סדנת תרגום ועריכה מתקדמת – ליה נירגד ועמית רוטברד

פורסם: 04/01/2009 ב-כנסים, הרצאות, סדנאות
תגים: , , , , , , , ,

סימני_דפוס – לימודים מתקדמים במלאכת התרגום והעריכה

ב-5 במרץ ייפתח קורס ייחודי לתרגום ולעריכה המשלב כיתות אמן ותרגול מעשי, ומיועד לכותבים, מתרגמים ועורכים פעילים.

במסגרת הלימודים תוכלו להתנסות בעבודה מודרכת על מגוון טקסטים, בשפות שונות, ולהשתתף בביקורת עבודות קבוצתית. מדי שבוע גם נארח עורכים ומתרגמים מהשורה הראשונה, שיציגו את תהליכי עבודתם וישתפו אתכם בהתלבטויות, בנימוקים ובהכרעות שלהם.

למצטיינים מובטח חוזה עבודה עם אחת ההוצאות הבאות: "מודן", "פן הוצאת ספרים" ו"בבל".

רשימת המתארחים:
דן דאור, מתרגם ("ספר הדאו"), מבעלי הוצאת חרגול; אמיר צוקרמן, מתרגם ("זורבה היווני"); טל ניצן, משוררת ומתרגמת, עורכת סדרת "לטינו" בקיבוץ המאוחד; רחל פן, בעלים ועורכת ראשית של "פן הוצאה לאור"; אורנית ברק, עורכת ספרות מתורגמת בהוצאת "מודן"; דורי מנור, מתרגם ("פרחי הרע"); ירון בן-עמי, מתרגם ("מילכוד ("22; רחל הלוי, עורכת ("האקלברי פין – הספר המוער"), עורכת בכירה בהוצאת אריה ניר; יניב פרקש, מתרגם ("האקלברי פין").

הקורס כולל 13 מפגשים, שיתקיימו בימי חמישי בין אחת לחמש אחרי הצהריים, במועדון "לבונטין 7" בתל-אביב.

את הקורס מנהלות הסופרת והמתרגמת ליה נירגד והמו"לית והעורכת עמית רוטברד.

להרשמה ולפרטים נוספים פנו ל- 03-5223903, 054-7701004 simaney.dfus@gmail.com

ליה נירגד

עמית רוטברד

פתיחה: הצבת הרף

05.03

טל ניצן

מגבלות העברית והברכות שבה: משלבים, גמישות, ואסטרטגיות שונות לשחזור המקור.

12.03

טל ניצן

תרגום שיר

19.03

אמיר צוקרמן

מניקוס קזנצאקיס לדון דלילו: על ההבדלים בין תרגום מיוונית ותרגום מאנגלית.

26.03

דן דאור

שיר לדוגמא: ניסיון להציע מרחב וקטוריאלי N ממדי לבחינת יצירה בשפה אחת והעתקה (איזומורפית במידת האפשר)  שלו למרחב 'N לשם בחינה של יצירה אחרת שמתיימרת להיות "תרגום" (באחד המובנים של מושג מוקשה זה) שלה בשפה אחרת, כדרך לקביעת האדקוואטיות של ה"תרגום". את התיאוריה הכללית נבחן באמצעות ניסיון ל"תרגם" שיר משפה זרה כלשהי לעברית.

02.04

ליה נירגד

עמית רוטברד

תרגול

23.04

רחל הלוי

"והיו לבשר אחד", היחסים בין טקסט לקונטקסט: עריכת הטקסט מתקיימת תמיד ואך ורק בהקשר נתון. במפגש נעסוק בהבחנה בין "עריכת לשון" לבין "עריכת טקסט" ונדגים סוגי הֶקשר שונים שמשפיעים על  שיקולים בעריכת תרגום.

30.04

רחל פן

סופר אחד, שישה מתרגמים: שיקולי העריכה באסופה "10 סיפורים", ספר אחד עם מתרגמים שונים: איך נקבע "מי יקבל מה"? איך מאזנים בין הצורך בהאחדה לבין הרצון לשמר על סגנונו של מתרגם?

07.05

ירון בן-עמי

שגעונות של סופרים, סיוט של מתרגמים – הנאה לקוראים? דוגמאות מניסוחים אידיוסינקרטיים של דאגלס אדאמס וג'וזף הלר.

14.5

דורי מנור

לתרגם את הבלתי-תרגים: סטפאן מלארמה ופול ואלרי בעברית.

21.5

רחל הלוי

יניב פרקש

הקו מחובר, דברו! חשיבות הדיאלוג בין מתרגם ועורך (שהוצאות ספרים רבות ויתרו עליו "בגלל המצב"). מה נדרש מהמתרגם ומהעורך במקביל, ביחד ולחוד? איך עובדים, איך מדברים, איך מחליטים? פרקש והלוי יציגו וידגימו את הדיאלוג מתוך עבודתם המשותפת.

