מי מתנכל למתרגמי הספרות?!

פורסם: 19/12/2007 ב-&מבוא למתרגם המתחיל

עיברו בבקשה לבלוג של ענבל שגיב, ידידתי המתרגמת המוכשרת, וקיראו את הפוסט (הקצר והתמציתי) שכתבה בעקבות ראיון עם דוב אלפון, העורך הראשי של הוצאת "כנרת זמורה-ביתן", הדן בין השאר במחירים המקובלים לתרגום ספרות. והשאלה הנשאלת – האם "השוק" מתנכל למתרגמים? מיהו בכלל "השוק" הזה?

תגובות
  1. הוא נולד בעיר סוס באלג'יריה ב-1961. וכשעלה ארצה שינו את שמו מ-מוריס חלפון ל-דב אלפון

    http://www.kinnblog.com/dov/

  2. חומריו האפלים הגיב:

    נו, באמת. די ברור שדב אלפון הוא בסך הכל העורך והוא לא קובע את התעריפים. הוא בסך הכל העורך. את הטענות לקיפוח צריך להפנות לעבר
    יורם רוז וערן זמורה

  3. דוד הגיב:

    יודעים בעיקר לתרגם משפה אחת ואין להם שמץ של מושג בשפות אחרות, ולכן שהם נאלצים לתרגם טקסט של אדם שמשתמש במילים, במונחים ובביטויים השאולים משפות אחרות, הם נופלים.

    המתרגם הידוע ביותר הוא אריה סתיו שמומחה בהרס כל דבר שידו נוגעת בו, והמסכן האחרון היה דנטה.

  4. יעל הגיב:

    חומריו – עורכים לא קובעים תעריפים, אבל יש להם השפעה רבה עליהם. בהוצאה שעבדתי בה פעם, הגיע עורך חדש והעלה את התעריפים ב-50%, פשוט כי הוא הצליח לשכנע את הבעלים שזה ישתלם לו.
    אין לי טענות נגד דב אלפון באופן אישי – תענוג לשמוע אותו, להוצאה שלו יש אמות מידה גבוהות, בין השאר בזכותו, והם גם הוצאה הגונה. בעיית תעריפי התרגום בארץ היא בעייה כוללת.

    דוד – תקשיב, זה לא מנומס לבוא לאתר של מתרגמת ולהשמיץ מתרגמים, ועוד השמצה די לא מבוססת. כי אפילו אם אנחנו לא יודעים איזושהי שפה, האחראים בינינו טורחים ללמוד, לפחות מה שרלוונטי לספר שאנחנו מתרגמים.
    תסתכל בשרשור שמתנהל בדיוק מעל השרשור שענבל מפנה אליו – מתרגם אחראי שיש בספר שלו עשרות מלים בצרפתית והוא בודק אחת אחת איך כותבים אותן בעברית. ואת זה הוא עושה למרות שכר המתרגמים העלוב.
    ולגבי אריה סתו:
    1. הוא רחוק מלהיות המתרגם הידוע ביותר. סתם מישהו שנמצא עכשיו בכותרות.
    2. לא מכפישים מאות אלפי מתרגמים ברחבי העולם בגלל שנתקלת באדם אחד שלא עושה עבודה טובה.

  5. גיל הגיב:

    גיליון דפוס?

  6. יעל הגיב:

    או 4000 מילה.
    800 ש"ח לגיליון = 50 ש"ח לעמוד.
    כשמביאים בחשבון שמתרגם ממוצע מתרגם כ-7-10 גליונות בחודש, מבינים שזה לא יוצא הון עתק.

    גיליון דפוס הוא מידה היסטורית, עוד מהתקופה שהיו מעריכים את אורך הספר על פי מספר העמודים (בטרם היות פונקציות לספירת מלים במחשב).
    תחשוב על מכבשי דפוס, שמוציאים דפים ענקיים עמודים (A1). אחר כך מקפלים וחותכים וזה יוצא 16 עמודים של ספר רגיל.

  7. כפירונית הגיב:

    אינני מתרגמת אבל מהמעט שקראתי אצלך (ברשימות היפות שלך) אני מבינה שיש בעיית תעריפי תרגום, אני מבינה מהי, ומזדהה.
    אבל.
    האם אין "בעיית תעריפים" בכמעט כל מקצוע בארץ שאינו מייצר כסף אלא כמעט כל תוצר רוחני אחר?
    בעיית תעריפי מתמחי רפואה
    בעיית תעריפי מורות בתי ספר
    לא אתפלא על
    בעיית תעריפי אוצרי גלריות
    בעיית תעריפי מרצים באוניברסיטה
    בעיית תעריפי מתפרות אופנה?

