וידוי: אני מיזנטרופית.
700 האיש שמכירים אותי פורצים עכשיו בצחוק היסטרי וחושבים שאני צוחקת עליהם.
זהו, שלא. [נגמר הווידוי]
אז מתברר שגם מיזנטרופיה -שְׂכָרה בצידה. עדו אנג'ל, סופר ובמאי, מצא נישה מיזנטרופית והקים את בית הקפה הייחודי "מיזנטרופ". מין בית קפה למיזנטרופים שרוצים לעבוד בבית קפה, אבל לא יכולים לסבול את ההמולה של בתי קפה רגילים, שנובעת מן הלהג של אנשים שאשכרה באים לבית קפה כדי לנהל אינטראקציה בין אישית. [מצמרר, לא?]
וכך מצטיירים בתי הקפה של העיר בעיני המיזנטרופ הטרוד:
תַּרְתִּי בָּעִיר אַחַר מָקוֹם שָׁקֵט. חִפַּשְׂתִּי לִסְעֹד נַפְשִׁי וְקֵבָתִי וּלְהַשְׁלִים חוֹבוֹתַי לִכְתִיבָתִי. קַצְתִּי בַּאֲנָשִׁים. בְּפִטְפּוּטֵיהֶם, בְּחִיּוּכֵיהֶם הַמְּעֻשִּׂים, הַתְּלוּיִים לָהֶם עַל שִׂפְתוֹתֵיהֶם כְּמִסְגְּרוֹת רֵיקוֹת שֶׁל תְּמוּנוֹת בְּבַיִת חָרֵב. קַצְתִּי בְּבָתֵּי הַקָּפֶה עַל מֶלְצָרֵיהֶם הַטּוֹרְדָנִיִּים, רוֹחֲשִׁים סְבִיבִי כְּיַתּוּשִׁים, מַבִּיטִים בִּי בְּעֵינֵיהֶם זָבוֹת קֹצֶר הָרוּחַ, מַפְרִיעִים לִי. אֶת עַצְמִי בִּקַּשְׁתִּי.
יש תפריט מצומצם אבל איכותי, אינטרנט חינם, שירותי פקס וצילום (בתשלום), שולחנות בודדים המותאמים לעבודה במחשב, ואפילו מחשב ציבורי למחוסרי מחשב. והפתיחה היום (10/10/10) [בטח בשעה 10 בבוקר. יש מיזנטרופים נורא מתחכמים...].
מרכז בעלי מלאכה 5, תל אביב. 074-7031805
ותודה למרב מפורום התרגום והעריכה של אג'נדה על הלינק.
והערה בשולי הדברים: אני חושדת שמי שהולך לכתוב בבית קפה הוא לא באמת מיזנטרופ. הוא סתם מתחזה. מיזנטרופ אמיתי לא יוצא מחדר העבודה שלו בלי שמכוונים לו אקדח לרקה.
מוקדש לכל החברים המיזנטרופים שלי, בברכת Hell is Other People.
לקריאה נוספת
- מיזנטרופ, קפה לאנשים שרוצים לעבוד בשקט, תיקי גולן, עכבר העיר, 8/10/2010
- פנטזיה של מיזנטרופ, בבלוג של אהוד אמיר
רישום ל-RSS
Way to go, my favorite misanthrope! May you enjoy your coffee without unwanted human interruption
רשמתי ברשימת המקומות הדחופים לביקור! בהצלחה לעידו.
הרעיון לא חדש: כבר בפרשת "המתורגמן היווני" בסיפורי שרלוק הולמס הופיע "מועדון דיוגנס", שמיועד לאנשים שמתעבים בני אדם אחרים, אבל "אינם מתנגדים לכורסאות נוחות ולכתבי עת מעודכנים". במועדון דיוגנס הנ"ל השיחה מותרת רק בחדר המבקרים, ופנייה של חבר לחבר אחר עלולה להביא להרחקתו של העבריין מן המועדון…
נחמד לראות שאנגליה הוויקטוריאנית לא מתה, והיא חיה כאן בתל-אביב.
לדעתי זו אינה מיזנטרופיה, אלא רק צורך בשקט בסביבה, ובכל זמן.
)
אני מכיר אחד כזה באופן אישי, והוא אוהב אדם (את השקטים יותר
"מיזנטרופ אמיתי לא יוצא מחדר העבודה" . זה נכון. אבל כנראה ישנם גם מיזנטרופים מוחצנים שרוצים להפגין ברבים את המיזאנתרופיות שלהם – ועבורם נפתח בית הקפה הזה.
חוץ מזה, גם מיזנטרופים צריכים בני זוג – ואיפה טוב יותר למצוא בן זוג, מבחינתו של המיזנטרופ, מאשר ב"קפה מיזנטרופ"?
תראה, בתור מיזנטרופית מדגם החברים שלי די מצומצם, אבל רוב החברים המיזנטרופים שלי נוטים להתחתן דווקא עם טיפוסים די חברותיים. בעלי, לדוגמה, הוא לגמרי על הקצה השני של סקאלת החברותיות – הוא סופר-חברותי, סופר-נחמד, סופר-חובב-בריות. אתה יודע, opposites attract.
צודקת, גם אני ואשתי כך. וצר לי לבשר לך אבל כנראה במשך השנים נדבקה בך מעט מהחברותיות של בעלך – את כבר לא כל כך מיזנטרופית כמו שכנראה היית בצעירותך…
אני אמסור לו את הקרדיט
שיו, תמיד כשאני מצטטת את המשפט הזה של סארטר אנשים מסתכלים עלי כאילו אני פסיכית.
אבל יש לציין שאת מיזנתרופית די נחמדה מהמעט שהספקתי להכיר.
אני מבקשת לא לעשות לי אאוטינג בבלוג
למיזנטרופית הכי חמודה שאני מכירה: עברתי שם היום כדי לראות הכצעקתה. בהחלט כן, נראה נחמד ומזמין, וכשעברתי שם בסביבות 15:00 עבדו שם מלבד עדו אנג'ל כמה אנשים שנראו מרוכזים ומבסוטים. בפעם הבאה שארצה לעבוד מחוץ לבית אגיע לשם!
[...] http://transela.com/2010/10/10/misantrope/ [...]
1. אח, אתם התל-אביבים בני המזל…
2. יש גם ספריות ציבוריות לטובת המיזנטרופ המצוי, שם אפילו את את ה-ששש עושות הספרניות.
[...] מאד. לא מפני שהיא מנסה לאכול את באגס באני. אלא בגלל המיזנתרופיה שלה, שמומחשת יפה בשניות האחרונות של [...]
[...] אחר. הנה מה שכתבתי לאחד מאותם אנשים, בעודי יושבת בקפה מיזנתרופ (ומגיעה להספק יוצא מן הכלל, ממליצה בחום): לחברה שלי יש [...]