איך למדתי לאהוב את תל אביב (בערבון מוגבל…)

Posted: 25/01/2012 in 8. כללי ואישי
תגים:, ,
16

עשור שלם גרתי על גבול תל אביב. ושנאתי אותה. שנאתי את הדוחק והמחנק והצפיפות, הפקקים והכיעור והמטוּת-לנפול. חיכיתי בכיליון עיניים כבר לצאת ממנה לישוב הקטן שבו קנינו מגרש. לא הבנתי את המשוגעים האלה שרוצים לגדל את הילדים שלהם בעיר, מקום שבו ילדים בני שנה כבר לומדים לדחות את הסיפוקים שלהם חצי שעה, כי זה זמן ההמתנה למגלשה הבודדה שעדיין תקינה בגינת השעשועים המטונפת, מקום שבו נדרש ניתוח לאיחוי היד שלך ליד של הילד כדי שלא ירוץ לכביש הסואן – רחוב ברוחב כרכרה וחצי שדוהרות בו 80 משאיות ועוד 1,500 מכוניות רגילות כל שעה. גועל נפש, ועוד מרוכז.

לפני כשלוש שנים רחב ליבנו ויצאנו סוף סוף מהעיר. כיום אנחנו גרים ביישוב קטן בשרון, באחד הבתים האחרונים בישוב. במרחק 5 דקות הליכה יש פרדסים, עוד 5 דקות יביאו אתכם לשדות גזר וחצילים ומקשת אבטיח וחלקות תותים. בין בעלי החלקות לבין השכנים יש הסכם ג'נטלמני – מותר לקטוף, אבל בקטנה – 2-3 גזרים, חופן תותים. לא להגזים. יש פה שלוליות, חול, שדות חרולים או חרציות (תלוי בעונה), חרדונים בשפע, ומדי פעם, כשהולכים לטייל עם הכלב (בלי רצועה!), פתאום מזדנבים מאחוריך סוסים שעשו "ויברח" מאיזושהי חווה. יש פה חניה, כל כך הרבה חניה, ולא צריך לריב עליה. לפני כמה ימים הלכנו להצגה באולם המופעים של בית הספר הזר שיש פה, והכרנו – לפחות בפָנים – איזה שליש מהנוכחים, שכולם היו נרגשים מאד לראות הצגה מהעיר הגדולה. הרגשתי פתאום כמו בסיפורים האלה, על הקרקס שמגיע לעיירת הספר במערב הפרוע. זה נעים. זה אינטימי. זה רגוע ומרגיע.

אבל…

אבל אבל אבל… לקרוא את ההמשך »

כנס אגודת המתרגמים, 2012

Posted: 18/01/2012 in איך מוצאים עבודה בתרגום?, הרצאות, כלים , תוכנות ושות', כנסים, הרצאות, סדנאות
תגים:, , , , , ,
6

הקשיבו הקשיבו!

הנחת הציפור המקדימה (הנחת הקופץ בראש?) ברישום לכנס אגודת המתרגמים עומדת להיגמר בעוד יומיים (20 בינואר). הכנס מתקיים גם השנה במלון קראון פלאזה בירושלים, בתאריכים 13-15 בפברואר.

אז רבותי, ובעיקר גבירותי, אני מזכירה שכנס הוא הזדמנות מצוינת להכיר קולגות, ושחלק מאד משמעותי מהעבודה שלנו מגיע דרך קולגות, ולכן המשוואה פשוטה (תפתרו אותה לבד כי אין בה אפילו נעלם אחד, מלבד אולי איך לעזאזל מגיעים לירושלים מהשרון בלי אוטו ובלי לבזבז שעתיים וחצי ברכבת…)

כמה הרצאות מעניינות שכבר שמתי עליהן עין (פה התוכניה במלואה):

יום ב', 13 בפברואר (יום סדנאות)

  • ניהול זמן – הייזל בריף תנסה לעזור לכם להתמודד עם הגורם שהכי שוחק את הרווחיות שלנו: הנטיה שלנו למרוח זמן או להעמיס את עצמנו יותר מדי.
  • בלוגים – בבוקר שחר פלד ילמד אתכם את כל הצד הטכני של בניית בלוגים, ואחה"צ ענבל שגיב ואני גם נעזור לכם למלא את הבלוג בתוכן שימושי.
  • ייעול העבודה בוורד ופאואר פוינט – שתי תוכנות שאנחנו צריכים כל הזמן. ושתדעו שכמה טריקים פשוטים מאד יכולים להאיץ את העבודה שלכם ולפשט אותה לאין ערוך.

