"האוהל", מרגרט אטווד

פורסם: 08/04/2010 ב-פרוזה
תגים: , ,

לפני שנה בערך היה לי הכבוד לתרגם את האוהל – ספר סיפורים קצרים מאת מרגרט אטווד. אטווד קצת מזכירה לי את שימבורסקה, בכך שהיא מביעה רעיונות אישיים וגלובאליים במילים של יומיום, בלי הנשגבוּת או ההתפלפלוּת המילוליות המאפיינות לדוגמה את אלתרמן, שלונסקי או שייבון.  הנשגבות וההתפלפלות מרשימות, אפילו משעשעות לפרקים, אך גם מנכרות. אטווד כותבת אחרת, ובספר הזה היא כותבת ממרום שנותיה, ממרום נסיונה, וגם ממרום התפכחותה.

אתגרי תרגום

לא פשוט לתרגם את הספר הזה. נכון שלא נצרכתי לעלעל ב"אוצר המלים" של רבין ורדי, ספר עב-כרס וגדוש להתפקע בביטויים ומלים ארכאיות עם ניחוח עש מלבב, אבל דעתי האישית היא שככל שהמשלב של הטקסט המקורי פשוט יותר, כך קשה יותר לתרגם אותו לעברית: העברית הגבוהה עשירה מאד, עתירת אפשרויות. העברית היומיומית והפשוטה, לעומת זאת, דלה הרבה יותר. לא בתור שיפוט ערכי של תרבות גבוהה ונמוכה, אלא פשוט מפני שהעברית המודרנית (או הישראלית כהגדרת גלעד צוקרמן) צעירה מאד, ויש המון דברים שעדיין לא התפתחו בה.

האתגר השני הוא ריבוי המשלבים, הסגנונות, הז'אנרים של המקור. יש בספר שלושים ומשהו סיפורים, וכל אחד מהם יחיד ומיוחד. חלקם פארודיה, חלקם קינה; חלקם מציאותיים, חלקם פנטסטיים; חלקם שואבים השראה מסרטי אימה, חלקם מהמיתולוגיה, חלקם מספרות ילדים. בקיצור, היה מעניין, למדתי וחקרתי. ואני מקווה שתיהנו.

הספר ראה לאור לפני כמה ימים, ובהארץ כבר הספיקו לפרסם את הסיפור הראשון בו – סיפורי חיים. משום מה השמיטו את השורות האחרונות…

עדכון: Ynet פרסמו את הפואמה "השיבו את אמא: תחינה": "אימא שפונתה/ ונכלאה, כי יום אחד/ התחילה לצרוח בלי להפסיק/ ועשתה משהו נורא/ עם המספריים של המטבח…"

עדכון 2: באתר text.org.il פרסמו חמישה סיפורים מתוך האוהל

ביקורות

רצף הסיפורונים גורר את הקורא לחקור עוד ועוד, עד תום הספר, ואולי לחזור מדי פעם לאחור כדי לבדוק אם החמיץ איזו שנינה או הבחנה. גם סגנונה של אטווד, שמועבר היטב לעברית בתרגומה של יעל סלע-שפירו, הוא קליל ויומיומי לעתים. כמו פרפר מעופף מסיפור-פרח למשנהו, ביקורת מאת דוד הדר, הארץ, 7/5/2010

ספרה החדש של מרגרט אטווד הוא אוסף של 35 קטעי פרוזה קצרים, המתורגמים לעילא. מעשה הנביאה, ביקורת מאת עמרי הרצוג, הארץ ספרים, 12/5/2010

אטווד פוסעת בין המחשבות והנושאים באמצעות משלים יפים והופכת את דעותיה ורעיונותיה לאוטוביוגרפיה מקורית מאוד… "האוהל", שתורגם במיומנות נדירה על ידי יעל סלע-שפירו, יכול להיקרא כמדריך ניו אייג'י להבנת מועקת החיים, כרומן אלטרנטיבי שמורכב מתובנות ופרגמנטים שאם תביטו בהם טוב טוב תגלו בהם דנ"א משותף, אך גם כטקסט חברתי שתפקידו לעורר מחשבות על תהליכי הגלובליזציה. גדולה מהחיים, ביקורת מאת עמר לחמנוביץ', ישראל היום, 9/7/10 

