חשבתי שאני אוהבת אותך *מאד*, אבל טעיתי…

פורסם: 09/07/2008 ב-&מבוא למתרגם המתחיל

לפני כמה ימים העירה לי ד"ר הדר פרי שאני כותבת "מאד" בלי ו'. עניתי לה שזאת הגרסה דינקותא שלי, כלומר כך לימדו אותי בבית הספר, כך אני רגילה וכמאמר הפתגם, אי אפשר ללמד כלב זקן תעלולים חדשים.

מצד שני, גם אמרתי לה שאשנה את כל ה"מאד" ל"מאוד" בספרים שאני מתרגמת, מפני שתוספת תווים = תוספת תשלום. יחי "חפש והחלף" (ראו תפריט "עריכה").

ניהלנו דיון מעניין (ומנומס, בלי שום חתיכות ח*א צפות כמו בכנסת), והדר ניאותה לכתוב מאמר קצר על הנושא, המסכם את החלטות האקדמיה. הרי הוא לפניכם:

 

מאד או מאוד – מה נכון?

מאת ד"ר הדר פרי

עיקרו של הכתיב חסר הניקוד הוא תוספת של יו"דים ווי"וים לפי כללים מוסכמים וקבועים. הוועד ללשון העברית קבע את הכללים האלה בשנת תש"ח. כללים אלו מקובלים עד היום להוציא שינויים קלים שערכה בהם האקדמיה ללשון העברית במרוצת השנים. בשנת תשס"ב פרסמה האקדמיה ללשון העברית את כללי הכתיב חסר הניקוד בכתב העת לשוננו.
במאמר הזה אתמקד בכלל באשר לתנועת o (אוֹ). הכלל הוא שמסמנים וי"ו בכתיב המלא במילים שבכתיב החסר מסמנים בהן חולם חסר (ֹ), כגון גורן, מוהר, עוגן, חופש, קודש, כול (אבל כול בתפקיד נסמך יהיה בלא וי"ו), עוז, מוח, כוח, יכתוב, כתוב, לשמור, לזכור, למצוא, תכתובנה, תשובנה, סוב, במלאת, מאוד, אומר, אובד. לכלל הזה יש יוצאים מן הכלל, ואלו הם:

א. האות וי"ו לא תיכתב במילים שבהן תנועת o מסומנת בניקוד בקמץ קטן או בחטף-קמץ שקיים בכל צורות המילה. למשל: אמנם, אפנה, יזמה, תכנית, למחרת, צהריים (לא כן מילים דוגמת חָמְרִי הנכתבת בווי"ו, משום שצורת היסוד שלה, חֹמֶר, מנוקדת בחולם).
ב. האות וי"ו לא תיכתב בצורת העתיד בבניין קל של נחי פ"א, כגון תאמר, יאבד [אבל בגוף ראשון: אומר (=אֹמַר), אובד (אֹבַד)].
ג. הווי"ו לא תיכתב במילים: לא, צאן, ראש, שמאל, זאת, מאזניים, כה, פה, איפה, כל (=כָּל בנסמך לעומת כול בנפרד).

הצרה היא שאין הציבור הרחב נשמע תמיד להוראות האלה של האקדמיה ללשון העברית, ובפרסומים רבים אפשר למצוא מילים שאינן כתובות לפי הכללים של האקדמיה, כגון מאד במקום מאוד וכח במקום כוח. המדקדקים בחיבוריהם ניסו להילחם בתופעה הזאת של כתיבה לא מדויקת. לכן בבואנו לכתוב בכתיב חסר ניקוד יש להיעזר בכללי הכתיב חסר הניקוד, המתפרסמים באתר של האקדמיה ללשון העברית. אל לנו להיכשל בכתיבתנו ולהיגרר אחר צורות כתיבה שבאפנה.

תגובות
  1. אחמד משעל הגיב:

    ד'ינקואתא?
    מה זה לכל הרוחות ד'ינקואתא?
    חידת היגיון?
    בדיחה וחידוד?
    טעות הקלדה?
    אי הבנה?
    גירסה אנרכיסטית ל"דינקותא" הישנה והטובה?

  2. ענת פרי הגיב:

    מאד עם ו זה מכוער ומיותר.

    הרי זאת מלה מיוחדת במינה ואין שום חשש שיבלבלו אותה עם מלה אחרת או לא ידעו לקרוא אותה נכון.

    ובכלל היום כשאפשר בקלות להוסיף ניקוד חלקי, אפשר לוותר על כל החולמים המיותרים, שנראים לי כמו מקל הליכה שמוסיפים למלה שגורם לה להיראות נכה וצולעת.