יום ג', 14 בפברואר

  • דן אלמגור על תרגום לבמה – אני מתה על מחזות זמר והתרגומים של דן אלמגור ממש נהדרים. מקווה שהוא ידבר גם עליהם.
  • מכשלות בתרגום – אינגה מיכאלי, אחת שחוטפת כל מיני ספרים קשים נורא לפעמים כי היא מתרגמת ממש טובה (טובה עד כדי כך שמר מדור שם פעם את נפשו בכפו ואמר שלדעתו היא מתרגמת טובה ממני…) תתרום לכם מנסיונה העשיר בהתגברות על מכשלות תרגומיות מעיקות.
  • תמחור תרגומים למתחילים – צביה לוין וסטיבן ריפקינד, צמד מתרגמים ותיקים, יסבירו איך לתמחר את התרגום כך שאשכרה תרוויחו ממנו בסוף.

יום ד', 15 בפברואר

  • תרגום בהתנדבות: האם זה משתלם? – טוב, אם החמצתם את ההרצאה על התמחור ולא תמחרתם נכון, ויצא שתרגמתם כמעט בהתנדבות, אז לאה אהרוני תלמד אתכם איך לעשות מלימון לימונדה.
  • קורפוסים ממוחשבים בשירות המתרגם וחוקר התרגום – איי, גורסי המספרים הנהדרים. נעם אורדן, שהוא דוקטור לתרגום (זה כמו דוקטור למחול, לא?), יספר לנו איך אפשר לקחת מיליוני מילים ולהסיק מהן מסקנות מעניינות ושימושיות
  • איך לקדם את העסק ולהשיג לקוחות באמצעות לינקדאין – בתור שונאת פייסבוק מושבעת, הנה הרצאה (של בני הילמן) שנראית לי בעלת ערך יותר.
  • איך למצוא עבודה בתרגום ספרותי – הגביע הקדוש של (רוב) המתרגמים, מטרה כמעט בלתי מושגת לכאורה. זו ההרצאה שלי. שאולי כדאי, במחשבה שנייה, שאני אשב לכתוב אותה במקום להמשיך לכתוב את הפוסט הזה. טוב, אז יאללה ביי.

  • קישורים:

  • עמוד הכנס 
  • התוכניה 
  • רישום
  • שאלות נפוצות

אהרון מגד, ספר לכבודו ודעתו על תרגום

Posted: 15/01/2012 in לבטי תרגום, מה קורא בענף*
תגים:, , , ,
3

אהרן מגד הוא עוד אחד שאני מוכנה לחרוג למענו מעקרונותי לא לקרוא ספרות יפה. בעיקר אני מחבבת את הספר "הגמל המעופף ודבשת הזהב", שמגולל את סיפורו של סופר ומתרגם שיום אחד נוחת בדירה מעליו מבקר ספרות השנוא עליו במיוחד. סערה בכוס תה, אתם אומרים? כן, בהחלט. אבל מצחיק ושנון.

למגד יש אוהדים רבים, ובעוד כמה ימים גם מקיימים באוניברסיטת תל אביב ערב ספרותי לכבוד הופעת ספרה של פרופ' נורית גוברין: "אהרן מגד: חסד החיים; דיוקנו של בן-הארץ כסופר עברי. מתווה לביוגרפיה (תר"ף-תש"י / 1950-1920)".
האירוע יתקיים באוניברסיטת תל-אביב, בנין גילמן, אולם 496, ב-31 בינואר 2012, בשעה 18:00.

להלן התוכנית לערב ההצדעה. ומתחתיה, אם תגללו למטה, העתקתי כמה קטעים מצחיקים מתוך "הגמל המעופף" שבהם מגד מספר, דרך עיניו של גיבורו קלמן קרן, על מלאכת תרגומה של יצירת המופת גרגנטואה ופנטגרואל [אני מתנצלת בפני קוראים חסודים - מדובר בקטע קצת גס...].