הרי לפניכם סיפור נוסף, שכשתרגמתי אותו הודיתי למזלי הטוב שרכשתי ניסיון בתרגום מד"ב. אני חושבת שההשראה היא אמרה שמיוחסת לאיינשטיין, אם אני לא טועה, לפיה לא ידוע באילו כלי נשק ינהלו את מלחמת העולם השלישית, אבל אין ספק שאת הרביעית ינהלו במקלות ובאבנים

תְפוֹס פיקוד

א'

– המפקד, התותחים שלהם עשו חור בספינה. הוא מתחת לקו המים. המים חודרים לספינה, המפקד.
– אל תעמוד שם בחיבוק ידיים, אוויל! חתוך פיסת קנבס, צלול פנימה וסתום את החור!
– המפקד, אני לא יודע לשחות.
– ייקח אותך האופל! מיהי המינקת שהרשתה לך לצאת לים? אין ברירה. אצטרך לעשות זאת בעצמי. החזק את המקטורן שלי. כבה את השרפה הזו. פנה מפה את המוטות הללו.
– המפקד, נקטעה לי הרגל.
– עשה כמיטב יכולתך, אפוא.

ב'

–  המפקד, הטילי-נ"ט שלהם קרעו לנו את הזחל השמאלי של הטנק.
– אל תשב כמו גולם, מטומטם אחד! תיקח מפתח ברגים, תיכנס מתחת לטנק ותתקן אותו!
– המפקד, אני תותחן, לא מכונאי. ובכל מקרה זה לא יעזור.
– למה לעזאזל שולחים לי טמבלים חסרי תועלת כמוך? אין ברירה, אני אצטרך לעשות את זה בעצמי. תחפה עלי עם המקלע שלך. תכין רימונים. תעביר לי את המפתח-צינורות ההוא.
– המפקד, נשרפה לי היד.
– טוב, תעשה מה שאתה יכול.

ג'

– המפקד, וירוס התולעת הזדוני שלהם שיבש את מערכת פיקוד הטילים שלנו. הוא זולל את התוכנה כמו סוכריות.
– אז אל תשב ותעשה ביד שם, חתיכת בן זונה! תעלה את הפָיֵירוֹולים, או מה שזה לא יהיה שצריך להעלות במקרים כאלה.
– המפקד, אני רק צופה במסכים, אני לא מתכנת.
– איזה זין , מה הם חושבים שיש לנו פה, מכון יופי? אם אתה לא יכול לתקן את זה, איפה הְחנוּן הלַפלף המחוצ'קן שכן יכול?
– המפקד, זה הוא שֶכָּתב את הווירוס. הוא לא ידע לעבוד בצוות, המפקד. הטילים כבר שוגרו והם טסים ישר עלינו.
– אין ברירה, אני אצטרך לתקן את זה בעצמי. תעביר לי ת'פטיש-חמש-קילו משם.
– המפקד, נשארו לנו שישים שניות.
– טוב, תעשה מה שאפשר.

ד'

