כותבי צללים של מיילים עסקיים – זה העתיד!

פורסם: 19/10/2007 ב-&מבוא למתרגם המתחיל

מישל בשן מצאה (או המציאה) נישה חדשה בעולם העסקים והתרגום כאחד – תרגום של מיילים עסקיים למען אנשי עסקים שאינם יודעים אנגלית (או שיודעים אנגלית פחות טוב מכפי שהם מתיימרים לדעת). תוך שלוש שעות לכל היותר מרגע הפנייה, היא משגרת לתיבת המנהל את הנוסח האנגלי (והמותאם תרבותית) של המייל ששלח אליה.

האם זה משתלם? בשן טוענת שכן:

חודש לאחר שהקמתי את העסק שלי – הוא כבר שילם לי את שכר הדירה והרבה יותר מזה. הביקוש עצום".

 מה שמעניין אותי הוא העובדה שהשירות הזה די "סודי". כלומר, חברות מסחריות חושבות שזה לגמרי לגיטימי להוציא לתרגום מצגות, חוברות, תיעוד טכני וכל מיני כאלה. אז למה להוציא לתרגום מיילים זאת בושה? אולי מפני שכמו שבשן כותבת "בקורות החיים של כל ישראלי כתוב: אנגלית שפת אם". האם היו מקבלים אתכם לעבודה אילו הודיתם שהאנגלית שלכם לא משהו ושהמשענת שלכם היא מישל בשן? אולי לא.

ושימו לב לתגובה מספר 5 – "מנהל בארה"ב" כותב שמנהלים המשתמשים בשירותיה של בשן מועלים באמונו של המעסיק פעמיים – משום שאינם מגלים לו את האמת לגבי הכישורים שלהם (מה עוד הם רק מתיימרים לדעת?) ומפני שהם מוציאים מידע סודי ורגיש לגורם שלישי, שאיננו חתום על הסכם סודיות.

ותודה לג'ירפה מפורום נענע על ההפנייה

תגובות
  1. גיל הגיב:

    למה צריך שהאנגלית תהיה מושלמת? רוב הישראלים יודעים אנגלית ברמה סבירה. אין סיבה שזרים יצפו לאנגלית מושלמת בעסקים עם זרים, ובהשוואה לזרים אחרים מצבנו לרוב טוב. אני חושב שדווקא אנגלית מושלמת מדי נראית מלאכותית ולאנשים ברור שקיבלת עזרה. לא נראה לי שעל זה תקום או תיפול עיסקה.

  2. באנדר הגיב:

    האמריקאים רגילים לעבוד עם זרים ולא מתרגשים מטעויות באנגלית.
    בכל מקרה הרבה יותר קל להבין את הישראלים מאשר את הסינים.

  3. רונית הגיב:

    אני עובדת עם אנגלים, ואינני יודעת אם הם מתרגשים או לא משגיאות.
    האנגלית שלי אכן כמעט שפת אם, הלקוחות שלי מתרשמים ממנה מאד (גרתי באנגליה כילדה ולמדתי אנגלית באוניברסיטה), ועדיין שכרתי לעבודה עוזרת דוברת אנגלית כדי שהקשר איתם במיילים יהיה מושלם, וה"סאונד" של המיילים מובן.
    אין לי ספק שלקוחות לא יבוזו לי אם האנגלית לא תהיה מושלמת, אבל אני בטוחה עוד יותר שאזכה להערכה רבה על אנגלית מושלמת ומוקפדת.
    אני מבינה את המעילה הכפולה. אבל אני יכולה לדמיין איך בחברות גדולות אפשר להעסיק אדם שזה תפקידו – לתרגם לשפה עסקית טובה מיילים חשובים.
    היו מיילים שעברו הגהה של פעם ופעמיים ושלוש עם חברה אנגליה (בעיקר לברר שהטון נכון, שלא נאמרים דברים שתרבותית אינם מתאימים למה שאני רוצה לבקש – דרישת תשלום, סירוב אדיב ועוד).
    כשהתקשורת שלנו נעשית בצורה כתובה יש לכך חשיבות עליונה – ליכולת ביטוי בכתב בכלל, ובשפה זרה בפרט.

  4. עמית הגיב:

    שגיאות תחביריות או של אוצר מילים. בהקשר הזה אני מסכים עם גיל – האמריקאים והאנגלים מאד סובלניים ומנסים להבי גם מעבר לשגיאות.
    הבעיה היא בהבדלים התרבותיים. מה שנמצא בין השורות.
    שם, האמריקאים במיוחד, ממש לא סלחניים… קרה לי לא פעם בשיחה עם לקוחות… השתמשתי בתיאור מוגזם וציני במקצת או במילה שיש לה קונוטציה… ונפתחו עלי זוגות עיניים כאילו נפלתי מהירח… אני לא חושב שהרסתי עסקאות בגלל זה, אבל בהחלט הייתי צריך להשקיע הרבה מאמץ כדי לתקן רושם.
    הנסיון שלי אומר שהאנגלים הרבה יותר "Rב תרבותיים" בהקשר הזה ורגישים להבדלי תרבות. אבל האמריקאים מצפים שכולם יתיישרו לפי הקו שלהם (במו הבריון של השכונה)

  5. עמית הגיב:

    למרות שאני חושב שבהחלט חשוב לנסח דברים נכון, ולכאורה יש צורך בעריכה מקצועית של התכתבות עסקית – אני עדיין לא הייתי משתמש בזה והייתי מזהיר אנשים מלהשתמש בזה…
    הבעייתיות נעוצה בעקביות. נניח שאת ההתכתבות העיקרית ערכו עבורך, ואז יש שיחת ועידה טלפונית…מה אז? לא רק שבשיחה עצמה עלולות להיות "נפילות", אלא שחוסר העקביות ברשמים וההתנהגות, עלולים ליצור תחושה של חוסר אמינות אצל הצד השני.
    אני הייתי מעדיף (כפי שנהגו בחברה אחת שעבדתי בה) סדנא בת יום-יומיים על הבדלי התרבות בין אמריקה/אנגליה וישראל ועל ההשלכות המעשיות שיש לזה בהתכתבות והאינטרקאציה היום יומית. שהרי נכנסים לזה גם היבטים של שפת גוף, סמול-טוק (למי שממש נפגש עם אנשים מחו"ל) וכד'…
    וההבדלים אמנם לא ענקיים אבל משמעותיים.
    עורך אימיילים אולי מכסה על צורך נקודתי, אבל לא פותר את הבעיה.

  6. אורן הגיב:

    גם אני מרגיש שיש כאן מעילה באמון כשאדם מכריז על "אנגלית שפת-אם" כאשר אינו באמת דובר אנגלית בטבעיות, גם אם הוא דובר מצויין.

    ומעשה שקרה לי בענייני פער תרבויות – באיזה משא ומתן עם אמריקאים רציתי לבקש משהו ואמרתי:
    "you please do…", הייתי בטוח שאין מנומס כמוני עם הפליז והפניה בבקשה. הסתכלו עלי מוזר. כשבררתי הסבירו לי שזו פניה מאוד אדנותית כזו של בוס שמוריד פקודה לעובד אבל בלשון כאילו-עדינה ולא כפקודה בוטה. הצורה הנימוסית, כך אמרו, היא could you please…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s