משאלותיה הכמוסות של אם עובדת

פורסם: 27/06/2010 ב-8. כללי ואישי
תגים: , ,

בלי להיכנס לדיונים מעמיקים מדי, שמקומם לא יכירם פה, יש לי תיאוריה שהורים נחלקים לשלושה סוגים, בגדול:     

  1. משוגעים על הילדים שלהם, הופכים עולמות כדי להיות עם הילדים כל דקה, נהרסים מרוב נקיפות מצפון כשהם נתקעים בעבודה.
  2. לוקחים את הילדים בסבבה, בשאנטי, בלי נקיפות מצפון, עושים חיים.
  3. לא מבינים איך הם עשו את זה לעצמם (כי הם הקשיבו בטעות לחברים מסוג 1), ומנהלים טבלת יאוש עד היום שהילדים יצאו מהבית.

יש כמובן תת-סוגים, וכשהילדים ישנים אפילו הורים מסוג 3 עשויים להרגיש לפתע פתאום כהורים מסוג 1, אבל בגדול – לכל הורה יש כנראה איזושהי גישה בסיסית כלפי הילדים שלו.   

הורות מסוג 1 נראית לי כנגזרת של הפרעת אישיות כלשהי. אני כשלעצמי שייכת לסוג 3, ואני תמיד מקנאת בהורים מסוג 2. בעיקר כשאני מתוסכלת ועצבנית מרוב ריצות בין החוגים לטיפת חלב; הדד-ליין נושף לי בעורף, בלי שום כוונות אירוטיות, ואני, במקום לתרגם בשצף קצף, תקועה במסיבת גן עם כוריאוגרפיה הלקוחה היישר מהאירוביזיון 1982. או לחליפין – הספר שאני מתרגמת פשוט מרתק, וקצב התרגום שלי לא עומד בסקרנות שלי, ובכל זאת אני תקועה שעה וחצי עם תינוק היפראקטיבי אצל רופאת העיניים בשביל בדיקה של 4 דקות.   

כי בעצם, מה שאני הכי אוהבת, כמו יצחק שניבוים, זה לתרגם.    

אז הנה קריקטורה ממש מוצלחת שמתארת, בקצרה מאד, את הלך הרוח שלי ושל עוד כמה הורים כמוני.    

משאלותיה הכמוסות של אם עובדת

 

תודה לענבל שגיב על הקריקטורה. (תודות נוספות בסוף)

לקריאה נוספת

אזהרה – המדור שומרת לעצמה למחוק, ללא התראה מוקדמת, כל תגובה שלוקחת את הפוסט הזה ברצינות תהומית ומוגזמת.    

תודות נוספות

  • תודה ל-ע' הראשון, שכל ארוחה (נדירה) איתו היא הפוגה מבורכת בשגרת העבודה והילדים.
  • ותודה ל-ע' השני, שלא מזדעזע מהקיטורים שלי, שמרגיע אותי שמנסיונו בעוד כמה שנים יהיה יותר קל ושבשאר הזמן מושך אותי לדבר על דברים אחרים, טעונים פחות.
  • וכמובן תודה למר מדור, אבי ילדי, שכשאני יורדת מהפסים בא להציל אותי מפירות חלציו.
תגובות
  1. מתרגמת הגיב:

    הפסדת אותי.
    סבבה לך ולהורות שלך, אבל מכאן ועד להגדיר את הורים מסוג 1 כהפרעת אישיות… בשביל מה זה טוב? אולי רק כדי להקל על נקיפות המצפון *שלך*.

    • מתרגמת, בדיוק על סוג התגובות הזה דיברתי. זה קטע הומוריסטי, שאין טעם לקחת אותו יותר מדי ברצינות, ובטח לא להפוך אותו לחומר גלם לניתוחים פסיכואנליטיים.

  2. ארנה הגיב:

    סוף כל סוף הבנתי מה זה הפנאן שלי כשאני מתפננת עם הילדים (בדגש על כש…).
    מתברר שאני סוג 2.
    איזה כיף לי.
    את מוזמנת עם הצאצאים להפוגה קצרה.

  3. אינגה מ. הגיב:

    אז בעצם מה שאת אומרת זה שלפעמים (בשעות הקטנות של הלילה) את מפנטזת להיות אינגה כזו שיש לה חופש לתרגם כמה שבא לה.

  4. אינגה מ. הגיב:

    א. כיף לדעת שאני מושא לפנטזיה 🙂

    ב. עושה לי טוב לדעת שאני לא היחידה שמרגישה ככה, כי *אם* היו לי ילדים הייתי בלי שום ספק הורה מסוג 3.

  5. אל תדאגי – שיבוץ ההורים בסוג מסוים גמיש יותר מנערת הגומי בקרקס הכי משקיען בעולם. את כרגע בשלב הכי קשה (מבחינת גילאי הילדים), והרבה יותר מבאס להיות טיפוס 1 מאשר טיפוס 3…
    אני תמיד אומרת שעם ילדים כל יום עובר נ-ו-ר-א לאט, אבל השנים עפות. ברגע שמפנימים, נהיים טיפוס 2 בלי להרגיש. במיוחד כשטעות שנדמה לך שעשית עם ילד זה דבר הרבה יותר פשוט מתרגום שגוי בספר שכבר הודפס – זה כמו פוסט באתר שאפשר לעדכן כשמגלים את הטעות.

  6. חוה הגיב:

    החדשות הטובות, שהם גדלים מהר. אולי לא מספיק מהר, אבל תאמיני לי, מתוך ניסיון אישי שזה מהר.
    החדשות הרעות, שאנחנו מזדקנות באותו הקצב בדיוק.
    רק טוב.

  7. לאה הגיב:

    המאמר הזה תפס אותי ביום מסוג 3 (היום הראשון של החופש הגדול עם כל הדדליינים ביחד).

    מצאתי שברגע שלמדתי איך להיות הורה יותר אפקטיבי היחס שלי להורות השתנה פלאות (חוץ מימים מטורפים כמו היום…)

  8. […] יש תחום אחד שבו אני מרגישה ודאות שהצלחנו כהורים (ואין הרבה כאלה), זו האהבה של הילדים לספרים. מדורצ'יק כבר הולך מחדר לחדר […]

  9. […] הקהל מותק, הילדים התמכרו … על משאלותיה הכמוסות של אם עו…מותק, הילדים התמכרו … על ספרות יפה? פויה.מותק, […]

  10. […] א' על מותק, הילדים התמכרומותק, הילדים התמכרו … על משאלותיה הכמוסות של אם עו…מותק, הילדים התמכרו … על משאלותיה הכמוסות של […]

  11. Nina R. Davis הגיב:

    יעל, פוסט נפלא, ותודה גם על קישורים נפלאים.
    מזמן אמרתי שאני לא מסוגלת להתרגש מהתינוקות והילדים של אנשים אחרים, רק מהילדים שלי. וכעת אפשר להוסיף לכך את הנכד (המדהים) שלי.
    שיהיו בריאים כולם.

  12. […] קוננתי על השתייכותי, שלא מרצון, לקבוצת הורים מסוג 3. והחופש הגדול האינסופי ודאי לא קל גם להורים מסוגים 1 […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s