04.06

אורנית ברק

מה קורה כשהעורך לא מכיר את שפת המקור? על תהליך העבודה מול מתרגם הספר ההונגרי "המלך הלבן" מאת ג'רג דרגומן, המסופר מנקודת מבטו של ילד בן 11. עיקר עבודת העריכה נסבה סביב גיבוש קולו של הילד כך שיישמע אותנטי ואמין.

11.06

ליה נירגד ועמית רוטברד

סיום: איך ממשיכים מכאן

18.06

מחיר הקורס: 3,750 ש"ח

תגובות
  1. אריאלה רביב הגיב:

    אבל יעל, כמה זה עולה, כמה?
    כבר שאלתי אותם במייל, אבל אולי את יודעת?

  2. ניסיון חמישי לשלוח את התגובה הזאת…

  3. ז'ניה הגיב:

    אני מבינה שעלות הקורס 3,750 שקל (נמוך במידה מפתיעה, עלי לציין), אבל מה המחיר שלו?

  4. ובוצע השינוי

  5. ז'ניה הגיב:

    🙂

  6. Boojie הגיב:

    מישהו יכול בבקשה לתרגם לי לעברית את תקציר המפגש של דן דאור?
    האמת, זה נראה מרנין ביותר. אילולא שיקולים כמו זמן, כסף וחוסר שימושיות מוחלט (מבחינתי האישית והפרטית), הייתי רצה.

    בעניין אחר, ממש שקלתי לעשות חברות באגודת המתרגמים, ואז ראיתי את המחיר המעודכן (420! 420 ש"ח לשנה!) והחלטתי שאני מעדיפה לשלם שכר דירה במקום זה. זה *ממש* מטורף.

  7. אריאלה רביב הגיב:

    המחיר מטורף ממש, ביחוד לאור השכר העלוב שמתרגמים מקבלים.

    אני אצטרך להמשיך להתמקצע לבד, חבל.

  8. יוני הגיב:

    קצת מוגזם המחיר של הקורס…

  9. ולו מפני שמאז שנעשיתי חברה באגודה, ובזכות החברות והאנשים והרעיונות והרישות (networking) וההזדמנויות החדשות שזורמות בגללם, הכפלתי את ההכנסות שלי.

    תקשיבו טוב – הכפלתי את ההכנסות. בגלל האגודה.

    אז תשברו אחת ולתמיד את מעגל הקסמים של העוני היחסי של המתרגם הבודד, תצטרפו לאגודה ותתחילו להרוויח יותר.
    (ואני ממש מתנצלת אם אני נשמעת כמו נזיר אחד שאינו מגלה נאמנות למכוניותיו).

  10. קורא הגיב:

    זה בלתי אפשרי לאנשים עובדים, למה לא להתחשב ולעשות את זה מחמש נגיד?

  11. Boojie הגיב:

    אם את אכן מנצלת את האגודה לרישות וכל זה. אם את כמוני, ואין לך זמן לרישות נוסף, ואת רוצה לעשות חברות באגודה רק כי נראה לך חשוב לתמוך בנושא – התעריף הזה מפלצתי.

  12. וגם – לענייני העלאת תעריפים, הרישות באגודה הוא הרישות היחיד שחשוב. חברינו באגודות המד"ב למיניהן – מהם בדרך כלל לא תצא לנו עבודה, ואם תצא, כולנו יודעים מה התעריפים המקובלים בקרב רוב ההוצאות המוציאות מד"ב.

    לגבי התעריף – התעריף לא גבוה יחסית למקובל בעולם, ולא גבוה אפילו יחסית למה שמשלמים פה, בישראל, בעלי מקצועות חופשיים אחרים. זה יוצא 35 ש"ח לחודש, כלומר שעה עבודה אפילו לאנשים שעובדים לאט ובתעריפים צנועים מאד.

  13. Boojie הגיב:

    גם תעריפי העבודה בתרגום בארץ נמוכים יחסית למקובל בעולם. הייתי מציעה קודם כל לתקנן יחסית לשכר הממוצע במשק ולשכר הממוצע אצל מתרגמים, ואז להשוות. כנ"ל גם לגבי ההשוואה לבעלי מקצועות חופשיים אחרים. ביום שבו מתרגמים בארץ ירוויחו בממוצע כמו מתרגמים בחו"ל או כמו עורכי דין בארץ, כנראה תהיה משמעות כלשהי להשוואה הזאת. אם לא, נדרש תיקנון כדי שלהשוואה יהיה תוקף כלשהו.

    החישוב של "רק 35 ש"ח לחודש!" (או גרוע מזה, "רק קצת יותר משקל אחד ביום!") הוא טריק חישובי משלה שאופייני לאנשי טלמרקטינג, מפתיע אותי לשמוע אותו ממך. 420 ש"ח נשארים 420 ש"ח גם אם פורטים אותם לחודשים, לימים או לדקות. זו בדיוק צורת המחשבה שגורמת לאנשים להסתבך באוברדראפטים מפלצתיים כי "יש תשלומים".