  3. רוני הגיב:

    תוכלי להדגים את שני השימושים? משום מה נדמה לי שבהוצאות מסוימות עושים בדיוק את ההיפך ממה שנכתב כאן.

    אפנה ויזמה הן לטעמי גזירות שהציבור אינו יכול לעמוד בהן, ובסופו של דבר האקדמיה תיאלץ להכנע ולאמץ אותן.

    אחרון ודי – מכל החלטות האקדמיה, היחידה שממש מצערת אותי היא תוספת היו"ד למלה אמא. זו אחת מהמילים הראשונות שילדים לומדים, ואולי מוטב היה להניח לה.
    (ברוך בורא יוצאים מן הכלל)

  4. ענבל שגיב הגיב:

    זה יותר מסובך משעות הפתיחה של סניף הבנק שלי…
    אבל אשתדל, באמת שאשתדל לזכור.

    רק שקשה לי מאוד עם י' באימא ועם ו' בכל.

  5. צביקה א' הגיב:

    יישר כוחך, יעל.
    שמא תבקשי מהד"ר פרי סקירה קצרה וממצה כזו גם על אודות הוספת היו"ד (כמו, למשל, במילה אימא ובמילה מילה)?

  6. מיכל הגיב:

    הרחב נשמע להוראות האקדמיה, ובייחוד שהיא טורחת לשנות אותן אחת לכמה זמן…
    למה למשל נוספה י' באימא באמת? ולמה בוטלה ההבחנה (החשובה!) בין מילה למלה? לאקדמיה פתרונים.
    העיקר שזו צרה גדולה ואנחנו אשמים.

  7. רחל הגיב:

    צורת "מאד" נתפסת לפחות בעיניי כארכאית וטרחנית.
    חוסר ה-ו' פשוט צורם, וכשאני קוראת מילה כזאת זה נדמה לי כאילו אני קוראת אותה לעצמי במבטא זר, רוסי או רומני…
    כך אני מרגישה גם לגבי שמות כמו עפר- פתאום האסוציאציה הראשונה שעולה היא לא חיה חמודה אלא פשוט רגבי עפר.
    ועוד לא דיברתי על ארנה קזין, שאני אפילו לא בטוחה שלכתוב את שמה בכתיב חסר זה נכון…

  8. חדוה הגיב:

    וגם אני נאבקת קשות בו' שבכל.

  9. מיקה הגיב:

    גם אותי מעצבנת הו' הזאת במילה כל, אבל יש כאלה שמתעקשים עליה, אז כדאי להסביר. יותר מרגיז אותי שאנשים לא יודעים ומכניסים את הו' גם כשהיא מיותרת:
    בעיקרון, המילה "כל" במרבית הביטויים משמשת סומך, כאשר המילה השנייה בביטוי נסמכת עליה. ההטעמה היא על המילה השנייה (כל כך, לדוגמה) ולכן כל נשארת בקמץ קטן, שהיא תנועה קטנה ולא מקבלת את החולם המלא שהוא תנועה גדולה.

    המקומות היחידים שבהם נוסיף ו' ל"כל" הם במילים: הכּול, מִכּול, בַּכּול – ורק כשאלה עומדות כמילה בודדת. דוגמה נגדית: בכל מאודי.

    עוד ביטוי שבו יש ו' – קודם כול. המילה כל כאן אינה סומכת אלא נסמכת, ולכן היא בתנועה ארוכה.

    מקווה שזה עוזר ולא מבלבל עוד יותר. אלה ההסברים שאני קיבלתי בתקופת הכשרתי כעורכת לשונית
    .

  10. ימימה הגיב:

    כשהמילה (מצטערת אם יש פה כמה אנשים שהיו"ד במילה מילה מפריעה להם… אבל גם זה חלק מהכללים) כל נסמכת היא נכתבת בקמץ קטן ועל כן נכתבת כך: כל. (כמו למשל, כל הילדים.)

    כשהיא עומדת בזכות עצמה היא תיכתב עם ו'. וזה הכול.

    גם לי מפריע מאוד שכותבים מאד. ובאופן כללי, אני חושבת שמתרגמים ועורכים צריכים לדעת בעל פה את כללי הכתיב חסר הניקוד של האקדמיה, זה לא עד כדי כך מסובך. (והמאיית של הוורד מתוכנת למצוא שגיאות לפי זה, אם כי יש לו מדי פעם התפלקויות.)

  11. ימימה הגיב:

    אבל התבלבלת בין הנסמך לסומך. בדיוק הפוך. המילה הראשונה היא הנסמכת והשנייה הסומכת.

