לפני כמה שנים תרגמתי ספר ממש גרוע, שנקרא "10 לקחים רוחניים שלמדתי בקניון" מאת ג'יימס טווימן. הנה, רק כרגע שמתי לב שהוא גרוע עד כדי כך שהדחקתי אותו והוא לא מופיע ברשימת כל הספרים שתרגמתי.    

אבל השם – שימושי. אז הנה עשרת הלקחים המעשיים (רוחניות? טפו!) שלמדתי בכנס הנהדר של אגודת המתרגמים שהתקיים בתאריכים 8-10 בפברואר 2010, ואולי יהיו שימושיים גם לכם (בסדר כרונולוגי).    

1. ירושלים מצמיחה מתרגמים נהדרים ובתי קפה נחמדים 1

ברגע נחיתתי בירושלים, אסף אותי יניב פרקש, ירושלמי מלידה והמתרגם הנהדר של המהדורות המוערות של הקלברי פין, טום סוייר ושרלוק הולמס (ולא רק הן), ואחרי נסיעה בסימטאות צרות שהוצרו עוד יותר בגלל גל השיפוצים השוטף את הבירה, הוא הנחית את שנינו ב"רסטובר" הסימפטי והבלתי מתקטנן (או במלים אחרות – כשביקשתי להחליף את הסלט הירוק בסלט ערבי, לא עשו לי פרצופים ולא גבו תוספת מחיר). החלפנו עצות לשיפור השכר וסיפורי בלהה על טקסטים משונים, וסיכמנו שכשאתה באמת עסוק ונותן הצעות מחיר שערורייתיות רק כדי שיעזבו אותך בשקט, אתה מגלה פתאום שהלקוחות מוכנים לשלם כל מחיר, כי מתרגם כל כך מבוקש בוודאי שווה את משקלו בזהב.    

2. הפרפראזה היא גם זכותו הלגיטימית של המתרגם וגם חובתו הקדושה

 בהרצאה של תרזה בירון-פריד, על מאמרו (המסובך להחריד) של ולטר בנימין "משימתו של המתרגם", הצלחנו בסוף להבין שהתרגום הוא בעצם לזקק את הרעיון, את המסר, את "הצל" העולה מתוך המקור, וליצור אותו מחדש בשפה שלנו, בכלים האותנטיים שלה: "במקום להשתדל להידמות למשמעותו של המקור, עליו לסגל לעצמו, מתוך אהבה ולפרטי-פרטים, את דרך התכוונותו של המקור" (בנימין, ולטר, 1993. "משימתו של המתרגם", חדרים, מס' 10, הוצאת גלריה גורדון)    

3. אסור להאמין גם למה שמראים בטלוויזיה

שזה בעצם, "אסור להאמין למה שכתוב בעיתון – הדור הבא". כך לימד אותנו אורן נהרי בהרצאתו "מאחורי הקלעים של התקשורת". הכול "עריכה מגמתית", אין כבר שום צוותים בשטח שמשדרים נקודות מבט חדשות, והפחד מפני הסקופ של השכן הוא המניע העיקרי בשידור חדשות. ולקינוח – בדיחה    

Why is TV called "a medium"? Because it's not rare and it's not well done    

4. אנחנו שקופים

מה-זה שקופים… אבא שלנו זגג ממש. עכשיו תחליטו אם זה טוב או רע. אנדרו וילסון (מתרגם, עורך וגם – שופט!) תפס את עמדת "החופר" בהרצאה הצצה מעבר לכתפו השקופה של המתרגם, וסיפר על הספר שערך – Translators on Translating ובו קיבץ 50 מאמרים מאת טובי המתרגמים בעולם. אגב, הציצו בתקציר באמזון וראו מי זכה ששמו יופיע בשורה אחת עם אומברטו אקו ופול אוסטר 🙂    

5. עורכים צריכים לשמור על ראש פתוח, ולשנן את המקורות

 זאת המסקנה של העורכת רחל הלוי (לשעבר מ"אריה ניר"), שקָבלה בג'ינג'יוּת אופיינית על הנטיות הטהרניות המוגזמות בעליל של עורכים רבים, והנגידה זו מול זו את "העורכת הקשוחה" לעומת "העורכת הנותנת": הראשונה עסוקה בקוצו של י' (לדוגמה, אותו י' שהיא אוסרת מכל וכל לשים במילה "אמתי", כאילו בן אדם אמיתי בעולם האמיתי יכול לקרוא את המילה הזאת בלי י'), והשנייה משאירה מקום למגוון רחב יותר של אפשרויות, לפשרות עם המצוי, ולגילוי המפתיע שכמעט כל מה שאמרו לכם שאיננו תקני, דווקא נמצא בפסוק זה או אחר בתנ"ך או במקורות "נחשבים" אחרים. צריך רק לחפש.    

