כלום, עד שרוח נוסטלגית ויצר בזבוז הביאו אותי לרכוש לבן שלי את "יוסי ילד שלי מוצלח" לפני כמה שנים. ציפיתי לעוד ספר ילדים חביב אך מרדים-מבוגרים. פתחתי, התחלתי לקרוא, והתחלתי לצחוק. משחקי המילים, החריזה השנונה והרמיזות, שלל הקריצות למבוגרים, לביטויים כבולים וכדומה, ממקמים את ע' הלל בשורה אחת עם טיפוסים כמו לואיס קרול, מאיר שלו ויוצרי "שרק".
יניב עמדה בשני האתגרים האלה בהצלחה גדולה, ויצירתה עומדת בזכות עצמה ומציעה קריאה חדשה לחלוטין לשיר ולפזמון המוכרים. סוד הצלחתה, שהיא בחרה בטכניקה הנובעת בדיוק מאותה חוויה שעליה שר הטקסט הכתוב, ולמעשה מדגימה אותה באופן חזותי. ממש כמו יוסי, שעיניו וחושיו פעורים לרווחה, היא מוצאת שלל רב בחומרים מיותרים לכאורה, הזרוקים לצד הדרך. אוספת, מתעכבת, מצרפת אט אט ויוצרת מהם פסיפס אמנותי מרהיב. וכמו יוסי, האיורים שלה שולחים גם אותנו, המביטים בפרטי הפרטים, ליהנות מהיופי לעצמו, לתת לעין לשוטט להנאתה ולמצוא עוד ועוד.
ערב לכבוד "ילד שלי מוצלח" בבית ביאליק
ע' הלל – מזבוב עד פיל
הוי מה קשה, מה עלוב להיות זבוב
זבזב הזבוב בקול עצוב.
כולם, כל העולם רודפים אותי.
פוי, זה חיים? זה דידיטי!
הה, לו הייתי למשל צרצר!- הזבוב אמר. לעזאזל אתה עם המשל,
רק בגללו אני כל כך אומלל! -
הצרצר ממגרתו נסר. משל! רק זה חסר!
אי. מרגיזים אותי כולם,
קוראים לי בשמות: עצלן, עצלן, כלום לא עושה רק מנגן!
שקרים! דיבות!
אני מסכן, מסכן!
וי, וי לי מר!
הלוואי ויכולתי להיות עכבר!
עכבר!
אויה. אויה. גורל אכזר!
צייץ בלב נשבר מבכי העכבר.
תמיד מחתולים לברוח, להפחיד נשים.
חיים קשים!
חיים מקוללים!
עולם רשע של חתולים!
אם כבר אז כבר:
כלב אז!
הב הב!
חלילה וחס!
טיפש!
איפה ראית עוד שיש
כאלו עלובים
כמו חיי כלבים?!
הבהב הכלבלב הבהובים.
תשמע:
כלב מי שרוצה להיות כלב!
הרי אם להיות,
אז סוס לפחות!
סכם הכלב בשתי נביחות.
שטויות!
צנף בקול בוכים הסוס.
כנראה שעליך אף פעם לא כעסו!
וכנראה שגם לא רתמו לעגלות
וכנראה שלא עצבנו בקללות,
וכנראה שגם לא הכו בשוט,
וכיוצא באלה כל מיני בושות,
שנשארת טיפש כל כך מאוד!
כי סוס להיות
זה נורא משפילֱ
אני,
לו יכולתי, כבר הייתי פיל!
כולם מטומטמים שווה!
חושבים שאם אני כזה עבה
וגדול,
אז הכל יכול!
הנה למשל תביטו עכשיו,
איך המהרג'ה העגול,
על שש נשיו,
על תריסר בניו,
על עשרים ואחד משרתיו ועבדיו,
על הטרבן בראשו ועליו הלולב
כולם ביחד, אצלי על הגב!
ואני מתחתיו צריך לסבול!
אז תגידו איך אני יכול לנוכח המצב
לא להיות כולי מאוכזב?
ואיך אני יכול לא לצאת מכלי,
כשנוסף לכל ממש נגד עיני
בקצה השנהב, נח לו זבוב
חצוף, שובב!
בלי בעיות, בלי דאגות ובלי כל הודו על הגב!
אי אמא!
כשם שאני פיל, בחיי מוטב
לו זבוב הייתי אני תחתיו!
נגב הפיל דמעות עיניו.
מה קשה,
מה עצוב
להיות זבוב!
זבזב הזבוב בקול עצוב.
לקריאה נוספת
רישום ל-RSS

אי אפשר לספור את הפעמים שהקראתי את שיר הזבוב לילדי…
ועוד שירים. כמו "יואב היה חלש כמו קש".
ברגע שיהיו לי נכדים אקריא גם להם.
כבר מזמן אני זומם להקדיש לע' הלל פוסט בסדרת "סיפורי זן לילדים".
מה עושים העצים? צומחים.
שלא לדבר על דודי שמחה, שהיה מבולבל עוד כשיובל היה בשא"ש.
ואיזו יופי של גמישות בשפה, משחקי מילים על גבול האיגיון. גיבור מקומי.
[...] סלע כתבה לא מזמן פוסט לכבוד הוצאה מחודשת של יוסי-ילד-שלי-מוצלח, ובו היא מצטטת את מזבוב ועד פיל, מלנקקת לקריאה נוספת, [...]