    אני בספק אם לקבלנים ולמוכרי הנדל"ן יש בעיית תעריפים, אבל מצד שני אני כמעט בטוחה שבפורום שלהם הם גם מתמרמרים על כך שאנשים לא מעריכים את עבודתם ומה שהיא דורשת מהם.

    אני לא אומרת את זה בציניות. אני רוצה לשאול באמת אם את חושבת שיש לזה סיכוי במקום כשלנו, כשאני כותבת לך בבועה שבתוך הבועה (מבחינתי האתר הזה על כותביו וקוראיו) שתקבלו את השכר המגיע לכם על עבודתכם?

    יוצא לי לעבוד רבות לאחרונה עם לקוחות אנגלים. איכשהו רק כשהתחלתי לעבוד מולם הבנתי עד כמה ההתמקחות והתחושה שתמיד דופקים אותנו היא בסיסית אצלינו. לראשונה פגשתי לקוחות שלא ניסו לשנות את המחיר, להוריד אותו, הציעו לשלם לי על כל שעת עבודה נוספת או תוספת שלא היתה כתובה בהצעת המחיר המקורית שלי, והיו כאלו שאף שאלו בסוף העבודה אם אינ בטוחה שאיני רוצה יותר כסף כי עבדתי מאד קשה בשבילם. הסכמתי איתם והעליתי את המחיר. לקינוח הם אפילו קנו לי מתנה יקרה ביותר.
    רק כשחזרתי לעבוד עם ישראלים קלטתי עד כמה בני עמינו לא מסוגלים, באופן בסיסי, להזדהות עם האחר, ותמיד יחשבו קודם כל על טובתם שלהם כשהם באים איתך במגע עסקי. וכמובן בלי כל קשר לעומד מולם, דין חשמלאי כדין אדריכל, דין בסטיונר בשוק כדין מתרגם או מוסכניק.

    יצא לי לקרוא לא פעם את רשימות הטיפים העסקיים שלך, ואני חושבת שכדי לגבות בארץ תעריף ראוי על עבודה, וממש לא משנה באיזה מקצוע, בעיקר במקצועות שנושקים לאמנות (עיצוב גרפי, אדריכלות, אמנות, ספרות, לימוד כלשהו) אתה צריך להיות תותח עסקי חדור אמונה וקר מזג.

    אני לא בטוחה כמה לקוחות קיימים שמבינים מדוע הם משלמים את מה שהם משלמים, שקיבלוכל תוספת בהבנה ואף שילמו בהנאה ובתודה. יש מעטים כאלו.

    אני מאחלת לכם הצלחה במאבק (הצודק), ואמשיך לעקוב וללמוד.
    רונית

  8. הדרסקה הגיב:

    אני מכירה גיליון דפוס בתור 24,000 תווים.

    ואז כמובן נשאלת שאלת המחץ עם או בלי רווחים.

  9. גיל הגיב:

    כמה שאלות נוספות ברשותך (ואני מודה שאני לומד הרבה על המקצוע מהפוסטים שלך), כמה משלמים בארה"ב נניח על גיליון דפוס ממוצע (או מה הטווח המחירים)? סתם כדי שיהיה לי מושג כמה זמן לוקח לתרגם ספר, אם נניח היו מחשבים מחיר לפי שעת עבודה, כמה זה היה יוצא לשעה בערך (כולל כל העבודה שקשורה גם בצורה עקיפה לתירגום)? והאם לקראת אמצע וסוף הספר, מלאכת התירגום לא נעשית קלה יותר משמעותית אחרי שהמונחים שהסופר משתמש בהם נעשים מובנים יותר וחוזרים על עצמם?

  10. שירלי הגיב:

    מקריאת הבלוג עולה תמונה עגומה למדי של הג'ונגל הסבוך והמרתק של עולם התרגום.