6. ירושלים מצמיחה מתרגמים נהדרים ובתי קפה נחמדים 2

לכנס בא גם עופר שור, המתרגם עטור השבחים של חיי פיי, מסך הטורטיה ו-Wonder Boys של מייקל שייבון (האלילי), ירושלמי בעברו והמנצח בתחרות "יוצאים לאור" של סטימצקי בזכות הסיפור הקצר והמעולה "גן הגיבורים". באוויר ההרים הצלול כדיזל של רחוב יפו, הלכנו לשוק מחנה יהודה כדי לאכול ארוחת בוקר באמיל. הבְּרִיוֹש עם הפירות מצוין, אגב. ניתחנו למה שנינו כל כך אוהבים לתרגם, ומסקנותינו היו שזה מקצוע שגם מרחיב את האופקים, גם נותן סיפוקים מידיים (כשפותרים עוד משחק מלים מתחכם), וגם מחייב אנשים אחרים לשלם לנו על מה שאנחנו הכי אוהבים לעשות – לשבת בבית ולקרוא.    

7. אנחנו, המתרגמים, לא מתייחסים לעצמנו כעסק ולא ממנפים את כוחנו

 כך טוען יוסט זטצ'ה (Jost Zetzsche. אם שכחתי איזשהו צליל שורק בשם הזה, רק תגידו). הוא סבור שחוסר שיתוף הפעולה בין מתרגמים, עורכים, כתבים טכניים וכדומה – תעשיית השפה בכללותה – מחליש מאד את כוח המיקוח שלנו, וכי במקום להוביל תהליכים כמו פיתוח תוכנות זכרון תרגום כך שהחברות יתאימו אותן לנו, המתרגמים העצמאים, אנחנו גוררים רגליים ומרטנים עד שהסוכנויות מכריחות אותנו לעבוד עם התוכנות האלה, שבינתיים פותחו באופן המתאים להן ולא לנו.    

8. מדיה חברתית – אם אתה לא שם, אתה לא קיים

וספציפית אתה לא קיים בבלוגיות ובמדיה החברתית סטייל LinkedIn, Twitter ו-Facebook. קלי בראון הכשרונית והמרתקת מחברת Pixel / Point Press מסבירה את יסודות המדיה החברתית, בעזרת המצגת המצוינת Getting Started with Social Media Marketing. לקחים: אתר, בלוג או פרופיל ברשת חברתית הם חַפּישׁים (searchable) מבחינת מנועי החיפוש, ומאפשרים לכם להציג את עצמכם בהרחבה ובתכליתיות בפני לקוחות פוטנציאליים, תוך הדגשת יתרונותיכם והצנעת חסרונותיכם. ולמתרגמים, שרובם הגדול נחבאים אל הכלים (ראו סעיף 6 – אוהבים לעבוד מהבית), שיווק עצמי באמצעות הרשתות החברתיות הוא הצלה.  

[עדכון, דצמבר 2010: הצטרפתי למסע הצלב של קלי, ולהלן המצגת מהרצאתי: "לבלוג או לא לבלוג: הבלוג ככלי השיווק המושלם למתרגמים ולעורכים"]

9. להרצות בלי לראות את הקהל זה לא קל

כמובטח, עשיתי את ההרצאה על החוזים לתרגום ועריכה שכתבתי עליה לפני כמה ימים. האולם היה גדול, הזרקור היה מכוון ישר לפרצופם של המרצים, ואני לא ראיתי כמעט את הקהל. לא היה לי מושג אם הם סקרנים או ישנים. לא נוח… לקחים: לבקש מהצופים לעבור לשולחנות הקדמיים, ולהכריח את המלון לתקן את התאורה הנורמלית מעל עמדת המרצים, אפילו אם היא בגובה של ארבעה וחצי מטרים מהרצפה.    

10. כגודל ההנאה כן גודל הנפילה

לחזור מהנופש, המלון, המיטה הענקית, היקיצה הטבעית, האמבטיה המצוחצחת, הסדר, ההרצאות המרתקות והחברים הנהדרים (וואו! כמה זמן לא דיברתי יום שלם עם מבוגרים, כמה זמן לא דיברתי יום שלם בלי להזכיר את הילדים אלא כשהכריחו אותי) אל הבית, הבלגן, הילדים, הכלב והעבודה… זה ממש מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. מתחילים לספור את הימים לכנס הבא.    