מנחה: ד"ר עודד מנדה-לוי
ברכות: ד"ר אורלי לובין – ראש החוג לספרות

דברים:

  • פרופ' אבנר הולצמן
  • המשורר מירון ח. איזקסון
  • הסופר אהרן מגד
  • פרופ' נורית גוברין

קריאה: השחקן אילי גורליצקי

הספר יימכר בערב זה בהנחה – הופיע בהוצאת כרמל.
הזמנה זו מהווה אישור כניסה ברכב דרך שער רמנסיאנו (4) קוד כניסה: 232630

ציטוטים מתוך הפרק "עיבורו של ראבלה", מתוך "הגמל המעופף ודבשת הזהב", מאת אהרן מגד, עם עובד, 1982.

… שברתי את ראשי על מציאת שם עברי קולע ל-braguette של גרגנטואה בפרק השמיני, המספר על המלבושים שתפרו לבן הנפילים בן עשרים ושניים החודשים; כלומר לאותו פריט בלבושו המכסה, כעלה תאנה, את "האבר הטבעי" שלו – ושאבותינו הצנועים בגטאות רומא, פרנקפורט ואמסטרדם לא נזקקו לו ולכן גם לא נתו לו שם בלשון הקודש. שש עשרה אמות ורבע של אריג – כך נאמר בפרק הזה – נדרשו כדי לכסות אותו אבר אבירי של גרגנטואה, שהיה "כקרן השפע, תמיד שוקק, עסיסי ומפיק שרף, תמיד פורח ופורה, שופע צוף, עתיר אבקנים ועליים, כלי מלא מנעמים, תאווה לעיניים!" – וכסותו, לפיכך, היתה רבת מידות, לאורך ולרוחב. "ומאובסת היטב". איך אתרגם אפוא את ה-braguette הזה, תרגום שיהיה מדויק, חינני, ונוח להיגוי? - שָׂקְאֶשֶך? – אבל שק הוא רפוי מדי; זמַמְזַיִן? – צירוף וולגרי מדי; נְדַנְאֶבֶר – קשה לביטוי; אולי כִּיסאֶבֶר, אם כן – שם קצר, קל, נשמע "טבעי"? ואיך אמצא שם עברי נוסף לאבר עצמו – הדרוש כאן כל כך – לאחר שכבר כיניתי אותו זוקפן, חדרן, קדחן, פוקקן, נקניקון, חוטר, ציץ, ניצן, ואפילו מגדל-עוז, מקל-שקד ועציון-גבר? - הלא ראבלה יש לו לא פחות מ-38 שמות חיבה לאותו אבר רעבתן שיש לו לאדם!…

אדם עושה שגיאות בחייו. תרגום זה [של "גרגנטואה"] הוא צעידה על ארץ אבנים. תעיה בגיאיות ובנקיקים. טיפוס על הרים זקופים ומחודדים. אתה הולך ומועד, הולך ונופל, בכל צעד וצעד. כל מילה שלישית – פח יקוש. רגליך נשברות, ברכיך נפצעות, חוטמך זב דם… אך העברית של התרגום, הרי חייבת היא להיות עשירה כשפת המקור - שופעת, קוצפת, גולשת על גדותיה לעתים, משתוללת ומתהוללת לעתים, פרוצה בצחוק בופוני, ועם-זה מלומדת. גדושה בקונוטציות מִרבדים עתיקים ועממיים של הלשון.

כן, תרגום זה כיף, אבל לפעמים גם יורקים דם… :-)

משרד האוצר מפר הבטחות ומייבש את ספרות המופת

Posted: 10/01/2012 in מה קורא בענף*
תגים:, , ,
1

התקציר לעצלנים:

למרכז הספר והספריות בישראל הוקצה תקציב לשנת 2011. חלקו הועבר כמובטח; המרכז ומפעליו השונים, שאחד מהם הוא המפעל לתרגום ספרות מופת, התחייבו התחייבויות שונות על סמך התקציב המאושר, התחייבויות שנועדו לקדם את הספרים, הקריאה והתרגום בישראל.