    יש לי חלום קטן שאם יתגשם אולי יעזור גם למתרגמים. אני חולמת על מהפכת ה- E-Book.
    כאשר טכנולוגיית ה-E-Book תשתפר עוד קצת העולם הכלכלי והפיסי של הוצאות הספרים יעבור מהפך.
    הספר יפסיק להיות חומר ויהפוך להיות רוח. העלויות של הפקת ספר ישתנו מן הקצה לקצה, מושגים כמו הדפסה, אכסון, הפצה ושטח מדף יאבדו את משמעותם. העלויות המרכזיות של הספר יהיו זכויות היוצרים, שכר הסופרים, העריכה, התרגום ויחסי הציבור. מכיוון שהמוצר יחיה לנצח על התקני האכסון האלקטרוניים בעלות אפסית – גם יחסי הציבור יוכלו להיות עדינים יותר ויקרים פחות.
    אז, בחלומי הורוד, יוכלו לקרות שני דברים: אנשי הרוח שעוסקים בתרבות יוכלו ליהנות מתגמול הוגן יותר (גם אם פרוש על פני תקופה ארוכה יותר) והמרחב התרבותי שלנו יגדל. אולי אז, תרגום של ספרים לשפה קטנה בעלת שוק מוגבל יהיה כדאי יותר – מכיוון שהמאסה הקריטית של קוראים אשר דרושה לשם כדאיות התרגום תוכל להצטבר במשך שנים, ולא במשך חודשים.

    כדי שהחלום יתגשם צריכים לקרות עוד שניים שלושה דברים:
    1. טכנולוגיית ה-E-Book צריכה להשתפר עוד קצת. בעיקר צריכה להשתפר התמיכה בשפות אזוטריות כמו העברית (Kindle לדוגמא אינו תומך באופן פשוט בעברית וצריך לעבור דרך חתחתים לא קלה כדי לטעון אליו ואל E-books אחרים טקסט שאינו אנגלית). להערכתי אין צורך בפריצה טכנולוגית לשם כך, אלא רק בשוק גדול מספיק כדי להוסיף את התוכנה המתאימה.
    2. צריך לאכוף זכויות יוצרים לגבי טקסט אלקטרוני בצורה יעילה. אני משערת שכאן עולם המוסיקה יפרוץ את הדרך עבור העולם הכתוב. כיום העלות של טקסט אלקטרוני גבוהה באופן מגוחך. כאשר האכיפה מצד אחד והעלות מצד שני יהיו סבירים, תפחת הרתיעה מרכישת ספרים אלקטרוניים.
    3. הוצאות הספרים צריכות להבין בזמן את המהפך ולהיות למובילות שינוי ולא נגררות אחרי השינוי. יש כאן הזדמנות נהדרת להוצאות הספרים להפוך למובילות תרבותיות ולהרחיב את השוק שלהן. כאשר העלות של ספר לצרכן תהיה שקלים ספורים – השוק יתרחב בעוד מיליוני אנשים אשר קניית ספרים היא מעבר לאפשרותם כיום. הדבר כמובן מחייב שינוי של המודל הכלכלי שבו הוצאות הספרים פועלות היום, אבל אם ישכילו לעשות זאת בזמן, יוכלו לשרוד ולהרוויח.

    אני יודעת שכרגע הצלחתי להרגיז את אוהבי הספר החושניים. אלו ששום דבר לא ישתווה בעיניהם לניחוח של ספר חדש או משומש. נכון, על ההנאה הזו נתרגל לוותר. אבל נזכה במרחבים אינסופיים כמעט של תרבות. אני מציעה למי שעוד לא הספיק לבקר ב-Google Book Search לבקר שם ולדמיין כמה נפלא יהיה אם כל אותו עולם ספרים יהיה פתוח לפניו לא רק להצצה אלא גם לקריאה נינוחה, ובעברית.

    אני מקווה שלא התפרצתי ברגל גסה מדי עם חלום בנושא שרק משיק כרגע לנושאי תרגום.
    אני מאמינה שכשהחלום יתגשם עולם המתרגמים ישתנה – ולטובה.

    שירלי

  11. מואיז הגיב:

    א. צורת החישוב של גליונות דפוס מבלבלת וגורמת לכאב ראש, לדעתי היה צריך לחשב על פי 1,000 מילה

    ב.

    התעריף של 800 שח יכול להיות לפעמים בסדר ולפעמים לא, לדעתי ההוצאות עושות לעצמן חישוב קל מדי של עלות תירגום. זה כמו לומר שלבנות מטר מרובע של דירה הוא אלף דולר. השאלה היא מה החומרים ומה אתה בונה, זה יכול לעלות בין 500 ל 8000 דולר, או אפילו יותר.

    אין דין ספר אחד כדין ספר אחר.

    היו ספרים שעליהם קיבלתי 800 שח לג.ד. וזה היה משתלם, למעשה ההכנסה הגיעה לכדי 7,000 שח לחודש עבודה שזה לא רע בענייני תירגום, וספרים אחרים שעליהם שילמו לי 1100 שח לג.ד. (דווקא זמורה ביתן) וזה לא השתלם כי הטקסט היה מאוד קשה ולא הגעתי להכנסה של 5000 לחודש, גם כשעבדתי כמעט 10 שעות ביום.