נקודות מבט אחרות

תגובות
  1. ליאור הגיב:

    בבלוג שלי (www.lbtirgum.com) יש הרחבה לא מאוד ארוכה עם דוגמאות מהרצאתה של רחל הלוי.

  2. צביה הגיב:

    הרשומה הזו משעשעת כתמיד, במיוחד שאני קוראת אותה כשקולך ואופן דיבורך מתנגנים באוזניי. מי שמכיר אותך יודע על מה אני מדברת.

    ולגבי 10, אני בהחלט בעד כנס פעם בשבוע, או לכל הפחות פעם בחודש…

  3. חוה לביא הגיב:

    יעל יקרה,
    לצערי לא הצלחתי להזדהות עם כל התובנות שלך ולו מהסיבה הפשוטה שלא לנתי במלון, ולא נהינתי מהפינוקים הקטנים שמציעה ירושליה לאוהביה.
    רציתי למשוך את תשומת לבך ל"הרצאתה" של הגב' רינה נאמן שהצליחה להרגיז אותי יותר מכל אדם בעשור הנוכחי. הגב' הנ"ל, מעבר למספר סיסמאות נכונות בדבר הרצינות שהמתרגם חייב להפגין והמחוייבות שלו ללוח זמנים, ניסתה (אותי לא הצליחה) לשכנע את המתרגמים המאזינים שעליהם להתגמש במחיר, לעמוד לרשות המעסיק עשרים וארבע שעות ביממה, כולל שבתות וחגים, והיא גם תשמח לקבל מהמתרגמים שי צנוע מידי פעם. בקיצור, עלינו להיות אסירי תודה על כך שהיא מאפשרת לנו להיות עָבָדים לתרגום (וכמובן עבדים שלה). המסקנה שהסקתי מ"הרצאה" זו, היא שלא כדאי להזמין בעלי משרדי תרגום להרצות בכנסים בפני מתרגמים, במיוחד אם השקפת עולמם מתבססת על דרוויניזם חברתי.

    • כן, לרינה יש השקפת עולם ייחודית.
      אבל אני בהחלט חושבת שכדאי להזמין אנשים כמוה להרצות בפנינו. גם אם לא השתכנעת, לפחות עכשיו את יודעת אצל מי את רוצה לעבוד ואצל מי לא. ומוטב לגלות את זה בהרצאה, ולא בעבודה

  4. Boojie הגיב:

    נהדר.
    אז… מתי רואים אותך בפייסבוק? P-:

    • בואי נגיד, לא בעתיד הקרוב. יש משהו בפייסבוק הזה (אולי המיידיות שבפרסום) שמעודד חשיפה לא שקולה – גם לא טוב לעסקים, וגם לא טוב למשפחה ולחברים.

  5. פרי זמק הגיב:

    יעל, הסיכום שלך הוא 10. אני הלכתי לכמה הרצאות אחרות: נינה דיוויס נתנה כמה הצעות טובות למתחילים בתחום (ובכל זאת למדתי כמה דברים), והיו הרצאות משעשעות על הרפתקאותיו של Struwelpeter (או, בעברית, יהושע הפרוע) מפי בנימין רוזנדל, ועל התרגומים השונים של ספרי אסטריקס (וכן הקשר היהודי שלהם) מפי ידידינו מיכל ויצחק הורנמן. אבל הכי חשוב בכנס זה ההזדמנויות ליצור קשר עם מתרגמים אחרים מכל רחבי הארץ.
    ולגבי כנס כל חודש – את יודעת טוב מאד כמה עבודה צריך להכניס לאירגון כנס כזה – אז תני לנו לפחות איזה חודש או שנים (שתים? – איפה אתה גלעד צוקרמן?!) להתאושש ואז נתחיל שוב.

  6. אייל דניאל הגיב:

    אחלה פוסט אני מאד נהנה לקרוא אותך המשכי כך ללמד אותי על קשיי החיים של מתרגמים שאני כסופר לעתיד צריך לדעת כדאי שאני יפרסם את סדרת המופת {אם וכאשר תבשיל לספר באיכות טובה בעיני}אדע להתחשב

  7. יעל, תודה, אחלה סיקור.
    את דעותיה של רינה נאמן שמעתי בכנס קודם וזה הספיק לי. גם עבדתי בשבילה פעם. בהרצאה שלי נתתי כמה טיפים מנוגדים למדי להצעות, או לבקשות, של רינה, וביניהם לא להתפשר על מחיר נמוך לשירותינו.
    את ההרצאה של יוסט הבנת יותר טוב ממני. התרשמתי שלקח לו הרבה זמן והרבה מלים לומר די מעט.
    אני מתרגמת לעתים רחוקות יחסית מאנגלית לעברית, ולכן אולי קצת חסרת בטחון, וההרצאה של רחל הלוי היתה מחייה נפשות.
    בבלוג שלי לא סיקרתי את הכנס, אבל התייחסתי להיבט מסויים. (הומור לעומת יבשושיות.)
    להתראות בשמחות!

