השתלה בלי דחייה (של טעויות בעברית)

פורסם: 21/11/2007 ב-&מבוא למתרגם המתחיל

משלב, או באנגלית register, מוגדר כסגנון דיבור המאפיין קבוצה או מעמד חברתיים מסוימים.
לכל קבוצה חברתית כזאת יש סגנון דיבור משלה, שמתאפיין במלים "גבוהות" או "נמוכות" ("אני" או "אנוכי"), בקיצורים ("אנ'לא יודע") וכדומה. פעם נהגו המתרגמים "לשטח" את כל המשלבים למשלב אחד מאד גבוה. אולם הנורמות השתנו מאז והמתרגמים של היום משתדלים לשמר בתרגום את "הניחוח" של משלב המקור, מפני ששפה היא לא רק מלים – היא סמן חברתי ראשון במעלה. המשלב שבו מדברת הדמות בעצם אומר לכם "בין השורות" מיהי, איפה היא גדלה, מה המעמד שלה יחסית לדמויות אחרות ועוד. אם תעלימו את המשלב, כאילו העלמתם חצי מהאפיונים של הדמות. הקורא לא יצליח להבין את יחסי הגומלין בינה לבין דמויות אחרות והעלילה תינזק קשות.
החברה הישראלית שונה,קטנה יותר ומעמדית פחות מהחברה האנגלית, והעברית המדוברת בשכבות שונות פה הרבה יותר אחידה. כמו כן, קשה מאד להעביר בכתב עברי את הבדלי המבטא, המסמנים בצורה ברורה כל כך מעמדות ואזורי-מוצא שונים באנגלית.

המשלב הכי קשה לתרגום

המשלב שהכי קשה לתרגם הוא משלב תקני למחצה, כלומר משלב שסוטה מהתקני רק במעט. ולהלן ההתלבטות הניצבת בפנינו כמתרגמים.

  1. אם נתרגם תקני, נעלים את כל "האווירה" וחלק גדול מהעיצוב המרומז של הדמויות. מצד שני, יש פחות סיכוי שירדו עלינו ב"מוסף ספרים" שאנחנו לא יודעים עברית.
  2. אם נתרגם קלוקל, בשפה המשקפת את המקור, האווירה והעיצוב יצאו נשכרים, אבל אנחנו עלולים להסתכסך עם עורכת הלשון שלנו לחטוף מקלחת של צוננים ממבקרים וקוראים שונים. ולכו תסבירו להם ש"כך במקור". לצערנו, "המכתב למערכת" שבו נבהיר שכל השגיאות קיימות במקור, עד האחרונה שבהן, תמיד הרבה יותר קטן מהביקורת הקטלנית הטוענת שרצחנו את העברית והתעללנו בגופתה.

דוגמה טובה למשלב תקני למחצה הוא המשלב של הסוענים ב"חומריו האפלים". כמה דוגמאות:

  • 'cause במקום because;
  • for 'em במקום for them
  • set down במקום sit down
  • oughter במקום ought to

העברית המדוברת מספקת לנו פתרונות לא רעים: 'cause הוא "למה ש…" (במקום "כי" או "מפני ש…"); for 'em הופך ל"בשבילהם" (במקום "בשבילם"); sit down הוא "תישבי" (במקום תשבי), oughter הוא "ציכה" (במקום "צריכה").
שימו לב, עם זאת, שהשגיאות שהשתלתי בדיבור של הסוענים נחלקות לשתי קבוצות:

  1. שגיאות בעליל – שגיאות שברור לקורא שהן שגיאות מכוונות: "בשבילהם", "ציכה".
  2. שגיאות בספק – שגיאות שהקורא לא משוכנע מה מקורן: המקור או חוסר הידע של המתרגם: "למה ש…", "תישבי".

הבעיה האמיתית מתעוררת עם שגיאות מסוג 2 – איך אנחנו מבהירים לקורא מעל לכל ספק (ובלי הערות שוליים שעורכים שונאים) שהשגיאות הן: א' מכוונות, ו-ב' חלק מהעיצוב של הדמות?

