"אדמה שחורה" מאת נטלי מסיקה

פורסם: 22/12/2009 ב-7. יומן קריאה / צפייה
תגים: , ,

אדמה שחורה מאת נטלי מסיקה

 

נטלי מסיקה היא ארכיאולוגית ואמנית, ויש לה בלוג מאד מעניין ב"רשימות" ששמו "ארכיאולוגיה להמונים".      

התכתבנו לא מזמן, ושידלתי אותה לשלוח לי את הספר שלה, אדמה שחורה, ששמתי עליו עין כי אני חובבת רומנים היסטוריים עם הקשרים יהודיים. אז נטלי שודלה והשתדלה והספר נחת פה בחיקי כפרי בשל.      

הספר מגולל שלוש עלילות מקבילות: צעירה יהודיה שהתגוררה ביודפת כשזו נכבשה בזמן המרד ונמכרה לעבדות; בנה שגדל כאיש חופשי וסנטור מפומפיי, שבביתו היתה שפחה, בימים הספורים שלפני התפרצות הר הגעש.      

הספר מצוין, נקודה. מה היתה ההתלבטות היחידה שלי כשקראתי אותו? אם לרוץ קדימה עם העלילה המרתקת, או להתעכב ולהתענג על כל משפט, על העברית הנפלאה, המדויקת והעשירה של נטלי. וגם על הבלחי הומור בתוך עלילה רצינית בדרך כלל.      

לדוגמה סיפורה של ברוריה, מנשות יודפת, אישה חטטנית, ביקורתית וחריפת לשון, שהשיאו לה אברך מפוזר, מתלמידיו של אחיה הרב הנערץ שאול. יוסף בעלה היה משוטט במדבר עוד בטרם נישואיו, ואחרי נישואיו המשיך לשוטט. יום אחד הוא הלך לטייל במדבר ולא חזר. כעבור כמה ימים מצאו את גופתו בבור במדבר:      

  

"בתום תקופת האבל פנה שאול [הרב] לאחותו ובעדינות רבה ניסה ללמוד מפיה אם יש איזה סימן לכך שהרתה. ברוריה הודיעה לו כי לפי שעה מוקדם לדעת, וברגע שיתחוור לה מצבה לאשורו, תאמר לו. שני אחיו הצעירים של הבר-מינן המתינו אף הם לבשורה המיוחלת בלב כבד, שמא יצטרכו לקיים בעצמם את מצוות הייבום. מילא שאחיהם יוסף נפל מן הפח אל הפחת, פעם בצורתה של אותה כלה ופעם בצורתו של אותו בור – אבל במחילה מכבודו של הנפטר, מי ייתן וינוח על משכבו בשלום – מדוע הם צריכים לשלם על כך מחיר כבד כל כך? חודש ימים התהלכו בפנים אפורות מאימה, עד שבאחד הימים בא שאול והודיעם חגיגית שגיסתם ברוריה נושאת ברחמה את ילדו של אחיהם המת. צריך אמנם לחכות ולראות אם היילוד בן זכר הוא – אבל את זה נדע כמובן רק אחרי הלידה. למחרת, לפנות בוקר, עדיין המומים מן הבשורה הטובה ומן המזל ששפר עליהם, רתמו את חמוריהם ויצאו מהעיר לבלי שוב.."      

גם שועי רז בבלוג שלו ודורון בר אדון בהארץ התלהבו מאד      

נטלי מתארחת אצל דב אלבוים

ספרים נוספים בסגנון

מעשה תמר מאת שלומית אברמסון      

אני שלום בת שמואל מאת מינו בן גיגי יגר

תגובות
  1. מיכל הגיב:

    תודה, רושמת לפני. הקטע הקצר שהבאת אכן מלא קסם ומשובח. נראה כמו חוויה שאסור לפספס. תודה יעל

  2. אביגיל הגיב:

    באמת יופי של ספר. שאלתי בספריה בעקבות ההמלצה ומאוד נהנתי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s