  8. benziv הגיב:

    הפוסט שלך מעניין מאד.
    אני לא שייכת למקצוע שלך.
    כשאהיה גדולה, מקוה שיגידו עלי שאני גם סופרת, בינתיים אני כותבת (פריכיות אורז, גוונים).
    מחפשת מישהי טובה או מישהו טוב לתרגום ספר שלי לאנגלית אמריקאית….

    • הי אתי
      הספר כתוב? יש בארץ לא מעט מתרגמים טובים לאנגלית, אבל צריך לדעת במה עוסק הספר. כמו כן, קחי בחשבון שתרגום ספר, ועוד לאנגלית, הוא עניין לא זול בכלל. המחיר יכול להגיע בקלות ל-60 עד 90 ש"ח לעמוד. אז כדאי לוודא שיש מקורות מימון מספקים.
      אפשרות נוספת היא לתרגם פרק או שניים על חשבונך, ובעזרתם לנסות למכור את הזכויות למו"ל זר. אם מו"ל זר קונה את הזכויות, ברוב המקרים הוא מממן את התרגום.

  9. benziv הגיב:

    היי יעל!
    תודה על כל המ שאמרת.
    הספר כתוב, יצא לאור לפני כחודשיים. הוא ספר של סיפורים קצרים וגם נובלות. יש בו חיבור בין מה שקורה היום (אני יועצת ארגונית ויש סיפורים על יעוץ, והחיים בכלל) למה שקרה פעם (שואה).

    כמובן שאשמח אם יתורגמו סיפורים מסויימים או חלקים.

    האם תוכלי לתת לי המלצה? מקווה שזה בתוך הגבולות האתיים של המקצוע שלך.
    אתי

  10. יוני הגיב:

    לצערי לא הייתי (שוב, ושוב בעיקר מסיבות (מסבות?) משפחתיות), ומסתבר ששוב הפסדתי כנס מעניין ומהנה.
    יש להניח שהייתי צועק ליוסט מדי פעם: "נכון מאד", כי זה בדיוק אחד הדברים עליהם אני חוזר ומתלונן בכל מיני פורומים למתרגמים בהם אני חבר, עד שיש אנשים האומרים לי "בסדר, מספיק, שמענו אותך כבר, אבל זה המצב!": אנחנו אנשי-מקצוע, וכל אחד מאתנו מנהל ע–ס–ק, לא תחביב (אם כי אמי צדקה במידה מסוימת כאשר אמרה לי לפני שנים רבות: "מתרגם זה לא מקצוע. אתה נהנה ממנו יותר מדי!"). אנחנו לא מועסקים, אנחנו לא אריסים. מתרגם טוב ומנוסה חייב להעביר מסר זה ללקוחות (ולקוחות בכח) ללא הצטנעות-יתר ובוודאי ללא בושה. אם כולנו נעשה זאת, המצב ישתנה. על כל פנים, גישה זו עזרה לשנות את המצב אצלי (פעם הייתי נורא ביישן. כן, באמת!). ולעבוד בפרוטה שחוקה אצל גברת אחת כזו שעוד דורשת מתנות? מימי לא שמעתי דרישה חצופה כזו, ואני בברנז'ה כבר די שנים.
    את הגברת הזו פגשתי בכנס בפניקס, שם נסינו להקים חטיבה מזרח-תיכונית למתרגמי עברית, ערבית ופרסית. מי שיודע מדוע יזמה זו נכשלה, יודע.
    יוני, ירושלמי מלידה

  11. […] עשרה לקחים מעשיים שלמדתי בכנס אגודת המתרגמים […]

  12. […] בדבקות ובאחריות את האתר הזה, בפברואר יתקיים בירושלים הכנס השנתי המועיל והמעניין של אגודת המתרגמים הישראלית, וכבר התפרסמה קריאה למאמרים ויש להגיש תקצירים עד סוף […]

  13. […] כל כנס הראש שלי תמיד מוצף ברעיונות מרתקים לעיבוד. אלה הלקחים המעניינים שזמזמו לי בראש אחרי הכנס ב-2010, לדוגמה. הבלוג הזה ב-wordpress, לדוגמה, הוקם בזכות הרצאתה של […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s