    ככה שהקביעה של תשלום לספרות על פי ג.ד. הוא להכניס מעגל למרובע או סוג של מיטת סדום, צריך שיהיה מרחב סביר בין המינימום למקסימום, נגיד בין 800 ל 2200 שח לג.ד. ויהיה דיון בין ההוצאה לבין המתרגם, ולא שההוצאה תזרוק מספר והמתרגם יצטרך לומר כן או לא. זה יהיה לטוב כול הצדדים. ובטח שלטובת הוצאה כמו זמורה ביתן.

    אני גם שמעתי על 500 ועל 600 שח לגליון דפוס שהוצאות משלמות, אבל אף פעם לא הסכמתי לעבודה במחירים כאלה. באמת ש 800 שח הוא סף מינימלי לכול עבודת תרגום ספרותית. הוא אפילו נמוך למדיי. אבל נגיד שזה מקובל.

  12. יעל הגיב:

    שירלי – תקראי על תיאוריית "הזנב הארוך", למשל פה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3405178,00.html
    רלוונטית גם למה שאמרת.

    הדרסקה – צודקת. רוב ההוצאות מחשבות לפי 24000 תווים. אבל כיוון שזאת מידה שלא אומרת שום דבר לקהל הרחב, הסברתי על פי עמודים – משהו יותר ברור.

    לגיל

    אני לא יודעת כמה משלמים בארה"ב על ספרות, אבל על תרגום מסחרי משלמים יותר. בארה"ב כמעט לא מתרגמים ספרות (כלומר יחסית לגודל השוק), אבל באירופה מתרגמים הרבה מאד ספרות ולמיטב ידיעתי משלמים 50%-100% יותר. יש אפילו כמה מדינות שבהן משלמים תמלוגים.

    כמה זה יוצא לשעה? מתרגם ממוצע מתרגם, כפי שאמרתי, עמוד-שניים בשעה. כלומר שהוא יכול לתרגם גיליון ביום-יומיים (לפי 8 שעות עבודה ביום). האם 800 ש"ח ליומיים עבודה נשמע לך סביר? כי זה יוצא 8000 לחודש. אבל מתרגמים הם עצמאים, אז אל תשכח להוריד מזה אולי 3000 ש"ח הוצאות, פנסיה וכדומה. לא נשאר נטו גדול.

    ספר בדרך כלל נעשה יותר קל עם הזמן, לא רק בגלל המונחים (רואים שאתה קורא בעיקר חומר עיוני) אלא מפני שמתרגלים לדמויות ו"נכנסים" לשפה שלהן. העמודים הראשונים הם תמיד הכי קשים ומצריכים את העריכה הכי כבדה בסוף.

  13. גיל הגיב:

    גם אני כתבתי על הנושא בזמנו וזה יכול להיות פיתרון (לי אין שום בעייה עם ספרים אלקטרוניים אם הם יהיו יעילים).

    http://www.notes.co.il/greengross/32058.asp

    השאלה היא האם יהיה כלכלי למתרגמים לעבוד קשה בתירגום ספר שלם לקהל מצומצם יחסית? מצד שני, אולי לכל ספר יהיו כמה תירגומים בו זמנית שיתחרו ביניהם ואנשים יוכלו לבחור. אולי אפילו אפילו להזמין תירגום לספר במחיר מסובסד. אני יכול לחשוב על עיסקה בין אדם פרטי למתרגם: הקורא משלם מחיר מלא על התירגום אבל ככל שהספר נמכר יותר כך הוא יקבל החזרים עד שאלו יכסו את עלות התירגום. זה יגרום למצב שבו אנשים יוכלו לבקש תירגום של ספרים שנראה להם שימכרו היטב, והמתרגמים לא יפגעו בכל מקרה.

    תודה על התשובות, אני באמת קורא יותר מדי ספרים עיוניים בשנים האחרונות..

  14. גילי הגיב:

    הוא לא מדכא, הוא מרתק. מרתק לדעת שלא רק התרבות והחברה שלנו אלא תפקודי המוח שלנו והיכולות האיטלקטואליות שלנו משתנים בעקבות קריאה, ולא רק בגלל התכנים שעוברים בקריאה, אלא מעצם המכאניזם של הקריאה.

  15. יעל הגיב:

    http://www.newyorker.com/arts/….12/24/071224crat_atlarge_crain

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s