האוצר מסרב להעביר את יתרת התקציב המגיע למרכז על פי ספר התקציב. לפיכך, גופים רבים שהתחייבו לשלם למתרגמים, עורכים ושאר בעלי מקצועות מיותרים שכאלה, אינם מסוגלים לפרוע את התחייבויותיהם.

עדכון: פרופסור ניצה בן ארי עדכנה אותי כי הכסף הועבר. היאח הידד… באמת, המדינה נמצאת במצב מצוין אם אפילו על תקציבים שהובטחו צריך להתחנן…

להלן פנייתו של חיליק נדב מהוצאת חרגול בנושא:

שלום רב,

זוהי פנייה למתרגמות ומתרגמים, יועצות ויועצים לתרגום, שעבדו ועובדים כיום עם המפעל לתרגומי מופת, וכן אנשי תרבות ואקדמיה הקשורים לנושא.

הפנייה נעשית לאחר בירור העובדות לאשורן מול אנשי מרכז הספר והספריות בישראל, ובעצה אחת איתם. במקביל נעשתה פנייה זהה להוצאות לאור.

משרד האוצר אינו מעביר את יתרת תקציב 2011 למרכז, בניגוד לעמדת משרד התרבות.

התוצאה היא שמפעלים שונים של המרכז, ובכללם המפעל לתרגום ספרות מופת, אינם יכולים לעמוד בהתחייבויות קיימות שלהם. מעבר לכך עתידם מעורפל.

להלן מכתב [ר' למטה] המפרט מעט יותר את המצב.

הוא ממוען למנכ"לית משרד התרבות, אורלי פרומן, כמכתב עידוד והמרצה לקראת פגישתה ביום שני הקרוב עם החשב הכללי במשרד האוצר.[אופס, עד שהתפניתי לפרסם את המכתב הפגישה כבר התקיימה. אבל בכל מקרה כדאי שתדעו זה המצב.]

ברור שאם הבעיה, שנראית היום בירוקרטית-טכנית, תהפוך לאיום ממשי, יהיה צורך בצעדים נוספים כגון מתן פומבי לעניין בכלי התקשורת וכיו"ב. לקרוא את ההמשך »

מפגשי עבודה עם עורכים

Posted: 19/12/2011 in כנסים, הרצאות, סדנאות
תגים:, , , , , , , , , ,
4

כמו בשנה שעברה, גם השנה התוכנית לתרגום ולעריכת תרגום באוניברסיטת תל אביב פותחת סדנה מיוחדת לעורכים ולעורכי תרגום. מנסיוני בשנה שעברה, הקורס היה מועיל מאד הן לעורכים והן למתרגמים.

הקדימו להירשם מפני שבשנה שעברה, רבים נשארו וחצי תאוותם בידם :-)

"מפגשי עבודה עם עורכי תרגום"

לימודי תעודה בתרגום ועריכת תרגום

הסדרה תתקיים בימי ד' בשעות 16:00-18:00  באולם 362 בבניין גילמן

 עריכת תרגום היא אתגר לא פשוט, המשלב כישרון וידע בתרגום, בספרות ובעריכה לשונית. במסגרת "מפגשי עבודה עם עורכי תרגום" יציגו עורכי תרגום בכירים – פרופ' משה רון, עתליה זילבר, מר דורי מנור, פרופ' ניצה בן-ארי ותרזה בירון-פריד – את השקפת עולמם המקצועית ואת דרכי ההתמודדות שלהם עם המשימה הנכבדה של עריכת תרגום ספרותי ועיוני. המפגשים יהיו סדנתיים באופיים, ותכליתם היא התנסות בעריכת טקסט מתורגם בהנחייתו של איש מקצוע מעולה. פרט לתלמידי התוכנית ללימודי תעודה בתרגום ובעריכת תרגום, הקורס פתוח גם לבוגרי התוכנית וכן למתרגמים ולעורכי תרגום מנוסים. הקורס יעסוק בהעברה מאנגלית לעברית.

