות היא בראש ובראשונה עלינו – לא לפשל מלכתחילה.

  6. חוה הגיב:

    טוב, אם כך מי אני ומה אני… בסך הכל קצת פרנואידית.
    רק טוב

  7. asherov הגיב:

    יעל,
    אמנם לא קראתי את הספר ואני לא מכיר את המבקר הספציפי, אבל ברוב הגדול של המקרים מבקרים לא מבינים את עבודת התרגום (יש כאלה שגם הבנתם הספרותית בספק), פולטים שטויות לטוב או לרע מבלי להשוות עם המקור, ולא מודעים לכך שיש מאגר שלם של שיקולים בזמן תרגום, שבכלל לא קשורים למילה או למשפט, אלא למכלול; וזה משהו שגם מי שתרגם ספר-שניים עוד לא יודע.
    כך שאין סיבה להתרגש ובוודאי שלא להתנצח איתם, למרות שאני מודה שלפעמים אפילו אני לא מתאפק, אבל נו… גדלתי על קלינט איסטווד, לא על גנדהי.
    עוד שימי לב, שתמיד ההערות שלהם מגיעות בסוף, בקטן, בלי להביא דוגמאות שמוכיחות את עמדתם (הרצנזיה הייתה יוצאת נשכרת מיד תקיפה של עורך, אבל בעיתונות של ימינו גם אלה פוחתים), כך שאפילו עיתונות זה לא, אלא משהו שבין הכשל הלוגי להוצאת הדיבה.

    • נכון, יש מבקרים שיורים מהמותן וחלקם לא יודעים את שפת המקור ולא מסוגלים להשוות. ורובם לא מבינים כלום בתרגום או באילוצי תרגום.
      אבל אני מתרשמת ששיזף שונה מאד מהם:
      א' הוא מכיר את תהליך העבודה על תרגום לעומק. המבקרים שלא מכירים, קובלים באופן כללי על "התרגום". שיזף, שמכיר את התהליך כנראה, יודע שאמריקניזמים, או כל סוג של מילוליות יתר, הם מחלה נפוצה בקרב מתרגמים, ושבדרך כלל העורכים אחראים לנכש את הסוג הזה של הפשלות. ולכן הוא כתב מפורשות – "…בעריכה לשונית של התרגום…"
      ב' ההערות על תרגום מגיעות בסוף ובקצרה אפילו אצל מבקרים שיש להם מה לומר ושיש להם דוגמאות ספציפיות, פשוט מפני שלצערנו, עניין התרגום לא מעניין כמעט אף אחד. רק במקרים שהתרגום מחפיר או נשגב, הקיצוניות מצדיקה פירוט.
      ג' שיזף לא "מתנצח" בכלל. הוא הסכים להקדיש מזמנו ולשוב לספר כדי למצוא בו את הדוגמאות הספציפיות ולהאיר את עינינו. אני מעריכה את זה מאד ובטוחה ששני הצדדים יצאו נשכרים.

      אבל תודה מקרב לב לכל שמגן על שמם הטוב של המתרגמים כנגד ביקורות בלתי מוצדקות 🙂

      • asherov הגיב:

        כל זה טוב ויפה, אבל ביקורת צריכה להיות מנומקת, כי אם הייתי כותב על ספר שהוא "סובל מרדידות" ולא מפרט, לא הייתי עושה את מלאכתי נאמנה. באותה מידה, לומר משהו כללי על התרגום מבלי לנמק, משול להקנטה, ומשום כך אני לא ממש מתייחס להערות כאלה.
        דמייני לעצמך, אבוי, שהיה מוצא פשלות אמיתיות… אז זה היה כואב.
        ובעניין העורכים, כבר נתקלתי בכמה ספרים שהתרגום שלהם היה מחפיר, והיו חתומים עליהם בגאווה כמה מהנחשבים בתחום בארץ, שמן הסתם אפילו לא העיפו מבט במוצר.

  8. העברית הישראלית סובלת מאמריקניזמים רבים – והיא כנראה לא סובלת מהם אלא חיה אתם בשלום רוב הזמן.

  9. רון ברק הגיב:

    קניתי את הספר בשבוע הספר וסיימתי לקוראו לפני מספר שבועות.
    דעתי היא שהתרגום היה לא רע בכלל, די קולח ברב במקומות עם העברה מדוייקת של "כוונת המשורר" (גם אני מהאסכולה של תרגום "רוח המשפט").
    אם יש בעיות בספר הרי שהן לדעתי במספר פרקים שהתארכו יתר על המידה ולא תמכו מספיק בתזות של המחבר (בעיקר בפרקים 5-7) אך אין לכך כמובן שום קשר לתרגום.

    אגב, המאמר שציינת באתר
    http://www.intergalacticmedicineshow.com/cgi-bin/mag.cgi?do=columns&
    vol=carol_pinchefsky&article=005
    הציג בצורה בהירה מאד את דילמות התרגום ומצאתי עצמי מהנהן בראשי בעת קריאתו.

  10. […] נועם שיזף, שלומית עוזיאל 0 לפני כמה שבועות קיבלתי ביקורת שהפתיעה אותי על תרגומו של הספר "אמריקה: המלחמה […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s