תרגומי שירה וקלאסיקות לעברית באינטרנט

פורסם: 20/05/2010 ב-כלים , תוכנות ושות'
תגים: , , , , ,

סופרים אמריקאיים, בעיקר סופרי מד"ב מנסיוני, אוהבים מאד לצטט מתוך יצירות קלאסיות כגון הקומדיה האלוהית, שקספיר וכדומה.  

אז אם נתקלתם בציטוט מיצירה או שיר, כדאי לכם להציץ באתר של אריה סתו. סתו הוא מתרגם שירה פורה מאד. יש המותחים ביקורת נוקבת על תרגומיו וטוענים שהם אינם נאמנים למקור (ראו ביקורות ב"לקריאה נוספת"), אך לנו, המתרגמים, כל תרגום עוזר, וגם אם התרגום אינו מוצלח בעינינו, לפחות הוא יכול לשמש כהשראה לתרגום משלנו.  

הנה הלינקים לכמה מהספרים שתרגם , המצויים במלואם בקובצי PDF:  

שירת רולן  

סונטות שקספיר  

שבעה שערי שירה  

כרך א. מבחר משירת העידן הקלאסי וימי הביניים
כרך ב. מבחר משירת הרנסנס, הבארוק והמאה הי"ח
כרך ג. מבחר משירת העידן הרומנטי: גרמניה, אנגליה
כרך ד. מבחר משירת העידן הרומנטי: צרפת, איטליה, ספרד, רוסיה ופולין
כרך ה. מבחר משירת המאה העשרים: שירה אנגלו-אמריקנית
כרך ו. מבחר משירת המאה העשרים: צרפת, ספרד, אמריקה הלטינית, איטליה
כרך ז. מבחר משירת המאה העשרים: גרמניה, רוסיה, פולין   

שירת הניבלונגים  

אבירי השולחן העגול א'אבירי השולחן העגול  ב'  

דנטה – הקומדיה האלוהית: התופת, טור הטוהר, העדן  

שירת אל סיד  

שירת הנסיך איגור  

ביוולף  

שירת קוסובו מבחר מן השירה האפית הסרבית  

שירת הצפון מבחר האדה האיסלנדית הוצאת אריה ניר   

לקריאה נוספת

מפרט טכני בא לעולם, ראיון של קרן דותן עם אריה סתו, הארץ, תרבות ובידור, 15/12/2007  

"במתרגם לעברית דנטה עוד לא פגש במסעו" ביקורת (צוננת) של אלון אלטרס, הארץ ספרים, 1/1/2008

תגובות
  1. מישקי הגיב:

    תגידי, את מקבלת כסף מסתיו כדי לפרסם אותו?

  2. פרי זמק הגיב:

    מבלי להכנס לשאלה של טיב התרגומים – השימוש בציטוטים כאלה בספרים – כתת-כותרות, או כעין פתיחה לפרקים/חלקים, עובד (לדעתי) בגלל שני תנאים מצטברים: 1. הקשר בין הציטוט לתוכן של הטקסט (לפעמים מבינים את הקשר הזה רק לאחר הקריאה); 2. ההיכרות של הקורא עם הטקסט המצוטט.
    לכן, אם יש תרגום חדש (או לא-מוכר), ולקוחים אותו במקום תרגום יותר מוכר, יש סיכוי שהציטוט לא יצליח.

  3. ענת אופיר הגיב:

    יעל, המון תודות. פשוט נפלא!

  4. מה שענת אופיר אמרה!
    אם הקורא לא מזהה את הציטוט, או שהציטוט לא מדבר אל ליבו כי הוא רגיל לנוסח אחר — זה כבר עניין אחר. אולי האסוציאציה לא תהייה מיידית, אבל בטח אפשר לזהות במה מדובר… זה גובל בנאמנות רגשית ופחות קשור לאיכות התרגום. כמו מי שגדל על "גשם יורד, טידלי פום, ממשיך טורד, טידלי פום" וגו'.