7.3.2012

גב' תרזה בירון פריד – הוצאת "עם עובד"

מפגש פתיחה

14.3.2012

21.3.2012

28.3.2012

גב'עתליה זילבר– הוצאת "כתר"

תעסוק ביסודות העריכה של ספרות יפה מתורגמת. על בסיס טקסט שיערכו התלמידים והצעת העריכה של המרצה, ובצירוף דוגמאות ממגוון של טקסטים, יידונו סוגיות כגון תפקיד העורך בעריכת תרגום; יחסי עורך-מתרגם; העדפות סגנוניות; דיוק לעומת תקינות לשונית; דיוק לעומת יופי; סדר מלים במשפט וזמנים במעבר משפה לשפה.

4.4.2012

18.4.2012

2.5.2012

דורי מנור – משורר ומתרגם

יעיר על ויאיר את מאזן הרווחים וההפסדים בתרגום, אגב דיון בשירה, ובטקסט מאת אוסקר ויילד .

9.5.2012

16.5.2012

23.5.2012

פרופ'משה רון – הוצאת "עם עובד"

יסקור עריכות אמיתיות (שנשתמרו בעזרת "עקוב אחר שינויים"), ובעבודה משותפת יאותרו בהן מהלכים שאפשר להקיש מהם על שאלות עקרוניות במעבר מאנגלית לעברית ובעריכת תרגום בכלל.

30.5.2012

פרופ' ניצה בן ארי – אוניברסיטת ת"א, יו"ר המפעל לתרגום ספרות מופת, תדגים את תפקידו של עורך התרגום בעיצוב יחסו של הקורא לדמויות.

6.6.2012

13.6.2012

20.6.2012

גב' תרזה בירון פריד – הוצאת "עם עובד"

תעמוד על תהליך העבודה: התלמידים יתנסו בבחירת מתרגם לטקסט, בתיאום מפורט של גישה אסתטית לטקסט לפני תחילת עבודתו של המתרגם, וכן יתנסו בתמיכה – הסגנונית, הלשונית וכיו"ב – שהמתרגם יזדקק לה עם תום עבודתו.

 מחיר הסדרה 750 ₪

 התשלום בכרטיס אשראי או בהמחאה לפקודת אוניברסיטת תל-אביב.

הקבלה, שתשמש ככרטיס כניסה להרצאות, תישלח בדואר לנרשמים והיא מקנה הנחה בחניונים מסביב לקמפוס. נא לשמור על הקבלה המקורית; בכל בירור יהיה צורך להציגה.

ברורים, מידע ורישום: בימים א' ב' ד' בין השעות 10:00 עד 14:00 בטלפון 03-6407804 .

 *הנחה של 10% תינתן לסטודנטים, לחיילים עם הצגת תעודת חוגר, לתלמידי תיכון, לבני זוג הנרשמים יחדיו, לעובדי האוניברסיטה ול"ידידי האוניברסיטה". אין כפל הנחות

הייתם מאמינים שעוף יכול להיות מעדן מלכים?

Posted: 29/11/2011 in 7. יומן קריאה / צפייה
תגים:, ,
3

אני מתנצלת מראש בפני כל הצמחונים שבין קוראי, אבל הפוסט הזה הוא פוסט קרניבורי.

להוראה באוניברסיטה יש כמה יתרונות, וביניהם שהיא מקנה הזדמנות להכיר אנשים שאין הרבה סיכוי שהייתי פוגשת ככה בחבר'ה שלי, שרובם ככולם מתרגמים, אנשי הייטק ועורכי דין. אה, ורופאים. מקבץ שאמנם ישמח לבב אמא פולניה, אבל די מוגבל מבחינות אחרות.

רלי שולמן, מתרגמת ושפית, אלגונקווין

לדוגמה: לפני שנתיים הכרתי את רלי שולמן, שהיתה סטודנטית שלי בבית ברל. רלי, בניגוד להרבה סטודנטים אחרים, הפנימה את אחד המסרים העיקריים של הקורס שלי, "ארגז כלים למתרגם" – שהכי הרבה עבודה מגיעה דרך קשרים אישיים. ובעדיפות גבוהה, קשרים אישיים עם המרצה שלך לשעבר, שבמקרה מכירה אי-אילו אנשים שמחפשים מתרגמים…

רלי היא לא רק מתרגמת מוכשרת ואחראית, אלא גם שפית של אוכל צרפתי. וכשהיא התקשרה לפני שבוע לדרוש בשלומי ולשאול אם יש לי רעיונות איפה לחפש עבודה, ניצלתי את ההזדמנות להזמין את עצמי ואת מר מדור לארוחה במסעדה הצרפתית שבניהולה – אלגונקווין.