  12. אורית הגיב:

    למה רוב המתרגמים כותבים מאד בלי ו'.
    חשבתי שזה משהו שמלמדים בבתי ספר לתרגום. אבל נראה שזה משהו שהשתרש עוד בבית הספר, ולאו דווקא אצל מתרגמים.

  13. גורמות לכך שאואשם לעיתים ב"עברית גבוהה מדי" מחד, או ב"שגיאות" מאידך. לא רק מאד-מאוד, כח-כוח, נח-נוח וכיו"ב, אלא אף סיומות ב- א' (ינקותא/ינקותה, סדנא-סדנה) ועוד מיני עניינים שיש בהם פער בין מה שלמדתי בילדותי על עברית תקנית – לבין מה שהיא הפכה להיות.
    תכנת ה- Word שזועקת חמס בכל פעם שמשתמשת בכתיב חסר – מסייעת לי ללמוד את הכתיב החדש 🙂
    מסתגלת, מטמיעה.

  14. מיקה הגיב:

    ידעתי שמשהו חייב להיות לא הגיוני…

  15. Boojie הגיב:

    כבר הזדמן לי לקטר בעבר על הקרצייתיות של נאמני הלשון בשאיפה שהשפה תהיה "מדויקת" במקום שתהיה חיה ויפה, הניסיון לאכוף עליה כללים מתמטיים-כביכול במקום לשמר את השירה הצרופה שבהתפתחות הלשונית הטבעית.
    בכל הנוגע לכתיב חסר/כתיב מלא אני מאמינה בשימוש בכתיב שיעשה את הקריאה נוחה ביותר לקורא, וזהו. מה שתורם לשטף הקריאה, חיובי בעיניי. מה שלא, לא.
    השפה נועדה לשרת את משתמשיה, לא להפך. מאחר שאין חשש שאנשים יטעו בקריאת המילה "מאד", או "כל" או "כח", בעיניי ההתעקשות על תוספת הו' כי "הסדר חייב להישמר" היא נודניקיות גרידא. הסדר *לא* חייב להישמר, ומשתמשי השפה היומיומיים יחיו יפה מאד גם עם כתיב מעורב, כל עוד הקריאות לא נפגמת.
    די למתמטיזציה של השפה. תשמרו את הכללים המדויקים והמדוקדקים לספרים ולאקדמיה, ותנו לנו להשתמש בשפה באופן טבעי ונעים יותר.

  16. אחמד משעל הגיב:

    בארמית, בניגוד לצרפתית, אין ד'
    דא עקא, דינקותא בא מארמית
    אני משוכנע שאנשים שמשתתפים בדיון על תרגום עד רמת הו' ב"מאוד" יידעו מה פירוש "דא עקא".

  17. רונית הגיב:

    מזעזע.
    והכי מעצבן כשמעבד התמלילים שלי מסמן לי שגיאה כשאני כותבת כך.

  18. בוז'י, יש כאן 2 נושאים שונים בעיני האחד מן השני:
    1. הכשרת הכתיב המלא, לצד החסר.
    2. העובדה המצערת שאלו שעושים שימוש במלא, לא מבינים את הכתיב החסר או השונה מזה ה"עדכני".

    סעיף 2 אינו קיים בלימוד שפות-אם אחרות – בתרבויות אחרות בהחלט עמלים בביה"ס על לימוד השפה הקלאסית לצד ה"מדוברת". אני רואה בזה חלק מההידרדרות ההשכלתית שלנו. תהליך רע בעיני.

    אחמד – תודה על התיקון.

  19. רוני הגיב:

    בעיית הבעיות שהאקדמיה לא מתמודדת איתה היא היעדר הניקוד בכתיבה יומיומית, שבעטיה אנשים לא יודעים איך מבטאים שמות ודברים. דוגמאות לשגיאות נפוצות הן YUGORT, HULON, ONIVERSITA, ועוד מלא. נעשינו עם של בורים ועילגים שלא באשמתם, כי השפה הנכתבת לא נותנת כלים לדעת איך מבטאים. הרבה יותר חשוב מ"כל ו"כול" זו דרך להבדיל בין KOL ו-KUL או MEOD ו MAD.

  20. מיכל הגיב:

    קיים גם בשפות אחרות (או שלא הבנתי למה את מתכוונת). ברור שלומדים כאן את השפה הקלאסית (מה זה בכלל? אבל נגיד), השאלה היא לא מה לומדים, אלא מה יודעים בסוף. והשאלה השנייה היא מה זה חשוב.
    "הידרדרות השכלתית" זה משהו שכל התרבויות מתלוננות עליו, מאז ומתמיד. לכן לא כדאי להתייחס לזה יותר מדי ברצינות.
    העולם משתנה, זה כן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s