–  המפקד, המַקוֹרין התקלקל והפעיל את השְמוֹקי-טוֹקי. השמוקי-טוקי סידֵם את הפּלַאפּוּדֶל הגְלופְּזואידי. יכול להיות שהגורם הוא ננו-בֵּייקונים עוינים.
– אז אל תרחף לך בלי לעשות כלום, כמו איזה מזל"ט משובט! תדַפֵּל את המַגְמַטרוֹן, תאתחל את המעקֵם-פְּראג'ים ותכניס את הלַהַב-חֶרֶס עם החיבור-קָצֶה הפֶּסימַלי! ככה נתפוס את הבִּיוֹבּוֹטים הקטנים והמחורבנים האלה!
– המפקד, המגמטרון הוא לא בתחום המומחיות שלי.
– איזה בּאג מפוקסל הציב אותך פה? אין ברירה, אני אצטרך לעשות את זה בעצמי. תעביר לי את הפְּלַסְטֵרנָעים השְתוֹק-שְאַב!
– המפקד, חטפו לי את המוח. הוא נמצא בצנצנת באוזבקיסטן, ופלוגה של לוחמי-גוֹנק וירטואליים שומרת עליו. אני מדבר איתך דרך הולוגרמת סימולציה.
– טוב, תעשה מה שאתה יכול.

ה'

– המפקד, כלבי הפרא חפרו מנהרה אל מאגר המזון, והם אוכלים את האספקה לחורף.
– אז אל תכרע לך ככה, בטלן אחד! קח את גרזן האבן שלך ורוצץ להם את הראש!
– המפקד, אלה לא סתם כלבי פרא. אלה כלבי רפאים שטניים אדומי עיניים שנשלחו על ידי אבות-אבותינו הכועסים. ובכל מקרה, גרזן האבן שלי מקולל.
– בשם העצמות של אמי, במה חטאתי שמגיע לי שהבן של האחיין של אחי יהיה כזה גלל-ברווזים חסר תועלת? אין ברירה, אצטרך לעשות את זה בעצמי. התחל לזמר את הלחש לקטילת כלבי רפאי-שדים אדומי עיניים והעבר לי את החנית המקודשת, המחושלת באש הקדושה.
– המפקד, הם שיספו לי את הגרון.
– עשה כמיטב יכולתך, אפוא.

[הסיפור מוקדש לחבר ילדות, ע', תותחן סורר וחובב איגיון]
[שמוקי טוקי – מונח שהמציא אחד הסטודנטים שלי בשנה שעברה. הברקה נהדרת]

 

תגובות
  1. נועה רייכמן הגיב:

    ויש עוד המון קטעים נפלאים, ספר שצריך לקרוא סיפור (עמוד-שניים ברוב המקרים), ולנוח.
    אני אוהבת מאוד את אטווד, אבל מעדיפה לקרוא בעברית. בספר הזה התרגום "מרגיש" שוטף ו"נכון" – תודה!

  2. ענבל שגיב הגיב:

    או, מצוין. מצוין.
    עובר ישר לנמרוד, שכבר מכיר את האמרה של איינשטיין, בתקווה שלא יצטרך יותר מדי הסברים כדי ליהנות מהסיפור.

  3. יוני הגיב:

    כבודה של אטווד במקומו מונח, אבל לומר שהעברית הנפלאה של אלתרמן ושלונסקי "מנכרת" …אוי. אכן, פחת הדור.

    • העברית של שלונסקי, בעוץ לי גוץ לי למשל, היא אחד הדברים הנפלאים ביותר ששמעתי מימי. זה הסרט היחיד שאני מוכנה לראות עם הבן שלי שוב ושוב ושוב. אבל היא מענגת דרך הראש, דרך השכל, דרך סינפסות קוגנטיביות. ולא כולם נהנים מזה.
      אטווד כותבת מאד ישיר, ולפעמים, זה מה שמתחשק.

  4. Liron הגיב:

    ד' היה נהדר, רוב תודות.

  5. michapin הגיב:

    מעולה! תודה רבה…

  6. […] סיפור קצר מתוך "האוהל", מרגרט אטווד « עָבַד בתרגום by michapin on אפריל 9, 2010 סיפור קצר מתוך "האוהל", מרגרט אטווד « עָבַד בתרגום. […]

  7. […] למרות השכלתי הזעומה בספרות, התבקשתי לפני כשנתיים לתרגם את "האוהל" של מרגרט אטו…. אטווד, אולי לא ידעתם, סובלת מגורל מר מאד בענייני תרגום: […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s