כך יצא ביום שישי בתשע בערב, אחרי שאיפסנו את מדורצ'יק ואת מדורצ'יקון אצל סבתא מדור וגמאנו את כל הדרך הארוכה עד מושב בניה (מושב באזור יבנה שאין לידו כלום חוץ ממתקן סודי כל כך שאפילו לעצור לידו את המכונית אסור באיסור חמור), הושיבו אותנו רלי ובעלה הסימפטי צביקה ליד שולחן מרווח ומואר, הגישו לנו תפריט מבטיח והתחילו לקיים.

מסעדת אלגונקווין, בבית שצביקה שולמן בנה בעצמו

האוכל היה מוצלח להפליא, והיעדרה המוחלט של פלצנות רק תרם לו. התחלנו בלחם וטפנאד – שבבית שלנו מגדירים אותו כפסטו זיתים. אני לא מעריצה גדולה של טפנאד בדרך כלל, אבל את הטפנאד של רלי אכלתי עד הגרגר האחרון. למנה ראשונה טרפתי בעיניים עצומות (מרוב עונג) מנה של כבד ברווז עם אפרסמונים ובצל מטוגן במחבת אובלית (איך קוראים לזה?), ואחר כך קוק-או-וין נהדר. זו היתה אחת הפעמים הראשונות בחיים שלי שאכלתי עוף שהיה מוכן, באופן מושלם, לכל עומקו, ולא יבש בחוץ ונא בפנים. מר מדור התענג בינתיים על שרימפס בחמאה ואחר כך שוק אווז בברנדי  (הוא אמר שהיה מאד טעים, אבל שהמנות שלי היו מוצלחות יותר…)

בין המנות עוד קיבלנו גרניטה אפרסקים, שזו כנראה מילה נרדפת לסורבה, ושגם היתה טעימה עד מאד. הקינוח היה אמנם טעים מאד,* אבל למען האמת הוא החוויר לעומת המנה העיקרית המוצלחת ובעיקר לעומת המנה הראשונה, שהיתה באמת נפלאה.

אחר כך עוד ישבנו וקשקשנו עם רלי ועם צביקה עד שתיים לפנות בוקר, כי הם לא רק יודעים להכין אוכל טוב, אלא גם להיות בני שיח מרתקים.

בקיצור, אלגונקווין אמנם ממש לא נמצאת על אם הדרך, אבל בחיי שהיא שווה את המאמץ.

ואההמממ…. שפים ושוקולטיירים מוזמנים להצטרף לכיתת התרגום שלנו בשנה הבאה. אבל סליחה, ייננים לא. אנ'לא סובלת יין.

אלגונקווין, משק 21 מושב, בניה

דואר אלקטרוני : shulmanz@inter.net.il
טלפונים: 08-9421042, 050-7306403 (יש לתאם הגעה מראש)
*הקינוח היה משהו פחזניתי. תהרגו אותי אם אני מבדילה בין פחזנית לקרמבו. כלומר לא מבדילה בצורה. בטעם ברור שאני מבדילה!

חמישי בקמפוס – מוח, האביב הערבי, צילום והחללית העברית הראשונה

Posted: 23/11/2011 in 7. יומן קריאה / צפייה
תגים:, ,
2

זוכרים שכתבתי פעם למה אני אוהבת את האוניברסיטה?

אז הנה עוד סיבה לאהבתי כלפי המוסד הזה: יוזמה נהדרת של אוניברסיטת תל אביב לכונן את "חמישי בקמפוס" – בכל יום חמישי תוכלו להיכנס חינם לשלל הרצאות לקהל הרחב, בשלל נושאים. ויש גם הופעות וסרטים ותערוכות ושוק איכרים ודוכנים לקנות בהם דברים לאכול או ללבוש או למרוח על הפרצוף או כולם גם יחד.