    ואני מאמינה שאפקט הרישות עבורך, שמעורה בפעילות האגודה ויוצרת קשרים עם הרבה אנשים במסגרת פעילותך עבורה, משמעותי בהרבה מאשר עבור אדם שלא פעיל כמוך באגודה. עבורי, לעומת זאת (או עבור כל חבר חדש פוטנציאלי אחר), ההשקעה ברישות מהסוג הזה היא מחיר *נוסף* על מחיר החברות באגודה, אם אני מעוניינת להשיג אפקטים דומים, שכן אני מניחה שאת לא מנסה לטעון שברגע שאדם משלם את ה-420 ש"ח הוא זוכה ברישות יש מאין.

  14. לא צריך להיות מאד פעיל כדי להגיע לרישות סביר בהחלט. אפשר, לדוגמה, לבוא לכנס השנתי, שמשתתפים בו למעלה ממאתיים איש, ולשמוע הרצאות מעשירות מאד. אפשר לבוא להרצאות החודשיות (50-80 איש כל פעם). אפשר להצטרף לפורום האימיילים של האגודה ולהיעזר ביתר החברים, וגם לעזור להם וכך להתוודע אליהם, אפשר לפרסם את הפרופיל שלכם באתר האגודה שלקוחות פוטנציאליים מחפשים בו מתרגמים.
    כל אלה דברים שלא מצריכים מי-יודע-מה מאמץ, ובעיקר – הם נותנים תמורה משמעותית בצורת רישות, גם אם לא בהיקפים שמגיעים אליהם אנשים מאד פעילים.

    ויש לדעתי הבדל עצום בין רכישת "חברות באגודה" לבין רכישות אחרות, שמכניסות אותנו ל"אוברדרפטים מפלצתיים". אף ספת עור של גוצ'י-נטוצ'י-טמגוצ'י שקניתי בתשלומים עוד לא שיפרה את ההכנסות שלי בצורה שהצדיקה את רכישתה. חברות באגודה, לעומת זאת, מחזירה את עצמה גם במאמץ יחסית זניח, וגם לאנשים שלא מתחשק להם להתרשת בעיקר דווקא שם.

    יש לך אינטרנט מהיר, יקירתי, נכון? נכון שהיית יכולה להסתדר גם בלעדיו (או עם מודם 56K)? אבל נכון שאת מסתדרת הרבה יותר טוב איתו? נכון שהוא משפר את הקשר שלך עם לקוחות, ומשמש ככלי עזר לתרגום? נכון שאת משלמת עליו הרבה הרבה יותר מ-35 ש"ח לחודש? נכון שמדי פעם הוא דורש ממך מחיר "נוסף" (בצורת התקנות, שעות שמתבזבזות על קשיי תקשורת, החלפת ראוטר, השד יודע מה)?
    נכון שהוא נחשב בעינייך השקעה משתלמת? אז מה ההבדל?

  15. אביגיל הגיב:

    בלי ציניות.

    נכון שזה רק חצי רלוונטי עכשיו, אבל מעניין אותי אם האגודה או הרישות סייעו לך או למישהו שאת מכירה בתחום התרגום הספרותי.

  16. נכון שרוב חברי האגודה הם מתרגמים מסחריים / שיווקיים וכדומה, אבל מספר מתרגמי הספרות באגודה הולך ועולה. דרך האגודה הכרתי את אינגה מיכאלי, לדוגמה, ומאז שתינו ממליצות זו על זו בל מיני מקומות. בזכות הרצאה באגודה גם הכרתי את רוני גלבפיש שכנתי לרשימות, ואת גיסתה המתרגמת אלה בשן, וגם זה הניב עבודות נוספות (לכולנו…). בזכות האגודה הכרתי את רחל הלוי מ"אריה ניר", והכרות חטופה עם תרזה בירון מעם-עובד הפכה לידידות. וזה רק מה שאני זוכרת off the top of my head.

    קל וחומר לתרגומים מסחריים, אם את אותה אביגיל – לפחות חצי מהלקוחות המסחריים שלי הם דרך הכרויות באגודה.

  17. ז'ורז' הגיב:

    קודם משלמים על הקורס, ואחר כך אפשר לקבל חוזה עבודה בהוצאת בבל, שבה לא תקבלו שום תשלום על העבודה ועוד תריבו עם בעלי הבית (עוד לא שמעתי על מי שזה לא קרה לו שם). ממש משתלם.

  18. צביקה א' הגיב:

    האם לא היה כדאי לערוך את תוכנית הקורס לפני פרסומה, ולנפות ממנה את השגיאות בעברית (ולא רק) ?
    לדוגמה: ממתי "מאזנים בין" ולא את… כנגד… ?
    וגם: … הבדלים בין… ו (לבין ?)…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s