האם משתלם לתרגם ל-LinkedIn חינם?

פורסם: 01/07/2009 ב-מה קורא בענף*
תגים: ,

מתברר ש-LinkedIn, הרשת החברתית-מקצועית, פנתה למתרגמים והציעה להם לתרגם חינם תמורת כל מיני הטבות כמו חשבון משודרג וכדומה, ואולי קרדיט.
היו מתרגמים שרתחו על הזלזול, והיו כאלה שראו בכך הזדמנות שיווקית מצוינת.
הניו-יורק טיימס ראיין את המתנגדים והמצדדים בפרויקט התרגום.

לדעתי, אסור לפסול על הסף את האפשרות לתרגם חינם לגוף מסחרי (וזאת בניגוד לתרגום למען עמותות או מטרה אחרת שמצדיקה התנדבות).

באילו מקרים משתלם לתרגם חינם?

1. אתם מקבלים קרדיט ברור על העבודה שלכם (שם מלא, לינק, מספר טלפון וכדומה), והתרגום נחשף לעיני קהל לקוחות פוטנציאלי.

2. לתרגום יש רווח משני מבחינתכם – אתם לומדים תחום חדש ו"מתגלחים על הזקן" של הגוף המסחרי. (אגב, אם אתם טירונים בתחום הזה, אולי לא כדאי שתבקשו קרדיט על התרגום. שלא תתנוסס חרפתכם בראש חוצות…)

3. אתם יוצרים קשרים עם אנשים שעשויים לספק לכם עבודה מאוחר יותר או להיות ממליצים טובים.

4. קורות החיים שלכם דלים ואתם רוצים להעשיר אותם, בעיקר בתחומים שקשה לחדור אליהם.

ותודה למיכאל רינג על הלינק.

לקריאה נוספת

לא הבישן מתרגם – מדריך למציאת עבודה
באילו תנאים משתלם לעבוד בשכר מגוחך
איך נותנים הנחות בתבונה
7 מיתוסים על תרגום ואיך מתמודדים איתם
כל המרבה בתעריפיו הרי זה משובח
תמחור העבודה שלנו ושלל עצות

תגובות
  1. דנה הגיב:

    מאיירים נתקלו בבעיה דומה, כשגוגל פנתה אליהם לאחרונה והציעה להם לאייר בחינם תמורת החשיפה. גם פה היו שזעמו ואחרים שהעריכו את ההצעה:

    http://tinyurl.com/mkl5cu

  2. שונרא הגיב:

    אני גאה להיות חברה באגודה שלוקחת את התרגום כמקצוע קצת יותר ברצינות.

    ג'ירי סטייסקאל, יו"ר האגודה האמריקאית למתרגמים, חתום על מכתב לחברת LinkedIn בנושא הבקשה הבזיונית שלהם.
    הנה קישור למכתב:
    http://www.atanet.org/pressroom/linkedIn_letter_2009.pdf

    במכתב זה הוא מבחין בין התנדבות למען אגודות ללא כוונת רווח והתנדבות למען חברות למטרת רווח, כמו לינקד-אין. הוא מבחין גם בין היתרונות של מיקור-קהל (crowdsourcing) אצל אנשי מקצוע ומיקור-קהל אצל חובבים או אנשים שלאו-דווקא עומדים בתקנים המקצועיים.

    כל עוד חברות משלמות לשרברבים שלהן ולבעלי המשרדים שהן שוכרות, לעורכי הדין שלהן ולפרסומאים שלהן, אני רואה בתרגום התנדבותי עבורן סוג של שבירת שוק. מצד שני, עמיתים למקצוע שרוצים למלא ידיהם בעבודה במחיר נמוך או בחינם – יבורכו, משום שהם משאירים את העבודות המשתלמות לאלה מאיתנו שרוצים להרוויח את לחמנו בכבוד במקצוע.

  3. יצהר הגיב:

    המקרה הספציפי טיפה מורכב, כי יש כאן באמת אלמנט של סחר חליפין, שהוא טרנד מתפתח ומבורך בעיני. הבעיה שלי היא לא עם התרגום-תמורת-הטבות-שוות-כסף, אלא אם התמורת-קרדיט.

    הקרדיט כתחליף תשלום הפך למכת מדינה (המדינה הגלובלית), ואני חושב שיש בו משהו מאוד מאוד מאוד פסול, כמעט כמו בוּקים של ילדות לקראת קריירת דוגמנות. אני מאמין שגם חלק מסוגיית תנאי העבודה שלנו, המתרגמים, קשור בתפיסת הקרדיט-כתחליף-תשלום. נתקלתי בעבר בהצעות לתרגום תמורת ספרי ההוצאה, לכתיבה בתמורה לקרדיט, ועוד כהנה וכהנה. חוקי, אבל לא בריא לנו, כלל הקהילה הטקסטואלית.

    וברור לי שכל זה נשמע אנכרוניסטי כבר עכשיו, כשמרבית האנשים מורידים מהרשת ספרים, סרטים וווֹטאבר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s