Power in Numbers

הפיתרון הוא power in numbers. כלומר שהקוראים עלולים לחשוד בשגיאה אחת, אבל אם יהיו שם 12 שגיאות לשוניות שונות בדיבור של אדם אחד, אזי המבקר והקורא האינטליגנטי עשויים לתת למתרגם, לעורך וגו', ליהנות מהספק שהשגיאות הושתלו בכוונה כדי "לעצב דמות" או "לבנות אווירה".
אבל אתם יודעים מה הכי מבאס? הכי מבאס זה לפגוש אנשים שבכלל לא יודעים שכל השגיאות שהשתלתם בדם, יזע ודמעות הן באמת שגיאות. אני לא מתבאסת לא בגלל המאמץ שהתבזבז. ניחא. על המאמץ קיבלתי כסף. ולא העובדה שהם לא יודעים עברית. מה שמבאס הוא שאני יודעת שהם מחמיצים משהו נורא חשוב – הם מחמיצים את ההבדלים שבין הדמויות השונות. וזה, גבירותי ורבותי, מה-זה חבל.

לקריאה נוספת

גרסה ארוכה של המאמר באתר חומריו האפלים
כל הספרים בתרגומי
אתר "חומריו האפלים" הישראלי – ראיון עם פולמן
ק'ס' לואיס ופיליפ פולמן – שנאה הדדית?

תגובות
  1. ימימה הגיב:

    קשה גם לתרגם קללות או מילים גסות, כי העברית די דלה בהן. (הספר הראשון שתרגמתי היה מלא בשמות שונים לאיבר המין הגברי. היה קשה למצוא חלופות הולמות בעברית…)

    בכל מקרה, אני לא מסכימה באופן גורף עם השיבושים ותרגומיהם כפי שהבאת. האומנם "למה ש…" הוא תמיד תחליף ל"cause"? לדעתי לא. תלוי באמת בדובר.

    לדעתי כדאי יותר ללכת על פיצויים שאינם מתאימים אחד לאחד לשגיאות במקור. מספיק לדעת שהדובר המקורי היה עילג קלות (או קשות) ולהכניס לתרגום מספר זהה פחות או יותר של שיבושים כמו זה שבמקור, כך שהאופי העילג שלו יעלה בצורה אמינה.

  2. רוני ה. הגיב:

    מה שאת מציינת ב"שגיאות" באנגלית אינן שגיאות, אלא הן איות המילה כפי שהיא נהגית במבטא מסויים, במקום לפי האיות הרשמי.

    אם רוצים לחקות את זה בעברית, הדרך היא לבחור למילים איות אלטרנטיבי, למשל, לכתוב ספתא במקום סבתא או סכוכית במקום זכוכית. גם הכתיב "ציכה" שהצעת היא דוגמה נכונה.

    לעומת זאת, כשאת כותבת "למה ש.." במקום 'cause זה כבר דומה יותר לשגיאה שאינה קיימת שם במקור.

    ובכלל – נדמה לי שמעטים מתלוננים על טקסט שמובא בציטוט ישיר. רוב התלונות על עברית קלוקלת בתרגומים הן בתרגום עצמו ולא בציטוט של אנשים.

  3. פשוט יעל הגיב:

    וכאחת שלא מכירה כלל את ספריו של פולמן (חור בהשכלה? נו מילא, לפחות בתחום המד"ב חבר שלי לאט-לאט משלים לי את החורים) – איך נקראו הסוענים במקור?
    כי זה נשמע לי כמו הברקה תרגומית מקסימה, אבל מה אני יודעת, אולי פשוט קראו להם The Soanim? אחרי הכל, גם ה-Rohirim של טולקין הפתיעו אותי בפעם הראשונה שקראתי עליהם באנגלית…

  4. יעל הגיב:

    ועוד ימים ספורים יעלה בישראל הסרט "מצפן הזהב" המבוסס על הספר הראשון "המצפן הזהוב".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s