  5. אורלי אגרנט הגיב:

    יעל, אין כמוך, איפה את מוצאת את הזמן לחפש ולהעלות את הכל כאן באתר. צריך לתת לך צל"ש על השקעה.

  6. אבירם הגיב:

    איזה נאמנות רגשית, איזה? מדובר בהשחתת שפה בפומבי. בנגישות זנותית לטקסט.
    "לזהות במה מדובר"?
    בלי להתייחס בכלל לאיכות או לחסרונה אצל סתיו, כי לא בו מדובר כאן אלא בתפיסה עצמה, מתרגם רציני יכתת אצבעותיו בין כרכים מאובקים או נוצצים לבין עמודי אינטרנט (הכל לפי הטעם, הזמן והצורך) ויחפש תרגום שעושה חן ומשכנע כתרגום, לא רשימת מצרכים שממנה הקורא יוכל להרכיב שירה במו מוחו.

    • לאבירם
      לצערי הרבה מאד תרגומים לעברית הם מיושנים עד כדי חוסר אפשרות להשתמש בהם בימינו. במצבים קיצוניים, קל יותר לדובר עברית ממוצע להבין את לשונו של שקספיר מאשר את לשונו של המתרגם לעברית מלפני 50 שנה.
      לפיכך, אחרי שכיתתנו רגלנו בין כרכים מאובקים וכדומה, כי הרי אין בעולם אלא מתרגמים רציניים להחריד, לא פעם אנו נאלצים להרכיב בעצמנו תרגום שיהיה מובן לקהל הקוראים שלנו. ומכיוון שאנחנו לא יודעים לעשות מרק מכפתור (או מאבן), אנחנו נדרשים להשתמש "במצרכים" הקיימים, ולשאוב מהם השראה.

  7. אבירם הגיב:

    לא זה מה שהטריד אותי. גם תרגומים גרועים, ואולי במיוחד אותם, צריך להכיר. מה שאני לא מסתדר איתו הוא הפשרה המוזרה של "לזהות במה מדובר" (שלא את, אלא נינה כתבה). בכל מקרה, אני גם בעד לאתגר את הקורא, כשיש צורך (בייחוד כשמדובר בשירה, שמה כל מילה מלמיליאן).
    יתר על כל זה, מדובר אפילו בסיכון מקצועי – אם השפה תידרדר לרמת הגוגל, מי יזדקק למתרגמים?

  8. המחסנאית הגיב:

    ניסתי לקרוא אבל לא הצלחתי. כלום לא הצלחתי, מלבד הכותרת והשורה שמעל תיבה זו " פרסם תגובה" צבע הכתב על הרקע יוצר עבורי תבנית לא מובחנית ובלתי קריאה. עדינה ויפה אבל לא בלתי אפשרית, גם כשהגדלתי מאד את האותיות.(ככל הנראה רק עבורי , אבל אולי יש עוד כאלה)

  9. חולי הגיב:

    אחלה קישורים!
    תודה.

    הספרים האלו קיימים גם בשר ודם או רק באנטרנט?

  10. פשוט יעל הגיב:

    אני מנסה שלא לכתוב תגובת knee-jerk להמלצה על משהו משל אריה סתיו[*], אז אומר רק שאני לא כ"כ מסכימה עם הטענה שעדיף תרגום גרוע מאשר שום דבר ('לנו, המתרגמים, כל תרגום עוזר, וגם אם התרגום אינו מוצלח בעינינו, לפחות הוא יכול לשמש כהשראה לתרגום משלנו'). אם מדובר בתרגום שהסגנון שלו לא יפה בעינינו, בסדר; זה כבר שיפוט סובייקטיבי. אבל עדיף לדעתי להתחיל מאפס מאשר להסתמך על תרגום רע. ולגבי הטיעון על משהו שמצלצל מוכר, התרגומים של סתיו ממש לא שייכים לקטגוריה הזו, כי הם חדשים, ורוב האנשים לא מכירים אותם; אין כאן שאלה של 'השלג יורד, טידלי פום, מוסיף טורד, טידלי פום' לעומת משהו חדש ופחות מוכר. בעצם, מכל היצירות שצוינו כאן, אני לא יכולה לחשוב על אפילו אחת שבה יש איזשהו תרגום קלאסי מוכר. אם כך, השיקול הוא אך ורק מתרגם א' מול מתרגם ב' – במקרים בהם יש תרגום קודם כמובן. הבולטים כאן מהבחינה הזו, בעיניי, הם 'סונטות שייקספיר' (התרגום של זנדבנק מצוין ומומלץ, ויש עוד כמה לבחירה; שייקספיר הוא אחד המשוררים היחידים שכל שירתם תורגמה לעברית, ואפילו יותר מפעם אחת), האדות האיסלנדיות (טשרניחובסקי כמובן), ובעצם גם חלק גדול מהשירים ב'שבעה שערי שירה', בעיקר כשמדובר בשירת רוסיה, שזכתה להרבה תרגומים נפלאים לעברית (בעיקר אברהם שלונסקי ולאה גולדברג, אבל גם רחל, אלכסנדר פן ועוד, וגם מתרגמים מודרנים כמו רועי חן, רנה ליטוין או סיוון בסקין). התרגום של סתיו נגיש באינטרנט, וזה טוב, אבל לדעתי עדיף להסתבך קצת יותר ולמצוא תרגום טוב יותר. או אם מדובר בדברים שבאמת אין להם תרגום קודם, לפחות להתאמץ קצת ולחפש תרגומים לאנגלית, למשל, כדי להשוות אליהם, במקום להסתמך באופן עיוור על התרגום היחיד.

    אה, ולחולי: הו כן, יש ספרים.

    ———————
    [*] טוב, רק קצת, כי אני לא יכולה להתאפק: הוא מתרגם גרוע, נקודה. במקרה הטוב – כשיש תרגומים קודמים לשלו, כמו במקרה של סונטות שייקספיר למשל – הוא רק משטיח את הטקסט, אבל המקרים רבים הוא שוגה שגגות חמורות של הבנה בסיסית (למשל מתוך שיר של שיימוס היני: there was a sunlit absence -> 'לא הבהיקה השמש'). וזה אפילו בלי להכנס לעניין של פרויקט תרגום הקלאסיקות שלו, שבמסגרתו הוא מתרגם יצירות משפות שהוא לא ממש יודע במסגרת זמן בלתי-סבירה לחלוטין (הפרויקט כולל 20 יצירות ב-8 שנים, או בחשבון פשוט, כחמישה חודשים לתרגום כל יצירה). הוא גרפומן שרלטן מהסוג הגרוע ביותר. וזה באמת קצה הקרחון של כמה אני יכולה לקטר על הטיפוס הזה. אבל אוסיף למדור 'קריאה נוספת' עוד שני ניתוחים של אנשים שאני מכירה ומוקירה, ושמבינים דבר או שניים בתרגום, על אותה תפלצת המכונה 'שבעה שערי שירה':
    עמינדב דיקמן, "רוסית, פולנית, יוונית. מה זה בכלל משנה", הארץ 05.06.06: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=723170&objNo=59651&returnParam=Y
    רונן סוניס בבלוג שלו, עם עוד כמה דוגמאות: http://antinous.livejournal.com/30968.html

  11. חנה קופלר הגיב:

    שנאת חינם היא כידוע מן הקללות שירדו על עמנו והגברת מביאה זאת יפה לביטוי: "שרלטן גרפומן מן הסוג הגרוע ביותר". זאת משום שהוא מתרגם בזמן בלתי סביר. מאחר ואני עוסקת בשירה מזה עשרות בשנים וכל כתביו של אותו גרפומן שרלטן מפארים את מדפי ספרייתי, גמרתי אומר לחשב את לוח הזמנים של סתיו. ובכן בפתח דבר לסונטות שקספיר הוא מציין שמלאכת התרגום בוצעה בשנות השישים של המאה הקודמת. "שירת רולן" תורגמה ב-1973, וחלק ניכר מן היצירות המופיעות ב"שבעה שערי שירה" תורגם על פני עשרות בשנים החל מתחילת שנות השישים. הנה כי כן 45 שנות עבודה.
    מבדיקה אקראית עולה שממוצע השורות המתורגמות בכרך הוא 4000. אם נחלק זאת ל-45 שנים נקבל שש שורות ליום ואם נחסיר שבתות וחגים יהיה המספר 7 שורות.
    התעריף הרשמי לתרגום שירה עומד על 14 ₪ לשורה. כלומר, על-מנת להשתכר שכר ממוצע במשק (7800 ₪) על המתרגם לעמוד בקצב של 22 שורות ליום. הנה כי כן, לא זו בלבד שסתיו אינו מתרגם במהירות אלא שהוא איטי ועצלן, שהרי הקצב שלו עומד על פחות משליש מן הקצב הנדרש ממתרגם המבכר שלא לקבץ נדבות.
    ועתה ביחס להיבט הערכי של תרגומיו: רוב תרגומי השירה של אותו גרפומן שרלטן ראו אור בהוצאת הקבוץ המאוחד, הוצאה אשר בראשה עומד פרופ' עוזי שביט, הנמנה על צמרת המומחים לספרות באקדמיה מזה עשרות בשנים. אם אמנם מדובר בגרפומן שרלטן כיצד זה מוכן פרופ' שביט להכתים את שם הוצאתו המכובדת בתרגומיו של איזה שרבטן ונוכל? רדיפת בצע? והלוא ברור שהוצאה לאור של יצירת מופת בשירה היא כשלון כלכלי ידוע מראש. ובכן?
    ועוד דבר. האפראט המדעי – apparatus criticus המלווה את כרכי התרגומים מונה 4000 (כן, ארבעת אלפים!) עמודים בקרוב, קרי: 10 כרכים בממוצע של 400 עמ' לכרך. (האם הכותבת מכירה בכל הספרות העברית לדורותיה מישהו שעשה שליש או רבע מזה?)
    בין החוקרים המשתפים פעולה עם סתיו ניתן למנות את צמרת המומחים בעולם. כיצד זה אותו גרפומן שרלטן הצליח להפיל בפח נכליו את פרופ' פינקלברג, ראש החוג ללימודים קלאסיים לשעבר באוני' תל-ביב המופיעה באחרית דבר לתרגום האיליאדה. כיצד זה שגדולי החוקרים מאוניברסיטאות אופסלה, אוקספורד, הרוורד, פירנצה קייב ועוד, הסכימו לשתף פעולה עם האיש? והלוא כלל בסיסי באקדמיה קובע שחוקר בכיר לא ייתן את שמו לעבודה שאיננה נמנית עם המעולות בתחומה. וכי יעלה על הדעת שפרופ' תיאודולינדה ברוליני, החוקרת הבכירה בדורנו של "הקומדיה האלוהית" לא קבלה חוות דעת מפורטת ביחס לערכו של התרגום בטרם הסכימה לשתף פעולה עם אותו חדל אישים?
    כל חיי אני קוראת שירה ולעניות דעתי תרגומיו של אריה סתיו הם הישג מפליא ומרגש ואני מודה לו מקרב לב על מלאכתו. ומשפט סיום ביחס לעמינדב דיקמן, מי שזכה על תרגומיו למקלחת צוננים: לאחר הבכורה של הסימפוניה השביעית לבטהובן כתב המבקר הבכיר של ברלין בעת ההיא: "המוסיקה של מר בטהובן נשמעת באוזני כצרימת שער ברזל הסב על ציריו החלודים."

  12. פאול הגיב:

    היי, קבצי ה-PDF שלכם נמחקו, לצערי. יש מצב שתכלו לעלות אותם מחדש?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s