להלן כמה מהאירועים ליום חמישי 24/11/2011 (מחר!) (תוכנית מלאה + הרשמה):

  • הרצאות - על המוח, על היסטוריה אמריקאית, חג הסיגד, אביב העמים הערבי, מיקרוסקופיית אור, צילום כאמנות, הגנום האנושי והחללית הישראלית הראשונה (בתור חנונית מצויה, אני מתלבטת כמובן בין שתי ההרצאות האחרונות)
  • סרטים  - הקרנה של סרטם הנהדר של האחים כהן (מתה עליהם! כפרה…) "אומץ אמיתי", ואחר כך עג'מי המוצלח לא פחות
  • תערוכות - אמונה בתמונה, על טקסים ופולחנים בישראל
  • הופעות  - בום פאם.

יש גם עמוד פייסבוק למי שנגוע במחלה הזו, ובעמוד הבית למטה אפשר להירשם ולקבל עדכונים כל שבוע.

שימו לב שאפשר להזמין כרטיסים, שיישמרו לכם בקופות עד חצי שעה לפני תחילת "המופע".

ועידת אודיו (?) על ניהול תרגום מוצלח

Posted: 20/11/2011 in 1. עובדים בתרגום, כנסים, הרצאות, סדנאות
תגים:
4

[אוקי, איך מתרגמים לעברית Audio-conference?]

בכל מקרה, חברת התרגומים הבינלאומית ForeignExchange Translations עורכת מין אודיו-קונפרנס שכזה פעמיים השבוע, והנושא העיקרי שיידון בהם הוא דווקא איך למצוא שירות תרגום טוב.

אבל אל תחשבו שאנחנו, בתור מתרגמים, לא יכולים להרוויח מהרצאה המיועדת ללקוחות. הרצאה שכזו היא בבחינת "דע את האויב". כדי לספק ללקוח את השירות שהוא צריך כמו שהוא צריך אותו, אנחנו צריכים להבין מה הבעיות שלו, מה הצרכים שלו, מה הדרישות שלו. רק כך נוכל להציע שירות אטרקטיבי, ובעיקר – אטרקטיבי יותר מהמתחרים.

להלן הנושאים שיידנו:

  • איך לשלוט בעלויות התרגום
  • מבוא למדידת איכות התרגום
  • איך לשפר את התקשורת בין בעלי תפקידים שונים
  • איך לנסח בקשה להצעת מחיר לתרגום ואיך לחפש ולברור נותני שירותי תרגום
  • שיטות מיטביות לניהול פרויקט התרגום

שני מועדים לשידור:

יום שני, 21/11/2011, בשעה 20:00-21:00 זמן ישראל (13:00-14:00 חוף מזרחי)

יום שלישי, 22/11/2011, בשעה 20:00-21:00 זמן ישראל (13:00-14:00 חוף מזרחי)

ההרשמה בלינק הזה: http://www.fxconferences.com/Product2.aspx?ProductId=755&CategoryId=1

הקוץ: 49 דולר ל"קו" שנרשם. מצד שני, תמורת הסכום הזה אפשר גם לקבל הקלטה ולטחון אותה עד שתדעו אותה בעל פה… ;-)

ועידת האגודה הישראלית לבלשנות שימושית

Posted: 04/10/2011 in כנסים, הרצאות, סדנאות
תגים:, , ,
3

יש הטוענים שבלשנות שימושית זה בכלל לא אוקסימורון, ושלבלשנות אכן יש שימושים רבים מאד, החורגים מלהיות הבסיס לפיתוח גוגל טרנסלייט ולפיכך אמצעי להשתלטות אימפריית הרשע על העולם.

ובכלל, מי שיודע להגיד "אוקסימורון" בלי להתבלבל, מגיע לו לפחות שניתן לו ליהנות מהספק ונבוא לשמוע מה יש לו להגיד.

אז אם אתם רוצים לשמוע למה בלשנות היא לא סתם עוד תכסיס של האליטות לקבל משכורות באקדמיה, בואו לאוניברסיטת חיפה ביום ראשון 23 באוקטובר, 2011, כי מהבוקר עד הערב יהיה מה לראות ולשמוע, אפילו כמה דברים ממש על תרגום.

להלן, ספיציפית, ההרצאות שיעסקו בתרגום במישרין. את כל השאר אתם יכולים לראות פה בתוכניה של ועידת איל"ש ה-38

12:30 – מחקר התרגום ותרומתו להבנת תרגומים ומתרגמים
  • יו"ר: מרים שלזינגר
  • טניה ווינובה: מתרגמי הספרות הרוסית מדברים על עצמם, על עבודתם ועל מקצועם
  • טלי סידר: שלושה (תרגומים) בסירה אחת: אירוניה והומור בראי המחבר המשתמע
  • גליה הירש: דיון בין המתרגם לעורך סביב תפקידה של התיאוריה בהתלבטויות מעשיות
  • רוני חיימוביץ': ערפול לשוני בתרגום כתבי פילוסופיה [ערפול בתרגום?! למה, התוכן לא מעורפל מספיק?]
  • מגיבה: אלדעה ויצמן

15:00 - שוק הספרים: פורום מו"לים, עורכים ומתרגמים

  • יו"ר: ניצה בן-ארי
  • משתתפים: תרזה בירון-פריד (עם עובד), עמינדב דיקמן (מתרגם, עורך, ראש המגמה לתרגום באוניברסיטה העברית), בני מר (סופר, עורך ומתרגם), יהונתן נדב (הוצאת חרגול), עידן צבעוני (רסלינג), אביעד קלינברג (ראש ההוצאה לאור, אוניברסיטת ת"א)
  • [את הדיון הזה, אגב, כבר שמעתי בסיבוב הראשון שלו בטקס הסיום של התוכנית לתרגום ביוני האחרון. מה אני אגיד לכם, היה סוער, לפחות מצד חלק מהמשתתפים. שלא תחשבו שתקבלו דיון ג'נטלמני מעונב]
וחוץ מזה גם תהיה הרצאה של ידידי ליאור לקס על הנושא האיזוטרי משהו הבדלים דקדוקיים בין אפנויות: ערבית ספרותית לעומת ערבית מדוברת ירדנית, ואני לא אתפלא אם ליאור, כדרכו, יצליח לרקוח ממנו מטעמים שכאלה, שבסופו של דבר תשתוקקו לשוב מיד לחבוש את ספסל הלימודים ולחקור את הנושא לעומק.
ובסוף בסוף, יבוא בני הנדל, שכולנו שומרים לו חסד נעורים בזכות הקריינות הבלתי נשכחת לסדרת המופת "היה היה", ושאנחנו מחזיקים ממנו גם מפני שהוא מתרגם (ספרים מאת של סילברסטיין, לדוגמה), עם שירים אנגלים בלבוש עברי ומוסיקלי.

אִמָא מָתָי אַת חוֹזֶרֶת מִהַבֶּת חוֹלִים?

Posted: 06/09/2011 in 8. כללי ואישי
12

בזמנו קוננתי על השתייכותי, שלא מרצון, לקבוצת הורים מסוג 3. והחופש הגדול האינסופי ודאי לא קל גם להורים מסוגים 1 ו-2.

אבל בעודי עוטפת את הספרים והמחברות של מדורצ'יק, העולה לכיתה ב', בשעה שתי דקות לחצות ב-31 באוגוסט, נתקלתי פתאום במחברת מכיתה א', שנראתה הרבה פחות משעממת מהאחרות. עלעלתי בה, ומצאתי את הטקסט שלהלן.

הקשר – כי חייהם של מתרגמים אינם חיים בלי הקשר: לפני כמה חודשים אושפזתי במפתיע. שוחררתי אחרי שלושה ימים (של מנוחה מבורכת…), ואני בסדר גמור, אין מה לדאוג. אבל הטקסט שלהלן הוא הסיפור שכתב מדורצ'יק בזמן האשפוז (נאמן למקור):

  • מדורצ'יק: אִמָא מָתָי אַת חוֹזֶרֶת מִהַבֶּת חוֹלִים
  • אמא: אָנִי מֶקָוָה שֶמָחָר
  • מדורצ'יק: אָנִי דוֹאֶג לָח
  • מדורצ'יק: גְלִנְג גְלוֹנְג אִמָא? זוֹת אָת אִמָה חָזָרְת.
  • מדורצ'יק: יֶש חָזָרְת

להלן המקור:

  • אמא מתי את חוזרת מהבת חולים?

רשומות ישנות יותר